שביל אבנים מסוגנן וגינה קטנה ומטופחת מקבלים את פני בכל בוקר בדרכי לעבודה. אני עובדת במשרד קטן ששוכן בתוך חצר פרטית. רוב הצוות אצלנו חרדי, והאווירה נעימה ומכבדת.
מי שקצת מעיב על הפסטורליה היפה שמקדמת את פני הוא דווקא… השומר. אדם רחוק משמירת מצוות, מבוגר ומשועמם למדי, שבכל הזדמנות מנסה לדבר איתי ולעורר את התעניינותי.
מטבעי אני רגישה וחברותית, ואחד הדברים הכי קשים לי זה לתת לשני הרגשת ריחוק.
ההיתקלות איתו צצה שוב ושוב. יום אחד הוא נכנס לחדר שלי לאחל בוקר טוב, יום אחר הוא הציע עזרה כשהעברתי ערימת דפים לחדר השני,
וביום נוסף כשאני יוצאת – הוא מאחל לי בלבביות יום טוב ומתעניין בנחמדות אם אני מגיעה מחר לעבודה.
אני מצידי לא משתפת פעולה, וכשאין ברירה – עונה ביובש.
אבל אי שם בעומק הלב העיקה עלי התחושה ש'אני לא בן אדם'. כששיתפתי חברה, היא ענתה לי משפט חזק שעזר לי מאד: "להיות בן אדם זה להתנהג כמו שה' רוצה".
יכול להיות שבעיניו זה אנושי מאד להתעניין שוב ושוב בשלומי ולנסות ליצור איתי קשר ידידותי. רק בשבילי זה היה חיזוק גדול איך לא להרגיש חוסר נעימות כשאני מתנהגת בצורה הראויה, אותה ה' רוצה ממני.
בדרך כלל במקרים כאלו כשאין תקשורת הדדית הצד השני קולט את השדר ומשנה התייחסות,
אבל השומר המדובר המשיך בכל הזדמנות להתנחמד, להתעניין ולהציע עזרה.
התפללתי הרבה שהמצב יפסק, ובוקר אחד הגיעה נקודת המפנה.
הגעתי מוקדם, וגיליתי שאני והשומר לבד בכל הבניין. לא היתה לי ברירה, ולמרות שהדבר האחרון שרציתי לעשות זה לפתוח איתו בשיחה, נאלצתי לשאול אותו אם יש אנשים נוספים במתחם. הוא ענה לי שלא.
התקשרתי לרב לברר האם המצב הזה מוגדר כייחוד. דיני ייחוד מושפעים מהרבה נתונים ומשתנים ממקרה למקרה.
______
קיבלתי תשובה שאם אני נועלת את החדר שלי מבפנים, בצירוף העובדה שבכל רגע נתון יכול להיכנס אחד העובדים לבניין – זה בסדר.
נכנסתי לחדר ונעלתי. לא חלפו כמה דקות והשומר נוקש על הדלת. "אל תדאגי", הוא אמר לי כשפתחתי, "אני מפטרל בבניין, את לא צריכה לפחד להיות לבד".
לא יודעת מאיפה ניסחתי תשובה, אבל ה' הכניס לי את המילים לפה: "אני לא מפחדת. פשוט לפי ההלכה אסור לגבר ואישה להיות לבד בבניין. ביררתי, ובתנאים האלו זה בסדר".
השומר התבלבל, נבוך, ועזב את החדר.
התיישבתי על הכיסא ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
מראה פניו של השומר, המתייחס אלי בנחמדות ואני דוחה אותו בקור- עלה מול עיני.
כאב לי.
התבלבל לי.
ככה ישבתי כמה דקות. ופתאום עלתה בי מחשבה-
רגע, מה קורה פה? אני נהגתי בדיוק כפי שהייתי צריכה לנהוג! למה במקום לחוש טוב עם עצמי אני נבוכה ומרחמת על השומר המשועמם שאכזבתי?
עד כדי כך היטשטשו אצלי התחושות? המצפון שלי מייסר אותי על דבר טוב שהייתי צריכה לעשות?
שלפתי מהמגירה שלי שוקולד (אני תמיד שומרת שם, לעת צרה:)) בירכתי, ואכלתי בשמחה. כמו שאוכלים בסעודת הודיה או בסיום.
זכיתי להתנהג כמו בת ישראל!
תאמינו או לא, ביקוריו של השומר בחדרי הלכו ופחתו מאותו יום.
כיום, מעבר להנהון קצר כשאני נכנסת בבוקר- אין כלום!
הוא לא רק שומר, הוא גם שומר מרחק.
תגובות השמורות לסיפור
פשש איזו אמיצה שאת! אני כל כך מזדהה עם חוסר האונים הזה, של לרצות להיות בן אדם אנושי ומצד שני-כמו שהיטבת כל כך להגדיר-להיות בן אדם זה להתנהג כמו שה' רוצה.
יש ציטוט שהיה נותן לי כח בהתמודדות מסוג זה "מוטב לאדם להיקרא שוטה בעיני הבריות כל ימיו ולא רשע שעה אחת לפני המקום".
תדעי לך שהלב משדר החוצה, גם אם את מתנהגת בצורה קרירה-אם הלב שלך לא מזלזל אלא ההתנהגות נבעה מיראת שמים-זה משתקף, כאילו השומר לא חושב שאת אנטיפטית אלא מבין שאת מאוד "סגורה" (שזה מצוין). (היה לי פעם לקוח כזה, מאחורי הגב הוא אמר לבוס שאני ממש מצוינת ועוד כל מיני מחמאות, ומאוד סגורה…באמת שהוחמאתי)
אז כל עוד סבר הפנים שלך נעים כאדם, ואת לא חושבת בלב התנשאות אלא דילמה רוחנית-זה עובד לצד השני. ותדעי שגם אם הם לא אומרים כלום-הם לא מזלזלים. את ממש אמיצה שענית לו שאת לא יכולה להיות עם גבר לפי ההלכה…. אני לא בטוחה שהייתי עומדת בזה, אבל תראי, הוא הבין את המסר! מדהים ממש! איך אני גאה בך.
יש את הבנות שמשדרות התנשאות, שהן צריכות לשמוע את המסר שחשוב גם להיות "מנומס/ אנושי" וכו כי אחרת באמת יעלבו מהן, ויש את הנחמדות מטבען, שצריכות להבין שמותר לנו לא להתנחמד לכל אחד.
היתה לי חברה בסמינר, התווכחנו יום אחד על ה"להיות נחמדים" אני לא הייתי אז מה שאני היום, ואמרתי בלהט כמה שחשוב לחייך לכל אחד כי זה "עושה לשני את היום" והיא עונה לי "זה לא התפקיד שלך לעשות לגברים את היום". פתאום קלטתי ש…היא צודקת. אז תאמינו לי שנשארתי נחמדה, אבל נחמדה כמו שה' רוצה.
עוד משהו-רואים את זה במתן שירות, למשל המזכירה הסופר חייכנית/הייצוגית שזה כבר דביק-לא בהכרח תיתן שירות טוב יותר, לפעמים זה סתם רוח וצלצולים. יכולה לשבת עמדה לידה מזכירה מאופקת, נחמדה, שמורה, וברגע האמת לא תזוז מהמקום עד שהלקוח יקבל את כל מה שהוא צריך-וזה מבחן התוצאה וזו הנחמדות האמיתית תכלס…
שלום וברכה! תודה על הסיפורים המחזקים!!!
שומרים זה דבר קשה כי הם כ"כ משועממים. כשהתחלתי לעבוד לא דיברתי עם השומר בכלל, רק החתמתי אצבע, ואז הוא אמר לי אני שומר גם עליך, אז התחלתי להגיד לו בוקר טוב בבוקר ויום טוב בצהריים כשאני יוצאת וזהו. חשבתי שכאן העניין נגמר.
אבל עובדת איתי אחת מודרנית שהיא כן מדברת איתו יותר, ויום אחד היא סיפרה לי שהשומר שאל אותה: למה רות לא מדברת איתי כמו שאת? אז היא ענתה לו: כי היא מחונכת, אצלנו מחנכים שאישה לא מדברת עם גבר זר, רק עם בעלה וקרובי משפחה, גם בוקר טוב היא לא צריכה לומר לך. אז הוא אמר לה ואת מה?
אז לא הבנתי ממנה בדיוק מה היא ענתה לו, רק תפסתי שאולי ההימנעות שלי מלדבר עם גברים בעבודה תשמור עליה גם… תרתי משמע
איך בעלי אמר לי? כן גם אם זה לא נראה לך- זה בטוח משפיע עליה, אז שד' יעזור וישמור את כל בנותיו בכל מקום. בכל מקרה אין לי אחריות עליה היא אשה בת למעלה מ-40 יכולה כמעט להיות אמא שלי- יש לי אחריות על עצמי.
קודם כל כל הכבוד על העמידה בניסיון יומיום…
על זה רציתי להגיב, אין שום עניין להעמיד את עצמנו בניסיונות קשים. אני התחתנתי יחסית מאוחר, ומצאתי את עצמי רווקה מתבגרת מבלה ימים שלמים בעבודה.
היה איתי בצוות עמית שאינו שומר תורה ומצוות ולאט לאט מצאתי שהוא מרשה לעצמו יותר ויותר – ושאני צריכה לשמור על עצמי יותר ויותר ולא תמיד מצליחה… שאלות, דיבורים, שיחות מקצועיות שגלשו ללא כל כך, עד שערב אחד הבנתי שאם אני לא אשים לזה סטופ בצורה ברורה, לא יעזור כמה צנון אני אהיה – הוא רק ינסה "להפשיר" אותי עוד ולהיות נחמד עוד יותר לא משנה מה הסיבה שלו, בין אם זה כי ככה הוא התחנך או שנוח לו שכולם חברים בצוות או שיש לו משהו אישי מולי – אני לא יכולה לשתף עם זה פעולה ובמקום להיות קיר ולקוות להחזיק מעמד – אפשר פשוט לדבר.
בבוקר שלמחרת ביקשתי לדבר איתו, באמת שרעדו לי הידיים אבל הייתי חייבת אמרתי לו שאני רואה את היחס שלו ומאד מעריכה את זה בקטע הצוותי והמקצועי גם יחד, אבל אצלי זה אסור, ולי אישית בגלל אורח החיים שלי – זה מפריע! ואני ממש מבקשת ממנו שישתדל לכבד אותי ואת הדת שלי ושלא ינסה ליזום שום שיחה שאינה מקצועית נטו, ושלא ישאל אותי שאלות אישיות.
כמובן שאמרתי לו את זה בצורה מאד מכבדת וכמה שפחות פוגעת והצגתי כאילו שזה "בעיה" שלי, ומאז? לא יכולה להבטיח שהוא תמיד קלט את הניואנסים בכל סיטואציה – אבל היה לי קל, יכולתי לתזכר אותו שגם נושא כזה או אחר נכנס לקטגוריה של "אני חרדית".
ובעיקר למדתי שאני צריכה לדבר במקום להתחמק. בכל הפסקת קפה או ארוחה או אירוע משותף של הצוות – פשוט לומר: אני אולטרה חרדית, אשתדל לתת לכם את המקסימום המקצועי שאני יכולה להפיק, אבל אני לא מבלה איתכם, לא יוצאת איתכם לאף אירוע או מפגש שנועד לעשות את העבודה למקום "כיפי וחברי". פעם אחת בכל צוות – וזה מספיק לתמיד…
וואו! סיפור מדהים, שאני חושבת שמספר את סיפורן של הרבה נשים, בלי קשר ליהדות, וכמובן נשים יהודיות שמורות. סיפור במיוחד אקטואלי כשמגיעים לפרשיות של האישה "שלומית בת דברי", שהיתה מקדימה בשלום כל אחד…. וכמה חשוב לחדד לנו שלא אנשים מחליטים מה מוסרי ומה יפה אלא הקב"ה.
הרבנית פילץ חוזרת ואומרת מה זה יפה? קודם "ויציב, ונכון, וקיים…. ויפה", קודם לעשות רצון ה' ואז אפשר לומר שזה יפה. ולגבי מוסרי ודרך העולם, שמעתי מהרב נויגרשל שהגרמנים היו סמל המוסריות בעולם. כשמוסריות נקבעת בידי אדם היא משתנה בהתאם לרצונותיו, אבל כשהמוסריות נקבעה בידי בורא העולם, אז היא אבסולוטית לכל המצבים…
(ואפשר לראות מה קרה השבוע במוסר הצדק הגבוה במדינתנו, כמה הכל נגיעות אישיות) תודה על העלאת הנושא וכל הכבוד לגיבורת הסיפור ולכל גיבורות הסיפורים שלא נכתבו כאן…
תודה על השיתוף! במהלך הסיפור עלתה לי שאלה, האם אכן נכון לפתוח לו את הדלת?!
רוצה לשתף שעברתי לחדר אחר במשרד, שקרוב לאותו חדר נמצאים אנשי התחזוקה של המשרד. בוקר אחד אחד מעובדי התחזוקה נכנס לחדר ופותח בשיחה והוא ממש מצפה למענה ממני ומהשניה. הבת השניה (לא חרדית) הגיבה, ואני עניתי ביובש והשתדלתי לא להמשיך בשיחה, ובראש אני חושבת איך עוצרים את הדבר הזה.
בוקר אחר הייתי לבד בחדר ושוב ערך את הסיור היומי ופתח בשיחה. עניתי ממש ביובש וכמעט שהתעלמתי. זה נגמר!! מאז הוא לא אומר אפילו בוקר טוב. ב"ה הבין מהר את הרמז. את הכח וההבנה מה נכון לעשות קיבלתי משמורה ואני לא חשבתי שאני צריכה להרגיש לא בנח.
זה הכי אלמנטרי לא לדבר עם אישה שלא מעוניינת, וזו לדעתי בעיית תקשורת כאשר בנאדם לא מבין שהוא לא רצוי
נושא מאוד חשוב. כדאי לדעת שיש יחס מאוד מחמיר לנושא זה גם במקומות עבודה חילונים. כשצריך, מטפלים בזה ואפשר לפנות. במקום עבודה חילוני שעבדתי היה צוות מעורב, אך גם קבוצה של חרדיות. היה איש תחזוקה כזה שהיה נחמד מדי ולא הבין את הרמזים של העובדת החרדיות שלא נעים להם הניסיון שלו לפתוח בשיחה ולהיות נחמד.
להרבה נשים לא היה נעים ההתנהגות שלו. באחד הימים אחת העובדות עלתה איתו לבד במעלית וחשה חוסר נעימות גדולה. היא פנתה לאחת המנהלות, חשבתי שלא יתייחסו לתלונה- כי אדם יותר מידי נחמד? להפתעתי המנהלת ראתה את זה ממש בחומרה. היא פנתה לעובדות נוספות לברר האם גם הם חוות נחמדות מצידו, כשהיא הבינה שזה התנהלות כללית במקום היא פיטרה אותו למען יראו ויראו.
כל הכבוד, לי קרו בעבר כאלו מקרים: עם בוס חילוני וגם כיום עם כל מיני עובדים חדשים, ניסיתי גם כמוך להתעלם בהתחלה ולא להתייחס וקיוויתי שהם יפסיקו מעצמם…
אבל זה לא קרה, ואז הבנתי שכנראה יש אנשים שרחוקים מתורה ומצוות שאפילו לא מבינים את הרמז- הם לא מבינים למה אני מתייחסת כ"כ בקרירות ולא יפה.. ואז החלטתי בהזדמנות הבאה לפנות אליהם ישירות: אמרתי להם שאני כאישה חרדית לא מדברת עם גברים, אלא אך ורק מה שצריך טכנית בענייני עבודה.
הם קלטו מיד את המסר וזה הפסיק, הבוס החילוני ההוא אפילו התנצל ואמר שלא התכוון בכלל ולא הבין…
כתבת בסיפורך שרוב הצוות הוא חרדי והאווירה נעימה ומכבדת. אם כך פני הדברים- עצה שלי, בהחלט אפשר לבקש לעשות תדרוך לשומר על כללי שמירת המרחק הנדרשים בהלכה הנדרשים למי שעובד עם המגזר החרדי.
הכלל הוא "כבדהו וחשדהו" לכן יתכן מאוד שהשומר פעל מחוסר מודעות ובלי כוונות נסתרות, אלא רצה להיות "מנטש" על פי דרכו (או סתם להפיג את השעמום), ומצד שני יתכן שאכן היתה לו כוונה שלילית יותר, אך מכיוון שאך ורק הקב"ה בוחן כליות ולב כדאי יהיה לדבר עם הנהלה ולא להתמודד עם זה לבד.
וואו ממש מחזק! גם אני נתקלתי בבעיות ייחוד במקום העבודה שהינו מקום קטן עם קצת עובדות, ולאחר בירור ההלכה במקרה הספציפי שלי, קיבלתי הוראות מרב איך לנהוג ומתי, וכן, היה צריך לאזור אומץ ולעדכן שמבחינה הלכתית יש לנו בעיה ובמקרים מסוימים אני צריכה להשאיר דלת פתוחה.
ב"ה הם הבינו מצוין וכבדו מאד!
תודה רבה על כל החיזוקים שנותנים המוון כח!
אהבתי את הרגישות שלך כלפיו כאדם. רציתי לחדד- מותר לנו להרגיש רגשות סותרים. גם לא נעים לצער משהו וגם – לעשות את הדבר הנכון ולשמור מרחק.
כוונתי בעצם היא- שאת לא צריכה לכעוס על עצמך שהתבלבלת /הצטערת למראה השומר. זה הרגש הטבעי ומותר להרגיש אותו ויחד עם זה להתגבר ולהצליח לעשות את הדבר הנכון. אשריך שהצלחת. אהבתי את המשפט שיצא לך בצורה ברורה..
דבר ראשון-כל הכבוד על כיוון המחשבה "להיות בן אדם זה להתנהג כמו שה' רוצה" גם בלי להבין.
דבר שני-לא צריך להבין הרבה בשביל להרגיש איך התורה שומרת עלינו בכזו חממה מוגנת ושמורה! הלכות ייחוד זה לא עוד הלכה של "מלומדה", זה בסיס לחיים מאושרים. גם כשלשני לוקח את הזמן להבין, בסוף-הם מבינים ומעריכים עוד יותר ממנו. "אשרינו מה טוב חלקינו"
אהבתי את הסיפור ואת הרגישות שבו. מעריכה מאוד את הדבקות בדרך האמת, ואת השמחה על עשיית רצון ד'.
כן חושבת שיש הרבה מקום לפתח בעצמנו התחשבות ויחס יפה ולבבי היכן שמותר ורצוי. הרחמנות, הרגישות והתחושה הלא טובה שלך לאחר ריחוק ודחיה הם מדהימים, ומראים על לב יהודי. לדעתי יש מקום למחשבה היכן אפשר לתעל את אלו למקומות המתאימים
מחזקת את ידייך. נהגת בחכמה בכל מהלך הסיפור ואכן, להיות בן אדם זה לא לפי המצפון אלא לפי התורה! ואגב, ע"פ הזכור לי בדיני ייחוד, גם כשיש היתר צריך ששני הצדדים יהיו מודעים להיתר, כך שברגע שהודעת לו על הענין זיכית אותו גם בידיעת ההלכה, וכך לא תהיה תביעה עליו (שוב, ככה זכור לי)
***
הסיפור מרגש וכואב ובלי לגרוע מאומה מהערכתי אליך, הייתי ממליצה לחברה אחרת שקורה לה משהו כגון זה להתייעץ עם סמכות תורנית איך וכיצד "לחתוך" בשלב יותר מוקדם. לא לחכות שיגיעו מים עד נפש, מניסיון בעבודה -לא תמיד הכלל הזה של "לא אענה לו הוא יפסיק" עובד..
***
מדהימה! גאה בך שאת נאמנה לערכי האמת! נאמנה לרצון ה'! יודעת לשים גבולות ברורים ולהעביר אותם בצורה ברורה. מי שיודעת לשים גבולות לפי ההלכה, מלבד רצון ה' מלבד ששומרת על עצמה ברוחניות וגשמיות, גם מול מערכות יחסים אחרות תדע לשדר גבולות בריאים ולא להיות מרצה מדי.
***
וואו זו ממש ההתמודדות שלי! מאד קשה לי עם לקוחות שנראים קצת "מסכנים" לפעמים, וממש מתייחסים יפה, ולפעמים נראה שכביכול "מצער" אותם תגובה יותר קרירה… אבל זו ההסתכלות הנכונה, חיזקת אותי ממש עם הצורה השונה והאמיתית להסתכל על הסיטואציות האלו
***
מזדהה מאוד! אצלי הקשר עם גברים הוא ב"ה בטלפון, גם כאן נדרשת ממני לפעמים עמידה על הדיסטנס, רוב הגברים זורמים עם זה אבל במקרה של אחד עקשן, שממש לא רצה להיות ענייני נטו, הפניתי אותו לרב מטעם הידברות שיסביר לו את העניין, ב"ה זה הסתדר.
***
וווואו! איזה סיפור מדהים! הכי אהבתי את החיזוק העצמי עם שוקולד. זה כל כך נכון, לחגוג על כל מצווה בפני עצמה. הלואי שהיינו מרגישים את התחושה הזאת, שהיה ראוי לעשות סעודת מצווה על כל מצווה! בטח על התגברות נפלאה! חיזקת!
***
אני רואה שבעיה עם השומרים קיימת בכל מקום. גם אצלינו בכניסה גם לבנין וגם למשרד יש שומרים משועממים, שתמיד התחושה שלי היא שהם מצפים שאומר להם בוקר טוב ואני מרגישה לא נעים עם זה שאני לא מידי נחמדה.. חיזקת אותי עם הצפת הנושא!
***
מיוחד מיוחד מיוחד!! אהבתי מאוד את כיוון החשיבה ואת העובדה שאת התעמקת בתחושות וניסית מאוד למצוא את תחושות הלב שלך ישרות עם ההתנהגות (יכולת להתעלם לעשות מה שצריך ולהרגיש לא טוב בלב…) זה נותן לך כח שמחה וחוסן – אשרייך!
***
תודה רבה על הסיפור! כל כך הרבה פעמים אני נתקלת במקרה שהבן אדם כל כך מעורר רחמים ואני מרגישה אנטיפטית וקרה מדי. ממש חזקת אצלי את הענין שלא צריך להרגיש בכלל רע עם זה. העיקר הוא לעשות רצון ה'!
***
תודה רבה! מרגש! אהבתי את השיתןף הכנה של הרגשות שעוברים אצלי כל כך הרבה פעמים אחרי שעושים משהו טוב מתבלבלים. אימצתי את הדרך לקחת שוקולד:) ולזכור שעשיתי את הדבר הנכון!
***
הזדהיתי עם התחושה, נתת לי מילים, החוסר נעימות בלדחות בן אדם. זה באמת מצריך עבודה עצמית להרגיש שזה הדבר הנכון כי אני יודעת את זה אבל המרחק בין השכל לרגש…. תודה!
***
רוצה לחזק את בעלת הסיפור. מאוד מביך ולא מובן מאליו שהסכימה לספר כזה סיפור (ואפילו באנונימיות) כל הכבוד על העוז והאומץ לנהוג כפי שצריך, וכל הכבוד על האומץ לשתף אותנו!!
***
וואו! מרגש!! ממש מעלה בי דמעות! ככה אנחנו צריכים להגדיל את ההתקדמויות ברוחניות שלנו! לחגוג! לפרגן! הצלחתי להתגבר! עשיתי מה שנכון! בעז"ה שכולנו נזכה להתחבר לרמה כזו!
***
מזל טוב נעמי היקרה! הזדמנות להודות על הסיפורים המחזקים בכל שבוע מחדש. שתעמודנה ההתחזקויות להצלחת התינוקת היקרה ולנחת מכל המשפחה! מזל טוב
***
וואו וואו וואו!!!!!!!!!!!!!! ההרגשה הזאת של חוסר נעימות על דבר רוחני טוב שאני עושה, כל כך מוכרת ומבלבלת… גיבורת הסיפור פשוט— גיבורה!!!!!
***
זה לא בעיה שהשומר דפק בדלת והיא פתחה לו? תודה רבה על הסיפור היפה.
***
מדהים כמה מורכב יכול להיות "פשוט לעשות מה שצריך" מזדהה עם התחושות המבלבלות של הרגש וממש מעריכה את ההתנהלות!
***
מזל טוב לנעמי היקרה! הרבה נחת! תודה על הכל. הסיפורים, ההתחזקויות. המשפטים.
***
חיזק אותי מאוד המשפט: "להיות בן אדם זה להתנהג כמו שה' רוצה". אני גם נתקלת בזה בעבודה ומרגישה לא אנושית לפעמים…
***
אחד הסיפורים בשמורה שהכי אהבתי! בפירוש! אקח לי כמה זמן לנסח לעצמי למה.. אני עוד יעלה על זה. אבל כן. הכי אהבתי.
***
ווואווו איזה פחד!! כל הכבוד לך! חזקה וברור לך תפקידך!!
***
כמה יפה לראות שכשאנחנו בונים דיסטנס ולנו הגבול ברור אנחנו יוצאות מכובדות והשני מעריך. כמה יפה היא התורה!
***
כל כך הרבה פעמים אנחנו נמצאות בסיטואציה הזו של ההבדל הדק בין להיות אנושית ללהיות נחמדה. מחזק.
***
תגובה לתגובה בעניין הווצאפ: זה לא נכון שאין סרטונים בווצאפ בנטפרי, צריך רק להוריד אותם למחשב
***
מהממת אלופה חזקת אותי איזה מדהימה את! ואיזה משפט לחיים להיות בן אדם זה להתנהג כמו שה' רוצה!
***
וואו. איך התרגשתי! אשרייך בת ישראל, בך ובמעשיך יתפאר ישראל! את נותנת כח וגב!
***
התרגשתי מאד מהסיפור, אשריך רוצה לקבל ממך כח פוגשת את זה מול לקוחות קבועים
***
נעמי המון מזל טוב. אני כ"כ נהנית הכתיבה שלך. בחן ובטוב טעם! יישר כח גדול!
***
וואו. את ראויה להערכה גדולה.. זה ממש לא פשוט והסיום- מצא חן בעיני…
***
חזק!! אמיצה ביותר!!!
***
נהנתי מאד מהמשפט: "להיות בן אדם זה להתנהג כמו שה' רוצה". חזק מאד מאמצת
***
יואוו, איזה יפה מרגש! גם לי יש אתגר דומה בעבודה, וזה נותן כח ההזדהות..
***
בהקשר למה שדיברנו על לא להיות "נעבכים" בדרך שלנו… להיות גאים!
***
ואו כל כך מזדהה!! כל כך נכון! תודה רבה! אין מילים!
***
וואו פשוט מחזק ויפה כ"כ ממש הזדהיתי כל הכבוד את גיבורה!
***
מתוקה אחת! הכי אהבתי את השוקולד.. שירבו כמותך בעמ"י!!
***
תודה על השיתוף!! אחד הסיטואציות הנפוצות ביותר!!!
***
וואו מדהים!! תודה רבה! מחזק מאוד, תמשיכו….
***
נעמי מזל טוב!! אין על הכתיבה שלך!
***
כנה, מרגש, מחזק, חשוב ועוצמתי!
***
מרגש! אישה גיבורה, ניסיון לא פשוט.
***
מדהים!! מרגש מאוד!!! חיזקת!!
***
מדהיםם ומרגש ממש!
***
תודה רבה התחזקתי
***
מחזקקק תודה רבה
***
מלכה!
***
תודה, מחזק!
***
וואו התחברתי
***
יפה מאוד!!!
***
מרגש!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
יש לי בקשה: יש לי גדר ועיקרון ב"ה לא לקנות באינטרנט. לאחרונה מגיעים הניסיונות מכל כיוון, בדיוק אחותי מספרת בהתלהבות על מה שהזמינה – בגדים מאלפים בשקלים ממש! גיסתי מספרת על בגד יפהפה שנקנה שם… חברה אומרת שאין כמו המכנסיים של נקסט – זולים ויפים!! שאלות מציפות את קבוצת המייל השכונתית מי רוצה להצטרף לקניה בקידישיק? מי מגיעה לפרי טרי ויכולה לקחת את החבילה? מה לבחור בשיין?
ואני עומדת בתווך ומנסה לשמור על הקבלה ועל הגדר… היא רועדת ואני מחזיקה אותה חזק… אני אוהבת מאוד לקנות בגדים יפים!! ליבי מתרחב לראות את הילדים לבושים כמו שאני אוהבת… והכיס? הוא זועק את שלו… המחירים עולים כל הזמן ולא פשוט לקנות בגדים גם לא במבצעים… והפיתוי הולך וגדל… ככל שהילדים גדלים…
אולי תעלו את זה על הבמה הזאת? אם כבר היה משהו בעניין, אשמח לקבל את הסיפור פלוס התגובות!! ואם לא, אולי רק תענו לי פה בכמה משפטים… תודה!!
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.