לתגובות הקוראות
חבל על הזמן
הרבה דברים לימדתי אותה, את רחלי, העובדת החדשה שהתחילה לשבת לידי. היא חברותית ומשופשפת, והכירה גם כמה בנות שעובדות אצלנו, כך שמבחינה זו היא התמקמה מעולה בין כולן, ובכל הנוגע לנהלי עבודה, ללינקים שימושיים, דיווח נוכחות, וכמובן החפיפה עצמה – הייתי שם בשבילה.
היא מוכשרת מאד, וקלטה דברים ברגע, אבל לא זה היה הדבר שהפעים אותי.
אחרי תקופה שמתי לב שהיא כל הזמן עובדת. לא שהיא לא קמה להכין כוס קפה, אבל זה אף פעם לא לקח יותר משתי דקות. לא שהיא לא היתה מעורבת בנושאי שיחה שעלו בחדר, אבל היא תמיד זכרה להתמקד חזרה במסך בלי להיגרר לפטפוט שלא נגמר. לא שהיא לא היתה עונה לטלפונים, אבל הרבה פעמים שמעתי אותה מסיימת: אפשר לחזור אליך מאוחר יותר, אני בעבודה עכשיו.
יום אחד סיפרתי לה שאני מחפשת שיר מסויים לתוכנית בת מצווה שהבת שלי עושה בכיתה. היא אמרה לי שיש לה אותו בג'ימייל ובשמחה תעביר לי מחר. התפלאתי קצת בליבי מה יש מחר שאי אפשר לעשות עכשיו, ובהזדמנות אחרת שמעתי ממנה את התשובה: החלטתי לפתוח את המייל רק לחצי שעה של הפסקה ביום. פשוט שמתי לב שאם הוא פתוח לי כל הזמן ברקע, אני די בקלות נגררת לצ'אטים, מגזינים דיגיטליים או סידורים אחרים. החלטתי להגביל את כל השימוש במחשב שאינו קשור לעבודה לחצי שעה ביום. מה שלא הספקתי – יחכה למחר.
המילים גלשו לה בכזאת טבעיות, ואני נשארתי פעורת פה. זה היה שיעור מוסר נוקב בשבילי, ובלי כותרת של מורה ותלמידה למדתי ממנה המון! איפה אני ואיפה שמירה על חצי שעה הפסקה… כמה פעמים נגררתי לשיחות, התכתבויות, סידורים, סתם כך – בלי לשים לב ובלי לשים עין על השעון.
אמרתי לה: וואו, כל הכבוד! אבל את יודעת, זה לא משהו חריג… כולם עושים את זה לפעמים…
היא השיבה תשובה אמיתית ונוקבת: ואם כולם עוברים על גזל, זה הופך להיות מותר? התחייבתי לשעות עבודה, אני לא יכולה למרוח זמן על פטפוט או עיסוק אחר שנגרר הרבה הרבה מעבר להפסקה של חצי שעה.
היא המשיכה באמירה של דברים היוצאים מן הלב: אם הבוס היה מגיע פה עכשיו מאחורי, הרי לא הייתי מעזה לבזבז את כל השעות הללו מול עיניו, נכון? אז מה ההבדל אם הוא רואה או לא? הרי ה' רואה אותי תמיד, ואני רוצה להיות ישרה בעיניו.
אין ספק, היא צודקת. והשאירה לי הרבה על מה לחשוב.
תגידי, זה לא קשה לך? שאלתי אותה ברגע של כנות, והיא ענתה: בגדול התרגלתי, אבל לפעמים זה באמת לא קל. כמו שלא תמיד קל לי לחכות 6 שעות לקפה כשאני בשרית. לא קל, אבל לא בא בחשבון.
הרבה למדתי בחיים, אבל היא היתה אחת המורות הטובות. הרבה דברים לימדתי אותה, והיא לימדה הרבה יותר. תודה לך, רחלי! שמת לי מראה מול העיניים ואת מהווה לי דוגמא אישית זהירות מגזל מהי.
פשוט עובדת. חבל על הזמן.
בעקבות שאלות רבות שהתעוררו במדור, אודות הגדרים של גזל זמן בעבודה
הבאנו התייחסות רחבה של הגאון הרב אשר צבי לונצר שליט"א לנושא
כפי שפורסם במדור "בית ועד" במגזין דף הבית:
דקדוק הזמן בעובד שכיר
במקורות חז"ל הקפידו ביותר על השכיר שלא יבטל ממלאכתו של בעל הבית, ויש מהחכמים מי שלא ענה לחברו 'שלום', בזמן העבודה.
או כדברי הרמב"ם[1]: "מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית, ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו חז"ל על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וחייב לעבוד בכל כוחו". וכתב הרמח"ל במס"י [2]: "השכור אצל חבירו למלאכה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו, וכל מה שיקח מהן להנאת עצמו, אינו אלא גזל גמור.
ואם עשה מצווה בזמן מלאכתו, עבירה היא בידו, שאין עבירה מצווה".
נותר לברר האם ההקפדה הנדרשת נבחנת יחסית למציאות המקובלת, או שנדרשת הקפדה מוחלטת בכל מקרה. למשל: האם במציאות שתוארה, יכול המעביד בתום החודש להודיע על אי תשלום השעות שלא נוצלו לעבודה בפועל.
ובכן, המושג 'מנהג המדינה' מופיע כבר בשולחן ערוך [3]: "כל הנושא ונותן על דעת מנהג המדינה הוא סומך". ומתוך כך הגר"מ פיינשטיין זצ"ל [4] דן האם יכול בעל הבית לפטר פועל, וכתב שאם המנהג שלא מסלקים בלא טענה (בלא סיבה), אפילו אם נהגו כן בלא כוונה, ואפילו רק מנהג המפעל הזה כך, הרי הוא כאילו התנו.
לעניין תפילה, כתבו פוסקי דורנו [5] (פ"ז מהלכות שכירות) שמותר להתפלל בזמן העבודה (ולגברים אף ללכת ולהתפלל בציבור).
וכן, שהיום אין נוהג האיסור להשכיר עצמו ביום אם קורה לפעמים שעבר לילה ללא שינה מספקת, שכן זו דרך העולם ואין בעל הבית מקפיד.
ויש שכתבו [6] שדברים הנוגעים לעניין קביעת תנאי העבודה עצמה כגון שעות העבודה או קושי העבודה, לכל הדעות הולכים בזה אחר הרוב שנוהגים כן.
ודבר שפשוט ביותר לנהוג כן, אף על פי שיש בודדים שנוהגים להפך – הרי זה כמו שנהגו כן כולם.
מלבד זאת, אפשר לומר שמה שנוהגים המעסיקים לאפשר לשוחח בטלפון ולעשות סידורים שונים על חשבון שעות העבודה במידה סבירה, הרי זה גם לטובת בית העסק: כשם שהמעסיק מעוניין להוציא את העובד לפעילות מרעננת מדי פעם, כך הוא מעוניין שהעובד יתנהל באופן סביר שמאפשר לו להתמיד בעבודה לאורך זמן.
עם זאת, אין ספק שהתרים מכח 'מנהג מדינה' אינם גוברים על התניה מפורשת. לדוגמא: יציאה בשעות העבודה בלי להחתים כרטיס יציאה, בדרך כלל נוגדת התנייה מפורשת מהמעסיק, ואם כך, ודאי שאסור.
היוצא מזה, שאם בסביבת העבודה של העובדת אכן נהוג ומקובל לבטל מעבודה משך זמן דומה לזמן שהיא מקדישה לעיסוקים אחרים, אין העובדת נתבעת על התנהגות הדומה לשל כלל העובדים.
אמנם, ראוי לבדוק ביותר שאכן כך המציאות, וההשערה לגבי היקף ביטול זמן העבודה נכונה.
בהזדמנות זו, ראוי לחזק את ידיהן של העובדות במסירות ומקפידות על מוסר עבודה גבוה, ובזה זוכות לקדש שם שמים.
גם המציאות בפועל מוכיחה שמי שמשתדלת למצות את שעות שהותה במשרד לענייני העבודה – זוכה לסייעתא דשמיא, כמו שכותב הרמב"ם: "שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כוחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר על זה גם בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאוד מאוד'" [7].
הערה: אין בתשובה זו התייחסות לעבודה במשרד ממשלתי, שיש סוברים שקיים שוני בהתייחסות ההלכתית כלפיה.
[1] הרמב"ם בסוף הלכות שכירות
[2] ובמסילת ישרים (פי"א)
[3] בשו"ע (חו"מ רל"ב ו')
[4] באגרות משה (חו"מ ח"א ע"ה)
[5]פתחי חושן
[6] ועי' בס' משפט הפועלים פ"ג (הרב יוסף רוזנר זצ"ל, אשדוד)
[7] הרמב"ם בסוף הלכות שכירות
תגובות השמורות לסיפור
אני כל פעם קוראת מאמרים בנושא הזה ובאמת שואלת את עצמי: עובדת שנים במקומות שונים בתכנות ובאמת כל שעה שלי עולה למעסיק לא מעט, יוצא לפעמים שאני מפטפטת ככה רבע שעה ואומרת לעצמי: מה אבל שילמו לי על זה כמה עשרות שקלים על הזמן הזה שהחלפתי מתכונים, אבל מצד שני אני שואלת בתור מה מותר למעסיק שלי לדרוש ממני לעבוד ללא הפסקות ופיטפוטים ומריחת זמן וגימל וכו וכו וכו, הרי כשבאתי לראיון הוא לא אמר לי שהוא דורש עבודה ביעילות יותר מהמקובל. יותר מזה – אם הוא היה דורש את זה לא הייתי מסכימה והולכת לחפש מקום נחמד יותר…
חשוב לי הרוגע והספייס בעבודה. להיפך כל מקום היום מנסה להדגיש כמה נחמד לעבוד שם וכמה הוא לא מלחיץ בכלל…. זאת אומרת לדוגמא – זה שאני כותבת את המייל הזה בזמן של העבודה זה לא עניין של "כולם עושים דברים אישיים אז גם לי מותר" כי באמת כולם גם מחללים שבת ר"ל. זה עניין ממוני והמעסיק שלי לא יכול לדרוש ממני יעילות שהוא לא סיכם עליה מראש, ולא הסכמתי לה מעולם, ולא מקובלת בענף.
אומנם זה לא דובר במפורש בראיון ולא מוזכר בחוזה במפורש, אבל ברור לכולם שכשעובד עובד בעבודה כמו שאני עובדת בה מקובל בזמן העבודה גם לפטפט, להתעסק בעניינים אישיים. כמו שהוא לא יכול לדרוש ממני פתאום לעבוד בשעות הלילה, או לעבוד בעמידה ובלי מזגן. וכמו שאני לא יכולה פתאום לבקש לקבל משכורת במזומן כל יום או שיתן לי חופש כל יולי אוגוסט, עובדים לפי מה שמקובל בענף. כל דרישה שלא מקובלת בענף צריך לסכם עליה כשחותמים חוזה. ואם לא סיכמו איתי. אז בתור מה אני חייבת?
אולי אני עובדת בתחום או בסוג חברה אחר ממי שכתבה את הסיפור, אצלינו אני בהחלט מבזבזת זמן כשהמנהל רואה – המנהל עצמו מבזבז הרבה יותר זמן ממה שאני מבזבזת….. (יום אחד באמת עמד מאחורי כשבחרתי מוצר כלשהו, הוא התחיל לייעץ לי… זה נושא שעולה לא מעט בשמורה – איך לנער את המנהל כשמתחיל לדבר על נושאים אחרים… )
סה"כ אני כמו רוב העובדות החרדיות יעילות יותר מהממוצע גם אחרי כל המריחת זמן – אנחנו רגילות להיות ממוקדות מטרה, לא מחפשות לפתח קשרים אישיים ח"ו ובלי מידי הרבה מסיחי דעת טכנולוגיים. אז בקטנה מבזבזות פה ושם זמן. מעניין מה ההלכה בעניין ואם אני צודקת.
אני עובדת בהייטק בחברה מעורבת עם קבוצת בנות חרדיות משמעותית מאד (משהו כמו 60% מכלל המתכנתים) בתחילה היינו קבוצה קטנה, ולאט לאט מוסיפים עוד מתכנתות (בגלל השכר הנמוך, הם לא מסתירים את הסיבה)
כשאני יצאתי מהסמינר ידעתי שמעסיקים מעדיפים מתכנתות חרדיות למרות המגבלות השונות וחופשות הלידה בזכות מוסר העבודה שלהן.
לצערי הרב ככל שעוברות השנים אני פחות ופחות מסכימה עם האקסיומה הזו. בנות מגיעות בבוקר, מעבירות כרטיס ומתחילות תפילת שחרית, בימות החורף גם מנחה מצטרפת לשעות העבודה. שיחות אישיות בין בנות הם דבר מצוי, ולא בהכרח מגונה, אבל חורג מהנורמה פעמים רבות. כניסה לנקסט/ בנק / סידור דברים אישיים דרך המחשב זה מאד נפוץ.
אתמול לשם הדוגמא מישהי התארסה ועשו לה כזו מסיבה וצומי וסיפורים שוב ושוב על הפגישות ש3/4 שעה לא היתה אפשרות לאף אחד באופן-ספייס לעבוד בצורה שוטפת. חוץ מהנושא של חילול ד', למה שימשיכו להעסיק חרדיות אם הם רואים שזה לא כלל קבוע שכולן עם מוסר עבודה? אלא כמו אצל החילונים, כל אחד לגופו.
אולי במקום ללמד אותנו בסמינר שהנושא הזה מסודר, ומעסיקים יודעים שיש שמוסר עבודה, ללמד קצת על הלכות גזל במקום עבודה, לדבר על מה זה מוסר עבודה, מה זה אומר, כמה זה חשוב.
קראתי כתבה לא מזמן בה סיפרה מישהי שהיא עצמאית חרדית שמעסיקה בנת חרדיות וכל יום המומה מחדש עד כמה אין להן מוסר עבודה, נשארות בבית עם ילד חולה / יוצאות לחופשה בלי להתחשב בכמות העבודה או חשיבות סיום הפרויקט, מדברות המון בזמן העבודה או חתומות על 8 שעות ביום אבל בתכלס עושות רק 6 (גם אם יורד בשכר, המעסיק צריך את התפוקה המסוימת הזו)
מעריכה מאד את העבודה הרבה שלכן, והנושאים שאתם מעלים לסדר היום. אין ספק שזה ניכר מאד במקומות העבודה!
שלום וברכה הצפתם נושא עקרוני מאוד וחשוב, אבל לדעתי ייתכן ואכן יש מקום להקל בזה.
כל מי שנמצאת בסביבת עבודה חילונית מכירה את רמת 'מוסר העבודה' של הסביבה. ייתכן שבדברים כאלו חוזה העבודה נחתם מתוך הכרת המציאות והמעסיק אינו מצפה שהעובדת שלו תעבוד מעבר למה שמקובל.
אחדד את דברי- וודאי שיש גבול מסוים ופעמים רבות שאנו גולשות מעבר לגבול, ועל כך חובה לעורר ולהזהיר. אבל – לפני שמציפים את הנושא אולי כדאי לברר אצל רב שמבין בנושא מהי דעת תורה הברורה בעניין זה, מכיון שוודאי אין אנו חפצים להחמיר על הבנות במקום שלא נדרש מהם.
פעם שמעתי סיפור מהגמרא על שני תנאים שאפילו לא השיבו שלום למי ששאלם מכיון שהם היו שכירי יום. האם נדרש מאיתנו עד כדי כך? או שהכל נקבע לפי הנורמות של האנשים באותו הזמן, ואם כן כדאי להדגיש שלא צריך להיכנס ללחץ וראוי לעבוד ברוגע ושלווה. עלינו לברר היכן עובר הגבול. ושוב תודה. אם שאלתם רב אשמח לשמוע על תשובתו.
כל הכבוד!! מדהים ביותר!! אני קיבלתי על עצמי בעבר משהו דומה, לפעמים אני נזקקת לשירותי אינטרנט כגון: בנקים,רשויות, קופ"ח וכד' והחלטתי, יותר בתור "גדר" לנושא האינטרנט, שמה שצריך יהיה רק בשעה האחרונה בעבודה. לא לפני!!
יש לזה 2 תועלות חשובות מאוד: קודם כל גדר ושמירה נגד האינטרנט. (כמובן גם זה, זה באתרים מהסוג הנ"ל ולא קניות וכד') ודבר שני – חוסך המון זמן ע"ח העבודה, כי זה כבר סוף יום ואין זמן לחפור יותר מידי באתר, ולפעמים זה כבר ממש הדקות האחרונות לפני שאני יוצאת אז זה רק לעשות את הפעולה המתוכננת ו"לעוף" הביתה…
חשוב לי להוסיף כלל שכדאי ליישם אותו בכל קבלה שהיא ובכל נושא שהוא, שצריך להחליט מראש מה עושים במקרה של "אונס". ולדוג' כאן, החלטתי שאם יש צורך דחוף ואני צריכה להשתמש באינטרנט לפני השעה האחרונה כנ"ל, אז זה יהיה רק בתיאום עם בעלי שהיום יש חריגה ואעשה את הפעולה הנצרכת כבר בשעות הבוקר…
שלום וברכה! תודה ענקית על הסיפור זה היה ממש במקום.
אני כבר תקופה משתדלת לעבוד על זה שלא לפתוח את המייל תוך כדי העבודה, אבל בתקופה האחרונה כבר היה לי קשה והמייל היה פתוח לי בתדירות מאד גבוהה וכמה שניסיתי לקבל על עצמי ולעבוד על זה שום דבר..
פתאום נשלח לי הסיפור הזה והציב לי מראה מול העיניים, זה אפילו לא היה לי במודעות העניין של גזל כי כל פעם הצצתי רק למספר דקות, אבל למעשה הדקות האלו מצטברות להרבה זמן שהוא חלק מהעבודה.
הרעיון של הסיפור שיש את הקושי של הניסיון, אבל שמחליטים החלטה חד משמעית אז זה נהפך לגדר חזק שהוא קושי כמו של בשר וחלב שזה מאד תפס אותי בסיפור הזה. ממליצה לכולם לאמץ את הרעיון לפתוח את המייל פעם אחת זה נותן תחושה מאד רגועה בעבודה, שלא לדבר על שעות שהם נקיות מגזל למי שיש כסף נקי יש לו ברכה בכסף וגם בורא עולם לא נתן לאדם ניסיון בלי שהוא יוכל לעמוד בו.
תודה לכם ותמשיכו לזכות
סוף סוף הנושא הקריטי הזה עולה!! אל תורידו אותו כ"כ מהר מהשולחן! חוץ מהנושא של גזל שזה ממש מפחיד לחשוב שנשות אברכים מאכילות את הבעלים והילדים בכסף גזול (במקרה שהבוס מקפיד על חריגה מההפסקה) יש בזה נושא של חילול ד' ואני מדברת מידיעה.
כשחתמתי חוזה הבוס שאל אותי איפה אני מתפללת, התפלאתי על השאלה ואמרתי שבבית, ואז התברר לי שיש כאלו שמתפללות בעבודה – אחרי שהתחלתי לעבוד ראיתי שהוא צדק. איך אפשר להתפלל בזמן גזול? ועוד אחרי שהוא אומר בפירוש שהוא לא מוחל על זה? באותה שיחה הוא אמר לי- לי אין מושג של גזל (רח"ל) לכן יש.
עד כמה שזה מקומם אנחנו יודעות שגם לו וגם לנו אבל אנחנו התחנכנו על זה אז איך הנושא הזה כ"כ מזולזל? גם לי זה קשה אבל עוד יותר קשה שמרגישים שרק את מנסה להתגבר על הקושי בבקשה- אם יש מישהו שיכול לתקן משהו בזה זה רק אתם. המון הצלחה וס"ד!
וואו!! יישר כח! מאד מחזק ומעצים! באמת צריך לשים לב שלא גוזלים חלילה את המעסיק!!
אבל אני כן חושבת שיש בוסים שמבינים גם שמותר קצת להיות מעבר לחצי שעה הפסקה. במיוחד במשרות ההייטק, אני אישית שאלתי את הבוס על לשתות קפה בנחת עם איזה עלון או משהו אחר, גם לאחר שתמה לי ההפסקה, באיזור 10 דקות נגיד- והוא ממש אמר לי בכזו פשטות, "את יכולה גם רבע שעה…"
הם נגיד מבינים גם שלפעמים עובד חילוני מתכתב בווצאפ וכדו, וזה לא מפריע להם אם זה ממש כמה רגעים… אז כנ"ל לגבינו נראה לי… בקיצור, זה מאד תלוי בדעת המעסיק. אז אני כן חושבת שכל מקרה לגופו, אבל ודאי וודאי שצריך להזהר מאד מגזל!!
חזק חזק!!! ב"ה בזכות השמורה+ קונטרול יו הצלחתי גם בתחום הזה של עבודה. נטו עבודה בלי מיילים פרטיים וכו'. כבר חודש וחצי מאז שהתחלתי עבודה חדשה וב"ה עומדת בכלל ברזל שהצבתי לעצמי- מייל פרטי לא נפתח במשרד.
ב"ה זה רק רק בזכות השמורה וקונטרול יו. פעם לא האמנתי לעצמי שיבוא יום ואני אחזיק מעמד עם קבלה כזו, אז אכן זה לא קרה ביום אחד אלא בהדרגה (בעבודה הקודמת- תחילה לא פותחים מחשב עד 9, אח"כ עד 10, ככה הגעתי לשעה 12- בשיא) בעבודה החדשה החלטתי לא לפתוח בכלל ב"ה מצליחה. זה רק בזכותכם!!!
כמה מחזק ונכון… בדיוק התדיינו השבוע בעבודה מה הגבולות של הדקות האלה אם אני 2 דק' מפטפטת עם חברה בתחילת שיחה? טלפונים? אוכל? הפעלת מכונה? מה הגדרים של כל דבר? מה נחשב נורמלי והגיוני ומה נחשב לחריגה…
האם לבוא בראש של משלמים לי על כל דקה ולא לנשום… או שכן המעסיק רוצה חיי הווי ונעימות? לא בטוחה שיש תשובות ברורות… כי כששאלנו את הר"צ מה הגדרים היא אמרה להסתכל על זה בראש בריא לא מידי לחנוק ולא מידי לשחרר… אשמח אם יש הגדרות לדבר מבחינה הלכתית
אשמח לשמוע מה באמת הדין- אני עובדת במשרד שהמנהל וכולם מפטפטים מי יותר ומי פחות. בהתחלה נזהרתי מאוד אך לאט לאט הרגישות לנושא התרופפה – במיוחד שעובדות ותיקות באות לחדר כדי לשוחח -וכן המנהלת. אך אני חשה שאולי אצלי זה אפילו נהיה קצת יותר.
שאלתי פעם את המנהלת לגבי פטפוט-והיא השיבה לי שכפי שאני רואה זה מקובל -אך כמובן לא להגזים.. איך אני יכולה לדעת האם ההתנהלות שלי לא גובלת בגזל-?! וכן אם כן האם אני צריכה להשיב שעות -מה עלי לעשות כדי לתקן את העבר??
וואו מעריכה אותה ממש!!
האמת שגם אני מאד משתדלת לשים לב לזמנים של ההפסקה, מה שקורה שכל פעם שאני חורגת מה-10 דק הפסקה שהקציבו לנו ביום, אני כותבת לעצמי בכמה דק' חרגתי וכך אני יודעת כמה עלי להשלים מה שקורה שבכל יום יש כ-10-15 דק' חריגה, הגעתי כבר ליותר משעתיים רק בחודש הזה, ואני לא רואה את עצמי משלימה את כל זה!!!
מה עושים? למישהי יש עצה בשבילי?..
נפלא! הייתי רוצה באמת לקבל תשובה מרב על הנושא. מצד אחד יש היום יותר פתיחות של המעסיק לשיחות של קשר חברתי וכו', אך היכן הגבול? ברור שהעבודה צריכה להיעשות.
האם מותר להשתמש בזמן "החברתי" שהם רגילים להשתמש ואני – לא (מסיבה רוחנית) לצורך קריאת מיילים מחזקים / סידורים שונים במייל וכו'? גם שמורה – היא ע"י קריאת מייל בזמן העבודה. אשמח לקבל תשובה הלכתית בנושא.
מחזק מאד!! אני בד"כ לא מהנשים האלו שאוהבות להגיב, בעיקר לוקחת לעצמי מוסר ובכל אופן מאד נתן לי כוחות. אני נמצאת במשרד עם הרבה עובדים, חלקם גם מובטלים סמויים.
אני אישית עובדת נון סטופ ומקפידה על שעות עבודה, בעוד שיש בנות שכל יום נמצאות במטבח אוכלות ושותות קפה ביחד ואני לא. זה בהחלט קשה, זה מרגיש כאילו אני הפריירית היחידה. אשמח להעביר לה את התגובה, מקווה שתמשיך להתמיד בה.
ממש מחזק, אני כ"כ עם רחלי!! אבל באמת לפעמים סוחף, לכן אנחנו חייבות להציב לעצמנו גבולות. יש אפילו כלי שאפשר להוריד באינטרנט שמקפיץ הודעה או משהו אחרי זמן מסוים שמגדירים כי לפעמים לא שמים לב אפילו…
גם אני מתאכזבת לגלות לפעמים כמה זמן עשיתי דברים פרטיים באינטרנט כשמטרת השימוש שלי בו וההיתר הוא לצרכי עבודה, ואז גם צריכה להשלים את השעות למעסיק בזמן אחר…
מדהים!! אין לי מילים, זה באמת דבר שצריך לעורר אנחנו מבלי משים מבזבזות את הזמן שזהו ממש עלול להיות גזל, לא רק בעובדות במשרדים..
גם מורות, גננות וכדו' מדברות על חשבון הזמן עם הילדים שלא לדבר על מצבים שמביאות את הילדים החולים שלהם לגן וגורמות הידבקות של ילדים אחרים… שה' ישמור אותנו תמיד מכל רע תרתי משמע!!!
איזה מפחיד, מרגש, ומחיב את כולנו אני עובדת בהוראה ולא תמיד אני מגיעה בזמן לפעמים אני מגיעה באיחור ולא מחשבת את זה כי הספקתי להוציא תלמידה באותו שיעור (אפילו רק לכמה דקות…) מפחיד לחשוב על זה….. כולנו צריכות חיזוק בנושא אולי תשלחו עוד סיפורים בנושא זה כדי שיחלחל יותר….. תודה רבה תזכו למצוות
***
ממש ריגש אותי הסיפור בתור עובדת יחידה במשרד (רק עם הבוסית) אני עובדת כל רגע נתון כמעט בלי הפסקה בכלל. אחרי ששומעת מחברות שמבלות המון שעות על דיבורים וסידורים הרגשתי קצת "פראיירית" היחידה שיושבת ועובדת כל הזמן כל הזמן…. אז תודה אישית על הסיפור שמחזיר אותנו למקור ולאמת!!
***
זה באמת מאד קשה. אני עובדת כמורה וממש קשה לי להקפיד על הזמנים. אני רוצה להשתנות, אבל זה עדיין לא קרה. באמת בדיוק הבוקר חשבתי שאולי כעונש אני אדווח למנהל על כל איחור שלי, אבל כמובן שפסלתי מיד את הרעיון. יש לכן טיפים להצליח בזה? כמובן שלקרוא את הסיפור זה חיזק אותי
***
תודה על הסיפור! עכשיו התחלתי עבודה חדשה ויצא שלא הצלחתי להתחבר לחשבון מייל שלי שתמיד הייתי מחוברת אליו בעבודה, ברוך ה' אני שמחה מאוד שיש לי את ההפרדה הזאת ורק בבית יש לי גישה. אמנם אני לא מושלמת בתחום אבל רואה שאני מאוד מרוויחה בזה
***
תודה שהעליתם את הנושא החשוב אם מישהי יכולה לתת טיפים איך להפחית את השימוש במייל בזמן העבודה- אני ממש אשמח. זה מאד קשה וכמה שאני עובדת על עצמי עדיין אני מרגישה שאני מבזבזת זמן יותר ממה שמותר (שזה דיון שלם האם וכמה זמן מותר)
***
בזכותך, עושה עכשיו X לחלון של הגמיל… רק מציעה, למי שרלוונטי אפשר לחסום בנטפרי את ג'ימייל לשעות מסוימות (ואפשר להשאיר אז את אאולוק וכו' או כל אתר אחר שצריך בשביל העבודה) ואפשר גם להגדיר מה צריך לכל שעה… בהצלחה!
***
וואו! מרגש ומחזק! רחלי היא דמות מופת שאני שואפת להדמות לה… בזמן חז"ל הם תקנו נוסח ברכת המזון מקוצרת לפועלים, כדי שלא יהיה ע"ח זמן העבודה. כמה יש לנו ללמוד ולהתחזק בזה!!! אשריכם מזכי הרבים, יש שכר לפעולתכם!!!
***
מדהים, וכ"כ נכון! אולי באמת תוכלו לעזור לי? אני מחפשת כבר הרבה זמן תוסף שחוסם את ג'ימייל אבל רק במחשב שלי – לא בכל הרשת שזה אומר שאני לא יכולה בהגדרות של נטפרי. אם יש לכן מידע על כל – אשמח לשמוע תודה!
***
סיפור מושלם ומחזק!!!!! ברוך השם גם אני זכיתי בעקבותכם לא לפתוח מייל פרטי לפני השעה 13:00 ואחרי 16:00 הוא כמעט ולא נפתח תזכו למצוות
***
חייבת להגיב. אני עצמאית מקפידה מאד על שמירה של הזמן. בכל דקה שאני כותבת מייל או עונה לטלפון (כולל עכשיו) – אני מכבה שעון. זה יוצא המון זמן. ולפעמים אני תוהה – אולי לא צריך. חיזקתם אותי ממש. תודה.
***
יואוו, אהבתי ממש, במיוחד שגם אצלי בעבודה אנחנו קבוצת בנות שאוהבות לפטפט, והרבה פעמים נסחפות, אני באופן אישי ממש נזהרת מגזל, ולאחרונה נהיה לי קשה, תודה רבה על הסיפור והחיזוק.
***
וואו מדהיםם אשמח שתעזרו לנו עם הנושא גם בבית אני רוצה לא לפתוח גם בעבודה לא אבל זה קשההה מה עושים בפועל??
***
תודה על החיזוק בנושא! מה באמת דעת ההלכה בענין? הרי אנחנו לא רובוטים, וא"א לעבוד ברצף… מה בגבול המותר ומתי כבר הופך לגזל? בוודאי שגם לחוק, להבדיל, יש מה לומר בנושא.
***
וואו, זה אחד הנושאים שהכי קשים לי. בפרט בנושא המייל האישי שבאמת מבזבז לי הרבה זמן…. שמרתי לי את הסיפור במקום נגיש, כשיהיה קשה אני פשוט אקרא אותו…. תודה!!!
***
תודה על הסיפור המחזק! גם אני משתדלת מאד בעניין הזה משמח לשמוע שיש עוד כאלה שמצליחות לעמוד ולהתגבר! ואם שמתי לב שגלשתי אני דואגת להחזיר את הזמן הזה
***
אולי לא קשור, אבל מה עם התפילות??? זה ממש קשה כאמא עובדת למצוא זמן לתפילה ולצערי ברכת המזון נאמרת בלחץ לסיים אותה… אשמח לעצותיכן המחכימות!
***
השראה מייל מחזק מאוד וגם מוסבר הרבה איך עושים את זה או מה לא עושים בעבודה… תודה גדולה!!!
***
חזק מאוד מאוד!!! סיפור מחזק ממש.תפס אותי המשפט של "אז מה אם כולם עוברים על גזל…"
***
שמורה יקרה תודה שהעליתם את הנושא מחזק מאוד ומעודד… הלוואי ונזכה לאמץ את זה…
***
מדהים. מחזק. ממש במקום של הנסיון שלי בעבודה…. חיזק אותי מאד… תודה!!
***
יפה מאד וחשוב מאד מאד מאד מלבד חומרת עוון הגזל אין ברכה בכסף גזול
***
חבל על הזמן כל מילה מיותרת. עוררת כאן נושא שדשים בעקבותיו……
***
כ"כ פשוט וכ"כ אמיתי! אני חושבת שאין אחת שלא יכולה להתחזק בזה…
***
בס"ד וואו, מדהים, הלוואי על כל עם ישראל כזה יושר ומוסר
***
וואו כמה רלוונטי הלוואי ונזכה להקפיד על זה ולהימנע מאיסורים
***
כ"כ צריך חיזוק בעניין הזה, לפעמים זה פשוט קשה..
***
מיוחד!!!! מעורר השראה.. ומאד נכון ואמיתי
***
מדהימות! נקודה רגישה, תודה רבה שהעליתם אותה.
***
שכחתי להוסיף, תוסף לפי שעות – 🙂 תודה!
***
כל הכבוד לה!! באמת אשרי מי שמצליחה כך!!
***
תודה על כל מילה חיזק אותי מאוד מאוד!
***
כמה נכון ולא קל ליישום! הלוואי עלי!!
***
איזה כיף לה!! הלוואי עלי להצליח!!
***
חיזק אותי!! תודה רבה
***
תודה ששיתפת, מחזק!
***
חיזקת אותי
***
