לתגובות הקוראות
בלי בעיות
לפעמים מקום עבודה חדש כולל יחד איתו עמידה מחדש על העקרונות.
נכון שבררתי מראש שיש חסימה מצויינת ואמרו לי שכן, ונכון שלבנות האחרות הסינון מותקן ועובד חלק, אבל הגעתי לעמדה חדשה שאין בה עוד כלום, וחוץ מתוכנות הנחוצות לעבודה השוטפת שהיו צריכים להתקין לי, ניצב לו ענין נוסף בפני עצמו – התקנת הסינון.
איש המחשבים סיים לסדר את ההתקנות הנדרשות, וביקשתי בעדינות שיטפל גם בסינון. הוא המהם הסכמה כלשהי ואמר שמאוחר יותר יפנה לטפל בזה.
פניתי לראש הצוות ואמרתי שאני לא יכולה להתחיל לעבוד כי המחשב עוד ללא סינון. כשהיא ביקשה – הדברים התחילו לזוז.
לזוז, אבל לא לגמרי בכיוון הרצוי. הסינון הותקן, אבל פתאום אין רשת.
התקשרתי לשירות לקוחות של הסינון, היו ביננו דיבורים הלוך ושוב עד שהם החליטו שצריך להעביר אותי לדרגים הגבוהים. במשך כל הזמן הטכנאי לא פסק מלגדף ולחרף את תוכנת הסינון ואת מי שיצר אותה.
הרגשתי שהלחיים שלי בוערות. זה היה לא נעים בכלל, בפרט שאנחנו חברה ביטחונית והכל מאד מורכב. כמעט לא יכלתי לעבוד בלי הרשת.
הטכנאי המשיך לשפוך את זעמו ועצביו על חברת הסינון. "אוף!" הוא אמר לחבר שלו, "הם פשוט נבלים החבר'ה האלו, הרשת שלנו מזהה את זה כתוכנה חיצונית שנכנסת עמוק לקרביים של המחשב".
הצטנפתי לי בצד על הכסא, ורק רציתי להתמזג עם השטיח שמחפה את הרצפה.
ניסיתי לחזק את עצמי שזה חלק מהנסיון, כדי לבדוק אותי עד כמה אני חזקה, ואיך אני מרגישה כשהדברים לא הולכים חלק. במקום העבודה הקודם כמעט לא היתה חסימה, ולצערי הרב הגעתי למקומות ממש ממש גרועים… רק בגלל זה עזבתי!
אבל דווקא החבר שלו הבין את הצורך שלי וענה לטכנאי: "מה אתה רוצה? זה האמונה שלה. היא מאמינה בזה שהיא צריכה חסימה כמו שאתה מאמין בזה שאתה צריך סיגריה וכדורגל"…
וואו! התרגשתי. לשמוע כזה משפט מאדם רחוק מתורה ומצוות… אמנם ההשוואה פה קצת רחוקה, אך אכן זה צורך הכרחי בשבילי! ההסתכלות הזאת נתנה לי הרבה כח.
ברוך ה' אחרי שבוע של הלוך חזור בין הגורמים המקצועיים, הסינון שריר וקיים על המחשב בלי לפגוע ביעילות העבודה.
נשמתי לרווחה, כמה רוגע נכנס לי ללב. לא קופצות לי חדשות כל רגע, ובכל לחיצה על קישור אין תמונות גרועות שמאיימות למלא את המסך ומשם לטמא את הנפש שלי.
אחרי הימים המאתגרים האלו חשבתי לעצמי – למה זה קרה דווקא אצלי?
לכולם הסינון הותקן בלי בעיות, אני לא הראשונה שבאתי עם הרעיון הזה, למה כל התקלות האפשריות צצו במחשב שלי?
הרי התשתית הארגונית כבר יודעת להתמודד עם זה.
החלטתי לקחת את כל תלאות הפרשיה הזאת כמחמאה – כנראה הקב"ה מנסה רק את מי שיכול לעמוד בכזאת התמודדות, עם כל אי הנעימות הגדולה שמתלווה אליה,
והצורך להתעקש בצורה עדינה אך החלטית, ועוד ממקום של עובדת חדשה שהדבר האחרון שמתחשק לה זה לעורר בעיות.
אולי כשיש בעיות בדרך, זה רק מראה שה' סומך עלי שאצליח להתמודד עם זה בלי בעיות.
תגובות השמורות לסיפור
יישר כח על כל סיפור וסיפור, מיוחד לראות כמה גיוון יש בסיפורים שקורים לנו בזירה היומיומית… ומיוחד עוד יותר לראות כמה זכויות יש לכם, שמורה!
בכל מקום עבודה בו הייתי במהלך השנים, הייתי או הראשונה לשים סינון או מבין הראשונות. חוויתי דברים כגון אלה מספר פעמים ובכל פעם זה קשה מחדש. מה שחיזק אותי מאד זה ההרגשה הזאת שרשמת, וכ"כ הזדהתי איתה, שהניסיון הקשה זו נחמה שאני כנראה, בעצם בטוח, יכולה להתמודד איתו והזכויות גדולות, ועדיין זה מאד מאד קשה.
באחד המקומות בו הייתי ראשונה ויחידה לשים סינון, ביום השני לעבודה סוף סוף נציג של הסינון ביצע את תהליך ההתקנה, כשניתק לאחר סיום התהליך פתאום התחלתי לשמוע קריאות מכל החדרים 'הי, למה אין אינטרנט…' 'אני באמצע לשלוח טופס חשוב וקריטי להרגע לבית המשפט' וכד',
בצר לי עדכנתי אותם שהעניין קשור לזה ואני מיד אנסה ליצור איתם קשר לבדוק, האי נעימות הייתה גדולה מאד, עד שענו לי ועד שהעבירו אותי לאותו הנציג עבר כשלושת רבעי שעה שאין לכולם אינטרנט ולאחר שענה לי התברר שהוא הבין כי עליו לשים את הסינון על הרשת ולא רק על המחשב שלי. מפה לשם סידר את העניין ואמר לי שהוא מתנצל ולמסור גם לבוס שזה אשמתו ולא קשור אלי…
כשניגשתי בלב מפרפר לבוס החדש (דתי לייט) להתנצל, הוא אמר לי בטון 'מייבין' 'אני מכיר אותם, אני מכיר אותם, גם לי יש סינון X בבית…' (סינון ברמה נמוכה), והלב שלי חזר לפעום.
למדתי שאם אני עושה מה שצריך גם אם זה קשה ולא נעים – באותו הרגע זה נראה סוף העולם והר גבוה ובלתי עביר, ולאחר מכן בע"ה הכל בסדר וחוזר למסלולו ולא כזה נורא כמו שהיה נראה לי…
נקודה חשובה – הסיפור ארע לפני שנים רבות כשלא היתה מודעות כ"כ גדולה לנושא כמו היום, ועם השנים ראיתי שיפור עצום בהתנהלות, ביחס, בידע וביכולות של חברות הסינון השונות ואני מלאת התפעלות והערכה על עבודת הקודש שלהם גם בשעות לא שעות ובסבלנות רבה, וכן כיום באותם המקומות בהם הייתי פעם יחידה או מהיחידות עם סינון, היום יש רבות או אפילו כולן שהותקן להן – רואה בזה קרדיט ענק לכן, שמורה.
בכל פעם שאנשי המחשבים מתחילים בדיבוריהם על הסינון אני מחזקת את עצמי כנגדם ולא נותנת להם לכופף את דעתי ואמונתי. באחת הפעמים כשאיש המחשבים התחיל להגיד שסינון זה כמו וירוס שמכניסים למחשב, אמרתי לו שכדאי שישנה את ההסתכלות שלו, כי אם היינו חברת אבטחת המידע הכי גדולה בעולם אז כל אמצעי אבטחה בדרך שחוסם פעולה- היה בעיניהם אתגר והיו מתאמצים לסדר לפי הצורך, וכך זה אותו הדבר בעיני, אמרתי את זה בביטחון וגב זקוף ומאז הוא לא מעז לומר לידי את שם הסינון בכלל…
סליחה על האורך, רוצה לשלוח חיזוק ותמיכה לכל מי שמתמודדת עם העניין בין אם היא חדשה ובין אם לא… אז חזקנה ואמצנה, הזכויות שמורות לנו בזה ובבא!
שלום, אני מעריכה מאד את העוצמות של הכותבת, כל הכבוד לך ואין ספק שעמדת בניסיון בגבורה!
כתבת "בלי תמונות קופצות שמטמאות" אז דבר ראשון, הקפצת תמונות זה הגדרה בסיסית שאפשר להגדיר בכל מחשב.
דבר שני, אני רוצה להציג את הצד השני. שמעתי מר"צ דתיה שהגיעה אליה עובדת חרדית שלא הסכימה להתחיל לעבוד לפני שמתקינים לה סינון, והתעקשה (בעדינות ובהחלטיות). והיא דיברה איתי ממש בתסכול! "מה העניין? אמרו לה שעובדים על זה ויתקינו לה סינון, היא לא יכולה יום אחד להתאפק ולא להיכנס לאתרים אסורים? למה להיות ראש בקיר? אין לכם שליטה עצמית? את לא סומכת על עצמך בכלל?"
אז היה לי מה לענות לה ברמה העקרונית שאנחנו לא נכנסים לניסיון ולמה בכללי אנחנו דורשות סינון. והיא הבינה את זה. אבל לא הצלחתי להסביר לה מה הבעיה ביום יומיים בלי סינון. שמעתי שיש פתרונות בשביל זמן קצר מאד. יתכן שלא בכל המקרים, שכל אחת תשאל את רבותיה, אבל צריך לדעת מתי צריך ללכת עד הסוף- ומתי אפשר למצוא פתרון שמקובל על כולם, כדי לא לחבל לגמרי בקשרי העבודה ולא לגרום לאנטי כל כך גדול. רק נותנת נקודה למחשבה.
ופה אני רוצה להוסיף עוד נקודה. בנוסף לכל הסיפורים של זהירות בהתנהלות עם גברים וכו', לא פחות חשוב לעודד אנושיות, נחמדות, וסימפתיה איפה שמותר. כן! מותר וצריך להגיד בוקר טוב לעובדת חילוניה! לחייך אליה, להיות נחמדה במסגרת קשרי העבודה הנורמלים.
דיברתי עם עובדת חילוניה שממש היתה פגועה מיחס של עובדות חרדיות. היא מספרת שעובדת חרדית (שאני מכירה, נחמדה מאד ושמורה) נכנסת לחדר, מ ת ע ל מ ת וישר פונה רק לחרדיות. אומרים לה בוקר טוב והיא לא עונה! או דוגמא שמגיעה בחורה חרדית לצוות, החילוניה מקבלת אותה בנעימות, שואלת איך קוראים לך, ברוכה הבאה… והיא עונה לה בכזה חוסר עניין ובמלמולים, למה? מה עם יחס נורמלי לבני אדם ודרך ארץ?
רק תזכורת לכולנו… מקווה שאצא מובנת, רק מנסה להגיד שכמו כל דבר בחיים, הכל באיזון ובמינון הנכון!
וואו כ"כ מתחברת למה שכתבת.
גם לי היו ניסיונות סביב הנושא של סינון על המחשב. מהרגע שהחלטתי להתקין סינון על המחשב זה היה כרוך בקשיים. בשונה מחברתי שישבה לצידי שאצלה הכל הלך ממש חלק, פשוט הותקן לה וזה לא יצר שום בעיה, היא יכלה להמשיך לעבוד בצורה חלקה.
אבל אצלי זה חרק מאדד, בעיות של התקנה ורשת והלוך וחזור עם התמיכה והטכנאי ולא רק זה אצלי, הניסיון היה מידי פעם חוזר. אחרי חופשת לידה החליפו לי מחשב ושוב שם הייתי צריכה לעבור את אותו מהלך, ואחרי חודש עברתי עבודה ושוב למחשב חדש ושוב להתקין תוכנה וזה לא עזב אותי.
לצורך העבודה הייתי צריכה להתחבר מרחוק למחשב חיצוני ששם היתה לי תוכנה שאני צריכה לעבוד עליה מידי פעם וגיליתי ששם זה לא חסום. מידי פעם מצאתי את עצמי ניגשת לאינטרנט שם ופותחת את מה שלא נפתח לי עם הסינון על המחשב שלי, עד שעשיתי סוף גם לזה.
התקנתי גם על המחשב החיצוני סינון, אפילו שמידי פעם התוכנה גורמת לקצב איטי יותר, אני פשוט מרגישה מוגנת עטופה ושמורה מאד, העיניים שלי לא נתקלות בכל מיני מרעין בישין ואין תענוג גדול מזה.
שווה את כל המסע שעשיתי למען זה, כנראה שהיצר הרע עבד מאד חזק ושה' סומך עליי שאצליח שנזכה תמיד להישמר תודה!
וואו איך הסיפור שלך חיזק אותי.
קודם כל אני באה מבית דתי.. אני אצל ההורים ושם הכל פתוח לצערי, ובעבודה אין לי הגנה על המחשב (אני עובדת במוסד חרדי) ואמרתי לעצמי כל הזמן שאני לא צריכה שזה לא מפתה אותי בכלל, זה רק מגעיל אותי וזהו, אבל פתאום ההודעה שלך חידדה לי שאין אפוטרופוס ואם זה מה שצריך לעשות אז לעשות ובלי שאלות.
דבר שני שעזרת לי בו, אני חייבת לעבודה שלי וואטסאפ, אני עובדת שם חודשיים בהם הייתי בלי ונתקלתי בבעיות רבות, בהתייעצות עם רב הוא אמר לי שאעשה על טאבלט מוגו, ופתאום מלא ניסיונות על הטאבלט שיש לי אני לא יכולה לחבר סים ואני אומרת לעצמי שתוך שניה אני יכולה לקחת פלאפון סמארטפון ישן של אבא שלי, כמובן מוכשר ולהכניס סים וזהו אני מסודרת עם הוואטסאפ.
זה מתסכל מאוד וזה קשה, אבל פתאום נפל לי האסימון שאם אני רוצה להמשיך להקים בית של תורה ושל יראת שמיים, אני חייבת להישמר גם בזה. וגם למרות שאני אומרת שזה בקטנה ואולי אני אעשה עם הפלאפון עד שאקנה טאבלט חדש, אבל בעצם זה נגד ההוראת הרב שלנו וזה יגרום לי בשניה אחרת לאבד את כל מה שבניתי בשנים האלה של ההתחזקות. אז תודה לך
בחברות ביטחוניות זה באמת מורכב. למרות שעם השקעה והתמדה אפשר בהחלט להגיע לסינון טוב בעז"ה.
הייתי שמחה לשמוע ולהוסיף את ההתמודדות שהיתה ועודנה לי ולעוד 2 חברותי: אנחנו ג'וניריות חדשות שזה הרגע באו, והופה מגיעה, מבקשת חסימה על המחשב מהטכנאי והבן אדם מולך לא רואה ומבין אותך בכלל!!
הוא זרק לי משפט:"לא מבין מה הבעיה שלך, אל תכנסי למה שאת לא רוצה וחלאס" הוא אמר את זה בעצבים ובחוסר הבנה כזה, שכל מה שרצינו באותו רגע זה ללכת, אבל אז ה' נתן לנו משפט חזק: "בשבילי כרגע המחשב תקול, המסך לא עובד לי, אז אני מבקשת ממך הטכנאי להתקין"
ב"ה הוא קיבל את זה והתקין לנו מה שהיינו צריכות. למה אני מספרת? תנו לנו ולשאר הבנות שמתמודדות עם הנושא במיוחד בחברות ביטחוניות כמו שאני, גב וחיזוק להישאר חזקות, לדעת איך לעמוד על שלנו בעדינות אך בנחישות…
לבת ששלה הסיפור: מזדהה איתך ממש, ומעריכה בכמויות, את חזקה ואשרייך (ואשרינו..)!
וואו אשרייך! מזכיר לי שפעם אחת ביקשו ממני לעבוד במשרד אחר של הרשת, עם הרבה בנות חרדיות אך לצערנו לא אושר להם הסינון שם. הגעתי- ואין סינון, ניגשתי למעסיק והסברתי לו שזה עקרוני אצלי, ואני מוכנה ללכת הביתה על חשבוני עד שיוסדר העניין.
הוא אישר לי ובזכות העמידה העיקשת שלי- כל העובדות החרדיות שהיה להן אכפת- התעקשו, נגשו למעסיק האחראי עליהן והוציאו אישור לחסימה לכולן!
תראי מה עמידה על עקרונות משפיעה גם על הסביבה. תמשיכי להחזיק חזק
וואו, כמה שזה מוכר!! אבל מה שיפה לראות שהרבה מהציבור מבין את הניואנסים הקטנים של הציבור החרדי ומשתדלים לקבל אותם, מי יותר ומי פחות, העיקר שלא נוותר, כי בזכותנו העולם קיים.
אנו מגדלים את הדורות הבאים ואנחנו חייבות להישאר חזקות וברורות בדעותינו. אשרייך!!
בדיוק הייתי בישיבה עם ספק שלנו חילוני מקועקע כולו ועגילים וכו', במהלך הישיבה דיברו על העניין הזה של הצוותים החרדיים בחברות גדולות, כמה שזה הצוות עם הכי הרבה הישגים, ועבודה מאומצת אפשר למצוא רק שם וכו',
אני חושבת שזה גם בעקבות החסימות שאנחנו דורשות, כך אין לנו הסחת דעת ואנו עושות את עבודתנו נאמנה ועל כך יש תוצאות, בסוף זה משתלם להם והם צריכים אותנו, זאת ההוכחה, אז אל תרגישו לא נעים מאיש מיחשוב שחושב שהוא יותר חכם ממנו.
התחברתי למשפט שמבחינתי הוא גולת הכותרת – במקום העבודה הקודם כמעט לא היתה חסימה, ולצערי הרב הגעתי למקומות ממש ממש גרועים… רק בגלל זה עזבתי!
כל הכבוד שעזבת! אני מצדיעה לך! זה לא פשוט לעזוב במיוחד כששוק העבודה היום לא משהו…
אני הייתי בתחילת דרכי בעבודה כשפשוט שכחתי לברר את הנושא של הסינון באינטרנט… כך שבשלב מסוים גיליתי שבלחיצת כפתור על החיפוש במחשב עצמו עולים דברים מזעזעים בשעה שהמייל עצמו היה באמת רק לצרכי עבודה!
חשוב שכל אחת בתחילת דרכה וגם אם היא כבר עמוק בעולם העבודה, שתשים לב לדבר הקריטי הזה! אני עזבתי ממש תקופה קצרה אחרי שגיליתי את העובדה שיש אינטרנט פרוץ ואין מצב לחסום אותו, בלי לחכות להצעת עבודה נוספת. צריך לעשות את השיקול הזה של רוחניות מול פרנסה… ושהקב"ה ישלח הצלחה לכל אחת היכן שהיא, לעמוד בנסיונות הטכנולוגיים
אני חושבת שהנושא הזה של החסימה הוא נושא חשוב מאוד וטוב שהעלתם אותו למודעות.
אני עברתי עבודה חדשה לפני חודשיים וסיכמתי על חסימה בראיון. הגעתי לעבוד וכמובן ביקשתי את החסימה שלא היתה על המחשב, אמרו לי במשרד שאני צריכה להתקין בעצמי. אחרי שהתקנתי את החסימה, נהיו לי איטיות וניתוקים של האינטרנט כל יום בשעות הצהריים הייתי בהתכתבויות וטלפונים עם החסימה שיסדרו לי את התקלה.
לקח בערך חודש עד שסידרו לי, זה יצר מצב לא נעים בכלל מול המשרד שעבדתי בו שאין לי אינטרנט בגלל החסימה. היו זמנים שכמעט התייאשתי, אולי אני אוריד את החסימה מהמחשב בכל מקרה אני לא פותחת דברים בעבודה וזה רק אתרים נטו לעבודה, אבל ברוך ד' העניין הסתדר ואני שמחה שאני עם חסימה מהודרת על המחשב!!
(אבות פרק ה משנה כג) בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא: אמר ראש ישיבת פחד יצחק שליט"א – אנחנו שמים את המחירון על המצוות שלנו משני כיוונים הפוכים: מצד אחד כמה צער אנחנו מוכנים לסבול כדי לקיים את המצווה – כמו בסיפור הנ"ל. מצד שני – כמה שמחה אנחנו מכניסים למצוות שלנו.
נראה לי שגיבורת הסיפור באה משני כיוונים אלו. מצד אחד היא הייתה מוכנה לסבול את כל הבושות על מנת שישימו לה סינון ויהי מה ומצד שני היא שמחה בזה שרק לה היו בעיות בהתקנת הסינון כי זה ראיה שהיא ראויה לעמוד בזה.
זה מה שכתוב: (בבא קמא דף לח/א) דא"ר חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. לומדים ממאמר חז"ל זה מי נחשב לגדול? מעצם הדבר שאדם מצווה זהו ראיה שהוא גדול. כי אם הוא לא היה גדול, לא היו מצווים אותו!
אותו דבר בניסיונות: כתיב: (תהלים יא, ה) "ה' צדיק יבחן". כותב הרמב"ן (בראשית פרק כב פסוק א) "והאלקים נסה את אברהם" ענין הנסיון הוא לדעתי, בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, יקרא "נסיון" מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה), כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בניסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו והנה כל הניסיונות שבתורה לטובת המנוסה:
מהרמב"ן לומדים שהניסיון לצדיק באה להרבות לו שכר על זה שהוא עובר את הניסיון בהצלחה ומקבל שכר מעשה טוב ולא שכר לב טוב בלבד.
סיפור יפה מאוד! ישר כח לאותה עובדת לא ברור מאליו!!!
אם אפשר להתמקד בעיקר בנושא שפחות כבוש אצלינו והוא העבודה של שעות ארוכות מול המחשב, מול הצורך להיות אמא טובה רעיה טובה.
כמו למשל לחזור עם הילדים לעשות איתם שיעורי בית, שהבעל יתחיל בזמן סדר ב' למרות הקושי הגדול עם השעות של משרה מלאה. אני מרגישה שזה נושא שפחות דברו עליו, אם תוכלו להדגיש את העיקר והטפל ולתת את החוזק לאמר די!. ולא להיגרר הלאה…
בעיקר אני שומעת ורואה המון על ילדים משוטטים בחדר המדרגות בחוסר מעש כי אמא "בסגירת שכר" או אמא אדריכלית ועכשיו היא בתקופה של הגשת ההקלות… או מתכנתת שאצליהם עולים לאוויר…
תגובת מערכת
תודה על העלאת הנושא החשוב, והרלוונטי כל כך לרבות!
אכן כבר זמן רב הנושא לא קיבל את הבמה הראויה לו..
הסיפורים שאנו מפרסמות הן מכן ושלכן. אדרבא!
ספרנה לנו איפה אתן בכל הנושא הזה, של שעות עבודה מרובות לעומת השקעה בעיקר- בית וילדים, ונשמח להעלות את הנושא מחדש על במת הסיפור
איזה כיף לשמוע שלא רק אני נופלת כשאני בלי חסימה לצערי. כל כך קשה לי לשמוע את כל הנשים שאומרות אין לי חסימה אבל שום דבר בעייתי לא מעניין אותי…. תמיד יש לי תחושה שאני היחידה בעולם חלשת האופי.
לאחרונה עברתי לעבוד במקום חדש ושוב הייתי חודש בלי חסימה, שוב גללתי והסתובבתי במקומות לא לעניין, שוב הייתי צריכה להתחזק ולהתקין לעצמי נטפרי. ולהתעצבן כל פעם שאני מקבלת מסך של אופס.
אני מרגישה במלחמה תמידית שאף פעם לא נגמרת, כל כך מזדהה
וואו כל הכבוד!! זה באמת כל כך לא נעים לפעמים כשמתעוררות בעיות, והעקרונות שלנו דורשים מחיר קצת יותר יקר של אי נעימות מהמעסיק, ככה על ההתחלה "לעורר מהומה על לא מאומה"- כפי שזה בעיניו…
אשרייך שהצלחת לקחת את הניסיון הזה ולהתבונן עליו בצורה מאמינה ומחזקת הרבה הצלחה בעבודה החדשה!! הן מבחינה מקצועית והן בעמידה על העקרונות…
מזדהה עם כל מילה. גם בעבודה שלי כעובדת עיריה הייתי צריכה להתעקש על הסינון ולהרגיש את ההרגשה של עושים טובה רק כי אני יודעת מניסיון..כשאין סינון הנפש פשוט נטמאת, אני מרגישה שהחיבור שלי לריבונו של עולם והתפילות שלי הם נקיות מכל מחשבת טומאה שרצה לי בראש וזאת הרגשה כ"כ טובה וקדושה
***
תודה רבה אני נהנית ומחכה כל שבוע לסיפור ביום שלישי. מתנצלת שאני מעירה, אם אפשר לסנן מילים שפחות מתאים להעלות אותן על הכתב בפרט לא בשמורה. אפשר לכתוב במקום שהטכנאי אמר מילים שלא מתאים להעלותן.. תודה! שמחה להיות חלק
***
אני לא אחת של תגובות ולא יודעת גם לכתוב רק רציתי להגיד שמשפט הזה תפס אותי ברמות-אולי כשיש בעיות בדרך, זה רק מראה שה' סומך עלי שאצליח להתמודד עם זה בלי בעיות. אני רווקה שממש קשה לה והמשפט הזה ממש חיזק אותי תודה
***
חסימה!! אוי, איזה נושא! נהרות דיו ניתן לשפוך… ואולי זו אחת מהצוות בו אני עובדת, שכתבה את הסיפור? מזדהה מאוד! מאוד!! לשמוע חירופים וגידופים מטכנאי המחשבים, מדי תקופה כשהמחשב או תוכנה כלשהי עברה שדרוג…
***
היה לי אותו מקרה בדיוק באחת העבודות שלי, הרגשתי ממש לא נעים לשגע את הבוסית כי הסינון התאפשר על כל המחשבים חוץ ממני והנס הגדול שלי היה שהעובדות האחרות היו בעדי… בסוף החליפו לי מחשב והכל עבר על מקומו בשלום
***
יותר מזה מי שחטא בדבר מסויים הקב"ה מנסה אותו שוב כדי לתת לו הזדמנות לתקן ולהתאמץ בשביל אותו דבר כדי שתהיה לו כפרת עוונות והזדמנות להראות לקב"ה שהוא שב בתשובה שלמה באותו עניין אז הקב"ה זיכה אותה!
***
יש פה משפט שממש עשה לי את זה: "לא רק אתם בחזית, כל הבית שלכן שם!!" והאמת, זה סופסוף הדבר שהצליח לגרום לי להזיז את העכבר ולחסום בחסימת האינטרנט אתרי קניות. מזמן אני רוצה. עכשיו עזרת לי לבצע. תודה
***
מיוחד! רציתי לשתף שלפני החתונה שלנו סיפרתי לבעלי שיש לי מחשב לצורך העבודה. הוא שאל רב, והרב אמר לו שנכניס מחשב הביתה אבל בתנאי שרק אני אדע את הסיסמה. רציתי לשתף לטובת כולם שזו עצה מאוד טובה!
***
וואו!!, איזה סיפור נוגע ללב!!!, מעריכה מאוד! מאוד!, אפילו שזה מה שהיה נדרש, אבל ההתשה הזו מול הסינון והרשת ועוד עם מילים קשות סביב זה התמודדות אדירה!, הצלחות בעבודה החדשה!
***
בס"ד היי, לעניות דעתי אולי ה' הביא לה את הניסיון כדי שתוכל לברר עם עצמה מה היא רוצה באמת -כלומר לזכות אותה לראות שאחרי שעמדה בניסיון היא קנתה לה את זה כקנין.
***
חושבת מה כדאי לעשות כדי שהסינון יהיה מותקן על המחשב לפני שהעובדת מתחילה לעבוד, אחרי שמתחילים לעבוד מנסיוני קשה מאד להכניס סינון, והרבה פעמים זה עושה בהתחלה בעיות ותוקע..
***
מעריכה אותך מאוד על הגישה! ובכלל – על זה שתפסת את עצמך – והסינון החסר בעבודה הקודמת – גרמה לך לעזוב אותה ממה שאני רואה סביבי – זה לא כל כך נפוץ…
***
וואו הרגשתי שאת מספרת את הסיפור שליי רק בלי החבר שאמר שזה האמונה שלה תודה
***
ריגשת אותי! מדהימה אחת! בטוח שהשם סומך עלייך שתצליחי להתמודד ולעמוד בניסיון!!!
***
וואו איזה עצוב. שמח שהסוף שמח, הלוואי שאצל כולם……
***
תודה. אהבתי את המשפט האחרון. הוא יפה לכל תחום בחיים
***
מתוקה! ה' דופק על הקנקנים החזקים… – – –
***
וואווו, חזק!!! וחיזקת, תודה!!
***
תודה רבה, נהנת מאוד מאוד.
***
יפה כ"כ! אישה גדולה וחכמה!
***
גיבורה! מהממת!
***
תודה רבה!
***
מחזקקקקקק
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
שלום וברכה בשבוע שעבר היו כאן מספר מגיבות שסיפרו שהכנסת המחשב לביתן גרמה לבעל שימשך אליו. הייתה מגיבה יקרה שכתבה שבעלה בבית הוריו לא היה פותח דפדפן..
אינני יודעת מה פער השנים בין בית הוריו לביתו כעת, אבל גם אם הוא מועט, עדיין ישנו פער. וההבדל בין הבתים הוא מוכרח המציאות. ולא באשמתך..
צריך להבין שהשנים שעוברות ומשנות את פני העולם גם הן אחראיות לשינויים שעוברים עלינו. לא, לא להסיר אחריות. כן להבין שהעולם שאנו בתוכו מביא אותנו, וגם את הבעלים היקרים תלמידי חכמים, לנסיונות חדשים.
ההשוואה בין בית הוריו לביתך אינה פיירית כלפייך, ואינה אמת מידה אמיתית.
הכנסת מחשב לבית הינה לפעמים כורח המציאות. כמובן שעדיף מאד בלי, אבל אי אפשר לכלול את כל המקרים. גם בעלך חי בעולם הזה, בדור הזה, עם הנסיונות של כולנו. עליו לערוך את חשבון הנפש שלו, לעצמו, להתמודד עם ההתמודדויות שלו, בדיוק כמו שאת מתמודדת עם ההתמודדויות שלך.
כמובן שבקשר תקין וטוב ניתן לדבר על הדברים, להציף, להיות עזר כנגדו, להציב לו מראה. כמובן שמקרים של הידרדרות קיצונית הם אחרים, ומצריכים עצה טובה ומקצועית. אבל אני מדברת על מקרה תקין, שבו הבעל קצת נסחף, קצת מבזבז זמן, קצת רואה דברים שבעינייך ס'פאסט נישט.
תני לו להתמודד עם הניסיון שלו, לא, זה לא באשמתך, זה הניסיון שלו. תאמיני בו שיצליח, תעלימי עין מול כשלונות קטנים (האם אנחנו רוצות שמישהו יסתכל בשבע עיניים על כל נפילה שלנו בהצצה לחדשות?, האם מעקב צמוד כזה יקדם אותנו?) אפשרי לו להבין, להתקדם בדרך שלו.
בודאי שכל הגבלה שתקבלי על עצמך תהיה טובה, אבל צריך לדעת גישה נכונה, כן, אני רוצה לשמור על הבית שלי, ככל שמתאפשר לי, אבל יותר מכך, קבלי על עצמך הגבלות שישפרו אותך, תתעסקי בלהיות טובה יותר, פחות בלשמור את בעלך ולשמור את צעדיו.
תגובה לתגובה של ההיא מהראיון עם השיער האסוף-איזה סיפור מדהים! היה ראוי כ"אישי בלישי" ולא תגובה מהצד.
אז מתחשק לי להריע לך באופן אישי על ההופעה המכובדת והצנועה בראיון העבודה (בשיער אסוף למרות שפתוח מחמיא יותר)
יתכן שדווקא לכן התקבלת לעבודה-אסביר לך למה: מבחינה פסיכולוגית, יש גינונים של טיפוח אישי (צלם אנוש שהופעתו נעימה לבריות) ויש גינונים של נשיות (יותר דגש על יופי וכו)
אישה בראיון עבודה (כמובן נצא מנקודת הנחה שמגיעה לעבודה שדורשת השכלה ולא מראה ייצוגי) יש לה יתרון אם ההופעה שלה בגדר ה"מטופח" ולא בגדר ה"נשי". כשמגיעה בחורה בשיער ארוך פתוח-היא משדרת משהו אחד, כשמגיעה בשיער אסוף (מסודר ונעים לעין) היא משדרת "אני חכמה ואינטיליגנטית ולא צריכה להסיח את דעתכם מהשכל/אופי שלי"
לכן מסתדר לי שעוררת רושם מוצלח-רואים שהגעת לעבוד ושאת חכמה ולא צריכה "קביים" חיצוניות בניסיון לעשות רושם.
מעריכה אותך וגאה בך ממש!
תגובה לבחורה בענייני המחשב שאין לה עדיין בעל/ילדים: את כזו מקסימה וכנה, תחשבי על זה אבל-סביר להניח שגם בעלך לעתיד שאוטוטו יגיע-עדיין רווק, מה תעדיפי שהוא יעשה בזמנו הפנוי? ילמד? יהיה במחשב? משהו באמצע? דווקא כי עדיין לא הקמת בית-זה חשוב שתתרגלי לזה, כי תני לי לומר לך-אחרי החתונה לא משתנים בבת אחת, אם חשוב לך כרעיה וכאמא לא להיות צמודה למחשב-כדאי לך להתחיל להתרגל לזה כרווקה;) מאחלת לך להקים בית עם הראוי ביותר בקרוב ממש!
חייבת לשתף שיש לי סיפור אישי מעניין עם התהפוכות שעברתי בחיי, השידוך שלי היה לפלא לכל מי שהכירו אותי/ את המשפחה שלי. הלכתי מעל הטבע, דרשתי מעצמי התחזקות בכל התחומים (טכנולוגיה, צניעות, לימודים, ומה שהיה רלוונטי לי לפני 12 שנה) והקב"ה הביא לי פשוט בעל כפי חלומותי, ברמה הרוחנית שרציתי וממשפחה מעולה וכו'. ב"ה.
דווקא כבחורה כל צעד שאת עושה פשוט מקדם אותך לבעל המדויק לך והנכון והצדיק יותר (בדיוק כמו שהתקדמות בעבודה = כסף והתמקצעות). התקדמות ברוחניות חד משמעית שווה בעל טוב יותר, זו השקעה לכל השנים ולכל העולמות שווה באמת=] מנסיון=]
תגובה לתגובה: מה יש להגיד לבחורה רווקה? אני לא מצליחה להרגיש את האחריות הזאת, לא רואה אף אחד מבטל תורה בגלל זה – וזמני לא יקר כל כך
דעי לך יקרה שאין כזה דבר שאנחנו חסרי אחריות. נשמתך ונשמתו של בעלך קשורות זו בזו. הגם שעדיין לא זכית להכיר אותו פיזית, אתם אותה נשמה מחולקת לשניים. אם את עולה רוחנית גם הוא עולה איתך יחד וחלילה חלילה להפך.
לשוטט בתכנים שאינם גלאט זה ממלא בריקנות שגוררת מטה "מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת…"
יש לי מבדק שאני משתמש בו הרבה מהרב פינקוס. תנסי אחרי שימוש של סתם במחשב לעמוד לתפילת שמו"ע… האם היא תהיה חמה? האם תחושי בה קרבת אלוקים??
בנוסף, זמנך יקר מאוד מאוד! עובדה שה' נתן לך אותו עכשיו ללא עול של בית. יש הרבה מאוד איך לנצל את הזמן הזה (לאגור תפילות, לבנות יציב את השקפת עולמך, חסד ועוד), כל מה שאת צוברת בשנים האלה יעמוד לך בע"ה בשנים שבהן תעסקי בבניין ביתך.
גם עומק רוחני גם תפילות גם חסד – זה הזמן שלך ללא עול לימוד לעבוד על קניינים רוחניים (מנסיון… יש מידה כנגד מידה ואם את תעזרי כעת לאמהות לשמור על ילדיהן יתכן ובע"ה הקב"ה ישלח לך את השליחים שלו כשאת תזדקקי אליהם) הרבה הרבה הצלחה!!
רציתי להגיב לבחורה שכתבה שלא מרגישה עדיין אחריות על אף אחד, הזמן שלה לא כ"כ יקר וכו'.
בחורה יקרה: האשה שבעלך יקבל (בקרוב אי"ה!), הבית שילדייך יגדלו בו, מתעצב בימים אלו ממש. גם אם כרגע אין לך אחריות ישירה ומיידית, יש לך אחריות ישירה על הבית – בעלך והילדים. כרגע את מעצבת עבורם את האישה והאמא שתהיה להם.
מן הסתם את מבינה היטב שלא תהיי אותה דמות בכלל אם תבלי יותר ליד המחשב, או הרבה פחות… עכשיו זה הזמן לעצב את עצמך! מתי תעשי זאת – כשתהיי נשואה ואמא, אז פתאום תשתפרי ותיגמלי בקלות מכל ההרגלים הבעייתיים?
[משל יפה ששמעתי בקשר לכך: הילדים תמיד הולכים איתנו יד ביד. כדאי שנשים לב שאם אנחנו מרשים לעצמנו ללכת על שפת המדרכה, הילדים אמנם לידינו, אבל הם כבר בכביש!!!]
קראתי את התגובות המדהימות לנר אישה וביתה. ורציתי להציע רעיון קטן שנראה לי עלה כאן בשמורה פעם ואני אימצתי אותו. ראיתי שהוא מאד עזר לי.
את הסיסמא לשינויים באתרים של סינון בנטפרי, יצרנו אני ובעלי ביחד, הוא יודע חצי סיסמא ואני את החצי השני. כך שמראש פתחנו רק את האתרים שצריך לענייני עבודה. וכל אתר אחר שאחת מאיתנו היה צריך- גרם שצריך את השני, ואז כבר חושבים ביחד אם באמת יש צורך לפתוח אותו.
מידי תקופה אנו עוברים ביחד על רשימת הפתוחים וסוגרים את מה שנפתח לצורך השעה. ההסדר הזה גורם שא"א לפתוח הרבה דברים באופן מיידי ומתבצעת חשיבה נוספת לגבי דחיפות העניין.
סליחה על האיחור בתגובה, אבל התגובות שהיו לסיפור מאד חיזק אותי, אישית התנתקתי אח"כ מפורום שהייתי מחוברת אליו וגם כמות התגובות תפסה אותי- כמה הדבר הזה הוא ציבורי ואחריות מאד גדולה שמשליכה על החינוך והדורות הבאים.
לגבי נשים שעובדות מהבית ומעונינות להוציא את האינטרנט מביתן, בתור אחת כזו שעובדת מהבית וחיפשתי משרד עם עמדות עבודה שאוכל להשכיר ולקח לי הרבה זמן למצוא משהו ובסוף מצאתי משהו כברירת מחדל ואני מכירה עוד נשים באזור שלי שלקח להם המון זמן למצוא ולבסוף מצאו משהו מאולתר.
אולי אתם ככח גדול תצליחו לארגן משהו מהסוג הזה וגם לזכות שנשים רבות שעובדות מהבית תהיה להם שמירה גדולה על ביתן שיוציאו את האינטרנט
מכירה את הבעיה וממש מזדהה. גם לי זה קשה מאד, אבל לא יודעת מה אפשר לעשות. הלוואי אולי לכם יהיה פתרון, כי היום דרך המייל אפשר לשלוח ים של חדשות וסרטונים ולא תמיד אפשר לחסום את המייל ולצאת מרשימות התפוצה, זה לא הפתרון כי זה לא בידיים שלי כמו בסיפור.
כל פעם אנחנו מנסים להוסיף גדרות ומוסיפים ב"ה, אבל לבעיה של המייל לא מצאתי פתרון. בינתיים מתפללת על זה חזק אולי כן יש בנות שמסתדרות לעבוד בלי מייל מעניין לדעת… ואם הן חוסמות גם את המייל, איך הן מקבלות חיזוקים משמורה? תודה על הכל!!
קראתי את התגובות לסיפורים הקודמים: "פתוח לי רק נטפרי אבל גם בו יש הרבה סוגים של אתרים"… "גם בנטפרי אפשר להיכשל בכל מיני דברים"… ואני רוצה להודיע ולפרסם מה שלצערי כמעט לא ידוע:
יש כזה דבר נטפרי אישי! שזה אומר שיכול להיות פתוח לך אפילו רק אתר בודד! וברוב המקרים – 5 עד 10 אתרים שנצרכים לך…
הם לא ממש מפרסמים את זה, אבל זה קיים! ובשביל לפתוח עוד אתרים צריך לעבור תהליך דרך נטפרי, לא מורכב בכלל, אבל גורם לך לחשוב פעמיים אם לפתוח עוד אתר או לא… מומלץ בחום לכל בית יהודי!
רוצה לחדד את תגובתי משבוע שעבר, הכאב שלי אינו נובע מכך שאני התמהונית וכו', זה אני מוכנה לספוג בחפץ לב, הדגשתי שמדובר בנשים שכלפי חוץ נראות יראות שמים וצנועות מאוד, אז מה הבעיה?
הבעיה היא החילול השם הגדול שנגרם, גם הציבור הכללי יודע להבדיל בין חרדית שמורה לכזו שאינה, אבל ברגע שחרדיות שנראות שמורות חוצות את הקווים בעבודה הן יוצרות מצב שמי שנראית כמוהן ולא מתנהגת כך מפסידה קידוש השם ולא מקבלת את היחס הראוי והמכבד לרצונה להישמר.
כשמדובר בעניין "דתי", כמו למשל, בסיפור האחרון, והצד השני יודע שמדובר ב"אמונה" שלה גם אם כלפי חוץ יופגן זלזול, עמוק בלב תהיה הערכה ואפילו קנאה ליכולת העמידה על הערכים וזה לדעתי הקידוש ה', מה שלא קיים במקרה שאני הזכרתי,
אשמח לעריכה כי אני מרגישה שלא הצלחתי לבטא את הדברים בצורה מדויקת, תודה רבה
התגובה היא דווקא על הסיפור של שבוע שעבר נר אישה וביתה.
לא כזה פשוט להכניס אינטרנט הביתה, וכל אחת תשאל את הרב שלה.
יתכן שלפעמים יש אילוצים שחייבים להכניס, וגם אז כמובן צריך חסימה חזקה, הגבלת שעות, הגבלת אתרים, סיסמה וכו' כדי להפחית כמה שאפשר את הנזק. אבל ברור לכולנו שמלכתחילה, בשביל בריאות הנפש ושלום הבית היה עדיף לא להחזיק אינטרנט בבית בכלל. גם לא לצורכי עבודה.
יש היום ב"ה כל כך הרבה משרדים חמודים ועמדות מחשב להשכרה, מכירה המון נשים שמשכירות עמדה קרוב לבית (גם עצמאיות, וגם שכירות ש'עובדות מהבית') ומרוויחות לעצמן ולביתן את שלוות הנפש והרוגע. של בית שלא קשור במחשב. וניתוק מטכנולוגיה שלא נועדה לשימוש מחוץ לעבודה וגם תחימה ברורה של בית ועבודה.
אני לא כותבת ממקום מנותק, גם הכנסתי מחשב. ואינטרנט בתחילה בסטיק ואחר כן דומיין וגם ראיתי כמה זה גוזל את מנוחת הנפש ואת השמחה של הבית ובס"ד זכיתי להתנתק. בתחילה מהאינטרנט בבית. ואח"כ כמעט בעל כרחי גם מהמחשב. ותאמינו. זה נשמע קצת הזוי לפעמים. אבל זה שווה מאוד מאוד מאוד. והקושי מתגמד ונשכח ואיכות החיים מדהימה. ממליצה!
