לתגובות הקוראות
בין השורות
זה קרה לפני חמש או שבע שנים, אולי אפילו עשר. עובדת חדשה, מרינה, נקרא לה, הגיעה למשרד מחויכת ומרוגשת, נכונה להתחיל לבצע את תפקידה במרץ רב.
הנכונות והמרץ התגלו כלא מאד יעילים, לאור העובדה שהעובדת פשוט לא התאימה למשרה שתפרו לה. זה היה שקוף שהיא התקבלה בהנחתה, על רקע קשרי ידידות שיש לה עם מנהלת הפרויקט. המעורבות שלה בפרויקט היתה משמעותית, ואם עד לבואה הכל זרם חלק ותקתק, עכשיו העניינים התחילו להסתרבל.
ההוראות ממנה לא היו מובנות, ההערות שלה – מנותקות מהמציאות, ובפגישות השבועיות בלט מאד שהיא לא בעניינים. זה היה גם עניין של חבלי קליטה שיעברו עם הזמן, אבל בעיקר של חוסר קליטה והתאמה, התפקיד היה גדול עליה בכמה מידות.
ניסנו, הבנות בצוות, לרמוז בצורה ברורה למנהלת הפרויקט שקשה לעבוד מולה, ושנוצרות יותר מדי אי הבנות בין הדרישות של מרינה ליכולות המערכת. המנהלת הבינה טוב מאד, וגם ראתה את התנהלות העניינים, אך משיקוליה בחרה להתעלם.
הפרויקט איכשהו הצליח להתקדם, אבל בצורה מסורבלת ומעצבנת. עם הזמן מרינה נכנסה קצת יותר לעניינים, אבל עדיין – בלי השוואה להתנהלות שהיתה בלעדיה.
המצב יצר קצת מרמור בצוות, היו נשלחים הרבה מיילים הלוך ושוב של חוסר הבנה. רצינו להראות למנהלת, שהיתה מכותבת בדרך כלל, שהבעיות הן באשמת מרינה, ולכן נכתבו משפטים מודגשים באדום, התווספו סימני קריאה עצבניים, וסימני השאלה היו הולכים בקבוצות של שלוש-ארבע לפחות, להגדיל את רושם התמיהה או השאלה.
המנהלת לא התכוונה להחליף לה תפקיד, ורק העירה לנו יום אחד, שלמדה פעם בקורס תקשורת, שמיילים עם הרבה הדגשות וצבע אדום זה יוצר רושם של מתיחות, ואפשר לכתוב את הדברים ברוח יותר טובה.
המיילים אכן התמתנו בטון הכעוס שלהם, והמצב איכשהו נשאר כפי שהיה.
שנים חלפו. הספקתי מאז לעבור שני מקומות עבודה, אבל ההערה הזאת היתה בשבילי שיעור חשוב בבית הספר של החיים. מאז התחלתי לשים לב שתקשורת כתובה היא תורה שלמה.
אני רואה לפעמים בנות טובות, באמת כאלו עם מידות זהב, שפשוט אולי לא שמות לב לנושא הזה.
לדוגמא, מישהי עשתה טעות חמורה שגרמה לתקלה, לא תמיד צריך לכתב את כל ה20 אנשים שהיו במייל הראשוני שמדבר על התקלה. אפשר לפנות אליה באישי, ורק בסוף לעדכן את כולם.
אפשר גם לנסות להסביר את התקלה בטון מבין או מרוכך, בצורה שההיא תבין מה עליה לתקן, אבל לא ייווצר רושם של איזה טעות נוראית עשית.
כשפונים לבודקת במקום 'להנחית': "בדקי את מסך X בהקדם", אפשר: "תוכלי בבקשה לבדוק את מסך X בהקדם? זה דחוף לנו, ממש תודה".
ויש עוד המון דוגמאות כמה אפשר לתת הרגשה טובה לשני גם בצורת הכתיבה, לכתוב במילים רכות ומתחשבות, לחסוך מילים מודגשות או סימני קריאה חמורים!!!! שמשדרים תחושה של כעס או האשמה חמורה.
עומדות למול עיני כמה חברות יקרות שהן בשבילי סמל ודוגמא גם בנושא הזה. כאלו שיודעות להזרים נעימות בין המילים, לחפות על כשלונות כשיש, להחליק טעויות אם קורה, לבקש בצורה מכבדת ומוקירה, ולהוציא את השני תמיד בהרגשה נקיה, בלי סתירה בכלל למסר הענייני שעובר במייל.
כי יש אהבה שמקלקלת את השורה, ויש לב שמתבטא בין השורות.
תגובות השמורות לסיפור
וואי נושא נורא נורא חשוב, וזוהי תורה שלמה שמסתבר שיש מקומות עבודה שמלמדים אותה (עבדתי בבנק לפני המון המון שנים והיו לנו שם ממש שיעורי ניסוח איך להגיד דברים בצורה יותר נעימה ודיפלומטית…)
אני יכולה לתת כמה דוגמאות שלמדתי: לנסות כמה שפחות לקבוע עובדות בשטח: במקום לכתוב – X אמר ש…/זה לא עובד נכון כי… להוסיף לפני – אני חושבת שX אמר ש…/ אם אני לא טועה נדמה לי שזה לא עובד נכון כי….
אפשר גם לשנות את המשפט מעובדה לשאלה: במקום לכתוב – אם X אז Y לכתוב – זה נכון שאם X אז Y? במקום לכתוב סיכמנו שZ לכתוב- סיכמנו שZ, נכון? ובגדול תמיד טוב להתחיל ב" אני צריכה לבדוק" – לבדוק ואז להחזיר תשובה.
חוק הפיצה – קבוצה אפקטיבית היא בגודל של מגש פיצה אחד. זה אומר שכל קבוצה שדנה על משהו, ויהיו בה יותר מ6 אנשים- חלקם מיותרים. ולכן לא מכתבים מיליון אנשים / קבוצות. לא להשתמש בסימני קריאה לא לכתוב באנגלית באותיות ראשיות (טכנית, לדוברי אנגלית זה נחשב לצעקה… אפשר להדגיש במקרה הצורך עם קו תחתון) להימנע ממילים עם קונוטציה "קשה"שלילית ואם אי אפשר להחליף מילים "קשות" למילים "רכות": מזעזע / נורא ואיום – זה (די) בעייתי, אסור – אני לא חושבת שאפשר / נראה לי שזה בלתי אפשרי למה עשית – אני לא בטוחה אבל לא ברור לי למה…/ כנראה שאני לא כל כך בקיאה אבל תוכלי להסביר לי למה….
מדובר בנושא ממש חשוב ותודה שאתם מעלים למודעות.
רוצה להעלות סוגיה נוספת באותו עניין שכל מי שכותבת מייל חייבת לדעת שכתיבת מייל אפילו לנמען אחד אישי, זה שווה ערך לפרסום בעיתון. כלומר ייתכן מאד שהנמענת אפילו לא תראה את המייל מרוב עומס או שהוא נכנס בטעות לספאם, אבל גם מאד ייתכן שהיא פשוט תשלח אותו לכל קבוצת חברי הקשר שלה.
מדי הרבה דוגמאות יש לי על מכתבים שנשלחו באופן אישי והועברו, מה שגורם להרבה מאד עוגמת נפש (חברה כותבת לחברתה אודות המנהלת. וכאשר הנמענת רוצה להביא ראיה על הוכחת דבריה מראה את המייל שקיבלה מהחברה למנהלת ושוכחת שחוץ מסיפור הדברים יש גם כמה משפטים לגמרי לא לעניין).
הקלות הבלתי נתפסת שבה אפשר להעביר מיילים יוצרת מצב שהרבה פעמים זה מה שקורה בלי לחשוב שפרסום הדברים יכול לגרום לאי נעימות.
לכן, מצד אחד חובה על כל אחת ללמוד שוב ושוב הלכות שמירת על הלשון אודות העברת דברים כתובים שיכולים לגרום לצער או חוסר נעימות, שלא לדבר על נזק ממשי לשני, אבל מצד שני כל מי שכותבת כדאי שעיניה יהיו בראשה ותכתוב בצורה הכי נקיה, שגם אם הדברים יועברו בטעות לכל אנשי הקשר של הנמנעת, היא לא תרגיש חוסר נוחות.
שלום, פעם ראשונה שאני מגיבה אבל זה נושא שבוער לי בעצמות.
אני עובדת כמנה"ח, בתחילת עבודתי עשיתי טעות חמורה אצל לקוח "שמן" ע"י שפספסתי קובץ עם חשבוניות שהלקוח שלח לי, לא אכנס לפרטים אבל הלקוח ממש התעצבן והבוס שלי נלחץ מאד ויצא מדעתו.
לאחר כמה ימים, קיבלתי מייל מהבוס שמכותב לעוד 6 עובדים! היה רשום במייל שלאור הטעות החמורה שקרתה עד להודעה חדשה איני מורשית לתקשר עם לקוחות ללא רשות אחד מה- 6 הנ"ל, וכן כל מייל או קובץ שאני שולחת ללקוח אני צריכה לשלוח לאחד מהם לאישור.
המייל היה כתוב בצורה בוטה, מאד נפגעתי, למה כולם צריכים לדעת מהטעות שלי ולטחון את הסיפור יחד עם הקפה של הבוקר??? באותו רגע הבוס לא דבר איתי על זה, רק כתב, אבל הפגיעה היתה צורבת….
קורה גם לפעמים שמישהי שולחת מייל שכתוב בצורה קצת תובענית ותקיפה, אני שמה לב שכשאני קוראת כזה מייל אני אוטומטית מתקשחת ומחזירה ג"כ מייל תקיף, לא חבל?
לעומת זאת, כשמבקשים דברים בנעימות ואומרים תודה, הרבה יותר כיף לענות וגם המייל שאני מחזירה הוא אדיב וחביב. "כמים הפנים לפנים"
תודה על הכל, תמשיכו לעשות חיל! גמר חתימה טובה ובשורות טובות במהרה!
איזו נקודה חשובה (עם המון סימני קריאה והדגשה!) מתי אנחנו שמות לב לזה? כשהדם שלנו שפוך על המסך. יום אחד, באחד ממקומות עבודתי, חברה יקרה מהמחלקה, חכמה ואינטיליגנטית, קיבלה ממשרד מקביל מייל נוראי כזה, שמוציא אותה "סתומה" ולא מבינה, מכותב לכמה וכמה אנשים עם מילים קוטלות ולא נעימות בעליל. היא נפגעה מאוד, כמובן, וכולנו הזדהינו עם ההרגשה שלה.
הקטע הכואב בסיפור-היה שאותה שולחת מושחזת-היתה חברה שלה מהסמינר שלמדה איתה באותה כיתה. אני בטוחה שמדובר באשת אברך יראת שמים, כנראה התלהבה מהקידום שקיבלה ומהמעמד להיות מאתרת התקלות האלופה של המשרד… אבל היתה כאן שפיכות דמים, שאני בטוחה שאותה אחת לא היתה רוצה לעשות.
נכון, בהחלט אנחנו מקפידות על הנושאים האלה, ודווקא לכן חשוב לנו לשים לב. גם אני לא אוהבת ש"מנחיתים" עלי דברים, או מוציאים אותי לא מבינה אם שאלתי שאלה לגיטימית, ואם היתה טעות הקלדה עם איזה 0 לכאן ולכאן-אפשר להגיב בענייניות ובלי כל הדרמות האלה.
אני יכולה לומר, שכיום יש מישהי שאני צריכה לתקן אותה, ושמתי לב שבאמת טון השאלה מאוד מרכך, את הסיטואציה, וגם, כשיש לי הערות אני משתדלת תמיד לפתוח בצורה חיובית.
וגם להפריד בין טעות "אסתטית" לטעות מהותית באמת (לא, לא מתייחסים באותה צורה לתיקון סופר כמו לטעות)
שיעור חמוד שלמדתי, מאיזה דוח שיצא לי להכין לפני 4 שנים- היתה לי פגישה עם אדם מאוד חשוב, מאוד חכם, ומאוד עשיר (במונחים של העולם). להכין את הדוח שלו היה קידום גדול בשבילי, וכמובן הייתי מתוחה לקראת הפגישה איתו. הבן אדם עבר איתי שורה שורה (הוא פשוט גאון וידע לענות על כל שקל בעניינים של מאות מיליונים), מה שהיה טוב-הוא סימן "וי", מה שהיתה הערה-העיר. אבל היה כאן משהו כללי חיובי וטוב, אז מתוך 200 דברים היו 19 תיקונים-זה מכניס לפרופורציה.
אגב גם עם הילדים זה פשוט שיטה טובה אם בוחנים אותם על משהו וכו'.
בסופו של יום, מיילים מכובדים הם קודם כל מכבדים אותנו, וגם מקדשים שם שמים לדעתי. בואו, לא צריך להיות גאון כדי לדעת אם השולחת היא חרדית או לא-ולא רק בגלל שמה.
כמה שזה נכון, אין לכן מושג. זה הגיע על מציאות כ"כ אמיתית ומצויה.
אני גרפיקאית ועצמאית ואנשים לפעמים לא מודעים איך המיילים נראים בצד השני. מורה של בית יעקב שעבדה בצוות עם מורה אחרת והזמינה דמות שתלווה את הפרויקט מתוך עיצוב קיים. והמורה השניה, אחרי שעות עבודה- בכזה זלזול הודיעה שהדמות היא "חתולית" והעבודה מבוטלת.
בפעם אחרת פתחתי מייל שנשלח ע"י גבר שעבדתי איתו מלא ניבולי פה ונראה שפשוט הוא באמצע לצרוח. והאמת שהקופירייטרית שלו שלחה דוג' מפורטת מה לעשות ולא היה לי שום קשר לסגנון התוצאה. גם כאן מדובר על מישהו משלנו.
האמת שאני יכולה למלא עמודים שלמים של דוג' כמו: למה את לא עונה מה קורה עם העבודה. וזה עבודה שחיכתה 3 ימים לתגובה של אישור או הגהה. ואחרי מס' שעות מההגהה עדיין לא הספקתי לענות חזרה. פשוט אני יושבת כל השבוע להמתין שיהיה להם זמן להגהה… ומדובר במישהי שבטלפון היא באמת עדינה…
תקראו את המילים שלכם לעצמכם לפני השליחה. תחסכו המון עוגמת נפש. לפעמים אפילו אתם לא תאמינו שזה מה שכתבתם!
כל כך נכון… תודה לחברה ששיתפה בסיפור הזה, ולצוות שמורה שהעליתן את העניין החשוב הזה, שנדמה אולי כשולי. [הסיפור הזה מאיר את ענייני עבודת המידות, התחשבות באחר, "מה ששנוא עליך"… (שינוי מרענן לסיפורים על טכנלוגיה, שכמובן גם הם חשובים לא פחות)]
אנחנו לא משערים כמה השפעה יש לכל מילה שלנו, גם כשהיא כתובה! עד ש… אנחנו מקבלים מייל מחברה\קולגה וכד' שמשפיעים לנו על כל היום, ולעיתים אף יותר מזה… עולות בנו מחשבות לעזוב מקום עבודה וכו'.
מהחוויה שלי, כשיש משהו חשוב ורגיש לדון עם מישהי או ביקורת בונה, בקשה מיוחדת וכדומה, כדאי לעשות זאת פנים מול פנים, ולא בכתב. למילים כתובות, אין את הטון המרכך והעדין, קשה לשזור בו רגישות, שמשנה את כל האופן בו האדם מולי מקבל את הדברים.
לפעמים מילים מוצאות מהקשרן, והקוראת ממש מבינה הפוך ממה שנכתב… למדתי על בשרי, מניסיון מר…
בהקשר למייל על התקשורת הכתובה זה כל כך נכון, וממש הזמן המתאים לדבר על כך בימים שצריך להתחזק בבין אדם לחברו..
הרבה פעמים זה נובע מקוצר זמן, ומרצון להמשיך הלאה את כל המשימות אחת לאחת.. שמנה לב להבדל: אני רוצה להעביר הלאה לעובדת שתחתי משימה לביצוע תוך כדי עבודה על כמה דברים, אז אני שולחת את הקובץ ורושמת: להדפיס. או לחילופין: מצ"ב, לבדוק /לשמור/לעדכן וכו'. אופציה ב' עם קצת מחשבה: x יקרה! אשמח שתבדקי את הקובץ הנ"ל ותעדכני.. תודה.
זה אמנם לוקח עוד כמה שניות של כתיבה, אבל כמו שבדיבור אנו מבינים שצריך שימת לב לשני-בכתיבה זה עוד יותר חשוב, כי לא שומעים את המנגינה, ולקבל מייל כמו: להדפיס, וזהו- זה יוצר הרגשה מושפלת והתנגדות פנימית לבצע את המטלה…
כל כך נכון!! כמה פעמים כתבתי מייל עצבני לכמה עובדות יחד, ונעצרתי רגע לפני השליחה: אולי נכון לא לכתב את כולן? אולי נכון לכתוב קצת יותר מרוכך? ואפילו רק להוריד הדגשות וסימני קריאה, וכבר הכל מקבל רושם אחר ועדין יותר.
יש פה גם עניין הלכתי של כללי שמירת הלשון- סיפור דברים לתועלת: אם אפשר להגיע לאותה תוצאה בלי לכתב את כולן, זאת אומרת- בלי להסב את תשומת ליבן לטעות שלה- זו חובה! ואם אפשר לכתוב מרוכך יותר- זו גם חובה. וכן הלאה.
באותה הזדמנות, כתבו פה פעם על תכתובת עם גברים, שלא להוסיף 3 נקודות ועוד סימנים שיוצרים תחושה של שיחה קרובה. מאז באמת שמתי לב לזה. לא תמיד זה קל! אבל זה כנראה באמת מאד נכון…
תודה על שאתן מעוררות אתונו לכל כך הרבה נושאים חשובים!
וואו, עלית על נקודה על כך חשובה! כל הכבוד שלקחת את זה לתשומת ליבך.
כאחת שנותנת שירות לעסקים, ורוב ההתכתבות במייל, אני רואה את זה כמשהו קריטי שחובה על כל אחת לדעת כשהיא מתכתבת במייל עם לקוחה או נותנת שירות.
הדבר הראשון זה לבקש ולא להנחית הוראה, גם אם היא נותנת לך שרות ואת משלמת לה, עדיין תתנסחי בצורת בקשה.
דבר שני זה לדעת איך להגיד ביקורת ותלונות. כנותנת שירות ברור שאני רוצה לשמוע מה לא אהבת ולתת לך שרות עד שתהיי מרוצה, אבל תגידי את זה יפה. אני באופן אישי עוברת שוב על המיילים לפני שאני שולחת (משתדלת.). מעדנת את הנוסח, ורק אז לוחצת שליחה.
אגב, יש לקוחות שכיף לעבוד איתם. וזה בדיוק בגלל זה.
וואו!!! כל מילה – פנינה! תודה על העלאת הנושא החשוב!!! מי יתן ושנכיר תמיד את מעלת חברינו ולא… זה לא רק חשוב – זה קריטי, דיני נפשות ממש!! אפשר לשפוך דם כפשוטו!
אני כעובדת חדשה שלא פעם עשיתי טעויות, הערכתי והודיתי מאוד למי שהסבירה לי בנעימות ובעדינות ונתנה את ההרגשה הכי טובה… שכולנו טועים לפעמים… זה פשוט נתן לי חוזק וחוסן להודות בטעויות שלי ולתקן אותם על הצד הטוב ביותר, לשביעות רצון כולם (כולל הבוסים..)
לעומת פעמים שהעמידו אותי על המקום בקרירות דרך עם המייל… בטוחה שיש כאן מי שמבינה את התחושה המביישת והמשפילה… "וכל המלבין פני חברו ברבים…" (גם אם זה מאחורי מסך המחשב)
כמה נכון!!! (ועכשיו אני דווקא כן משתמשת בסימני קריאה חמורים:)) אני יצאתי לשוק העבודה לפני שנה וקצת, ומאז לומדת שפה חדשה – התכתבות במיילים. תורה היא ולימוד היא צריכה. איך לכתוב הכי ברור, הכי נעים, הכי מכבד למרות שלפעמים העבודה מחייבת לכתוב גם בנחרצות, להדגיש נא לשלוח בהקדם וכו… אבל תמיד להישאר נעימה, לשים לב מי מכותב לכל מייל (אגב, לשלוח מייל עם הערה על טעות כלשהי, כשמכותבים עוד אנשים- זה ממש עלול להיות בעיה של לשון הרע…)
ועוד לפני שהזכרנו את הבעיה של גברים-נשים אם גבר מכותב למייל- המייל יראה אחרת רשמי יותר, יבש וענייני זה דורש מחשבה, וכו שאמרתי- הרבה הרבה למידה בתפילה "שלא נכשל…ועד"
מסכימה עם כל מילה!!! להבדיל מדברים אחרים זה נושא שכן דורש השקעה מרובה טיפוח ושימת לב כי זה מה שאנחנו רוצות – לשים לב!
בד"כ אוטומטית הלב לא נמצא במילים בעצם הוא נמצא ולפעמים לחוץ או כעוס צריך לעצור לרכך אותו ואז לכתוב את המילים. אם המילים נכתבות מלב לא מרוכך, בסוף.. הם גם נקראות ככה – מנסיון של הצד הקורא והכותב…
להרגשתי זה אחד הנושאים שיכולים לתת לנו סיפוק משמעותי במהלך העבודה מעצם העבודה (מלבד העניין של פרנסה לבית של תורה) כי זה מחזיר אותנו כל מייל שנכתב במהלך העבודה או מילה שנאמרת במהלך ישיבת צוות אל נקודת האמת – של ואהבת. שווה להשקיע!
כמה שזה נכון, מסכימה עם כל מילה ומילה תמיד חשוב לקרוא מייל לפני ששולחים אותו. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי ממלמלת פרק תהילים לפני שליחת מייל, שהדברים יתקבלו בהבנה ובצורה הנכונה.
היה לי מקרה ששלחתי מייל נזעם למנהלת המעון שלנו על משהו שלא התקבל על דעתי, כמה הלקיתי את עצמי על כך אח"כ. גם אם צודקים, יש דרך להעביר מסרים ובשליחת מייל על אחת כמה וכמה, א"א לדעת איפה זה יתפוס את הקורא. כמה נחמד לנו לקבל מיילים עם:))) : -) וכמה עצוב לנו לקבל מילים כאלו!!!!!!!!!:(
מסכימה ממש עם כל מילה! קיבלתי משני אנשים שונים שתי הערות משמעותיות, בהפרש זמן משמעותי.
את ההערה הראשונה קיבלתי קשה מאוד, ולקח לי המון זמן להתאושש ממנה. היא היתה עניינית, וברגע הראשון הגבתי שהכל ברור ובסדר, אבל רק אחרי יומיים הרגשתי פשוט… פגועה. קראתי עוד פעם, והרגשת הפגיעה רק התחזקה.
לעומת זאת בהערה השניה, ברגע הראשון נפגעתי. ואז קראתי עוד פעם, והסתכלתי על המילים הטובות שנשזרו בין לבין, והרגשתי את האמון בין השורות, והפגיעה נעלמה. נשארה רק הערה פשוטה וקונקרטית.
אני משתתפת חדשה, ופעם ראשונה פותחת את 'בין השורות' ומסכימה בכל פה עם עם התיאור, יש אנשים שהם מעולים בתקשורת בין אישית פנים מול פנים/טלפונית אבל כשזה מגיע לכתיבה, כאילו כל הרגישות או לפחות הנימוס יורד ואיננו וזה כל כך חבל…. אז תודה על ההארה!
בקיצור: בואו נשמור את הסימני קריאה והצבעים הבולטים לפידבקים חיוביים! שהרבה יותר חזקים שהם כתובים!!!!!!!!
תודה רבה! נהניתי מהחלק הזה בפרט ומארגון שמורה המדהים הזה בכלל! תמשיכו לאסוף זכויות בכאלה כמויות…
וואו תודה על המילים, היטבת כל כך טוב להסביר את זה, זה כל כך נכון שלא כל דבר צריך להגיד מול כולם, לא כל הערה צריכה להיכתב בצורה כזאת שנותנת הרגשה שהרסת את כל הקוד, ובאופן כללי יש דברים שאפשר ליידע את העובדת בלי שהראש צוות יהיה מודע גם…
להעיר בצורה יפה, כמה שזה חשוב! אני לא טיפוס שנפגע, אולי גם בגלל זה פחות התחשבו בי, אבל הייתי בעבודה שממש בכיתי על תגובות כמו- "את טיפשה?.." וזו הייתה עוד תגובה בקטנה… תודה על העלאת הנושא!!
את צודקת לגמרי!!! צריך לפתח את הרגישות הזו. את רואה בנות ששולחות מילים מאד מזלזלים, או אפילו בלי פתיח, אפשר והרבה יותר מכובד לפתוח מייל בשלום וברכה, או בוקר טוב, צהרים טובים וכו.
היה לי משהו דומה, הייתי צריכה לשלוח מייל עם הזמנה לחתונה למפקחת שלי שהיא חילוניה, ניסחתי מייל והבאתי לאחת לבדוק לי אותו והיא אמרה לי לשנות את הפתיחה ליותר רחוק ופחות חברי, תודה על הסיפורים, מחזקים מאד גמר חתימה טובה
כ"כ נכון! ואולי כאן המקום להאיר כעובדת בתפקיד עם השפעה על תנאי השכר של עובדות, אופן הפניה/ ניסוח המייל קריטי לאופן ההתייחסות לבקשה.
עובדת שמגיעה בדרישה שהכל מגיע לה, ששולחת מייל עם המון סימני קריאה והדגשות גורמת לי רצון להתעלם מהבקשה, לעומת אחת שמבקשת בצורה עניינית ומכבדת, הרבה יותר עושה חשק לבדוק את העניין ולהתייחס לבקשה.
לפעמים עולה בי חשק לבקש מהסמינרים שיעבירו קורס בנושא כי כ"כ חבל! לתשומת לב.
לפני הכל, שכחנו שיש לנו הלכות שמירת הלשון. וגם אם חברה לעבודה שגתה בטעות חמורה ומקשה עלינו בכל ההתנהלות שלה – יש הלכות ברורות מתי, איך ולמי מותר לספר על כשלונותיה.
העובדות היקרות שעליהן נכתב הסיפור, כמו הכותבת בעצמה, כנראה לא היו מודעות להלכות החמורות ולמוטל עליהן במקרים כאלה. לו ידעו – היו כותבות מלכתחילה בצורה מעודנת, מאופקת ובעיקר – מותרת. גמר חתימה טובה! ושלא ניכשל!
יישר כח על הדברים החמים היוצאים מן הלב. הדברים מדוייקים גם לכיוון השני. אם 'הטון' וה'מנגינה' במילים כל כך מורגשים, כמה צריך להיזהר בתכתובת עם גברים.
נניח במקום לכתוב: אנחנו צריכים לקדם את הפרויקט, ולהפוך אותו ואותי ל'מקשה' אחת… אפשר לכתוב, 'יש לקדם את הפרויקט'. זו בהחלט אומנות, ואולי גם על אומנות כזו כוונו חז"ל באמרם מהי אומנותו של אדם בעולם הזה – ישים עצמו כאילם.
וואו, שמחה שהציפו את הנושא. באמת זה משהו מאד חשוב. אין לי סיפור דרמטי על זה כי בצוות שלנו אנחנו בדיוק נוהגות ככה.
אם מישהי שלחה מייל מוטעה\ בעיה לא נכונה אנחנו פונות באישי ומסבות את תשומת ליבה. אפילו עונות במייל כביכול עם הוספה של עוד שאלה ותוך כדי דיוק המייל שלה בצורה נסתרת ונעימה. זה כיף לעבוד ככה שיודעים שיש גיבוי מאחוריך. תודה שהעלתם את זה!
זה כל כך נכון. אני משתדלת לדבר ברגישות בדרך כלל ונזהרת לא לפגוע. אבל היכולת המילולית שלי מאוד חזקה ברוך ד' ובעיקר בכתב.
מצאתי את עצמי מתנסחת בחריפות על איזה עניין, בלי לחשוב איך זה נשמע בצד השני. בגלל שזה היה בכתב, לא שמתי לב שזה פשוט פוגע ועוד חשבתי שזו זכותי המלאה להתבטא כך… אז כן, הנייר האלקטרוני לא סובל הכל…
הסיפור הזה לימד אותי את הלקח. ישר כוח!
זה כ’’כ נכון. דיני בין אדם לחברו קיימים גם בצורת כתיבת מייל.. פעם כתבתי הודעה כעוסה בסלאק בעבודה. הנמען שקיבל את ההודעה כתב לי במילים הבאות: ’’כשאת כותבת בהודעה סימני קריאה, זה בדיוק כמו שאת צועקת עליי.’’ כמובן שהתנצלתי ולקחתי את זה כשיעור לחיים.
אגב, הנמען היה גוי אוקראיני שעבד בחברה וכמובן התכתובת היתה באנגלית. מכל אחד אפשר ללמוד..
פעם ראשונה שאני מגיבה. והיה חשוב לי להגיב, כי חסימת אינטרנט ויחסים עם גברים אין כמותם בחשיבות. אבל, מרגיש לפעמים שזנחנו את הא' ב' הבסיסי. הבין אדם לחברו, הדרך ארץ (שקדמה לתורה)
אז כל הכבוד לכן, על ההתייחסות גם לנושאים האלו שהם אולי כמו מצוות שאדם דש בעקביו. תמשיכו לתת במה גם לחשיבות של עדינות הנפש ביחסים בינאישיים גם בין נשים!
רציתי לשתף כפי שרשמתם לדעתי המושג שביעות רצון זה איזושהי מושלמות פנימית ששאפתי אליה והגעתי אליה, זאת אומרת זה המקום אליו רציתי להגיע – הגבוה בעיני, אבל הרצון האמיתי זה להגיע לשלמות רוחנית (אני המיוחל) היראת שמים מושכת אותנו לשלמות בכל ענין רוחני, בתורה ומצוות ועם כל הנחישות וההתמדה, עדיין אנחנו רחוקים מהשלמות האמיתית וזה המקום שד' רוצה אותנו:
1.הוא ברא אותנו בני אדם ולא מלאכים וכאן מגיעה זכות הבחירה בכל פעם מחדש
- גם אם לפעמים לא מסוגלים לעשות את השלמות אז לפחות מתקדמים. למשל אם זה על כעס: מהרגע ולתמיד איני יכולה לעולם לא לכעוס – אז לפחות אני עם הנכונות להגיע לפסגה הזו ההתקדמות אינדיבידואלית, כל אחת מה שמתאים לה.
יש לפרוט את זה לגורמים- מעכשיו בזמן כעס לא אגיד מילים לא יפות /דוקרניות /פוגעניות, או לא ארים את קולי, לא אראה פנים זעופות, אבל כן אגיד ברור את מה שאני רואה לנכון לומר לצורך הבהרה שחשובה לי מאוד וכו וכו' ולהתקדם מגורם לגורם, וההתקדמות תהיה בהדרגה אין ספק לאחר הקדמות שלב אחר שלב נהיה קרובים מאוד לשלמות הרצויה ואפילו נגיע אליה וזוכים להתגברויות לאין ספור!
צודקת כל מילה! לפעמים מילה אחת היא המפתח לשינוי… אני מוצאת את עצמי כותבת מייל- כמו: 'א"א להמשיך באופן הזה. נא קראי את העובד לסדר'. ואח"כ עוברת עליו ומשנה נניח ל- ' חשוב לי להסב את תשומת ליבך כי באופן הזה תהיה בעיה להמשיך. ממקום של כבוד כדאי לקרוא לעובד ולשקף לו את המצב ע"מ שיוכל להשתפר…' כמה מילה אחת יכולה להשפיע!
***
אני חושבת שצריך להדגיש ממש בצורה ברורה יותר – שזה ממש גובל בהלבנת פנים לעיתים קרובות, דאורייתא! זה יכול כ"כ לפגוע ולצער את השני… הרבה פעמים את מקבלת פרויקט מעובדת ואת אמורה להמשיך אותה, או לעבוד יחד איתה בצוותה – ואז כשאת מגלה טעות. תחשבי אלף פעמים לפני שאת אומרת ומה את אומרת – לשון הרע!, מילים יכולות להזיק לשני!
***
יפה מאוד שפתחת את הנושא, זה דבר חשוב מאוד! כל אישה חרדית צריכה להבין, זה המינימום שלה בעבודה. לנהל שיח ענייני ולא פוגעני, ממש לא מכבד אישה חרדית לשלוח מיילים בסגנון כזה. זה כפשוטו להשפיל עובדת אחרת ולא משנה מאיזה ציבור היא. האמת חשבתי שבזה החברה שלנו מצטיינת כך שכואב לי לשמוע..:(
***
התחברתי מאד להעלאת הנושא, כמי שעובדת רוב היום בתקשורת במיילים, שימת הלב למכותבים כשבאים היא כ"כ חשובה, וכן שימת הלב לצורת הכתיבה, לאחרונה לקוח נהנה משירותי וכתב למעסיק שלי פרגון עלי, כ"כ נהניתי שהחלטתי גם אני לשים לב לכתוב פרגון למעסיקים של כאלו שעוזרים לי, תודה רבה על הכל!
בקצרצרה
יקרה מאוד! העלית השבוע תוכן קריטי! כתיבת מיילים היא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, והנושא של איך אני כותבת מייל ומה מרגיש מי שקורא אותו הוא חשוב מאין כמוהו. חושבת שנתת כאן הדגמה מצוינת והסברת איך כדאי וראוי לכתוב. יישר כוח!
***
וואו! כ"כ נכון ומדוייק!!!!!! אני לא מהמגיבות הקבועות בד"כ אבל יש פה מסר נכון גם מחוץ לכותלי העבודה. הכתיבה 'מדברת' ולפעמים המקלדת צועקת בקול והכי קל להסתתר מאחורי זה. תודה על המסר החשוב הזה, בטח בימי תשובה.. ישר כח!
***
וואי זה ממש נכון! לפעמים אני כותבת תגובות בלי הרבה תשומת לב ואני שמה לב שבכתב זה יוצא הרבה יותר חזק, כי בשיחה הטון אומר הכל וגם סימני הקריאה מתרככים… אבל כשזה כתוב זה הרבה יותר חזק וקשוח. תודה על ההארה!
***
חשוב מאוד! אני עשיתי את הטעות הזו בעבר שעליתי על טעות וחשבתי שזה יוסיף לי כבוד או מעמד שהצלחתי לעלות על זה וכיתבתי גם את מי שלא היה צריך. הצטערתי על זה וגם ביקשתי סליחה. כל הכבוד שמעלים את זה למודעות
***
וואו חשוב מאוד!!!!! להעלות את הנושא הזה. אני עובדת בצוות סופר חרדי וכשחברה מהצוות מתנהגת כך, מכתבת את כל העולם לטעות קטנה שמישהי כתבה ויכולה לשנות בשניה, זה פוגע שבעתיים. תודה רבה!
***
מתפעלת מהרגישות שלך לזולת!! ב"שמורה" תמיד מתחדדת העובדה שגם הפרנסה והגשמיות, הם עבודת ד' שלנו!!! הנה עוד מקום והזדמנות לכך, תודה על הלימוד החשוב!!! גמר חתימה טובה!!
***
ממש ממש מחזק! מוסר לעניין וכל כך רלוונטי. אפשר לקדש שם שמיים בכל סיטואציה ובכל מצב, אין לי ספק שרגישות כזו ועבודת מידות כזו מקדשת שם שמיים ומרבה שלום בין כולם.
***
כל הכבוד על נושא הסיפור. חשוב מאוד ושימושי מאוד וגם מגוון את כמות המיילים על הצורך בסינון וכו' שלמרות שצריך חיזוק צריך גם קצת איוורור.:) תודה רבה על הכל
***
פעם ראשונה שאני מגיבה ואני פה מתחילה… לעניות דעתי, הסיפור הזה קודם לכל שאר הסיפורים שנכתבו.. (ונכתבו סיפורי מופת, אין עוררין) בין אדם לחברו, דרך ארץ קדמה.. וד"ל
***
נושא חשוב מאד לפעמים אני חושבת שממש צריך ללמד את הבנות בסמינר או למצער בקורסי הכנה לעבודה איך כותבים מייל בצורה מכובדת, עניינית ויעילה, כי אדם ניכר גם בכתיבתו..
***
וואו ממש נכון אני יכולה גם להוסיף לא לתקן אחת את השניה בנוכחות אחמ"ש מנהל צוות או מנכ"ל כ"כ מביך, לא תורם לאף אחד ולרוב מעצים טעויות שיכלו להיפתר בקלות.
***
ואוווווו תביאו עוד סיפורים כאלה לפעמים קצת שוכחים לדבר על המידות!!! בין אדם לחברו זה כ"כ חשוב וכנראה גם קשה ליישום לכן חשוב להזכיר שוב ושוב!!
***
או בקיצור: הלכות לשון הרע (רכילות, מחלוקת, הלבנת פנים) חלות גם על כתיבת מיילים ובהזדמנות זו – תודה על הסיפורים השבועיים, וגמר חתימה טובה!
***
וואו אהבתי ממש שבחרתם להביא את המסר הזה! זה חשוב כל כך… הלוואי שתביאו עוד סיפורים בנושאים האלה של רגישות בעבודה, ובן אדם לחברו. תודה רבה!
***
חייבים לפתוח ב: אני לא אחת שמגיבה לסיפורים, אבל הסיפור הזה – ההתחזקות הזו ממש חשובה ונצרכת!!! חיזקת, תודה רבה, אצלינו זה ממש אותו דבר..
***
מסר חשוב מאד! שמחה שהעלית את הנושא. רואה הרבה בנות כ"כ צדיקות ששואפות להתקדם אבל המילים הכתובות שלהם פשוט מעליבות ופוגעניות.
***
כל הכבוד שהעלתם נושא חשוב זה!! זה גם מידות טובות וגם הלכות חמורות שצריך לדעת אותן על בוריין. נשמח לעוד סיפורים בנושא:)
***
מאד נכון וצודק! נושא חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, יש הלכות שמיה"ר מאד ברורות וצריך לפעול לפיהן. תודה רבה על המודעות!
***
אהבתי. חשוב ממש!!!! ותמיד לזכור שאף פעם זה לא יוריד מהערך שלך, אלא להיפך, אנשים אוהבים אנשים שנותנים הרגשה טובה.
***
איזה יפה (ושמתייחסים גם לנושא המידות) חשוב מאוד תכל'ס מצד לשוה"ר לא בטוח שיש היתר במקרים מסוימים ככה לכתב את כולם
***
אם אפשר להוסיף – אגב זה ממש לא מקצועי הסגנון הזה. יש דרך אחרת לבטא כשיש סימני שאלה/בעיות/הערות
***
תודה רבה שאת מעוררת את תשומת ליבי בעניין! זה חשוב מאוד מאוד!
***
אהבתי את הגיון, בד"כ הסיפורים הם באותם נושאים קבועים והפעם בנושא אחר, תודה רבה!!
***
מדהים. חותמת ומסכימה עם כל מילה וכדאי מאד מאד מאד להעלות למודעות! יישר כוחכן!
***
אמת. חשוב מאד להשקיע עוד דקותיים בניסוח זה הבדל של שמיים וארץ, מניסיון
***
מאד אהבתי את הסיפור, עוררת נקודה כ"כ חשובה! סגנון שונה ממה שתמיד!!
***
כל כך כן ואמיתי! ישר כח! ממש תיזמון מושלם לעשרת ימי תשובה.
***
צודקת מאוד! נושא חשוב, וחשוב מאוד להעלות אותו על סדר היום.
***
סיפור מושלם לעשרת ימי תשובה! תודה רבה! מחזק מאוד!!!
***
וואו, העלית נושא מאוד חשוב, נשתדל יותר לשים לב!!!
***
מהממת! תודה על התזכורת! מזדהה עם כל מילה:)
***
נכון כל כך! יפה שכתבו על זה.
***
אהבתי ממש!!! 🤩
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
חייבת לשתף אתכם בעקבות הכנס:
אני עובדת בעבודה משרדית משעממת כלשהי, ויש לי עוד הרבה חברות שנמצאות מאחורי המחשב בשעות האלו וכמובן מיובשות כמוני. אוטומטית זה יצר מצב של צאטים לאורך כל שעות העבודה של מה נשמע ומה קורה ופשוט פטפוט-רק במחשב ועל חשבון העבודה….
תמיד ידעתי שזה בעייתי גם גרם לי להתמכר לפטפוט הזה וגם שרף לי הרבה מאוד זמן בעבודה-הייתי נשארת כל יום עוד חצי שעה שעה על חשבון מה שבזבזתי, ידעתי שזה פשוט בעיה אבל לא הייתי מסוגלת לחשוב על להתנתק מזה, מה אני אעשה, איך אעביר את כל השעות האלו? וזה גם היה לי כיףףףףףף ברמות.
בהרצאה של מנוחה לוי באירוע בבנייני האומה היא דיברה על לעשות שינוי קטן אבל משמעותי, שישנה את כל החיים…. אז הבנתי שהראש שלי תפוס ועסוק במחשב ובצ'אטים, אז אחזתי כמה פעמים בעבודה אני פותחת וסוגרת את המייל רק כדי לראות אולי מישהי הגיבה לי רשמה משהו… וכמה זמן הולך לי על זה, ותכלס אני גם נשואה טריה שהראש שלה לא רק בבית שנבנה אלא גם עם כל החברות והשטויות מהעבר…..
ואז תוך כדי ההרצאה החלטתי שאני מנתקת טוטאלית את כל הצ'אטים (דבר שהיה נראה לי מופקע ולא הגיוני בכלל!!!! הייתה לי רשימה ארוכהה של צ'אטים וקבוצות!!) למחרת בבוקר פתחתי את המייל ושלחתי לכל מי שהיה לי איתה צאט הודעה בסגנון- בוקר טוב מה נשמע, רציתי לספר לך שהחלטתי להפסיק להשתמש בצ'אטים, היה לי ממש כיף להתכתב איתך, אני זמינה בפלאפון שלי ובמייל בלבד……..יום טוב!
קיבלתי תגובות מופתעות ומעריכות וגם קצת מקנאות….. כמו הלוואי עלי, אשריך! כל הכבוד וכו'. אז גם התנתקתי מקבוצות תפוצה מעניינות וממכרות שנרשמתי אליהם, המייל שלי הפך להיות פחות נחמד ויותר משעמם. תודה!! לא חלמתי שזה יקרה לי גם…. פעם ניסיתי לפתוח צאט עם מישהי והיא רשמה לי שהיא לא מעוניינת כי זה ממכר, קינאתי אבל לא הייתי מסוגלת. היום אני רואה את ההבדל ואת הרוגע והטוב שזה עשה לי. תודה תודה תודה!!!
***
מוסיפה- משעמם לי היום מאוד מאוד מאוד בעבודה, מקווה להמשיך ולא להיכשל שוב, אבל גם אם ארצה לשוב לצאטים- זה לא באופציה כי כבר הודעתי ופרסמתי לכולן. הייתי מכורה והיום אני ב"ה לא. תודה!!
