נר אישה וביתה

מדהים!!! מבינה אותך כ"כ! באמת ההפסד הוא כ"כ גדול – הרבה יותר מהבעיתיות שבחשיפה לאינטרנט מסונן (שגם זה עומד בפני עצמו) בהבנה של למה זה לא שווה, אין לי מה להוסיף הגדרת את זה כ"כ טוב – את ההפסד. 

רק יכולה להוסיף שהרבה פעמים עצם האינטרנט בבית – עלול לגרום למה שתארת. גם אם אין אתר חדשות פתוח או פורם כזה או אחר. אומרת את זה גם מניסיון אישי, אפילו חיפושים בויקיפדיה או דברים תורניים אחרים (שזה ב"ה מה שמעניין את האברכים הצדיקים שלנו) אז חוץ ממה שמהר מאוד זה עלול להגיע למוזיקה ושירים- ומשם לשירים בכל גווני הקשת – וכן הלאה עצם ההימצאות של האינטרנט בבית – זה כ"כ הפסד. 

תחשבי על האברך היקר שלך שנמצא כ"כ רחוק ממר גוגל, ספון עמוק בבית המדרש, כל מילה מיותרת… אני לא אומרת שכל אחת יכולה, אבל מי שיש לה אפשרות לעבוד ממשרדון/מחסנון/חלל עבודה -המלצתי החמה לה-שתעשה הכל בשביל שזה יקרה – זה כ"כ שווה! וכמעט אין מחיר שלא שווה לשלם בשביל זה!!! 

גם אם יקח זמן עד שהבעל יסכים לזה -או ירצה את זה- זה שווה- תנסי שוב ושוב בחכמה, כמו הכותבת המדהימה של הסיפור הזה שעשתה את זה מכזה מקום נשי ומכבד! באמת מיוחד! ותזכרי גם- שבסוף הוא הראשון שיורווח מהנושא – תחשבי כמה זמן זה גונב לך לכל הבין לבין וההצצות למייל ולפורום וכו' כשזה לא עבודה – אם אין לך בתוך הבית – הזמן הזה אוטומטית יוקדש לבית ולילדים, ולהפתעה שתכננת להכין לבעלך וכן הלאה… וגם מבחינת התקציב – לפעמים אין מחיר לרוחניות, זה פשוט מעל זה, וזה שווה כל שקל! 

תשימי את כל השיקולים זה למול זה, תחשבי על זה שהבית שלך יהיה נקי מהרגע שנכנסת אליו, את מתמלאת קדושה וטוהר אמיתי את פנויה אליו, לבעלך ולילדייך ושום רוחות שבעולם לא יכולות להפריע לך ולקחת ממך את הפניות הזו, או גרוע יותר לחדור לבית הטהור שלך ולשלוט עליו קצת ולהכניס אליו תרבות יון או רוחות השכלה ובינה מלאכותית.. 

זה לא רק את -זה גם כל בני הבית כך – זוכים ליהנות מאויר קדושה צלול בזכותך ולא יודעים אפילו ממה הם ניצלים כל יום בזכותך! וכה מעשים טובים שלהם שביניהם לימוד תורה, בין אדם לחברו, חיוך והארת פנים, חסד וכו' לא היו קורים אם לא בזכותך! – כי פשוט לא היה להם זמן מיותר לזה – הוא היה מתמלא בהבלי גוגל בינתיים… ובשבילך – זה גם תרגיל טוב להתנתק קצת מהמייל (או הגוגל) לכמה שעות (למכורות שבינינו) – אין לך מושג כמה טוב שזה – ומספיק לקרוא פעם אחת קובץ תגובות אחרי קבלות/מבצעי שמורה כדי להבין. 

לדוגמא כשאין לך כח לבשל הרגע, את תנוחי על הספה עם עיתון וכוס קפה או תהיי פנויה יותר להקשיב לסיפורים של הילדים שלך ולא תמלאי את הרגע הזה בהצצה למייל שאח"כ תשאיר אותך עם טעם מר שלא באמת התאווררת… שווה! שווה! שווה! 

וואו איזה סיפור, לא נעים לומר, אבל זה סיפור קלאסי לצערנו שקורה הרבה-שמחה על סוף הטוב של הסיפור. 

כשהיינו בחורות היה לנו קטע כזה מדי פעם לחשוב מה הבעלים שלנו עושים עכשיו, ואז כזה "הם בטח לומדים שטייגען בישיבה" ואני הייתי שואלת את עצמי- רגע אני עכשיו יושבת עם "צאינה וראינה"? כאילו, למה שאני אשב בבית קפה והחתן שלי בישיבה? אולי הוא גם בבית קפה עם חברים? לא באה לדבר על בתי קפה רק על הנקודה שהרמה שלי היא ממש לא הרמה שלי, היא הרמה של הבית. 

יש לי גיסה מיוחדת במיוחד, אשת אברך שמורה וצנועה עם משפחה לתפארת. כן היא עובדת מחשבים ב"ה ומפרנסת את ביתה. פעם אחת היא אמרה לי בגילוי לב, שכל פעם כשהיא פותחת מחשב שלא צורך עבודה נטו, היא שואלת את עצמה האם צריך ומשתדלת שלא, כי מה שאנחנו בסתר-הילדים שלנו בגלוי. כמו שהיא רוצה שהילדים שלה יהיו מעבר, גם היא רוצה להיות מעבר. 

זה כל כך חיזק אותי, זה נכון אני רוצה שבעלי ילמד, שברירת המחדל שלו לא תהיה במחשב, למה שאני אהיה אחרת? אם ברירת המחדל שלי היא מחשב-למה שהוא לא? יושבות לפעמים בנות בעבודה ומדברות יום שלם על כל מה שקורה ברשת והבעלים יהיו ספונים ב4 אמות של תורה בלבד? לא נעים לומר, אבל אם אני רוצה שבעלי יגדל באמת, גם אני צריכה להתאמץ באמת. 

אוף אני נשמעת כמו איזה מורה ואני מה זה לא, שיתוף אישי-אני מרגישה, וגם רואה, שכשאני דורשת מעצמי יותר (בכיף ובאהבה ללא נרווים עם רצון להתקרב לה') הילדים שלי מקשיבים ופנויים לשמוע מה שיש לבי"ס/לבית לומר. 

נקודה חשובה שלדעתי היא הכי קריטית בתכנים שאינטרנט- מה שאנחנו רואות יוצר הזדהות. בואו נחשוב עם מי אנחנו רוצות להזדהות. אי אפשר לצפות בפודקאסטים של נשים חרדיות (יפות מטופחות עם דעה בפוליטיקה ותזה על חינוך ושיטות קולינריות) ובסופו של יום להזדהות עם הרבנית קנייבסקי ע"ה (עם נשים גדולות באמת) ולפי ההזדהות כך השאיפות וזה מה שיצא ממנו בסופם של 120 שנה…. אז נחשוב מה משתלם יותר 

גם אני הייתי חברה באתר הפורומים ההוא….. התחברתי אליו לצורך העבודה, אבל מהר מאוד גיליתי שאני מבלה בו שעות ושורפת בו זמן. 

יום אחד נכנסתי שם לאשכול דיון בנושא אחת המכללות החרדיות. והתגובות כמעט כולן היו – בעד!!!! והיו כאלו שהגדילו לעשות וכתבו, אמנם בעקיפין ולא בצורה בוטה נגד גדולי ישראל שמתנגדים לאקדמיות, ולא מבינים את צרכי השעה, את דרישות מקומות העבודה, כמה שהמקומות האלו "כשרים", ובכלל, כל ההתנגדות הזו היא נטו פוליטית… הייתי בהלם!!!!! 

אז פתאום הבנתי כמה מחריד הוא המקום הזה אני, אשה חרדית שמורה, שבודקת ומסננת תמיד את החברות שאתן אני מבלה יושבת, קוראת ומושפעת מדעות של נשים (ולא רק…) שאין לי מושג מי הן, איך הן נראות, איזו פאה הן לובשות, ואיזה מכשיר יש להן בכיס…. 

ועדיין, היה לי קשה מאודדד להתנתק, המשכתי לשוטט בין הפורומים תוך שאני מזכירה לעצמי שאסור לי להיות מושפעת… 

ואז – הגיע כנס אלול האחרון, ושם דברו על להקריב משהו לריבונו של עולם. מייד ידעתי מה הדבר שהקב"ה רוצה שאני אתן לו. למחרת חסמתי לעצמי את האתר והיה לי קשה. מאוד. הייתי רגילה שכל דקה פנויה שיש לי בעבודה-יש לי מה לעשות בה. הייתי רגילה שכל מידע שאני מחפשת יש לי איפה להתעדכן. 

אבל אחרי זמן קצר מאוד מאוד הרגשתי פתאום חופשיה ומשוחררת. אני לא מעודכנת בחדשות מיותרות, אני לא שותפה לפורומים של ליצנות ושטויות. אני עובדת מהבית – ואם יש לי כמה דקות פנויות – אני הולכת לקפל כביסה או להעמיד ארוחה…. יצאתי מהשבי…. תודה רבה! 

עצוב כמה שאני מזדהה. 

אני לא מאלה שחושבות שצריך להקצין ולהרחיק, ובכל זאת, ודווקא בגלל שבבית הוריי היה מחשב ובני הבית בהחלט השתמשו בו, ובפירוש גם לבילוי… דווקא לכן לא רציתי להכניס אותו לביתי. בעלי אברך שמור ויקר, ומתמיד, אחד שלומד גם בהפסקת הצהריים וגם בשעות הערב, אבל – ובלי סתירה – פוליטיקה ונייעס מאוד מדברים אליו. ולא רציתי לראות אותו יושב שעות מול המסך ומתקשר בהמהומים עם הסביבה, כמו שראיתי אנשים אחרים סביבי… 

אז בהתחלה הייתי עובדת רק בבית של ההורים שלי, ובהמשך כשעברנו לגור קצת יותר רחוק זה נעשה ממש קשה, אז האינטרנט נכנס הביתה ויחד איתו נכנסו מתכונים, ושירים, וחיפושים סתם ככה להשראה באינטרנט על כל מידע, ויש בנק ואתרי תשלומים וקופת חולים וזה כל כך נוח ויש גם בעל יקר שכשרואה את המחשב פנוי וזמין הולך לשבת עליו. 

אינני יודעת מדוע זה כל כך צורם לי ומה בכך שהוא רואה קצת אתרי חדשות? מחפש במרשתת? האם לשמוע קווי נייעס ולקרוא עיתונים, טוב יותר? אני באמת תוהה לעצמי למה זה מרגיש, עפעס, ס'פאסט נישט? ומה מוטל עליי לעשות כדי לעזור לו להשתחרר מזה, אם כן? בסופו של דבר זו די אשמתי… 

בבית הוריו הוא לא היה פותח דפדפן… לא היה יודע מה זה בכלל כמעט… ולצפות בקצת סרטונים שנמצאים בתיקיית ההורדות במחשב – נו, זה משהו שבפירוש מוגבל ותחום בזמן… מה שלא קורה היום. תודה לכם שהצפתם את הנושא!!! אשמח אם יתפתחו דיונים בעניין… 

וואו, אצלי זה בדיוק אבל בדיוק אותו דבר. פעם אחת פתחתי אותו בשביל משהו ספציפי ולא סגרתי שוב, ואז אני בעצמי פתחתי את זה וגיליתי את החדשות… ושעות הייתי יכולה לשבת (אני עובדת שעתית ככה שלא היו לי אפילו מצפונים של גזל מעסיק…) ולבדוק חדשות, וכל מיני דברים… והכל כשר, פתוח בנטפרי, ולמה לא בעצם? 

אז בעלי ביקש שאפסיק, היה לי קשה, ואז היה מבצע לדעתי של קונטרול יו – וסגרתי את זה לשבוע, ואז פתחתי שוב… אבל בלי החדשות, בכלל, רק מידע וכו'… ועכשיו – אחרי הקריאה של הסיפור – החלטתי להוסיף עוד קצת אור לבית שלנו… נכנסתי להגדרות סינון של נטפרי, אני לוחצת על השורה של הכנסת כתובת אתר – והאתר שמופיע לי בתור הצעה זה האתר הזה… 

נכון – אני יודעת שזה כי הוצאתי והכנסתי אבל עדיין – הרגשתי שזה עידוד מהקב"ה שכן – את עושה את הדבר הכי נכון – ככה אני רוצה! אז בזכותך חסמתי את זה עכשיו לגמרי ובעז"ה שיישאר ככה!!! 

שלום וברכה ממש תודה על הסיפור, ועל הסוף המשמח. 

האמת שאני פעם ראשונה מגיבה (מחוברת כבר 3 שנים לשמורה..) בחרתי להגיב כי יכול להיות שיש לי משהו לתרום מניסיון- 

ביתי הראשון התפרק בנסיבות מצערות, חלק מהרקע היה בעקבות מחשב בבית. אני חושבת שבמקרה הזה היתה כאן ס"ד מיוחדת שהצלחת לנתק את האשכול חדשות הזה, כי מחשב זה מכשיר מחבר, מחשב זה סוחף, מחשב בבית זה גבול שאם לא חייבים חייבים חייבים – לא עוברים אותו. פשוט. 

זה צריך להיות ברור כל כך שגם אם מכניסים מחשב, אז כמה שאפשר שיהיה נייד ולא נייח (נייח זה להכניס מחשב לבית עם כל התשתית וכו') והוא נשאר באיזה ארון למעלה ורק כשעובדים עליו – מוציאים. אין מחשב על השולחן 'סתם'. וככה גם פחות נכנסים לכל אתר כי המחשב יוצא וחוזר מיד בסיום העבודה.. 

במקרה שהיה לי, לא הכנסתי מחשב בעצמי, אבל ממש הרגשתי צופה בסיוט נוראי כמו בכל סיפורי הרבנים שמזהירים כל כך כמה א"א לצאת מזה. תודה על כל הסיפורים, והחיזוקים והרגישויות המתחדדות.. 

את כל כך מחזקת אותי!! אני עכשיו בשלב של חיפוש- לא יודעת לאיזה תחום עבודה לפנות ובמה נכון לי לעסוק.. וכל הזמן כשאני שוקלת אפשרויות של עבודה מהבית- אני נרתעת. ברוך ה' אין לנו בבית מחשב ואני ממש מחזיקה את המציאות הזו יום יום – כי כמה שזה נראה קל ומה הבעיה- יש סינון מעולה…. 

אני מכירה את עצמי- יודעת שהפיתויים שהמחשב מציע לי – חזקים ממני וכלל לא בטוח שאוכל להתגבר מלבלות זמן מבוזבז בהתעסקות איתו… וכך גם לגבי בעלי – זה סוג של דרך שאם בוחרים בה- קשה לסגת ממנה! ואני לא רוצה להיות זו שבגללה שכינה מסתלקת מהבית. 

לכן, אני דוחה הרבה אפשרויות של עבודה מהבית ומתפללת למצוא עבודה שמתאימה לי – ובלי מחשב בבית!! זה לא קל- אבל הסיפור הזה רק חיזק אותי שלא סתם אני חוששת ובעז"ה מקווה למצוא בקרוב עבודה שתמצא חן בעיני אלוקים! תודה רבה!! 

חייבת לומר שהיא הציפה נקודה רגישה שב"ה פה היא נגמרה בטוב ב"ה תפילות ודמעות של אישה יהודיה יכולות לחולל ניסים! 

לי זה הזכיר את הסיפור שלי שלא נגמר כ"כ בטוב… אפשר לומר בדמעות שההורים שלי התגרשו בגלל האינטרנט. סיפור עצוב,  אמא שלי גרושה כבר כמעט חמש עשרה שנה.

סבלתי שנים של קריעה של כאב בלתי נגמר של חוסר שייכות ועוד מיליון ואחד דברים שמי שלא חוה לא יבין ועכשיו גם שידוכים ש… רק בגלל שההורים… 

אבל אני היום עם כל מה שקורה בחוץ מתחננת מדם ליבי בתור בת שהבית שלה התפרק ובינתיים לא נבנה שוב, בסיפור הזה זה נגמר טוב, מי יודע איך זה יגמר בסיפור אחר? 

כתבת שהוא סיפור לא נדיר… ריגשת, דווקא הסיפור שלך הסעיר אותי והוא מעורר השראה אבל שני דברים תפסו אותי ממש: 

כתבת שאתם מדברים בצורה גלויה, אשריכם שזכיתם. זו עוצמה שמסייעת לעבור גם דברים לא פשוטים. 

בסוף ציינת את חסד ורחמיו של ה'. יש לי רק להתפלל שכולן תזכנה גם לכך. אך נראה לי שיש (בעלים ונשים) שמתמודדים עם שינוי שקורים ודברים שבעבר היו ברורים משתנים……. זה לא פשוט, אז תפילה להם להמון כוחות ושה' יתקן אותם בעצה טובה, ולא להתייאש להמשיך לבקש… 

לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי ותודה על השיתוף והיום כשיש גם גברים בציבור שלנו שיוצאים מכורח המציאות לפרנס, וממילא לא ספונים בחממה שמורה, ומכאן התפילה שלי עולה שיקום אחד כלאה ויקים שמור גם להם…. שה' הטוב ישמור על כל עמו ויסייע לנו נשים כגברים לשמור ולהישמר על נפשנו 

יופי שיש לכם קשר בריא, אצלנו זה נוראי, בעלי התמכר לחדשות, שם לילדים סרטונים, הכל בגבולות נטפרי ואני לאט לאט גם נסחפת, למרות הגבולות הברורים שלי שאני אישית עומדת בהם, אבל בעלי בכלל בכלל לא, כי הוא לא שם אותם מראש ולמרות שהרב אמר "רק לענייני פרנסה" זה ממש לא המצב ובעלי ממש לא מוכן לשמוע שום מילה בנושא. 

אז ברוך ה' שלפחות בעלך פתוח לדבר!! זה לא מובן מאליו. בתוכי אני יודעת שזה שהמחשב בבית זה קשקוש אפילו ענייני פרנסה יכלו להסתדר בלעדיו למרות שאני מתכנתת יכולתי להסתדר, אבל עכשיו אחרי מעשה להוציא? זה קשה כי כל המשפחה המורחבת בכלל לא חרדים, אז לא מספיק שאין וואצאפ גם מייל לא יהיה?? להתנתק מהעולם לחלוטין? לא פשוט! קשה עם וקשה בלי. 

וואו, זה ממש הסיפור שלי שאותו רציתי לשלוח… 

הכנסתי את המחשב הביתה לצורכי עבודה בלבד, כמובן… אך זה גלש לעוד כל מיני אתרים שונים גם אם לא אסורים אך לא מוסיפים יראת שמים… עד שהחלטנו אני ובעלי ברגע אחד להוציא את המחשב מהבית. 

זה היה לי ועדיין מאד קשה כי פעם בשבוע הייתי עובדת מהבית וזה היה כ"כ כיף לעבוד בלי לצאת מהבית. האמת שלפעמים אני ממש בוכה ואני מרגישה שאני ממש מקריבה בשביל שלא להכניס את האינטרנט הביתה, במיוחד שלהרבה חברות מסביבי כן יש, ואז אני מנצלת את זה לתפילה על הצאצאים שלנו שיצליחו לעמוד בניסיונות הכ"כ גדולים שיש לנו בדור שלנו וזה יתן להם כח. שיתקבלו התפילות. 

האחריות כלפי בני הבית זה ממש חשוב ונכון, כי על עצמנו נדמה לנו שיכולות לשלוט (נניח…), אבל אז זה עובר לבעל וזה פחות בשליטה שלנו, והכאב הוא עצום ביטול זמן ואובדן שלום בית ואח"כ אין סיבה שהילדים לא יהיו גם הם בעניין… 

לכן אשה חכמה תעדיף כמה שפחות חשיפה בגבולות האפשר גם לעצמה, כי זה לא נשאר אצלנו נטו, אנחנו מדברות וחיות את הדברים והסובבים מרגישים, והסקרנות שלהם הרבה יותר גדולה, לכן קריטי יותר סינון וכמה שפחות בבית. 

מומלץ מאד לעבור לעבוד מעמדת מחשבים ולא מהבית זה עולם אחר לחיות עם מחשב בבית או שלא… שווה כל מאמץ וסכום!!! להתפלל על זה מלא התפילות מתקבלות! מניסיון.

בוקר טוב רוצה להגיב על הסיפור הזה. משיחות שלי עם חברות אני מבינה שזה נהיה מכת מדינה אצל הרבה מאד בנות. 

אני אישית ראיתי שכל השיחות והדיבורים מרגיזים, אני לא ראיתי תועלת בשיחות מה שכן, הייתי אומרת לבעלי שאני מתגעגעת לשיחות שלנו בערב, הרבה דיברתי על מה שאני רוצה ולא על מה שלא, וכביכול בלי קשר למחשב. ובצד שלי, התחזקתי בעצמי במה שהייתי צריכה בנושא, וב"ה אני רואה שיפור עצום מיום ליום. 

מזדהה איתך מאד מאד גם אני לצערי הכנסתי מחשב הביתה לצורכי עבודה וגם בעלי מתחילת המלחמה התעניין מאד מה קורה וקרא את האשכול המדובר (נראה לי שבמקרה שלי הוא באמת קרא רק את זה) 

אבל זה שרף לו המון זמן ואני ראיתי את זה מהצד והיה לי מאד קשה, לא ידעתי מה לעשות, אני עצמי השארתי את האתר הזה פתוח בשביל עצמי ובסוף בגלל זה בעלי הגיע לכל האשכול חדשות הזה התפללתי והתפללתי והתפללתי. 

בסוף ב"ה בס"ד גדולה התחלתי עבודה שאין בה אפשרות לעבוד מהבית וב"ה אחרי תפילות נוספות הוצאנו את האינטרנט מהבית הפיתוי להכניס אותו שוב חוזר מידי פעם אז תודה לך על החיזוק החשוב 

וואו, ממש מחזק! כל כך נכון, וכל כך קשה לזכור ברגע האמת של ההתמודדות שהיצר משכנע מה כבר יקרה… זה רק… 

לי ב"ה אין מחשב בבית, אך כל כמה זמן שוב עולה הרעיון של אולי כן נכניס מחשב, עם סינון חזק מאוד, עם הגבלות וכו' [אני צריכה לפעמים להתחבר לעבודה בערב וכל פעם הולכת לחדר מחשבים בשביל זה], ובאמת אחד הדברים שהפחידו אותי- שזה לא רק אני, זה גם בעלי והילדים! 

תמיד ידעתי את זה בלב, ועכשיו לקרוא את המציאות מול העיניים זה מאוד מחזק!! בתפילה שנזכור זאת בעת המלחמה מול היצר! 

מיוחדדד!! כל כך עוצמתי ונוגע ללב! כולנו הרי יודעות במודע או בתת מודע שכל מעשה שלנו משפיע על כל הבית והסובבים, אבל הסיפור הזה נותן תוקף לדברים ו—פשוט מטלטל! 

זה מזכיר לי משפט חזק שאני לוקחת אותו איתי, שאמרו לנו לפני כשנתיים בשיעור 'הנני' בסמינר: השטחים האפורים- זה המקום שלנו לגדול! כל ההתמודדויות הקטנות האלו על דברים שהם בין לבין.. לא מותר ולא אסור. כאן רואים מי את, מה הערכים שלך, כמה הם חשובים לך וכמה את משקיעה בשבילם באמת! מעריכה מאוד!! 

וואו מזדהה מאד. אצלי המחשב בבית לצורך העבודה. זה עובדה שאני לא יכולה לשנות, אני עובדת כעצמאית מהבית. 

קשה לי מאד מאד שבעלי במחשב באתרים נקיים כמובן שפתוחים בחסימה אבל הבזבוז זמן שזה מייצר מפריע לי מאד. וגם לראות את בעלי השמור והצדיק יושב שעות (במרוכז) על המחשב לא עושה לי טוב… 

אמנם אני יכולה לבקש מהחסימה לסגור, אבל כמובן לא אעשה זאת בלי רצונו, ובלי שזה יבוא ממנו. לא יודעת מה לעשות. אני אומרת לעצמי שיש דברים שהם לא בידיים שלי. 

וואי. זה סיפור. והוא כל-כך כל-כך נכון. מי כמונו יודעות עד כמה גם בתוך השטח "הכשר למהדרין" יש עוד כל הרבה שטח. ועד כמה זה משנה – עד כמה אתה זמין וחופשי בתוך השטח הזה ועד כמה לא. 

מתחברת אלייך. מאוד. ואל ההבנה והרצון הזה לחסום לי וגם אותי בשביל שהוא יהיה שמור יותר. כי זה מדרון חלקלק (ועוד פעם, הכל כשר!!) וכל הקלקה – מקפיצה הקלקה נוספת.. תודה. תודה על הסיפור חיזקת אותי ואני אשתדל יותר… בזכותך.. 

אמאלה! זה בדיוק, אבל בדיוק! מה שקרה אצלי. לא עם אתר חדשות, עם משהו אחר. אבל מרגע אחד פזיז שלי, נהייתה סקרנות לא נגמרת של בעלי. 

נכון, הכל נקי ולא ראיתי "דברים בעייתיים", אבל ההתמכרות הזאת, והתיאור המדמיע על ה"הוא במחשב ואני בסירים"… וכשאני מקווה שאולי הוא יבוא לעזור לי כמה דקות, כדי שנוכל לשבת לאכול מהר יותר, אין עם מי לדבר. נעלתי אותו למחשב……. ד' יעזור שגם אצלי יהיה סיום יפה וטוב…. אוי, אבא!! 

צמרמורת אוחזת בי שאני קוראת את הסיפור הזה. 

תפקיד גדול יש לנו בשמירה על הבית שלנו והילדים. זוכרת את עצמי כילדה לפני קצת פחות מ30 שנה היה לנו אינטרנט תקופה קצרה לצורך עזרה לסבי שהוא איש עסקים אז שזה לא היה כל כך נפוץ. 

אבא שלי קיבל על עצמו לא לשבת עליו בלי שאמא שלי לידו. עד היום אני זוכרת את אבא שלי קורא לאמא שלי שהוא צריך אותה… נחרט לי בנשמה הזהירות והאחריות שיש לנו 

אני כל כך שמחה שהסיפור הזה עלה. זה תמיד מטריד אותי מצד אחד – העבודה מהבית על יתרונותיה המאד מרובים (אצלי במצב הבית שלי כרגע) ומצד שני התחושה שלי שהייתי רוצה עבורי (זה נוגע כרגע רק אצלי ב"ה) בית ללא מחשב. 

בעבר עבדתי עם נטפרי אישי מינימלי וזה באמת פתר את הבעיה. אבל כרגע אני מחוברת לסינון של ממשל זמין ואין לי אפשרות בחירה אודה לרעיונות איך לצמצם את האפשרויות ברשת גם עבורי. 

תודה לכן על העלאת הנושא החשוב כ"כ! גם אצלי נכנסו המחשב והאינטרנט עם הקורונה ועשיתי לעצמי גדרים כדי שלא אמצא את עצמי לא יודעת איפה… 

דווקא אצלי זה מגיע מהכיוון של בת ה16 שרוצה גישה לאינטרנט ולצאטים ואני מרגישה שאני כבר לא חזקה כמו שהייתי בהתחלה. (בהתחלה זה היה לי ברור שלא!) מחפשת מאוד עצות מבעלות ניסיון למתבגרות שנמצאות במקום הזה. 

מדהימה אני בסיטואציה דומה לצערי, יש לי קצת נקיפות מצפון שחלק קשור אלי, תחושת אשמה. 

מסכימה מאוד עם האמירה שלא רק אנחנו בחזית. אין כזה דבר לפתוח "רק לי". לא קורה. כל הבית מתקרר, וזה מורגש מהר מאוד וכואב. כואב לי הלב מתפללת שישתנה אצלנו בקרוב לטובה תודה לך על השיתוף, מקווה להיות חזקה

בעניין הפורום המוזכר בסיפור בנטפרי יש מסלול "מופחת סיכונים" שהוא ללא גישה לפורומים ממכרים, ואתרי חדשות ופודקסטים חרדיים. כמובן שעדיין יש סיכון של המתמכרות, אבל מופחת… העלות החודשית קצת יותר זולה, ואם צריך משהו מהפורום הנ"ל אפשר לחזור למסלול הרגיל, יש קנס קטן שעוזר להתאפק… תכלס' רוב הנשים לא צריכות את הפורום ההוא לצרכי עבודה
***

זה כל כך אמיתי עד דמעות כשאני שומרת על עצמי אני שומרת על הבית שלי! כשאנחנו מחליטות החלטה נדמה לנו שהיא אישית שלנו, אבל כמעט תמיד היא תגיע מתי שהוא לסובבים אותנו. אין שום סיבה בעולם שהבעל לא ירשה לעצמו כשהוא רואה אותי עושה את זה. במיוחד בחורים צעירים שבד"כ מאוד אוהבים חדשות ונייעס… 

***

את מיוחדת שפעלת בחכמה בתבונה וברגישות ולא במלחמה. זו רק דוגמא קטנה למה גדולי ישראל אמרו שגם לצרכי עבודה האינטרנט גם המסונן לא יהיה בתוך הבית… מעשית, את יכולה לבקש מחברת הסינון לחסום את הגישה לאתר הזה ולשים אותו ברשימה השחורה, כדי למנוע נסיון ברגע של חולשה שלך או של בני הבית. תבורכי!
***

וואו איזה נושא העלתם אני אשמח לשמוע יותר מה באמת אפשר לעשות עם הדילמה הזאת. בסיפור היא מדברת על השלב שלפני, היא החליטה לפתוח והוא נגרר, אבל בשלב אחרי שכבר פתוח פורומים/ אתרי חדשות/ כל מיני שטויות אני הייתי רוצה לסגור, אבל כ"כ הרבה מדברים לא להיות המשגיח שלו. אשמח לשמוע מה אפשר לעשות 

***

וואו לא יודעת מי את אבל אני חושבת שממש תשמחי לשמוע – תוך כדי שקראתי את הסיפור שלך – הייתי באמצע להקשיב למשהו שהוא לא אייאייאי והמשפט שלך בסוף-זה מה שעשיתי- סגרתי ולתמיד – גרם לי להיכנס לחלונית ופשוט ללחוץ על איקס. זהו. 

***

ומה במקרה שזה לא מגיע מהאישה? הבעל לפעמים עושה את הבחירות שלו, ובתחום הזה המדרון מאד חלקלק… אשמח לשמוע מה התפקיד של האישה במקרה כזה, חוץ מתפילות כמובן. אני בטוחה שיש הרבה שמתמודדות כמו שכתבה בעלת הסיפור, והנושא מאד לא מדובר. 

***

תודה על הסיפור. וואו איך שצריך להיזהר. ברוך ד' המחשב שלי לא בבית אבל הסיפור חיזק אותי מאד לעתיד. וגם אצלי מפעם אחת שהיה מחשב בבית ראיתי כמה זה מושך ולא טוב בכלל בכלל!!! 

***

סיפרה לי חברה שהיא הלכה ל2 ראיונות ורצתה לבוא בהופעה היפה שלה, שיער פתוח. היא התגברה ואספה את הקוקו למרות שהיא נראית איתו הרבה פחות מחמיא וברוך ד' התקבלה!!!!! 

***

אני רוצה לומר לאישה היקרה הזו, שכיףףף לה ושתודה לד' כל רגע שהנס קרה לה! אני עדיין בוכה ומתפללת על זה! ואכולת אשמה:( ומי שיכולה להימנע מלהכניס אינטרנט אפילו הכי "כשר" הביתה שתלחם על זה בכל הכוח!

***

וואו אני ממש עם דמעות בעיניים!! ריגשת וחיזקת אותי מאד! גם אצלי היה ככה במיוחד בתקופת המלחמה וב"ה לאט לאט הצלחנו לסגור את כל אתרי החדשות למיניהם ומקווה שבקרוב נסגור הכל.. תודה על החיזוק 

***

מזדהה. ומה קורה עד שהבעל רוצה לסגור? מה התפקיד שלי? (גם אצלי נכנס לצורכי עבוד, כמובן רק נטפרי, אבל גם שם יש מאגר אינסופי של חומר כשר לכאורה, אך מטביע…) העליתם נקודה חשובה וצורבת. 

***

מזדהה כל כך… חזקה שאת! ואולי הגיע הזמן להעלות את נושא האתר הזה למודעות בצורה טיפה פחות שקופה…., חושבת שהנזק שלהם הוא לא נורמאלי… אני גם חסמתי אותו בהגדרות החסימה, וחזרתי לחיות! 

***

דבר שיכול לקרות בכל בית. אני עוסקת בהדרכת כלות ולא ממליצה לשום כלה להכניס את המחשב לבית, הנזק שזה עושה בזוגיות הוא בלתי הפיך. יישר כח על החיזוק 

***

הנושא הזה כל כך נכון. אינטרנט בבית זה דבר מפתה שכמעט אי אפשר לעמוד מולו ובסוף זה ממכר. זה אסון מבחינה רוחנית וגם טכנית מספיקים פחות ביומיום. 

***

ממש ממש נכון, על זה אמר מי שאמר "אל תהיה צודק, תהיה חכם" והיא גם הרוויחה את הקידוש ד' שדיברה בכבוד ונתנה הרגשה טובה ומעריכה כל הכבוד!!! 

***

אוהוו כ"כ מזדהה, הייתי באותה סיטואציה ממש עד שגילינו שלנטפרי יש אפשרות לחסום את האינטרנט לפי שעות, וחזרה השלווה לביתנו…. מומלץ בחום. 

***

מה יש להגיד לבחורה רווקה? אני לא מצליחה להרגיש את האחריות הזאת, לא רואה אף אחד מבטל תורה בגלל זה – וזמני לא יקר כל כך

***

מדהים! מדהים! כמה שהמדרון חלקלק! ואשרי מי שלא מכניסה את עצמה לזה. – ואין לה אינטרנט בבית! זה פיתוי עצום!! 

***

יואוו אמאלה אני פשוט יושבת וכולי צמרמורת! תודה לה' שהציל אותכם אשרייך יקירה איזה ניסיון קשה! 

***

לבכות… זה כ"כ נכון. אני בהתמודדות הזו עמוק עמוק. נתת לי כוח לנסות לדבר על הנושא הזה. 

***

וואו, זה כ"כ נכון ומפחיד! יש לנו בידיים אינסוף אחריות, ולא רק על עצמנו! 

***

מדהים. מדהימה! איזה רגש יהודי. כנות. ותקשורת בריאה. חיזקת

***

וואוו צמרמורת!!!! זה כ"כ נכון! שתמיד נזכה להתחזק ולזכור את זה! 

***

מצמרר ומרגש כאחד תודה על השיתוף הכנה תבורכי ותצליחי! 

***

חשוב! חשוב! חשוב! יישר כח על העלאת הנושא הקריטי! 

***

אשרייך שזה בא מבעלך ואם זה לא בא ממנו? 

***

ואוו זה מאוד מחזק להישמר ולהיזהר, 

***

מחזק! תודה! 

***

מפחיד!!! 

***