לתגובות הקוראות

הכל פתוח

כל הדברים קרו כמעט בבת אחת. בשנה האחרונה נקלענו לכמה הוצאות גדולות ובלתי צפויות שנחתו עלינו אחת אחרי השניה. כמו בתזמון, הסתיימה לה הכנסה צדדית קטנה שהיתה לנו, ואני הרגשתי שחשבון הבנק נושף בעורפי.

נלחמתי על כל שעה בעבודה, השקעתי מאמצי על לא להחסיר בכלל, והקפדתי על דוח נוכחות עם מקסימום שעות. עשיתי הכל בשביל להשלים משרה מלאה. זה בהחלט היה קריעה של ממש.

הרגשתי במרוץ חסר נשימה, אבל המשכורת בסוף החודש עמדה כל העת לנגד עיני ולא נתנה לי להרפות. כשפה ושם נאלצתי להחסיר שעות הייתי מתוסכלת. הרגשתי כאילו מושכים לי כסף מהחשבון. חייתי במן תחושה מנותקת מהמציאות האמיתית ומההשקפה הנכונה – כאילו כל שקל שנכנס או חסר תלוי בי.

במבט לאחור, מהמקום בו אני נמצאת היום, אני מסתכלת על חיי המרדף ורגשות התסכול כחוסר אמונה מוחלט, אפילו כפירה. אבל הייתי שם, שקועה עמוק בפנים.

 

יום למחרת הכנס, בדרכי לעבודה, ישבתי עם עצמי לעבד את המסרים העוצמתיים ששמעתי, ולחשוב איך אני מתרגמת אותם לחיים האישיים שלי.

כמה דקות של שקט פנימי, והבנתי שזו הנקודה.

ככה הקב"ה לא רוצה שאחיה את חיי. לא יתכן.

לא במרדף מתיש אחרי שעות עבודה, שעולה לי במחיר כבד בתפקוד שלי בחזיתות החשובות של החיים כרעיה וכאמא,

וגם לא בתחושה שהפרנסה היא נגזרת ישירה של העבודה שלי, ואני היא זאת שבזכותה או בחובתה יש או חסר כסף בחשבון.

פתאום הבנתי, שאני משקיעה המון אנרגיות ומאמצים, ולא זה מה שהקב"ה רוצה ממני.

לא יכול להיות שהוא הביא אותי לעולם בשביל קריעה כזאת של כל כך הרבה שעות עבודה ביום!

הוא רוצה אותי מאמינה, נשענת עליו, סומכת עליו, משאירה אותו במרכז התמונה, ופונה אליו בכל מה שחסר לי.

הוא רוצה אותי ממלאת באמונה את התפקידים הגדולים שנתן לי בגידול האוצרות היקרים שקיבלתי ממנו,

לא מוכרת את חיי לשעבוד לעבודה, לא מזניחה את הבית והמשפחה, לא נותנת לחיים היפים והיקרים להתבלות על השתדלות חסרת גבולות.

 

בערב, שוחחתי עם בעלי על הדברים, והחלטנו יחד שאוריד שעות עבודה.

מבחינת ההנהלה – הם לא מעודדים צעד כזה, בלשון המעטה. בטח לא יאהבו לראות את הנוכחות שלי בחודשים הבאים, אבל זה אפשרי מצידם.

אחרי שליבנו יחד את הנושא, והתחזקנו בבטחון, היה לי קל יותר לשחרר. פשוט לא להרגיש שהעול עלי, אני רק עושה השתדלות, ורק כזו שלא מרסקת לי את החיים. כשמסתכלים על העבודה ממקום ששום מאמץ כזה או אחר לא יוסיף ולא יגרע מהחשבון –הכל רגוע מבפנים ושלו.

בהשראת הסיפור האישי בכנס, החלטנו ללמוד יחד כל שבת כמה קטעים בשער הבטחון של חובות הלבבות. גם בשביל לשמור על הבהירות שיש לנו עכשיו, וגם כדי להתחזק עוד במידה היקרה הזאת, שאין סוף לדרגות שלה.

עוד לא עבר מספיק זמן בשביל שאספר על חיים שהתהפכו, אבל אני בטוחה שזה מה שיקרה. שינוי מהותי כבר בטח מורגש בשטח. מה שאני כן יכולה לספר, ואני אישה פשוטה, לא אחת של סיפורי מופת, זה שמאד מהר התחלנו לראות השגחה מדהימה: פתאום קיבלתי החזר של 400 ₪ מאיזה קורס שעשיתי פעם, ולא הצלחתי להבין מה בדיוק הסיבה, מישהו החזיר לנו חוב ישן של כמה מאות שקלים, שלא היה ברור אם הוא אכן חייב לנו, כל מיני מקרים קטנים מפה ומשם שחסכו לנו הוצאות כספיות, ופשוט ראינו בחוש כמה לא חסר לנו למרות שהפחתתי שעות עבודה.

______

אני יודעת שלא בכל מקום מתאפשר להוריד שעות עבודה. יש מנהלים שקשוחים עם זה מאד, ויש חברות שאין על מה לדבר. אבל הנה ראש השנה לפנינו – יום הדין בו הכל פתוח וניתן מחדש: החיים בעצמם, בריאות, פרנסה, שמחות, הצלחה, נחת, מה יקרה לכל אחד בכל יום בשנה, הכל! גם כמה גמישות תהיה לנו עם שעות העבודה, וכמה לחץ או עומס יתלווה אליהן.

תמיד אפשר להתפלל, אבל עכשיו, בימים האלו – כשהכל בשעת הכתיבה ולפני החתימה, וה'קראוון' מהמשל של הרב פינקוס עוד לא הונח על הקרקע, זו ההזדמנות הטובה ביותר לבקש מראש! להתחנן! אלו לא בקשות פרטיות של עולם הזה, עליהן חלוקות הדעות אם מתאים או לא לבקש ביום המלכת ה', אלו הן בקשות רוחניות לכל דבר! מה אנחנו רוצות? לזכות לגדל משפחה מתוך מנוחת הנפש ופניות נצרכת לתפקיד העצום הזה! לגדל את עצמינו ואת הדור הבא להיות עובדי ה'! היש בקשה רוחנית מזו?

ואם דיברנו על פרנסה והשתדלות – בעוד במשך השנה כל מאמץ להגדיל את חשבון הבנק נע בין פעולה מיותרת לחובת השתדלות ותו לא, הרי שבראש השנה זה הזמן האמיתי לבקש על זה! עכשיו בדיוק נגזר עלינו איך נסיים את החודש בחשוון, כמה יתרה תהיה בשבט, האם יהיו לנו חובות בניסן, ואיך יראה המאזן בתמוז.

גם בקשה זו, כפי שמסבירים לנו גדולי הדורות, יכולה להפוך לרוחנית – אם המטרה שלנו היא לחיות חיי תורה ועבודת ה' בלי לחץ ועול כלכלי, ולא סתם בשביל רמת חיים, קלות או נוחות.

אני הייתי שקועה במאמצים מסחררים להרוויח כמה שיותר. זה נכון שצריך להשקיע, אבל לא אז, עכשיו, ביום הדין.

זה העיתוי הנכון, זו ההשקעה האמיתית, לבקש בימים האלו, שמשליכים על כל השנה כולה. מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה. שקל יותר אני לא ארוויח ולא יחסר לי. ואף שעת עבודה לא תעלה או תוריד.

סליחה שכתבתי ארוך, פשוט שפכתי כל מה שהיה לי בלב.

שנזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה,

שנה של גאולה וישועה! וכמה לא צריך להמחיש את משמעות המילים לאף אחד…

גזרות טובות, בשורות טובות.

נתפלל שנזכה לקבל עוד שנה של תפקיד בממלכת ה',

ושיהיו לנו את כל הכוחות והיכולות לבצע אותו בשלמות,

מתוך מנוחת הנפש ושמחה.

עכשיו הזמן לבקש ולהתחנן, כשהכל פתוח.

תגובות השמורות לסיפור 

מעבר לסיפור המרגש והיפה והחשוב, שמתי לב לדיוק שאחרי ההחלטה לעבוד פחות המספרת ביקשה מההנהלה להוריד שעות. 

חשוב לזכור- חוזה העבודה שלנו מחייב אותנו! לחתום חוזה של x שעות זו התחייבות כלפי המעסיק. אי עמידה בשעות פוגעת בו ובחוזה שבינינו. עמידה בשעות התקן היא לא אקסטרה, היא הציפיה הבסיסית של המעסיק מאיתנו בחתימת החוזה והיא מן הדין והיושר. גם במשרדים גדולים, גם בחברות קבלן, בכל חוזה. 

אז יפה שההחלטה המהותית במרכז הסיפור להרפות בהשתדלות התבטאה בבקשה מסודרת מהמעסיק להוריד שעות. כך ישר לנהוג. 

ברצוני להגיב על הסיפור שלא תמיד אנחנו רואים את התוצאות ישר או שלא רואים כלל וגם אז חובה עלינו להאמין שזה לא תלוי בשעות העבודה, כי גם אם הייתי עובדת שעות נוספות אותו סכום שנקבע מראש היה צריך להגיע אלי… 

עוד דבר חשוב, הקדוש ברוך הוא לא מצפה ממנו שנשב ולא נעשה כלום. הוא רוצה את ההשתדלות שלנו, אך שנדע שזה לא קשור לזמן העבודה, אלא למה שהוא קבע שנקבל. 

משל הממחיש את זה בצורה יפה: אדם הגיע לעיר חדשה וחיפש מקום בו יוכל לאכול. תושבי המקום הפנו אותו לבית בסוף הרחוב. האורח ניגש נקש על הדלת המארח פתח לו אמר "אם אתה רוצה אוכל, אתה צריך לעבוד" וכך האורח ניקה וסידר ושטף ובסוף כל העבודה הקשה אמר לו המארח" עכשיו לך לבית ממול יתנו לך אוכל, ניגש האורח לבית ממול וקיבל כל טוב מצרים. תוך כדי הסעודה הוא שואל את זה שיושב לידו איפה עבדת? אמר לו האיש לא עבדתי בשום מקום, פה זה בית הכנסת אורחים. 

כך גם הנמשל, יש את הבית של העבודה\ ההשתדלות ויש את הבית של הפרנסה שהשם שולח לנו אין כל קשר בין כמה עבדתי לכמה אני צריכה לקבל!! 

וואו כ"כ נכון!! אני ג"כ ב"ה אחרי הכנס בבני ברק החלטתי להתחיל ללמוד שער הביטחון, מחכה כבר להרגיש את השינוי בי, בהתנהלות שלי, באמונה שלי.. 

עכשיו אני אוחזת שכבר היום קיבלתי בעבודה מתנה לחג, סכום שלא חשבתי שאני אקבל. לא למדתי בשביל זה, אלא בשביל שאני אעלה יותר באמונה, שלא אהיה מודאגת… אבל כיף לקבל נשיקות מה'! 

עוד משפט שלקחתי מהכנס, היו הרבה, אבל זה קצת נגע יותר למה שאני עכשיו… כשגב' דיסלדורף דיברה היא סיפרה על האישה/ בחורה שחיפשה עבודה במקום שמור בעיר שלה,, ומצאה וכו… ואם היו עוד 100 בנות שהיו מאמינות ומתפללות לכזו משרה ג"כ היו מוצאות… 

המשפט הזה מאד תפס אותי, למה אני לא מאמינה שה' יכול להביא לי משהו בסביבה שמורה ואיכותית קרוב אלי ועם התנאים שאני רוצה? אני פשוט צריכה להאמין בו!! לבטוח בו, להתפלל אליו, ועכשיו זה הזמן! תודה על החיזוקים הרבים כל השנה!!!!! ובפרט על הכנס המחזק והמעורר!! 

התרגשתי מאוד מהסיפור ולמרות שאני בדרך כלל לא מהמגיבות החלטתי לכתוב תגובה. 

עבדתי מספר שנים במקום עבודה גם שמור מבחינה דתית, רק נשים משלנו. גם ליד הבית וגם שעות גמישות, אם יש לי משהו אני יכולה להגיע מידי פעם בערב להשלים שעות. 

אבל ראיתי בזמן האחרון שבגלל הגמישות בשעות אני נמצאת יותר ויותר שעות בעבודה. דיברתי עם הבוס על הפחתת שעות ונענתי אין בעיה רק תספיקי את החומר. מה שלא היה ריאלי, גם ככה לא הספקתי ונשארתי שעות נוספות. לכן החלטתי לעזוב באמונה שמה שנקצב לי יגיע ממקום אחר. 

בינתיים אני מוצאת זמן למשפחה. וגם התקשרה אלי אישה אחרת שגם גרה לידי לשאול אותי אם אני פנויה לעבוד אצלה אחרי החגים פחות שעות תנאים יותר נוחים וגם ליד הבית. ולמרות שזה עדיין לא סגור ראיתי בחוש איך מה שגזר יגיע ולא צריך להפוך עבד של העבודה. תודה רבה על כל החיזוקים. אני מאוד נהנית. ומרגישה מחוברת. 

כל הכבוד לך!! ממש חזקה! 

לדעתי זה התפקיד היחיד שלנו בעולם: לעשות מה שהשם רוצה ממני. וזה כ"כ קשה לפעמים. בהצלחה בהמשך! 

רק רציתי להעיר אם אפשר, בקשר לבקשות רוחניות, שגם אם הבקשה רוחנית בעינינו הקב"ה לא חייב למלא אותה. אולי היא מתקבלת יותר בקלות (אין לי מקור לזה) אבל לא בהכרח מתגשמת יותר. לפעמים הקב"ה מועיד לאדם תפקיד אחר שאותו אדם לא חשב עליו – והתפקיד שלנו הוא לקבל את רצון השם באהבה, וזה קיום הבקשה הרוחנית שלנו בשורש שלה.

דוגמא קלאסית: אישה שרוצה בעל ת"ח, אך השם הועיד לה תפקיד להיות אישה לבעל שצריך עידוד והכלה וכבוד במקום הוא נמצא. או אישה שרוצה הרבה ילדים, או שכולם יהיו ת"ח וצדיקים ומי לא מתפללת על זה? אבל בסופו של דבר עלינו לרצות ולקבל את רצון השם. 

הלוואי שנצליח ותהיה לכולנו שנה מתוקה של קרבת השם. 

אני לא יודעת אם תפרסמו את התגובה שלי, כי היא לא מסתדרת עם הערכים שלכם… 

אני עובדת במקום עבודה שמור מאוד, מבחינה רוחנית זה אחד המקומות המעולים ביותר, וכן מבחינת שעות העבודה וחופשים, שממש ממש מאפשרים. אולם, המשכורת נמוכה. (יחסית לסוג העבודה) אני חשבתי שזה ההשתדלות של הפרנסה שלי, אני יוצאת לעשות את ההשתדלות במקום טוב ושמור, וזהו. 

בכל אופן, המשכורת לא הספיקה לכל ההוצאות… בעלי הלך לשאול את הרב שלו מה לעשות, היינו בטוחים שיגבה אותנו, ויגיד שזה ההשתדלות ופרנסה משמים…. אבל לא, הוא שמע את הפרטים, ועודד את בעלי שאחפש עבודה טובה הימנה. גם במקום אחר. 

כרגע אני מחפשת עבודה אחרת, קשה לי לעזוב את מקום העבודה האיכותי. (אולי לכן אני עושה את זה בעצלתיים??) אבל מה שרציתי לכתוב, שלא תמיד מה שאנחנו חושבים שזה הנכון והראוי, זה באמת כך….

תגובת 'שמורה'

יקרה, אם הייתי רואה את התגובה הזאת בסתם יום של חול, הייתי מתכווצת מצער וחושבת לעצמי: חבל שאנחנו לא מצליחות להעביר בצורה מסודרת את ה'ערכים שאנחנו דוגלים ופועלים לאורם' (ואגב, הם לא 'ערכים שלנו' – הם ערכים של הקב"ה…:)

אבל… מכיוון שזכינו והתגובה שלך היא בתחילת השנה, בדיוק בזמן הרישום ל'יקיר לי'- זאת הזדמנות  – לקרוא לכל מי שרוצה לעבור חוויה מצמיחה של ליבון ערכים איכותי – להצטרף.

ועידות 'יקיר לי' הם המקום לליבון ערכי מעמיק ויסודי של הערכים הנכונים (והמותאמים למציאות המשתנה)

ועכשיו זה מועד הרישום

בעז"ה בחשוון הקבוצות יוצאות לדרך, ותחנת הצטרפות הבאה היא רק ב'תשפ"ו'

זה הזמן לקבל כלים שיסייעו לך לקבל את ההחלטה הנכונה והטובה

ובשלווה!!

ואגב, באותו עניין, הבוקר התקשרה אלי ידידה לשאול שאלה. היא הקדימה לשאלה שלה תודה על כך שבשיחת חתונה של מכרה משותפת, סיפרתי לה על 'מודל קבלת החלטות' של יקיר לי שסייע לה ללמוד משהו שרוצה והיא עובדת היות בחברה מעורבת
השאלה שלה: הם חוגגים יום הולדת למישהי מהצוות, והשאלה היא מה עושים עם זה שיש גם גבר בצוות.
הפניתי אותה כמובן, למוקד הייעוץ: (shoalot@shmura.org) שעונה על בסיס קבוע עשרות שאלות מסוג זה בשבוע… אבל בכל זאת, מאחר והיא הקדימה שהיא יצאה לעבודה בעקבות דברים שלי, מצאתי לנכון לומר לה שאם כבר היא מצטטת אמירה שלי על יציאה לעבודה במקום מעורב – חשוב שתהיי מודעת שהעקרונות שאנחנו פועלים לפניהם, באופן נחרץ מאד – זה כמו שהגדיר הגאון רבי דוד כהן שליט"א "בעבודה רק קשרי עבודה ולא שום קשרים נוספים"… איך אפשר לעשות את זה בהיבט המעשי – המוקד יסייע
אבל שוב, המלצה חמה שלי, כדי לדעת איך להתנהל נכון ואין להצליח לממש בפועל את כל הערכים היפים – בשביל זה יש את קבוצות השיח של יקיר לי בהמשך לכל ועידה, שניים שלושה מפגשים.

שלום לך יקרה! כמה שהמסר הזה חזק בימים אלו של לפני /אחרי חגים. 

אני באופן אישי עובדת בצוות שכולם גויים מחו"ל. אצלם חג זה זמן לרבוץ מול המסך בסלון הבית ולצאת לעוד בילוי (… גויים….) אבל אצלינו גם הערב חג עמוססס והחג- בכלל והכל מלא במטלות רוחניות וגשמיות כאחד, דינים והלכות שיש ללמוד ולדעת (כמו לדוגמא עירוב תבשילין.. ניקיון ורחיצה בכל שלושת הימים) בישולים, קניות, כביסות נקיות לכל החג… 

קשה להסביר את זה לראש צוות גוי, שמה שעומד לנגד עיניו זה הספקים. חיזקת אותי מאוד! תודה רבה ויישר כח! 

תודה! התחזקתי והתרגשתי, לא יודעת מה יותר… 

בהשראת הסיפור, בקצרה משתפת שזכיתי השנה לעזוב בשתי עבודות בגלל סיבות רוחניות, ונכנסתי לפני חודש לעבודה בתחום שחלמתי עליו כל שנות עבודתי, מכניסה פי שניים (בדיוק!) מהעבודה הראשונה שעזבתי, ומעניינת פי שתיים (והרבה יותר..) מהעבודה השניה שעזבתי! 

אפשר בהחלט לומר שכל הזכויות שמורות ל"שמורה"!!! שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה. 

ואוווו ואאווו ואוווו אין לי מילים!!! אני לא מאלו שמגיבות, אבל הפעם אמאלה את פשוט חיזקת אותי ממש. 

אני נמצאת באותה סירה כמוך, כמה שאת צודקת, מטרתנו העיקרית בעולם הזה לגדל את ילדינו ובעלינו לתורה ותפקידנו האמיתי לא לשרת את העבודה, אלא את ביתנו מבצרינו. 

שנזכה בעז"ה לישועה בפרנסה ללא עול נפשי וכלכלי וכך נוכל להגדיל תורה ולהאדירה אמן כן יהי רצון שנה טובה וכתיבה טובה 

וואו ריגשת ריגשת!!! כ"כ נכון ואמיתי העלית לי דמעות לעיניים. 

גם אני כל הזמן בתוך הקריעה הזו של כמה השתדלות, מה נדרש ממני.. שעות העבודה שקורעות אותי כפשוטו… (ולא לדבר על התקופה האחרונה כצפונית שילדיה בבית וחייבת לעבוד במלוא קיטור, והנקיפות מצפון על גורלם של הילדים העזובים בהתאם…) 

כמה נכון פשוט להתפלל על זה עכשיו כשהשערים פתוחים.. תודה לך! חיזקת!! 

ממש מזדהה עם כל מילה! צודקת במיליון אחוז. זה מדרון מאוד חלקלק בין ביטחון בה' ובין כפירה שהכל תלוי בידיים שלנו ומה שלא נעשה לא יקרה, אבל מה שחשוב לי לציין שזה עבודה יומיומית, לא קל בכלל וצריך לעבוד על זה כל הזמן, בפרט שיש תור ארוךךך של הוצאות…. 

***

מסר חשוב מאוד! רציתי לשתף גם שבעקבות הסיפור על זו שהתנתקה בוואטסאפ מהקבוצה המעורבת, חסמתי פורום חרדי מעורב במחשב שלי. וזה עצמו נתן לי כוח לחסום גם פורום חרדי לא מעורב, שפשוט התמכרתי אליו. ישר כוח ותודה על הסיפורים המחזקים! 

***

וואו ממש מחזק במיוחד בשבילי. התחלתי עבודה חדשה והתחלתי לחזור הביתה ב 17:00, מה שלא קרה לי בעבר ואני רואה את ההבדל כשהילדים מקבלים אותי ואני עייפה והבית הפוך. בעזרת ה' שהפרנסה תהיה בשפע ובקלות ובמנוחת הנפש 

***

מרגש נכון כל כך! גם אצלנו בבית אומרים שלהתפלל על רוחניות בר"ה זה שהגשמיות תשרת את הרוחניות… ואז את מתפללת על כל הדברים הכי קטנים חלק מהמלכת המלך זה שהוא יעזור לנו לעבוד אותו בשמחה!

***

תודה רבה על השיתוף!! אני ממש מזדהה איתך. ענית לי וסידרת לי תשובות לשאלות שעמדו לי בראש, בשנה אחרונה על עומס עבודה לא סביר וממש פתחת לי את העיניים. תודה רבה!! 

***

יישר כוח.. חיזוק ענק.. מרגישה שאפשר לנשום לרווחה. לפעמים צריך לקבל את ההתעוררות הזו שמזכירה שוב ושוב- לא אני מושכת בחוטים. נהנתי מאוד.. חזק ואמץ! 

***

מקסים נפלא מחזק וטוב לשמוע שוב ושוב על רמת ההשתדלות, צריך לחדד את זה שוב ושוב. תודה רבה!!! 

***

תודה על החיזוק! אין לי מילים! מדהים!!! שנה טובה ומתוקה ומוצלחת! 

***

תודה מאוד מאוד מחזק! ומעודד אותנו לא להפסיד זמן בימים אלו לבקש! 

***

איזה מרגש!! 

***

אין מילים. ממני- אחת שעזבה עבודה כי היא לא אהבה אותה. 

***

מדהים מרגישה שדיברת ממש אליי. תודה רבה חיזקת אותי יקרה 

***

נכון, נכון, נכון. תודה ששיתפת!, עוררת אותי וחיזקת! 

***

מזדהה עם כל מילה מהסיפור, נשלח אלי ממש בזמן. תודה!!! 

***

תודה. תודה. תודה. דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב… 

***

וואו, כ"כ מרגש אמיתי ונוגע… חיזקת אותי מאוד!! 

***

תודה רבה על הסיפור! נגע לי ממש בנקודת הכאב! 

***

תודה רבה מדהיםםםם מחזק ביותר ביותר 

***

התרגשתי… (פעם ראשונה שמגיבה) 

***

וואו, כמה נכון ומצמרר! 

***

מחזק מאוד!!! 

***

חיזק מאוד!! 

***

תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח 

אני זאת שכתבתי את המכתב על הסמארטפון, דבר ראשון תודה שפרסמתם אותו. הרגשתי שזה ממש נשיקה מהשם וזכות עבורי לחזק נשים רבות. 

רוצה להגיב על התגובה שכתבה האישה היום על כך שלא ציינתם שאחזקת המכשיר הוא בהיתר רבני, אז אולי כדאי באמת שתכתבו לה ואולי גם לכולן, כי זה חשוב משום והייתם נקיים. שני רבנים גדולים מאוד התירו לי אותו בזמנו לאחר שמיעת הנתונים (אני לא עובדת הייטק, אני עובדת בעבודה שהרבה חיי אדם תלויים בה וחייבת להיות זמינה און ליין) וכמובן שהוא חסום בכשרות המהודרת ביותר הקיימת. 

אבל זה עדיין כלי משחית. ממכר ומסוכן גם עם כל ההגנות וההיתרים. 

שוב תודה והערכה גדולה לפועלכן שנה טובה ומתוקה
***

וכן לחזק מאוד את כל הנשים שמצליחות להימנע על אף שהן מוכרחות לו

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

רחל קירשבוים
יועצת מס

הגשת דוח שנתי

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.