לתגובות הקוראות
יש קונה עולמו
המשכנתא החונקת והחובות לאין ספור לא היו סיבה לעגל פינות בכל הנוגע למקום עבודה כשר, אותו אני מחפשת כבר במשך כשנה.
הקווים האדומים של אינטרנט מסונן ומקום ישיבה בסביבה נשית חרדית היו תנאי בסיס, ולכן כל כך שמחתי שהתקבלתי למקום עבודה שענה על הדרישות.
היתה שם קומה שלמה של חרדיות, בנות טובות שעשו רושם איכותי.
לאכזבתי, השמחה היתה מוקדמת מידי – ראש הצוות ביקש שאשב סמוך אליו, בקומה למעלה, המעורבת.
מראש וודאי לא הייתי הולכת על דבר כזה, אבל עכשיו, כשאני כמעט בפנים, אחרי כל הראיונות והמבחנים… החלטנו להתייעץ עם רב.
התקשרתי, ושטחתי את פרטי המקרה. "אם תעשי משהו נגד רצון ה', את חושבת שתהיה לך סייעתא דשמיא?" קיבלתי תשובה בנועם ובחן.
הבהירות הזאת נתנה לי כח להתנות את החתימה על החוזה בישיבה ב'קומה הכשרה'. אישרו לי, וחתימתי שורבטה על הקו המיועד בסוף סעיפי החוזה.
לאחר מעשה התברר כי היתה פה אי הבנה בין בקשתו של ראש הצוות להסכם שלי מול המגייסת. הוא בכל זאת מתעקש שאשב בקומה שלו.
ניסיתי לבחון את האפשרויות: אולי עמדה נפרדת עם מחיצה, אולי אשב בסוף המשרד בפינה צדדית, וכל מיני פתרונות מאולתרים.
שאלנו שוב את הרב לדעתו, והוא אמר שאולי חלק מהאופציות שהצעתי הם כן אפשריות בלית ברירה.
הרגשתי רע מאד עם המצב הזה.
לא אשכח את השיחה הזאת, בה אמרתי לבעלי בכאב עמוק: גם אם נמצא איזה צד להקל ולהתיר, אני לא רוצה לשבת במקום שייקח ממני קניינים רוחניים!
מי יערב לי שהאווירה הבלתי מתאימה והישיבה במקום מעורב כזה, לא יקררו את יראת השמים שלי, וכפועל יוצא – של הילדים??
החלטנו לחשוב על זה שוב.
למחרת ההצעה, כשהבנתי שהסיפור לא עומד להיגמר לשביעות רצוני, פגשתי חברה ושיתפתי אותה בפלונטר שנקלעתי אליו.
הוספתי לספר לה, בעיקר כדי לעודד את עצמי, סיפור מדהים על סבא שלי, הרה"צ ר' יצחק יוסף זילבר זצ"ל, מרבני יהדות רוסיה:
חג פורים, אי אז בשנות מסך הברזל, בכפור הסיבירי הנוראי. ר' יצחק זילבר קורא את מגילת אסתר בהתרגשות רבה.
אחד האסירים היהודים ניגש אליו בהתרסה: "אתה מודה ומהלל על ניסים שקרו לפני אלפי שנים, אני מדבר איתך על סטאלין שחזק כפלדה!
הוא הכין את הכיכר האדומה לתליית הרופאים היהודיים, ורכבות השמדה ל-3 מיליון יהודים בסיביר. על מה יש להודות?"
סבא ענה לו מתוך בטחון מוחלט בבורא עולם: "אין לדעת מה יהיה בעוד חצי שעה".
לאחר מספר ימים, התברר שכחצי שעה לאחר חילופי הדברים האלו, סטאלין חטף שבץ מוחי! המנהיג רב העוצמה שהילך אימים על מיליוני אנשים נעשה פגר מת.
לא יודעת למה סיפרתי לה את הסיפור, כנראה מצאתי נוחם ועידוד בעובדה שה' הוא כל יכול.
(ובכלל… במציאות הסוערת של ימינו… מי לא חשה על בשרה שאין לדעת מה יקרה עוד חצי שעה!)
תאמינו או לא, חצי שעה אחרי אותה שיחה, בעוד אני מכינה ניסוחים איך לבקש ולהסביר כמה חשוב לי לשבת דווקא בקומה של החרדיות,
קורא לי ראש הצוות. עוד לפני שאני מוציאה מהפה את המשפטים שעמלתי לתכנן, הוא משחרר את התוצאה שכל כך קיוויתי לה:
"הבנתי שמשמעותי עבורך לשבת למטה. בסדר, אני זורם עם הבקשה שלך".
לקח לי חצי שעה להתאושש מהתפנית המשמחת… בדיוק מה שרציתי! כנגד כל הסיכויים!
הרגשתי שהכוחות של סבא שלי זורמים לי בעורקים.
הרקע אחר לגמרי, הנסיונות – אין בכלל מה להשוות, הקושי – לא מגרד את אותו קנה מידה, אבל המטרה זהה – להישאר יהודיה, להישאר שמורה.
במקום להתפשר ולעגל פינות, זכיתי להתעקש ולשמור על עצמי בסביבה נקיה ומוגנת יותר.
יש קונה עולמו בשעה אחת, אפילו בחצי שעה…
תגובות השמורות לסיפור
הרב יצחק זילבר הוא אחד מהדמויות שעומדות לנגד עיני בנסיונות.
כשיש לנו ניסיון בעבודה, וזה יכול להיות אפילו סתם ניסיון שאת באמצע ברכת המזון ומישהו שלא מבין עניין שואל אותך משהו ואת אמורה אפילו לא לרמוז כלום. בזמנים כאלו עומד לנגד עיני הרב זילבר שלא דבר בזמן תפילה למרות שפתאום התחיל השיעור והמפקח היה שם! אם אני לא עונה זה חוסר נעימות שאוכל להסביר אחר כך, אם הוא היה נתפס זה סיביר, עינויים ואולי גם מוות. זה אפילו לא עומד אחד כנגד השני.
וכך בנסיונות שונים, כשאני חושבת על זה שאצלנו מדובר על חוסר נוחות, ואולי אפילו חוסר במשכורת, ולפעמים זה ממש קשה, לא אומרת שלא! ואני מעמידה מול עיני איך הוא עמד בנסיונות שחיים שלו תלויים מנגד, זה נותן פרופורציה.
ממליצה לכל אחת לקרוא את הספר כהשראה! אני קוראת אותו אחת לתקופה, וכל פעם מתרגשת ומעריצה מחדש. ולכותבת הסיפור – אשרייך שזכית לעמוד בנסיון! ב"ה גם שעלה בידייך והשגת את המטרה. וזכית שדמות סביך עומדת לנגד עיניך ונותנת לך דוגמא כל הזמן.
ריגשת אותי ממש! אין לי מילים! שמחה מאוד מאוד בשבילך!!! גם אני זכיתי בסיפור דומה לשלך! אז מבינה את ההתרגשות של נשיקה מה' על התחזקות שלנו!!
עברתי מלא עבודות, עם המון המון בעיות רוחניות קשות שאין כאן מקום להזכיר, אבל לא היתה לי ברירה ועבדתי שם, עם סבל רב! לאחר אחת הלידות התפללתי ממש שאמצא מקום שמור וכו' ב"ה מצאתי מקום רק בנות, ולהפתעתי חרדית שאיתה דווקא הייתי צריכה לעבוד (מכל החילוניות שהיו שם), ואז יצאה לחופשת לידה ולא חזרה.
היה לי קשה מאוד במיוחד עם כל הדיבורים ובעיקר עם הלשון הרע שהיה בכמויות מטורפות, והאוזן שלי צרבה, לא יכולתי לאוירה הזו, הרגשתי נורא! ואז התייעצתי עם שמורה, והנציגה ענתה במייל בכזו אמפתיה שממש נתן לי כוח, חשבתי איתה אולי אם אשאל את משמרת השלום וכו'.
בסוף לא הספקתי לשאול, ממש כמה ימים אח"כ העבירו אותי למחלקה אחרת שהובילה אותי בסוף למחלקה שאני בה היום עם הרבה חרדיות שמורות, צנועות, צדיקות ממש, נזהרות לא לדבר או לשמוע לשוה"ר, ממש מחזקות, כאלו בנות שלא חלמתי אפילו לבקש! מדהימות ואחת מחזקת את השניה, אווירה שונה בתכלית, וראיתי שמי שרוצה בכל מאודה – זוכה! תודה לך ה'!!
מרגשת מרגשת מרגשת. זו אולי חצי שעה. ואולי לא כמו הנסיונות של פעם. אבל זה כן כמה דקות, שיקבעו איך הילדים של יהיו בעתיד. איך הבית יראה בעתיד. איך ההשפעה. החום הערכים. כל הכבוד לך!
כיף לשמוע על נשים שהולכות עם האמת, גם במצבים מאתגרים כל כך. ובוחרות נכון.
ולכל אלו שאומרות שזה לא משפיע עליהן לעבוד בסביבה כזו או אחרת. שהם בחרו מתוך בחירה ואהבה בעבודת השם. ושהם חזקות עם גבולות וערכים.
אני כזו. ולכן תמיד הלכתי למקום עבודה פתוח מבחינת החברה. אני אולי שומרת על כללים וגבולות ברוך השם באופן מאוד חזק. אבל אווירה, זה ריח. וריח דבק בבגדים כל פעם מחדש. שם זה לא בחירה שלנו. זה כמו מים על סלע. יוצרים חורים.
תודה על הסיפור ליום שלישי כל פעם מחדש. מחזק ומחבר. ותודה לכל מי שמשתפת. יש לזה מעגלים של השפעה. תמשיכו.
לפני הרבה שנים, היה יום עיון בו דיבר הרב עזריאל טאובר זצ"ל. הוא שאל – מה יש לי לתת להקב"ה שסבא שלי לא היה יכול לתת. הסבא היה הרבה יותר צדיק וכו' ממני.
נרדמתי בחדר במלון וכשהתעוררתי הסתכלתי למעלה וראיתי את המסך הגדול שמעלי. אז הבנתי שני דברים:
(1) מה יש לי לתת להקב"ה שלסבא שלי לא היה יכול לתת
(2) מה הפשט במאמר חז"ל, "המשיח יבוא בזכות הצל של הצואה של החמור". הבנתי שאני יושב תחת המסך/ הצל של הצואה של החמור. בלחיצת כפתור כל הצואה של החמור יורד על מסך זה שאני יושב מתחתיו. לסבא שלי לא היה כזה כפתור. אם אני לא לוחצת על כפתור זה, בזכותי המשיח יבוא.
סיפור יפה ועצוב. אם אחרי חיפוש של שנה, ובקשה ברורה של תנאי בסיסי – לשבת עם חרדיות נקלעת למצב של אי נעימות כזו – אני חושבת שאולי המקצוע הוא הבעייתי.
כואב לי שיוצאים נגד אקדמיה – ולא מודעים לנסיונות במקצועות משרדיים ובראשם – תכנות!! לא חושבת שאקדמיה מותרת או כשרה, אבל הבחירה במקצועות הייטק גרועה לא פחות למה לא מדברים על זה? וכאן, מסופר על זאת שהתגברה, הסיפורים על אלו שלא עמדו בנסיון – לא מגיעים לשמורה בכלל.
בעיני, ממש כמו שאקדמיה מיועדת למי ששאלה רב, ובאין ברירה אחרת כך גם מקצועות ההייטק, ולרוב הייטק הוא בעייתי יותר!
תגובת המערכת:
תודה על תגובתך, ברור ומובן שבכל מקצוע יש ניסיונות ובכל מקום וזמן יש לעמוד על המשמר.
עם זאת אנו מעלים ונותנים במה לכל מקצוע שנלמד בבית יעקב, על פי הוראת גדו"י, זו ההנחיה שקיבלנו והיא מאירה דרכנו.
יש לי צמרמורת, ככה פשוט, האמת הפשוטה לאמיתה.
אין לך מושג כמה המשפט שכתבת נכון מי יערב לי שהאווירה הבלתי מתאימה והישיבה במקום מעורב כזה, לא יקררו את יראת השמים שלי, וכפועל יוצא – של הילדים??
כי זה משפיע! בוודאי! מתקררים, אין ספק בכלל. פשוט ניצלת ואת אפילו לא יודעת ממה. צריך מאד להיזהר לא להתפשר על קניינים וערכים עדיף להפסיד כסף, אבל לא להפסיד נשמה טהורה ושמורה.
וואו סיפור מדהים ומחזק ממש בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו וברגע שרואים שאדם משתדל יש לו סיעתא דשמיא משמיים.
בטוחה שזכות אבות של סבא הצדיק הר' יצחק זילבר עמדה לך ופעלה לשינוי המקום. קראתי את סיפור חייו בספר שלו וממש מחזק ומראה מה היא צורה של יהודי בכל מצב. יש לך זכות להיות צאצאית של סבא קדוש וצדיק כמוהו
כ"כ מעריכה אותך על העמידה על העקרונות אהבתי את המסר שרק מה שהקב"ה אוהב יביא לנו סיעתא דשמיא ואגב, ד"ש מבת דודתך שהיא חברתי הטובה אכן, העוצמות הרוחניות והעמידה על העקרונות של הרבה יצחק זילבר זצ"ל עוברות בירושה, אשריכן!
***
אהבתי את "אם תעשי משהו נגד רצון ה', את חושבת שתהיה לך סייעתא דשמיא?" כמה אמיתי, משפט בשביל לעצב אותו בדפי הרקע של "קונטרול יו". וזה לא תמיד עניין של מותר ואסור, כמה שהתרגשתי מהסיפור של הרב זילבר ממש בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים"
***
שלום לך אישה חזקה וכשרה, אף פעם לא הגבתי אבל הפעם חיזק אותי מאוד!! אני בעלת ותק של 10 שנים בעבודתי ורוצה מאוד להתקדם וקשה מאוד למצוא מקום העונה על כל גדרי ההלכה. אחרי הסיפור שלך נתת לי כח להישאר חזקה, תודה!
***
וואו איזה עוצמה!! קראתי את הספר על סבא שלך כמה וכמה פעמים, לא מאמינה שקיים כזה יהודי עם עוצמות פלדה ופחד רק מבורא עולם. שמחה בשבילך שמצאת עבודה טובה ויכולה להיות בסביבה נשית חרדית טובה. המון הצלחה וס"ד
***
ווואוו סיפור מיוחד ממש!! חיזקת אותי. זכית בסבא גדול! אם כבר העלית – ממליצה באמת לקרוא את הספר על הרב יצחק זילבר "להישאר יהודי" קראתי אותו בתור ילדה ומלווה אותי עד היום. ספר מיוחד מאד שנותן השראה:)
***
וואו!! איך התחברתי! במיוחד אהבתי את הרעיון הזה של לספר סיפורי גבורה, כדי לעודד, גם כשאנחנו עדיין לא שם. הרבה פעמים אני מרגישה שהדיבורים, גם כשהם לא מעשיים הרגע, נותנים הרבה כח וסיעתא דשמיא!!!
***
צמרמורת… אכן,זו אישה יהודיה!! בת מלך! ה' אוהב אותך מאוד! היצר לא הרפה,ניסה מכל הכיוונים ועמדת בגבורה, לחיות על קידוש ה' אשרייך!
***
נפלא!!! אשא עיני אל ההרים – ההורים. מעודד להשתמש בכוחות שנתנו לנו אבותינו, בדיוק בפרשת לך לך ונסיונות אבי האומה, שממשיכים על צאצאיו עד היום הזה.
***
סיפור מדהים ומחזק! התרגשתי לקרוא שאת נכדה של הרב יצחק זילבר שהיתה לי זכות גדולה להכיר, ודאי שזכויותיו הרבות עמדו לך לכזה נס מדהים, ובעיקר הרצון האמיתי שלך להישמר.
***
ווואווו! ממש חיזקת… ורוצה להוסיף את דעתי – שכן יש מקום להשוות בין הניסיונות… כל דור ומסירות הנפש שלו, אשרייך שקיבלת כוחות לעמוד בניסיון!
***
הסיפור הנ"ל חיזק אצלי את הסיבה למה אני לא רוצה לצאת ליום גיבוש במשרד החילוני בו אני עובדת, כמו ששנה שעברה לא הלכתי
***
מרגש מאד! אשרייך שהתעקשת ולא התפשרת ולא הלכת על דיעבד השכר הגדול שמור לך בעולם הבא. חיזקת אותי מאד!
***
מדהים מדהים מדהים והכי- הקניינים עובדים בתורשה בגנים לנצח-ראי סבא שלך זצוק"ל עושה חשק להתאמץ…
***
סיפור מדהים. את הספר להיות יהודי של סבך על שני חלקיו מכירה כמעט בע"פ
***
מרגשת! מדהימה. שמחה בשבילך מאוד, ואהבתי את השמירה על הקנינים הרוחניים שלך!
***
מדהים מדהים מדהים!!!! התחזקתי!!! תודה!
***
צמרמורותתת חיזקת אותי מאד!!
***
סיפור מרגש ממש!! ייש"כ!
***
תודה רבה חיזקת אותי מאוד!!
***
מיוחד ירבו כמותך בישראל!!
***
וואו מדהים! מרגש ומחזק!
***
וואו!! אין מילים, חזק!
***
וואו מרגש! בהצלחה.
***
חיזקת אותי מאוד!!
***
תודה מחזק ממש!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
תגובה לתגובה של קודם כל. מצטרפת בחום למי שכתבה לעובדות המתחילות: בואו מלמטה. גם אצלינו היתה עובדת- אמנם לא מתחילה בפועל, אבל מבחינת הניסיון כמו מתחילה. תכלס היא חשבה כנראה שהיא נמצאת בסמינר והמעמד נקבע לפי כמות הביטחון עצמי, ולא ידעה להתנהג לפי מעמדה האמיתי של עובדת זוטרה וחסרת ידע, עם פחות ידע מאשר אלו שתחתיה… אמנם לא יכולים לפטרה כרגע אבל היו שמחים לעשות את זה…
אמרה לי המנהלת שלי: הזמינו אותה לדבר בסמינר חשוב על קורות חיים. היא אמרה להם- הבנות שלנו כותבות קורות חיים מצוין, אבל אני רוצה לבוא לדבר איתם על ענוה במקום עבודה, התנהגות הולמת וכו'. ולא קראו לה….
לזאת שביקשה חיזוק בעקבות היחס בעבודה לבחורי הישיבות ש"משתמטים" כחשיבתם המעוותת של הציבור שעדיין לא שומר תורה ומצוות –
יש קו מיוחד של הרב רפאל גריינמן (תלמידו המובהק של גדול הדור ר' משה הלל הירש שליט"א) ובו הרצאות (שמיועדות לבחורים, אך בהחלט לא רק…). בין ההרצאות יש הרצאה עדכנית מבין הזמנים האחרון (בעקבות ביטול הטיולים לבחורים) והרצאה נוספת – "למה החרדים לא מתגייסים" מומלץ בחום. מס' הקו 079-9100160
***
לגבי זאת ששיתפה כי המנהלת שלה יר"ש ומכובדת, אך מתייחסת אליה כאל "מרצפת"… לא יתכן שאשה יראת שמיים תנהג כך… כנראה הכותבת התכוונה שהיא רק נראית כך חיצונית… יהודי שירא את ד' באמת, מתייחס בכבוד לבריותיו!
