לפעמים שיחה קצרה עם לקוח מתמשכת קרוב לארבעים דקות, רק כי הוא לא יודע איך עושים חיפוש במייל כדי לאתר את החשבוניות שחסרות לו. זה מה שקרה לי עם אחד הלקוחות, שערכתי לו מכתב ברורים לדו"ח השנתי.
אני בחורה בת 23, יועצת מס ומנהלת חשבונות במקצועי. יש לי לקוחות קבועים שאני עורכת עבורם הנהלת חשבונות חודשית ודוחות שנתיים. הייתי סבלנית מאד עם הלקוח ההוא, ועזרתי לו עד החשבונית האחרונה, כדי שהכול יוגש מושלם. בסיום השיחה הארוכה הוא פתאום שואל אותי: "איזה בושם את אוהבת?".
הייתי המומה מהשאלה… כנראה זו היתה הדרך שלו להכיר טובה, אבל אמרתי מיד: "לא צריך, תודה רבה". הוא ניסה להתעקש בכל זאת, ואני לא יודעת איך אני מורידה אותו מהרעיון – "ממש אין צורך, זו העבודה שלי".
השיחה איכשהו הסתיימה, כשהוא מבטיח להביא את המסמכים בעוד חודש, והוא יביא איתו גם את המתנה.
מה אני עושה עם עצמי? הבנתי שנקלעתי למצב בעייתי, ואני צריכה לשאול רב.
טווח הזמן של חודש שהיה לי עד לביקור הצפוי גרם לי להדחיק את השאלה, ושיחת טלפון לרב שתכננתי לעשות לא נכנסה לרשימת המטלות הקרובות.
אני לא התקדמתי בעניין, אבל הזמן כן. חודש חלף והלקוח מתייצב במשרד. המסמכים הונחו על שולחני, ולמזלי הרב איתם יחד התנצלות: "אויש, שכחתי להביא את הבושם, אני אביא בפעם הבאה שאקפוץ לכאן". איזה נס! אף פעם לא חשבתי שיש משמעות חיובית נוספת לביטוי "עוד לא בא כבושם הזה"… עוד לא בא, ושלא יבוא לעולם.
הפעם לא זנחתי את המשימה, ניסים לא קורים בכל יום ולא בכל חודש שהלקוח בא. התקשרתי לרב וסיפרתי לו את פרטי המקרה.
הרב אמר שהייתי צריכה לומר לו מיד בפעם הראשונה "מבחינה דתית אני לא מקבלת מתנות מגברים", אבל מכיוון שלא אמרתי אז – אני צריכה לפחות לתקן עכשיו. הוא יעץ לי להתקשר אל הלקוח מחר בבוקר לשאול אותו שאלה עניינית בקשר לעבודה, אם הוא יזכיר את ענין המתנה – אגיד לו את המשפט הנ"ל, ואם לא – אצטרך להעלות את הנושא בצורה אגבית בסוף השיחה.
האמת, זה הביך אותי מאד. לא רואה את עצמי מסוגלת לעשות את זה.
שאלתי את הרב – אולי אחכה לפעם הבאה, בתקווה שהוא ישכח שוב, ואם יביא – אגיד לו שאני לא מקבלת מתנות מגברים? הרב שמע את דברי, אך השיב לי כי אמנם יש סיכוי שהוא ישכח, אבל על הצד שהוא כן יביא – זה יפגע בו, ואם יש אפשרות למנוע ממנו את הפגיעה בכך שידע מראש שלא תקבלי את המתנה – כך צריך לעשות.
בבוקר למחרת הגעתי לעבודה בקול רעש גדול – היה נראה לי שכל הסביבה שומעת את הלב שלי פועם בחוזקה. ממש לא ידעתי איך אני הולכת לבצע את פסק הרב, הרגשתי כל כך נבוכה.
שיתפתי כמה חברות לידי, והעידוד שהן נתנו לי נסך בי המון כח! התקשרתי ופתחתי בשאלה עניינית בקשר לדו"ח. הוא ענה, ולא הזכיר מילה בקשר למתנה. הכדור במגרש שלי, אני צריכה לפתוח את הנושא. "דרך אגב", אמרתי בנימה הכי אגבית שיש, מנסה לשמור על טון ענייני ולא לשדר טיפה מהלחץ הענק, "בקשר למתנה – מבחינה דתית אני לא מקבלת מתנות מגברים". זהו, הנחתי את הדברים כמות שהם. הוא היה בהלם, נראה לי בערך כמו שאני הייתי כשהוא זרק את ההצעה. היה שקט לרגע, ואז שאל: "ולבעלך אפשר?"
הופתעתי לשמוע שהוא חושב שאני נשואה… עניתי לו שאני לא נשואה והכל בסדר. הוא אמר כמה מילות התנצלות והשיחה הסתיימה בצורה יפה.
הרגשתי כזאת הקלה גדולה, המילים מאחורי! אמרתי את זה. לא האמנתי שיש לי את האומץ לדבר ככה. ברגע האמת ה' נתן לי את הכוחות, יחד עם העידוד של החברות מהעבודה, ועם החיזוקים התמידיים משמורה.
מהנסיון הזה יצאתי חזקה, ב"ה. לא לזה קוראים מס ערך מוסף?
תגובות השמורות לסיפור
אין מילים לתאר כמה התרגשתי, תודה ענקית על הסיפור! ועוד יותר תודה על הצורה שבה הוא מסופר, הכי בגובה העיניים, הכי כמו שבאמת הדברים במציאות, אצלי לפחות ואצל מי שאני מכירה….
אותי אישית יותר מחזק לקרוא ככה, כשהדגש הוא על הרגשות שבכל הסיפור יותר מאשר סיפורים שהגיבורות הן נשות ברזל מלאות עוצמה שמגיבות מיידית בענייניות והחלטיות (למרות שיש לי אליהן המון המון הערכה והערצה!! אבל זה מרגיש גדול ולא במקום שלי)
מצטטת: מה אני עושה עם עצמי? האמת, זה הביך אותי מאד. לא רואה את עצמי מסוגלת לעשות את זה. שאלתי את הרב – אולי אחכה לפעם הבאה, ממש לא ידעתי איך אני הולכת לבצע את פסק הרב, הרגשתי כל כך נבוכה. הרגשתי כזאת הקלה גדולה… לא האמנתי שיש לי את האומץ לדבר ככה. ברגע האמת ה' נתן לי את הכוחות.
כן, ככה אנחנו, לא מצליחות תמיד להגיב את המשפט ההחלטי על המקום ושואלות, ומבררות שוב, וב"ה מקבלות ללא עוררין, ונלחמות ברגשות מבוכה ולחץ שנראים בלתי עביריםםם, כדי לעשות את מה שנכון…ומקבלות סייעתא דשמיא:) תודה ענקית!!, ושלא נבוא לידי ניסיון!
מרגשת אחת! האמת, כל סיפור על בחורה מרגש אותי מאד, כאחת שהיתה שם לא מעט שנים והתמודדה לאורכi בכל מיני סיטואציות שקל יותר להתמודד איתן כנשואה.
ב"ה אני נשואה וההתמודדויות האלו פחות רגשיות ויש גב חזק מאחורה. ולא כל לקוח מטלטל, ולא כל סיטואציה מלחיצה כל כך.
את ענקית!! גיבורה!!! זה לא קל ועשית את זה נפלא. חלק. מדהים!! התקשרת לרב, הסברת, קיבלת את התשובה, עשית את זה!!! מרגשת אחת!! מתרגשת יחד איתך ומחכה לבשורות טובות אצל כולן!!!
וואו, תקשיבי אני ממש מזדהה איתך. את אלופה! כל הכבוד לך! לי קרה מקרה דומה, בא אלי לקוח למשרד בשביל לחתום על מסמך כלשהו- וביד שלו בלי שום הודעה מוקדמת הוא מביא לי מעטפה ובה 300 ש"ח במזומן- הייתי המומה. מה אני עונה לו?
אז אמרתי שזה בעייתי בשבילי לקבל מתנות מגברים וגם לא אתי- והוא לא ממש שם לב לדברים. פשוט הניח והלך… אני שאלתי ואמרו לי לא להנות מזה כמובן, אז העברתי ישירות לבוס. מאז יצא לי לדבר עם אותו לקוח ויצא לי להבהיר לו שוב שלא יביא יותר כי זה בעייתי. מקווה שיבין להבא. זה לא קל להישאר מאופקת בסביבה שכזו…
וואו אלופה אין מילים! זה אומץ ממש להגיד ככה וללכת בדיוק לפי מה שהרב אמר. במיוחד שזה לקוח קבוע שתראי מידי חודש…
מקווה שלא תהיה לי כזה התמודדות כי אין לי מושג איך אגיב… האמת שאני משתדלת לא להגיע לשמץ של מצב כזה וממליצה לכולם- אני משתדלת להיות מאד קרירה ועניינית, ואם שיחה מתארכת בוחרת אפילו לקטוע ולחזור. ולא לתת ללקוח תחושה שאני מדי עוזרת לו ומדי עושה לו טובה, אלא מאד תמציתית ומקצרת במילים.. אני גם עובדת במשרד חרדי שכולן כמוני, והלקוחות קולטים את זה….
ושוב כל הכבוד לך מעריכה מאדד
וואו! איזה סיפור! אני בטוחה שזה קידוש השם גדול, הבן אדם הזה יחזור הביתה ויספר לו ולסביבה את המקרה המדהים הזה, זה ממש מרשים.
קודם כל העניין שלא לקבל תמורה נוספת, כי זאת העבודה ואת עובדת מסורה ומקצועית, ושנית העניין שאת לא מסכימה ליחס נוסף ושמה גדרות.
בעולם הכללי, הגדרות כמעט ולא קיימים ולא נותנים להם חשיבות… ממש קידוש השם כבוד! לכי תדעי אם זה לא יעורר אצלו איזה ניצוץ יהודי והתחזקות (הרבה סיפורים כאלה אכן קיימים). אשרייך!!
כל הכבוד על האומץ! אני רוצה לשתף, שכאשר הייתי רווקה חילק לנו הבוס בשמים, והם היו עטופים, כך שלא ידענו מה ייפול בגורלה של מי. והוא גם אמר משהו בנוסח- תספרו לי אח"כ מה בחרתם…
אבא שלי היה המום!! הוא אמר לי שאני לא אשתמש ולא איהנה מהבושם הזה. הבאתי אותו לחברה, ואמרתי לה שזו לא מתנה, אני צריכה פשוט להביא את זה למישהו אחר.
אווךך זה סיפור טוב וכל כך רלוונטי לשמורה! אגב גם גבר אפילו חילוני אמור להבין שבושם זו מתנה מאוד אישית!! ולא רק מתנה מגברים.. יכל לקנות כרטיס מתנה או סיר למטבח אפילו.. זה פחות אישי ועדיין מתנה להכרת הטוב.
הכוונה שלי שבכל מקרה הלקוח הזה נשמע קצת יותר מידי נחמד ועדיף שיחשוב שאת נשואה אפילו… מאחלת לך גיבורה אלופה ומדהימה שלנו זיווג הגון בקרוב ויזכה מי שיזכה בך!!! גאה בך כל כך!!
את צדיקה גדולההההה אמאלה נתת לי מלא כח!!!!!!!!!
כשעובדים מול לקוחות זה נורא קשה, גם להיות בסדר מבחינה דתית, גם לשמור על שיחה רגועה, כי זה לקוח שרוצים שיישאר לקוח של המשרד, לעזור אבל לא להתקרב וכו וכו. זה על כל שיחה מחדש…
ממש מעריכה אותך, תכלס, באמת מגיע לך מתנה, שד' ישלם לך כגמולך.
הסיפור שלך בא לי בזמן הכי טוב שיכול להיות… בדיוק כשאני מוצאת את עצמי במצבי קצה שלא נעים כל כך להתמודד איתם… סיפור אמיתי, מהחיים, מאתגר לפינות שלא ציפית ומביך נורא להכנס אליהן,
ואת כמו גדולה הולכת בעיניים פקוחות לסיטואציה לא נעימה, כי זה רצון השם ממך… גדולה מהחיים! תודה על זה…
וואו ממש מזדהה איתך!! אשרייך.!!
גם לי היה ניסיון דומה, בתור בחורה. כל העובדות אצלינו חרדיות נשואות חוץ ממני. לפני כמה חודשים עברנו משרד ואז הופתעתי לגלות שדלת החדר אטומה לגמרי ואין אפשרות מבחוץ לראות את הנעשה בעבודה.
מאחר וכל העובדות נשואות להן לא היתה בעיה של ייחוד, אבל לי בתור בחורה כן. זה היה מאד לא נעים, אבל אבי הגיע עם הרב למקום העבודה ואחרי דין ודברים ב"ה נמצא פתרון. אני בטוחה שהרבה מהכוחות שאבתי מכן- משמורה! שירבו זכויותיכם
אווו, איזה אמיצה!! מתפללת שה' לא ינסה אותי בכאלה דברים…
אבל ממש אפשר לראות מהסיפור שלך איך שאת פתחת פתח והקב"ה עזר לך להשלים את המשימה… ונתן לך את האומץ לכך – זה לא מובן מאליו בכלל…
מעריכה כל כך!! בהצלחה!
ישר כוח ל"שמורה" על הסיפור ועל הכל. אני חושבת שמתבקש ביותר "לסגור פינות" ולהתייחס לשאלה שנשארה פתוחה – " "ולבעלך אפשר?" מה היה נכון לענות אם כן היתה נשואה? מאחת שמודה על הזכות להיות "שותפה"
***
היה לי פעם ממש מקרה דומה ומה אתן מציעות במקרה של מתנה לבעל מעבר להתחמקות…?
תגובת המערכת:
העברנו את השאלה לרב. התשובה שהתקבלה היא:
"כל דבר שגורם לקירוב דעת עם הנותן, הוא בעייתי, ולא משנה תחת איזו הגדרה הוא נעשה"
בהצלחה רבה!
מדהימה מדהימה!! חיזקת!! גם אני מתמודדת עם עבודה יומיומיות מול גבר ומוצאת את עצמי בהתלבטויות יומיומיות, הסיפור שלך נותן לי כוח! יהי רצון שבזכות המעשה היפה ואמונת החכמים שלך תזכי בקרוב לקרבת השם, זיווג הגון משורש נשמתך, הצלחה בפרנסה וישועות תמיד!!
***
וואו אחד גדול!!! יצאת פשוט ענקית גם כבן אדם למקום, וכבן אדם לחברו מאושר החתן שיזכה בך, כזה חוזק, כזו עוצמה, כזו עמידה בניסיון ובגב זקוף! אשרייך באמת הבית שתקימי יהיה משהו מיוחד, תעדכני אותנו כשאת מתארסת:) מס ערך מוסף בכל הרצינות… גאה בך ומעריכה אותך מאוד!
***
וואו! אני עם דמעות בעיניים! כ"כ יפה! שתדעי שדבר כזה מחבר אותך לריבונו של עולם בצורה שלא תיאמן, אומרים שבימינו מסירות הנפש היא כשאדם מוותר על הרצון – הנפש ופה ויתרת על הכבוד שזה הדבר הכי קשה. תבורכי, אני בטוחה שד' ישלם לך…
***
מדהים. מרגש מרגש. איזה זכויות לשמורה, כמה כח אתם נותנים להתמודדות המאתגרת של כל כך הרבה בנות ונשים!! אני בטוחה שגם הסיפורים שמגיעים אליכם, הם רק טיפה מן הים, מן ייצוג לסיפורים הרבים שקורים ומקדשים שם שמים! תצליחו!
***
פשוט אלופה, הרגשתי יחד איתך את ההרגשה הזו של אני לא מסוגלת לעשות את זה. נקודה. אין מצב. לא אני. כ"כ מחזק ומעודד שלמרות זאת עשית ועד איך עשית אשריך!!
***
אני פשוט בהלם מהסיפור!! היה לנו כזה סיפור בעבודה, עם שינויים קלים ממש!! היה נראה לי שיש משהו לא חלק בסיפור שקרה אצלינו, אבל היה לי קשה לזהות בדיוק, חיזק ממש!! ממש תודה!!
***
וואו, אני מתפעלת מהסיפור… לא מוצאת את המילים זו ממש גבורת נפש ובודאי תשפיע על המשך החיים שלך הרבה טוב ויראת שמים ותזכי לזיווג הגון בקרוב ודורות ישרים ומבורכים
***
ריגשת אותי כל כך טוב לשמוע סיפורים מחזקים כאלו ולראות כמה בנות שמורות נסיכות יש להקב"ה! מברכת אותך שתזכי בקרוב למצוא את הזיווג האמיתי שלך בן תורה שראוי לך!
***
חזק!!!!! הזדהיתי מאד גם בעיסוק וגם במקרה שאת צריכה לעמוד כחומה בצורה מול אלו שלא מבינים בדת שלא יעלבו.. גיבורה, אין מה לומר נתת לכולם כח. אשריך.
***
וואו מדהים. סיפור יפיפה, כמה אומץ צריך בזמן אמת! גיבורה. הרבה ערך מוסף נצבר לך:) צריך להיות חזקים מספיק, כדי להעז להיות חלשים.
***
וווווווואאאאאאאאו! אהבתי והתחברתי! את עוצמתית!!! מיוחדת ממש! הכי חכם ולא קל להניח דברים מראש ברור על השולחן! בעז"ה יעמוד לך ולדורות הבאים!
***
כל כך מרגש! ממש מעורר דמעות לראות איזה בנות מיוחדות יש בדור הזה! הרגישות היכולת להבין מיד שצריך לשאול והעיקר לבצע! שיעמוד לך לזכות!
***
שלום, ישר כח גדול על המדור הנפלא, חייבת לציין שהפעם מעט התפלאתי, נראה לי לא מספיק עדין לכתוב את הסיטואציה המדויקת, אולי אפשר היה לכתוב סתם מתנה בלי פרוט כולל השאלה…. כמובן המדור מיוחד, והסיפורים מחזקים רק הפעם צרם לי…. תודה רבה רבה על פעלכם הרב!!!
***
נקודה למחשבה, מתנה אישית כמו בושם זה בעיני קצת מחשיד, עוד לפני העניין ההלכתי… וכן ההקפדה בכבוד הבריות, כפי שעולה מדברי הרב, היא יפה מאוד.
***
וואו ווואו ווואו איזה גיבורה שאת!! כמה כח נפשי זה מצריך!! בזכות זה מאמינה שבקרוב ממש תעמדי מתחת לחופה!! חיזקת אותי תודה!!
***
גיבורה אלופה! ממש יכולתי להרגיש את הדפיקות לב שלך בבוקר לפני השיחה ובמהלכה… איזה סיפוק זה שעשית את זה ככה בגבורה! אשרייך!
***
וואו!! ריגשת אותי! עוצמה כזאת לבצע מעשה לא נעים, מיוזמתך הבלעדית, רק כי כך הרב אמר, וכך ציוותה תורה… ולפום צערא אגרא!
***
ואווווווווווווווו אמאלהה איזה סיפור ואוו זה כזה צומת מענינת.. ומקרה שלא קורה כל יום… מעריכה מאד מאד את גיבורת הסיפור!!!
***
הזויות לפעמים הסצנות שאנחנו מגיעות אליהן בעבודה את יושבת במשרד ופתאום- בום- ברקים ורעמים העיקר שאנחנו שמורות במבול!!!
***
הוי, מסכנים. הם חיים בעולם אחר! קשה לראות שהם לא מבינים כאלה דברים, כל הכבוד על הכח והעוצמה להעמיד דברים במקום!
***
מעריכה מאוד ריגשת אותי עד דמעות בלי הגזמה!!! בתפילה שד' יתן לנו כח תמיד, לעמוד בכל הניסיונות
***
נתת מתנה לבעלך שיבוא בקרוב בע"ה! אישה עקרונית, חזקה עם עוצמות פנימית!!!!
***
וואו! את עוצמתית! את הבושם האמיתי קיבלת – ריח רוחני שמלווה אותך לכל מקום! ריח גן עדן!
***
גדולה מהחיים!! אשריך שעמדת בניסיון כ"כ קשה והיית חזקה בעקרונות! את ממש מרגשת!!!
***
אלופהההה צריך ללמוד ממך שמה שצריך לעשות עושים גם אם זה קשהההה תודה על החיזוק
***
את אמיצה! כל הכבוד לך… את נותנת לכולנו אומץ לעמוד בכל ניסיון! אשרייך!
***
לא יודעת למה אבל הסיפור נגע לי ללב. שיהיה לזכותה לזיווג הגון במהרה
***
וואו כמה כח נתת לי לעמוד בניסיונות דומים… פשוט לא להתבייש!!
***
מדהימה פשוט כל הכבוד עם כל ההערכה!!!!!!!
***
גיבורה ממש!!!!!!!! גדולה מהחיים!!!!!!!!!!!! מעריכה מאד!!!!!
***
סיפור יפה ומחזק! לעשות את הדבר הנכון- והלב שקט
***
וואו אשריך בטוחה שעשית נחת ענקקק להקב"ה!!!!!!!
***
פשוט גבורה. כל כך מביך לומר כזה דבר. כל הכבוד!
***
כל הכבוד!!! איזה אלופה את!!! ישר כח ותודה ששיתפת!!
***
ואוו ואוו כוחות אדירים!! חיזקת כ"כ!
***
איזו אמיצה!!!!!!!!! מעריכה מאוד!!!!!
***
חיזקת אותי מאוד! אשרייך ד' יברך אותך..
***
וואו מרגש במיוחד!! כל הכבוד על האומץ!!
***
הזדהיתי מאד והתחזקתי. תודה!
***
הזדהיתי מאוד!! כל הכבוד על האומץ
***
וואו, מדהימה!! חיזקת תודה!
***
וואו מדהים!! איזה אומץ!!
***
וואו כל הכבוד ממש מחזק!!!
***
ריגשת ממש!!!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
עצה פרקטית למי שצריכה למסור משהו, ורוצה להימנע מלפתוח מצלמה. אפשר להכין מצגת מותאמת ולשתף את המסך כל הזמן. מניסיון, נראה מקצועי מאוד ופותר את הבעיה באלגנטיות. תודה על הכל
תגובה למי שכתבה "במיוחד שאנחנו מוקפים בסביבה חברות, אחיות גיסות וכו', וכשאת רואה חברות שיולדות שנה אחרי שנה ומתלוננות על התינוק שבכה וכו' -יש לי רצון אדיר לנער אותן ולהגיד- את לא מבינה כלום מהחיים שלך! אני מוכנה לעשות הכל בשביל לקום שוב באמצע הלילה לבכי של של תינוק!"
יקירתי, את מתלוננת שלא מבינים את הקושי שלך בלחכות לילד נוסף, ואת צודקת! זה קושי שמי שלא עבר לא יבין. מתפללת עליך שתזכי במהרה.
אבל… אולי קצת נפלנו שוב בלא להבין קושי של מישהו אחר? אין אדם שאין לו קשיים. לפעמים מה שאנחנו שומעים זה קצה הקרחון. אבל גם כשמה ששמענו זה הכל, הקושי הוא סובייקטיבי. קושי הוא קושי. לך יש קושי מסוים והיית שמחה להתחלף איתה, אבל לה קשה! קשה מאד!!! אנחנו מצפים מהסביבה שתבין את הקושי ותיתן לנו חברות, אבל האם אנחנו נותנות חברות והכלה לחברות שלנו?
אחרי שעברתי כמה דברים בחיים שלי, ציפיתי שכולם יבינו כמה קשה לי ומה אני עוברת ואיכשהוא התגובות שקיבלתי היו מה החברה שלי עוברת… הבנתי מזה 2 מסקנות:
בואו נהיה אמפטיות בכללי, גם לקשיים ששונים ואחרים מהקשיים שלנו. בואו נפתח את הלב- זה רק יעשה לנו טוב תודה רבה!
מגיבה לתגובה הבאה: "וכשאת רואה חברות שיולדות שנה אחרי שנה ומתלוננות על התינוק שבכה וכו' -יש לי רצון אדיר לנער אותן ולהגיד- את לא מבינה כלום מהחיים שלך! אני מוכנה לעשות הכל בשביל לקום שוב באמצע הלילה לבכי של של תינוק!"
וואו. אין ספק שצריכים להיות זהירים ולכבד את הרגישות, הכאב והקושי של אחרים, גם אם איננו מרגישות אותם בעצמנו- אבל- קשוט עצמך תחילה… את שמה לב שאת מקטינה קושי של אחת אחרת? אישה שמגדלת במסירות ובהרבה מאמץ תינוקות (וילדים… הם לא הולכים לשום מקום) שנה אחרי שנה.
את חושבת שזה קל?! בוודאי שזה קושי מבורך! אבל מפה ועד להגיד שהיא לא מבינה כלום מהחיים שלה? אולי את לא מבינה כלום מהחיים שלך? אולי היא גם חווה הריונות קשים מאד שאת לא מסוגלת לדמיין במסירות נפש עצומה? גם על זה אסור לה להתלונן או לספר או לשתף- כי את היית רוצה להיות במקומה?
אמא למשפחה ברוכה זה ערך חיובי, ומאמץ לא קטן, בא ניתן לזה הערכה סביבתית ולא להיפך.
עדיין תגובה לסיפור לראות את הנולד, תגובה לתגובה, יותר נכון היתה אחת שהגיבה על הסיפור בשבוע שעבר, שיש לה ילד אחד וממתינה וכוספת לילד נוסף. היא כתבה שכשרואה בסביבה שלה מכרות ש"מתלוננות" על כך שלא ישנו בלילה בגלל תינוק בוכה או שתמיד מסתובבות עייפות והילדים הצפופים וכו' היא רוצה לנער אותן ולהגיד להן- את לא מבינה כלום מהחיים שלך, וכו' וכ'ו…
אז רציתי להגיד שכמו שדיברו פה הרבה בתגובות האחרונות- שם המשחק הוא רגישות, כי איך אומרים- יש מושג צרות של עשירים, ואפשר גם להבין אישה שיש לה בית ברוך קטנטנים וצפופים, שהיא המבוגר הכמעט יחיד שצריך לדאוג לכל צרכיהם של חסרי הישע האלו, ולקום אליהם בלילה, ולארגן אותם בבוקר ליציאה ולהגיע כמובן בזמן לעבודה וכו'
עם כל זה- שזו ברכת שמיים ולא לגמור להודות, עדיין זה לפעמים לא קל ומאד מאתגר, ב"ה שזה מדברים שמחים וילדים מתוקים, אבל זה לא סותר את הקושי, לכן אני באה להגיד למגיבה ההיא- אל תרגישי שהיא לא מבינה מחייה, היא מספרת שב"ה הבית שלה צפוף ודורש ולפעמים זה מאתגר אותה והיא עייפה/ חלשה/ אין לה כח וכו'.
אנו חלילה לא מתלוננות, רק מודות אלף פעמים על המתנות האלו, אך כנשים, חשוב לנו לפרוק את התחושות ואם עבר עלינו לילה לבן או יום מאתגר ודביק (כמו ימי ראשון העייפים…) אנו מספרות לחברה ומצפות להבנה ועידוד…
מקווה שלא הכאבתי… ושהובנתי
ומאחלת לכל הממתינות ישועה גדולה בקרוב! בהמון הערכה ואהבה!
תגובה למצפות לילדים- חשוב לדעת, ובפרט מי שעובדת על מחשב שהשעון לא תמיד משחק תפקיד, ששמירה על הבריאות בדברים בסיסיים כמו 8 שעות שינה ליממה [ולפעמים צריך יותר] פת שחרית "המוציא" וברכת המזון, שתיה מספקת ופעילות גופנית מינימלית הם לפעמים מה שצריך לעשות לפני כל השתדלות נוספת.
בתפילה לישועה בכל העניינים לכל עמ"י וגאולה שלימה בקרוב!
היתה איזו מתוקה במיוחד שהגיבה על התוכניה עם התמונות של הנשים… קודם כל-את יראת שמים ומקסימה! הדהמת אותי!
אני רוצה להעיר- יש קטע חילוני כזה של תמונה על כל דבר, תמונה מאחורי ספר של המחברת, תמונה של מנחת הורים בכתבה על ילדים וכו וכו'. בואו לא נידבק מזה! אני חושבת שכל אחת משפיעה בנושא, כל אחת מעלה את הכמות של הציבור שלנו לכאן או לכאן שלא יגיע מצב שחובה תמונה על כל דבר גם אצלנו… בואו לא נירה ברגל שלנו…
מסכנות שזו הדרך שלהן להתבלט… אנחנו מעל זה, באמת… אז אצלנו זה לא ברף כזה, אבל למה אני צריכה תמונה כדי לדעת אם הרואת חשבון/צלמת/ווטאבר אכן טובה? זה כמו לכתוב מה היא אוהבת לאכול (גברים אגב כותבים מה הם אוהבים לאכול ואיזה ספורט הם עושים כל שבוע, לידיעתכם.. כאילו שזה מעניין מישהו עם העו"ד שלו דג דגים או עושה סקי…) מסתורי זה הכי, אחותי=]
בואו לא נשכח שהרבנית קנייבסקי ע"ה היתה האישה החרדית הכי מפורסמת בעשרות השנים האחרונות גם ללא תמונה;)
לזאת שכתבה: אני חושבת שטוב שיש רדיו חרדי, אחרת היה שומע חדשות ברדיו חילוני ומכבה בכל פעם שמשמיעים דברים לא ראויים.
קשה לומר על כלי כזה ש'טוב שיש אותו', גם אם בנתוני החיים הספציפיים זה המצב וצריך לכבד אותו.
ההשקפות שנשמעות ברדיו הן הרבה פעמים דעות רדודות במקרה הטוב, וסותרות את דעת תורה במקרים אחרים.
אז נכון שאין שם מילים של כפירה ממש או של חוסר צניעות מובהקת, אבל הרבה רחוביות וזלזול בערכים כן יש שם.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.