לתגובות הקוראות
משנה, ועוד איך
ארבע נשים מקסימות הן החברה שלי בעבודה. כולנו יושבות בחדר אחד, וזה היה אחד התנאים המוסכמים מראש. המשרד כולו מונה כעשרים עובדים, הבוס מתחשב מאד, מנסה ללמוד את הלך הרוח החרדי ולהיענות בצורה יפה לבקשות שלנו.
כשבאתי לראיון והבנתי את המרקם האנושי, לאחר התייעצות עם רב, ביקשתי להדגיש כי חשוב לי שלא להיות במשרד לבד. מכיוון שעובדים שם היברידי ההסכם היה שנתאם ביננו, הבנות, את ימי העבודה מהמשרד, כך שתמיד נהיה לפחות שתים יחד.
הסיכום עבד חלק לשביעות רצון כל הצדדים. הבוס דרש שכל שבוע נהיה לפחות יומיים מהמשרד, אחרת הוא מרגיש שהוא לא מספיק מצליח לעקוב אחרי קצב העבודה, והצלחנו לתאם בקלות את הפאזל ביננו, שלא תהיה מישהי לבד.
שני תינוקות נולדו למזל טוב בצוות שלנו, עוד אחת לקחה חופשת חתונה לשבוע וחצי, והרביעית טסה לשמחה משפחתית קרובה בחו"ל. ברוך ה' כולן מסיבות טובות ומשמחות – הותירו אותי לשבוע-שבועיים של עבודה בגפי. עומס דווקא לא היה, כי החופשות היו מתוכננות מראש, וכולן דאגו לנקות שולחן, אבל נותרה הבעיה של להגיע לבד לעבודה.
ידעתי שלבוס חשוב מאד נוכחות במשרד לפחות דו שבועית, איך עכשיו אודיע לו שאני רוצה לעבוד שבועיים מהבית, בלי סיבה בעצם, רק בגלל העיקרון שחשוב לי לא להיות האישה היחידה במשרד?
מצד שני, חשבתי לעצמי, זה היה ההסכם מראש! הוא יודע שזה תנאי מקדים, שיבלע את הצפרדע עם מלח או בלי, אני לא באה למשרד!
כבר הכנתי מייל חד משמעי ונחרץ שאין לי אפשרות להגיע למשרד בשבועיים הקרובים. דמיינתי לעצמי איך הוא מתעצבן לקרוא אותו, ואיך אני מתעקשת על שלי. הרגשתי גיבורה של ממש.
שניות לפני שהעכבר עמד על send הטלפון שלי צלצל. זה לא היה הבוס, זו היתה הביג בוס– אחותי הגדולה:) תכירו – עשר שנים מעלי, ותיקה ומנוסה בעולם התעסוקה ובעולם בכלל, חכמה ומבינה עניין, שכיף להתייעץ איתה ולשתף אותה בכל תחום. וזה בדיוק מה שעשיתי.
"קודם כל תירגעי", היה המשפט הראשון שענתה לי, ומיד המשיכה להסביר: "לא עובדים ככה. גם אם את צודקת וגם אם את מאד עקרונית ועומדת על שלך – יש דרך איך לבקש, יש צורה איך לנסות להגיע לעמק השווה, יש מילים ונוסח שאיתם מתאים לדבר עם הבוס. כל הכבוד לך שאת ככה חזקה", היא לא שכחה גם להביע הערכה כנה, "אבל תבואי בגישה של הבנת התמונה בשלמות – לך חשוב לא לעבוד לבד מהמשרד, לבוס חשוב לעקוב מקרוב אחרי קצב העבודה. אולי תציעי לו לעדכן אותו בסטטוס יומי בשבועיים האלו? אולי תשאלי אותו אם באופן חד פעמי הוא יכול לבוא לקראתך?
"תבואי ממקום מבקש, קורא את הסיטואציה בשלמותה, מבין את המעמד שלו כבוס. תציעי פתרונות, ותתגמשי בדברים אחרים. אל תקבעי עובדות בטון קשוח וחד צדדי. גם כשהעקרון חשוב לך – יש דרך איך להסביר את הצורך שלך, איך לבקש שיתחשבו, ואיך להגיע לשביעות רצון של כל הצדדים".
היא סיימה את דבריה, והוכרחתי להודות שהיא בעצם… צודקת.
רק חשבתי על מה אני הולכת לעשות, לא העסיק אותי ה'איך'. מרוב שחששתי לעגל פינות ולהסתפק בתירוצים בתוך הלב שזה מיקרי ורק כמה ימים מתוך השבועיים, החלטתי להיות חזקה עם עצמי, אבל לא הקדשתי זמן חשיבה איך להוריד את הדברים לפן המעשי בצורה מכובדת וחכמה.
לא רק המטרה חשובה, גם הדרך להגיע אליה. זה משנה, ועוד 'איך'.
תגובות השמורות לסיפור
איזה סיפור חשוב!!!!!
לעתים מגיעים עם עקרונות חזקים ונכונים, הרכבת דוהרת ובדרך דורכות על כ"כ הרבה יהודים טועים ושאינם. בחרנו לעבוד אצל בוס חילוני וזה בחירה שלנו, חובה עלינו לזכור שיש לנו תפקיד נוסף בעבודה והוא לא קל. בכלל. קידוש ה'!
בת מלך צריכה להתנהג בגינוני מלכות. שזה אומר לא לצעוק את העקרונות ללא שימת לב. כמה וכמה מעסיקים אמרו לי בחוסר הבנה מוחלט על בנות שהגיעו בצורה שאיננה מובנת וגרמו להם כעס, חוסר הכלה וכו. ברור שחלקם בעייתיים מעצמם, אבל לא סותר את המודעות שלנו שצריכה להתבסס.
לדוג' בת שהסבירה בפרוטרוט לבוס שלה למה היא לא תקרא לו בשם והוא לא לה. הכוונה הייתה בטוח לטובה, אבל איננה אמורה להסביר ואמורה לעשות זאת בצורה שלא תבלוט כלל. או בת שמסבירה לבנות אחרות מדוע הן "יותר פתוחות" לפיכך עליה לתפוס מרחק. ברור שעליה לתפוס מרחק ולהישאר בקהילה השמורה שלה, אם בחרה לעבוד איתן שתעשה זאת בשקט בלי שאף אחד יפגע.
היא לא יכולה לקבל מהן מתנות, להיעזר בהן, לבקש שיסיעו אותה עד לפתח ביתה ואח"כ לשאת נאום לאומה בקול גדול כמה נורא ואיום ללמוד נהיגה. נכון שזו בחירה שלהן להיפגע, אבל בת מלך אמורה להיזהר יותר.
יש המון המון מה ללמוד על הנושא. מה שאני רוצה בעקר לומר – לפני הכניסה לעבודה וגם שם צריך הרבה ללמוד על הצורה והאופן. כן. זה עוד מקצוע. בהיותך עובדת במקום חילוני את בעלת שני מקצועות בו זמנית. שנזכה תמיד לקדש את ה' בתוכינו ולהפיץ את האור הטוב החוצה בקדושה ובטהרה ללא פשרות! וללא שגיאות בצורת היישום.
יואו איך אני מזדהה כמעסיקה… יש עובדות גיבורות שלוקחות השראה מסיפורי השמורה, גיבורות על המקלדת… ולצערי לעיתים מתנהגות בטפשות! וכמובן הכל באצטלה של קדושה ומסירות נפש.
אני עובדת בתפקיד ניהולי במקום חרדי למהדרין שמור ומופרד, עם סינון מהודר שבא לקראתנו +++ עם אפס תקשורת בין גברים לנשים, על אף כל הקשיים הטכניים, התקשורת הבעייתית והבוטה של עובדות מסוימות פשוט גרמה לי לפטר אותן.
לפני שמדריכים בנות איך להישמר במקומות עבודה, כדאי להזכיר ראשית כל איך מתנהגים במקום עבודה בהגינות וכבן אדם. (דוגמאות – אסור לתת שירות ללקוחות פרטיים שלך בזמן העבודה, אסור לגנוב חומרים מהמחשב של המשרד, הסכם העסקה הוא הסכם מחייב מאד לא רק את המעסיק אלא גם את העובד!)
לעיתים בראיונות עבודה עם בנות הרגשתי כמו פושע בחקירה משטרתית- כשהן תוקפות מיד בשאלה ראשונה: איזה סינון? והאם יש גברים????? והכל בנימה מאד שתלטנית ולא מתאימה למערכת היחסים שאמורה להירקם! אפשר לשאול כל דבר אבל תלוי איך ומתי, ומתוך איזו גישה. אני שמחה שכתבתם את המייל הזה. הלוואי שנגיע לאיזון ושכל, בהצלחה!
מדהים. בדיוק אני בעבודה החדשה ויש אחת אצלינו שכל דבר אומרת בנחרצות וכו בקטע הדתי והרגיש לי מוגזם במיוחד שהם כ"כ מנסים ורוצים. לדוגמא הם רוצים לסדר מקומות, הוא אומר שרוצה לסדר שישבו החרדיות, אז היא מתחילה לנאום בעוז למה כ"כ חשוב לנו, בצורה לא מתאימה וכו'
לפעמים מתבלבלים מרוב שעומדים על עקרונות, לא רואים את הבן אדם ממול. ממש נהנתי מהדוגמא איך להבין אותו בלי לוותר על העיקרון!
יישר כח על הסיפור!! אני חששתי מהמיילים האחרונים שלכם, שיביאו לגישה לוחמנית של הבנות, שלא עושה טוב לאף- אחד.. ורק גורמת אנטי והתבצרות של הצד השני..
אני עובדת במשרד ממשלתי, ויש בנות שהן אמנם צדיקות ומקפידות אך הופכות בהתנהגותן לטראבל מייקר של המשרד, ללא שום ניסיון לתקשר בצורה מועילה.. אני בעמדה בכירה ולכן נחשפת לדיבורי הנהלה.. שמחה שהבאתם סיפור מאזן:)
תודה שנכתב גם הצד הזה. לפעמים נשמע מהסיפורים שחוץ מהעקרונות והצרכים של העובדת, היא מגיעה למקום שאמור לשלם לה משכורת וזהו, ללא הבנה של התמונה הכוללת וזה משהו שהיה לי מאוד חסר עד עכשיו לראות.
***
אהבתי מאוד את הסיפור, והעצירה למחשבה והתבוננות. הרבה פעמים אנחנו מגיבות בצורה "קדושה" כביכול ולשם שמים. אבל לא נעים… לפעמים זה מגיע ממקום יצרי ואנושי. ובודאי שרצון ה'
***
תודה על הסיפור. זה חתיכת אומץ לספר את זה ככה… ותודה עוד יותר גדולה על התובנות. למדתי ממנו הרבה.
***
מכל הסיפורים ואני מקפידה לקרוא את כולם- לזה חיכיתי. תודה על החיזוק. כמה חשוב!!!!
***
לא רק המטרה חשובה, גם הדרך להגיע אליה. זה משנה, ועוד 'איך'. אהבתי
***
תודה על החיזוק
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
רציתי להגיב בעניין ה"חרדיות" שמרשות לעצמן להיסחף ולהתערבב. חלילה אינני דנה אותן, ואני עצמי נמצאת בניסיון הזה ויודעת כמה קשה לעמוד מנגד בכל מיני סיטואציות יומיומיות שנראות לכאורה פשוטות.
זה קשה לי מאד, כי אם בעבודה שלי יש כמה חרדיות שכלפי חוץ לפעמים נראות ממש צדיקות ושמורות והן צוחקות ומדברות עם כל מי שסביבן ואין להן בעיה לכנות איש צוות שעובד איתן "חבר מהעבודה", אז אני שמנסה להישמר נראית כתמהונית, סגורה ומוזרה ואף אחד בכלל לא מעלה על דעתו שאני נמנעת מדיבורים מיותרים מטעמי "דת" נקרא לזה.
כי הנה, יש כאן עוד נשים חרדיות שלהן אין בעיה לפטפט על דא ועל הא בקירוב דעת וקלות ראש, אז זאתי השונה זו סתם בעיית תקשורת שלה, אה? היא חרדית? טוב, לא אומר כלום, חבל.
תגובה לתגובות בענין הגיוס וכו'… יש דברים שצריך תמיד להתחזק בהם, ובפרט על רקע ההסתה הגדולה.
חשוב מאוד לחזק אצלינו את הידיעה שתורה מגינא ומצילה!!! אנחנו מאמינים באמונה שלמה שכל דקה של לימוד תורה שווה לאין ערוך, וזה ה-דבר שיכול להציל אותנו מכל גזרות רעות ומלחמות קשות. תדעי שכל רגע שבעלך או ילדיך לומדים תורה הם אלו ששומרים על כל עם ישראל!!!
מי שיושב ועוסק בתורה הוא זה המגויס על מלא מלא והוא זה ששומר עלינו באמת! כל האברכים שלכאורה יכולים ללכת לעבוד ולעשות הרבה כסף אבל בוחרים להיות שקועים וספונים באוהלה של תורה-כל זכות קיומנו בארץ הזו זה רק בזכותם!!!
אם כבר כדאי שהם יצטרפו לשאת בעול עם האברכים, ע"י שיצטרפו עוד ועוד למעגל הלומדים…. אז נינצל ועם ישראל יזכה לעוד ועוד זכויות וניסים בעז"ה- הלוואי! זה לא קל לשבת וללמוד יום שלם ועוד יותר לא קל עם פרנסה, אבל עושים זאת בשמחה ובאמונה שלמה שזה הדבר הכי חשוב בחיים שלנו ורק זה מגן עלינו ושומר עלינו מכל צרה!
בשעות ובזמנים שאין הרבה מי שלומד תורה בעולם זה זמן של סכנה ולפעמים רואים זוכים לראות זאת בחוש… בבין הזמנים האחרון של תשרי בשבוע שאחרי סוכות נהרגו ל"ע הרבה מאוד חיילים בלחימה בצפון ומייד שבני התורה חזרו לספסל הלימודים והתחיל הזמן-אז היה שבוע שלם בלי אף חייל שנפל. (כשזה קרה בפועל דיברו על זה רבנים גדולים)
לאחרונה התפרסמה הסרטה של הרב דב לנדו שליט"א שאומר ללא מורא על העניין שזה ממש לא דרך הטבע שאנחנו עדיין חיים פה בארץ, יש סביבנו מיליארדי!! מוסלמים עוינים אין שום דרך טבעית ומובנת שעדיין למרות הכל אנו כאן כאומה, הצבא הכי חזק והכי גיבור שלנו זה מיעוט של המיעוט במספרים לעומתם אלא הכל בזכות לומדי התורה!!
