את המילים הללו התיישבתי לכתוב לכן בעקבות המגזין האחרון של דף הבית "ויגבה ליבו". איזה עיתון יפהפה!
הגאווה היהודית המחזקת שנשבה בין דפיו החזירה אותי שנים אחורה.
פעם, כשהייתי בסמינר, למדתי הוראה.
אין לזה זכר. תעודת ההוראה שלי אפילו לא נולדה. הדידקטיקה, המתודיקה וכל הסמנטיקה הזו – לא הותירה רושם על חיי.
רק דבר אחד נשאר.
היינו ילדות תמימות וחמודות בכיתה י"ג או י"ד, והגענו לנושא שנקרא 'הוראה בפרברים'.
הלכנו לבקר בבית ספר מהסקאלה הזו. הבטנו סביב. בילדות, בתלבושת שהייתה נראית רחוקה ממה שהכרנו, בתקשורת בין התלמידות למורות, במושגים שהיו שם, ובכל העולם שבקו התפר. בכל העולם שהכרנו קצת, אבל לא מספיק.
מתישהו אספה אותנו מישהי מהצוות של בית הספר. אולי היתה זו המנהלת, אולי אחת המורות.
השנים שחלפו טשטשו את רושם הדברים שנאמרו, ואולי גם באותם רגעים הרושם היה חלש מדי… רק משפט אחד הרעיש אותי כבר אז, ומאז התחלתי להתחכך בעולם שבחוץ – הוא מנחה אותי אינספור פעמים.
היא אמרה כך: "תזכרו שלא משנה מה הסגנון שלכן, כמה אתן חושבות שאתן מתלבשות יפה ויש לכן ראש פתוח – תמיד התלמידות יסתכלו עליכן כמו שאתן מסתכלות על אשת שאלים ממאה שערים. והן לעולם לא ירצו להיות כמוכן (להוציא מקרים נדירים מאוד של בנות שכן רצו בתיכון לעבור לחינוך חרדי). אבל, אם תהיו אמיתיות וחזקות מבפנים, הן יזהו את זה וירצו לקבל מכן".
וואו! זה היה עוצמתי כל כך. ומאז, המסר הזה ליווה – ומלווה – אותי בכל הצמתים.
בדיוק כמו שמתואר בעיתון, יש זמנים בהם פתאום החצאית נראית שמוטה מדי. הילדים נדבקים ומנדנדים מדי, ו-מה חשבתי לעצמי כשהלכתי למרפאה הזו במטפחת? ולמה, למען השם, נסחבתי עם עגלת התאומים המסורבלת הזו? הייתי יכולה לשים את הקטן בטיולון היפה, ואיכשהו להסתדר עם ה'גדול'…
וזה קורה גם בעבודה. שוב צריך להודיע לראש-צוות על חופשת מחלה כי הילד חולה. לא, לא זה של הפעם הקודמת, אחיו. ואני מרגישה טרחנית, והסיבות לחופשה משומשות כל כך…
ואז אני נזכרת באותו משפט שתפס אותי, ואומרת לעצמי: לא יעזור לך כלום! לא יעזור לך ללבוש פאה, גם אם היא תהיה מסורקת. גם אם תלבישי לילדים את הסט המושקע, ותתרצי את ההיעדרות כזמן איכות והשקעה בילד… גם אם תטוסי, תלמדי, תרימי פרויקטים, תתקדמי. תדברי במילים של בית מרקחת. תגידי 'בסדר' כששואלים לשלומך, במקום 'ברוך השם'.
מה שתעשי או לא תעשי, איך שתגיבי או לא – תמיד, תמיד תישארי בעיניהם מישהי מוזרה מעולם אחר. חבל לנסות לעשות רושם.
מה כן?
תהיי את. פשוט תהיי את. נעימה, מכבדת, ובעיקר – מחוברת לעצמך. אין צורך לשווק את האמת; בשקט בשקט היא משווקת את עצמה, וגורפת הערכה.
תגובות השמורות לסיפור
וואו, כל כך נכון!
אני מרגישה לא פעם שיש בי דחף פנימי, כמעט בלתי מודע, למצוא חן בעיני אחרים- בגדול, כל אדם. אבל כשזה מול אנשים מהצד השני, מתעורר בי רצון עז להוכיח שאנחנו גם טובים וצדיקים כלפי ה', וגם מייצגים את הדת בכבוד.
כאילו קיבלתי על עצמי שליחות שאף אחד לא הכתיר אותי בה—להרשים אותם ולהיות הוכחה חיה שזה אפשרי. שהנה, אשה חרדית עומדת לפניכם—צנועה, אשת אברך, יראת שמיים, חיה על פי עקרונותיה, אבל גם יפה, מטופחת, מבינה בענייני העולם הזה, רחבת אופקים, רגישה, מתעניינת, בקיצור, מושלמת.
אבל האמת? אין דבר יותר מנוגד למציאות מזה. זה רצון לא רלוונטי, לא נכון, ולא מוביל לשום מטרה אמיתית. בסופו של דבר, הרצון להרשים יוצר בדיוק את הרושם ההפוך. מעבר לזה, זה לא רצון ה'. הוא לא נובע ממניעים אידיאליים, אלא מצורך חיצוני, חברתי, מתעתע. צריך להעמיד אותו מול המראה, —להזכיר לעצמי שאני צריכה להיות מי שאני, בלי לייצג, בלי לייחצן, בלי לרצות למצוא חן. אני כאן כדי להיות אני. ולמצוא חן? רק בעיני ה'.
הוי. כמה שזה נכון מניסיון של קרוב ל30 שנות עבודה במקום חילוני ומעורב עם כל מיני רמות של דתיות אבל לא אברכיות. (הגעתי לשם צעירה בדור שלא הייתה הדרכה והכנה לשום דבר)
תמיד הייתי פשוט אני בדיוק. ללא הצגות. ובלי לשאול אותם בכלל, אני בטוחה שהם ראו והבינו הכל. לא צריך להסביר כאלו דברים. ביטחון בצדקת הדרך. עקביות. שלווה. דרך סלולה. ו-כן, גם אושר ונחת, למרות הצמצום הכלכלי יחסית.
בקיצור, לא חושבת שמישהו שם יגיד שאני מסכנה או משהו כזה, וגם אם מישהו יגיד, זה הרי לא ממש מעניין. נכון? כשאני מסכמת את התקופה הארוכה הזו – אני גאה בעצמי שנשארתי ככה. אם הייתי מתחילה להתרפס- לאן הייתי מגיעה?
לאחר מחשבה אני מבינה שזה גם הכי קל – ככה אני וזהו. ממליצה לכל צעירה שנזרקת לג'ונגל העבודה לקחת את זה לתשומת ליבה. ותודה להורי שגידלו אותנו בחממה אמיתית בעיר חילונית ונתנו לנו עוצמות מטורפות וכוחות לא להתבלבל ולעשות רק מה שצריך ולא מה שהחברה….
חזק מאד! מרגישה את זה ממש חזק. יש לי חברות חרדיות שמנסות לשווק את הציבור החרדי, ליפות מציאויות שלא תמיד יפות, להראות שתמיד טוב לנו ותמיד אנחנו יכולות והכי מקצועיות ואני כל כך מחוברת ללהיות את. כמו שהיא אמרה – הבסיס הוא להיות בטוחה בדרך שלי, לא משנה מה אחרים חושבים עלי.
מרגישה שבלי מילים אני מעבירה את המסר שלי לצוות הכללי: כן, אני מקצועית, מסורה לעבודה. נכון- יש לי הרבה ילדים ברוך ד', ולעולם לא תבינו מה זה לגדל משפחה, החיים שלי יפים. מאד. ואין לי צורך להראות או לשכנע אתכם בזה.
לפעמים יש לי אילוצים או בגלל הילדים, או בגלל הילודה, או בגלל עקרונות רוחניים, או בגלל שסתם אני הרבה לא מרגישה טוב, או שיש לי הורים שצריכים אותי, אבל תמיד אני יודעת שזו זכותי וזכותכם להתייחס לאילוצים שלי ולא משנה מהם. ואם אתם דוגלים בדמוקרטיות וכבוד האדם, אז אני ההתנסות הראשונה שלכם – קבלו את האילוצים שלי בלי שאני מפרטת אותם או מסבירה או מתנצלת.
מדהים, מיוחד, אמיתי מאד!! את מבטאת בצורה כ"כ נעימה ופשוטה את מה שהרגשתי בלב ולא הצלחתי להגדיר, אנשים מעריכים אמת, אמת פשוטה ונעימה, בלי צורך להתנצל על כל דבר ולנסות לטשטש את ההבדל בין המגזרים.
כן, אני חרדית גאה!!! כמובן לא מתנשאת, אלא גאה בלב! פלאפון כשר, חסימה לאינטרנט, לבוש צנוע, דיסטנס מהגברים, על זה גאוותי!
שיתוף אישי, עבדתי באיזשהו משרד שהיה שם גבר חילוני שיצא לנו די הרבה לתקשר בענייני עבודה, ביום האחרון לעבודתי שם, לפני שיצאתי ניגשתי אליו להגיד תודה על כל מה שעזר לי במשך התקופה מבחינה מקצועית, התגובה שלו היתה לבבית: "תצליחי בכל מקום שתפני, בטוח שתצליחי עם היושרה שלך…" אנשים מעריכים אמת, מעריכים יושרה, מעריכים מקצועיות.
כשעבדתי שם הייתי תמיד לבושה בצניעות ותמיד הזכרתי שם שמים, למרות זאת ואולי בגלל זה ראיתי את ההערכה. ישר כח גדול על הסיפור, מחזק ממש!!!
כמה נכון! דווקא אנחנו יכולות להגיע מהדלת האחורית, דרך ההתנהגות וההליכות, ודווקא העוצמה להיות מי שאנחנו באמת- תשפיע עליהם יותר מכל דבר אחר. קשה לומר את ההיפך שמי שמנסה להתחנף לדרכם, להיות תמיד בצד שלהם, גם אם זה לצורך קשרי העבודה ומרגישה צורך להתנצל על כל מקרה שקורה בחוץ, היא רק מרחיקה אותם יותר גם ממנה וגם מהיהדות ונותנת להם את התירוץ להשאר בזוהמתם ולא לעשות את אשר נשמתם זועקת מבפנים.
אנשים מעריכים מי שיש לו דעה חזקה ומוצקה ונוטים לזלזל במי שלא מעריך את עצמו ומקומו
וואו!! אהבתי ממש. זה כזה נכון… רוב המשפחה של בעלי דתיים וגם החרדיים שם מאוד מאוד פתוחים. ככה שאנחנו ה"דוסים" של המשפחה.
לפעמים הרגשתי שאני מרצה אותם בכל מיני סיטואציות… ובאמת- ברגע שהבנתי שאני צריכה להיות אני, נפתח לי עולם חדש של סיפוק, של הבנה. הרגשתי טוב עם עצמי ועם מה שאני מייצגת. הרגשתי מאושרת להיות "חשוכה" ו"חרדית אורתודוקסית". פשוט היה לי כיף. והם הבינו את זה. וראו אותי מאושרת…
אחת הגיסות שלי אמרה לי: "את המודל שלי לאדם ששלם עם עצמו, יודע מה הוא רוצה מעצמו ופשוט מחובר". והאמת- לא הייתי צריכה את האמירה הזאת. הייתי כ"כ שלמה עם עצמי גם בלעדיה. תודה על העלאת הנושא החשוב כ"כ
ה"אישי לשלישי" הכי חזק שקראתי.
היום יום חמישי, והספקתי להשתמש במשפט הזה כל כך הרבה פעמים, שאני לא מבינה איך הסתדרתי בלעדיו… הנה דוגמה – התבקשתי להגיע לסניף המשרד בתל אביב. החלטתי להגיע עם מטפחת. בזמן האחרון הניסיון שלי הוא מטפחת מעל או מאחורי האוזניים, יכול להיות שיש כאלה שלא מבינות מה הבעיה אבל בשבילי זה ניסיון. אז איך להגיע? מעל זה נראה כזה צול, מתחת כל כך חתיך…
ושוב התובנה הזו שמשנה חשיבה: בשבילהם אין שמץ הבדל. בכל מקרה את "החרדית עם המטפחת" אז יאללה מה אכפת לך… תראו איזו השפעה יכולה להיות למשפט אחד. תודה!
נכון, אולי הגיע הזמן שנפסיק לחשוב איך זה מצטייר בעיניהם? הם כ"כ חשובים בשביל שנרצה למצוא חן בעיניהם כל הזמן? אולי הגיע הזמן שנרגיש שאנחנו ה"נורמליים" והם- פשוט מסכנים? למה אנחנו תמיד צריכים לקבל את האישור מבחוץ?
אם אנחנו שלמים עם עצמינו ובטוחים בצדקת דרכינו- אז גם אם יצאתי עם מטפחת, והילדים לא לבושים בסט הכי מושקע, והעגלה לא ממותגת- כל הדברים האלה חיצוניים ולא מגדירים אותי! והם? רחמנות, מסתובבים עם 2 כלבים וחצי ילד.. בעיניהם אני רוצה למצוא חן? אני, שזכיתי לחיות בפסגת העולם? כמה אנשים זכו כמוני להיות באליטה של העולם??
רוצה לחזק את הדברים, וסליחה אם אני אכתוב כמה דברים חריפים – אבל לעורר נראה לי שצריך ומצווה:
בתור מישהי שלמדה בבית ספר "קירוב" ואח"כ בסמינר חרדי: אף בת, לעולם, לא הסתכלה על המורה בתור מישהי ממאה שערים! הסתכלנו, בדקנו וחיפשנו האם הן אמיתיות בדרך שלהן, או אם הן מנסות להראות כמו חיקוי "כשר" למה מה שראינו סביבנו.
מורה שבאה עם פאה מקש כי ידעה שיש בעייתיות בפאה- יכולנו לקבל ממנה. מורה שהגיע עם פאה שנראית בדיוק כמו תספורת נורא אופנתית בחוץ – לא רק שלא קיבלנו ממנה, היא גרמה לריחוק וקירור של רב הבנות! מורה שלבשה תמיד צנוע- קיבלנו ממנה. מורה שהגיע עם חצאית גבולית, גרביים סופר דקות ועוד – גרמה להרבה קירור (ואני לא בטוחה שאין עליה תביעה בשמים למה חלק מהבנות החליטו שכל החרדיות הזאת היא סתם תחפושת)
כנ"ל בסמינר שלמדתי בו. איך אמרה אחת הבנות – היא (המורה) הולכת לקנות בגדים בדיוק איפה שאני קונה… והיא גדלה בבית הרבה יותר שמור משלי ולמדה בסמינר הרבה יותר שמור משלי, אז למה שאני אקבל ממנה (מבחינה רוחנית) אם היא מנסה להראות כמוני?!?!
והכי כנ"ל במקום העבודה. למנהלים יש מספיק עובדות חילוניות שמגיעות לעבודה כאילו הן הולכות לתצוגת אופנה. נראה לכן שהם צריכים עוד "דוגמנית" חרדית?!?! איזה "קידוש ה" עושה עובדת שמחליטה להגיע לעבודה בלבוש מקביל למה שהם הולכים איתו?!?! שמחליטה פתאום לעשות גוונים לפאה שברור שאלו לא הצבעים הטבעיים של השיער שלה?!?!?!
לא אמרתי לבוא מרושלת / מוזנחת/ מלוכלכת, כן אמרתי שכשאת מגיעה לעבוד במקום מעורב (וזה לא משנה אם הצוות מעורב או שהאוכלוסיה במקום מעורבת, אפילו מורה בבית ספר ממ"ד) את צריכה להבין שאת מייצגת משהו גדול ובודקים אותך לא ב7 עיניים אלא ב70 עיניים ואם את עצמך מנסה להראות כמו / להתנהג כמו…לא רק שזה לא יגרום לך למצוא חן בעיניי – זה גורם לחוסר הערכה כלפייך בכל המובנים.
כמה נכון וכמה אמיתי… בנימה אישית: באחד מגלגולי העבודות שלי, יצא שעבדתי יחידה במשרד חילוני, ולפי התקשורת שלהם כלפי גם היה נראה שמעולם הם לא נתקלו בקרוב בחרדית.
בתחילה קצת הרגשתי נבוכה לומר כמו שהייתי רגילה: ב"ה, בעז"ה וכו'. אחרי תקופה קצרה, ב"ה (;)) הקב"ה הכניס לי מחשבה לראש: על יוסף הצדיק כתוב: "וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". רש"י אומר: "כי ה' איתו" – שם שמים שגור בפיו. התוצאה: "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". צריך משהו יותר מזה?
וואו, כמעט עם דמעות בעיניים….. זה מדבר לכולנו בצורה הכי נכונה, מתוקה וחזקה.
ה"ויגבה ליבו" הזה, והמתיקות שאחריו, זה צף אצלי פתאום, חתוך כזה, כבר בתור בחורת סמינר, כשפתאום "נפל" לי שיותר קשה לעשות קוקו מ-לא לעשות, לקנות טלפון כשר, שוב לבקר באתרים-רק פיזית! על הרגליים, המיוזעות….. ושוב לא לפתוח את הצ'אט להתעדכנות קצרצרה…, והיום. שוב להגיד לא לעוד מקום עבודה מרוויח…. ה-לא לעשות הלהילחם ולהקרע, לחזק ולהתחזק עם עצמי… שוב ושוב.
פתאום לא הבנתי למה לפעמים חשבתי שזה "חוכמה" לפתוח את השיער, אם לעמוד ולעשות קוקו קשה יותר?? מבטיחה שיותר קשה לא למרוח פס שחור מתחת העין מאשר כן למרוח אותו, זה לא עולה כזה הרבה כסף…, לא לשים – עולה יותר…
אנחנו לא גדלות בצורת חיים שמעריכה הזנחה, נכון? אנחנו מעריכות טיפוח ומקנאות באישה שתספר שהיא מקפידה על הליכה ותזונה בריאה. והתעמלות פעם בשבוע? הלוואי עלי…… גם זה טיפוח! באמת!! לא רק של הנשמה!! זה מראה על טיפוח שלנו לעצמנו, שאנחנו לא מוותרות לה!! באמת! מטפחות אותה ודואגות, לא! מוותרות! לה!!! זה נקרא טיפוח!
אז א-ני המטופחת, אני החזקה, א-ני זו שקרובה לעצמי ולאבא, אני הדואגת באמת, שאכפת לה באמת והיא מטופחת באמת!!!! מי שחיי את החיים בקליל, הוא זה שזורק את עצמו ולא אכפת לו מכלום בעצמו. אז מי יותר משקיעה בחייה?? מטופחת, עובדת…… אני הוא הן?? יום טוב והרבה בשורות טובות:)
בלי להתייחס לנקודה של "מה חושבים עלי", אני חושבת שמראה נקי ומטופח יוצר קידוש ה' וברור לי שיש הבדל בין אישה שעולה לאוטובוס עם מטפחת וחצאית מרושלת לבין אישה שעולה עם פאה ולבושה בטוב טעם, כמובן בצניעות.
יש את העניין שלהיות בת מלך בת מלך צריכה תמיד להתנהג ולהראות בהתאם אפילו בגינה עם 5 פצפונים שמסתובבים סביבה!! וחוץ מזה שהלבוש משפיע גם על הבן אדם בעצמו, אישה היוצאת לבושה ומטופחת היא מרגישה טוב עם עצמה רגועה ושמחה. כך אני חושבת.
רציתי להגיב על "אם תגידי 'בסדר' כששואלים לשלומך, במקום 'ברוך השם'."
אצלי בעבודה יש כל יום דיילי בזום, וכל יום המנהל שואל אותי מה שלומי ואני עונה ב"ה. יש לנו עוד שלושה חרדים בצוות והם עונים 'בסדר', אני תמיד עונה ב"ה ולאחרונה ממש שמתי לב שגם הם התחילו לענות ברוך ה'…
שמחתי שבלי לדבר על הנושא יש לי בסופו של דבר השפעה לטובה. אין צורך לשווק את האמת; בשקט בשקט היא משווקת את עצמה, וגורפת הערכה.
נכון כל כך כל כך!!! מאוד התחברתי לרעיון וחושבת עליו הרבה פעמים הוא נותן לי כח. אפילו בתוך הציבור שלנו.
סיפרה לי מישהי שמאוד מתלבטת אם לגזור את הפאה כפי האורך הנכון.. ממילא היא אומרת שהיא הצדיקה היחידה בכל האזור עם האורך שלה, אמרתי לה – בדיוק לכן לא ישנה העוד סנטימטרים שאת משאירה לפאה שלך, ממילא בעניהן את עם פאה לא לעניין… לפחות את תרוויחי שיש לך פאה כמו שה' רוצה.
וואו! לא חושבת שאי פעם הגבתי על סיפור פה, למרות שאני קוראת אדוקה של "אישי שלישי" כבר הרבה שנים, עוד מאז גילאי העשרה, כשאמא שלי נתנה לי לקרוא את הסיפורים שהיא הייתה מקבלת בתור חברה בשמורה.
התחברתי מאוד מאוד למה שכתוב! זה כל כך נכון ונותן המון כוח להתמודד עם המבט האחר שאנחנו מקבלות בעבודה עם אנשים מהציבור הכללי. תודה על הכוח והחיזוק!!
מזדהה כל כך! והאמת שלאורך הרבה שנות ניסיוני, באמת הפנימית גם האנשים שאינם משתייכים לחוגים שלנו, מעריכים הרבה יותר את מי שדבק בערכים שלו ולא מי שמשתדל למצוא חן בעיניהם. ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים…
גם אם חשוב להם הגיבוש וההשתתפות באירועים, או כל מיני דברים אחרים, הם מעריכים פי כמה את מי שדבק בעמדותיו, והרבה פעמים גם אומרים את זה.
אני כ"כ מסכימה עם הסיפור, אני עובדת יחידה חרדית/ שומרת שבת במקום העבודה, משתדלת תמיד להיות מי שאני, אני מרגישה שליחות במי שאני.
בשבוע האחרון הקולגה שמעלי בצוות חגגה יום הולדת 70- והכינה עוגה הם כולם ידעו שאני לא אוכל לאכול ממנה וכיבדו אותי ולא הסתכלו עלי מוזר חלילה.
יש לי המון דוגמאות קטנות כאלה, שאני נשארת מי שאני והם מכבדים
תודה רבה, הסיפור נוגע לי ללב כי אני בחברה קצת פתוחה, ותמיד כשהתכנים לא מתאימים והרוח הנושבת מידי "מאפשרת", אני מרגישה צורך לשווק את עצמי אחרת, לזרום עוד קצת…
נכון! באמת לא צריך להתחפש. מאמץ מיותר. ואגב, למה הם לא רוצים להתחפש קצת ל'דוסים'? להתחשב ברגישויות, הכשרים, תכנים…? אני שואלת את עצמי כבר זמן רב.
וואו! איזה שיתוף!!! כ"כ חזק ואמיתי! אנחנו באמת צריכות לזכור תמיד להיות איתנות וחזקות ולא להיסחף ולהתבלבל, להיות שמורות! כי אנחנו האמת ורק ככה אפשר להתקדם. ובתכל'ס כאשר הם רואים שאנחנו חזקים ואמיתיים וחיים בבריאות ובשמחה אמיתית – זה הכי מה שגורם להם להסתכל בהערצה וקנאה. כולם רוצים לחיות בבריאות הנפש!
***
אני מסכימה עם מה שכתוב, אבל אני כן חושבת שגם בחופשת מחלה א"א להגזים – כי גם אני, אם הייתי מעסיקה, לא הייתי רוצה שהעובדת שלי כל יום תבריז בגלל מחלה של ילד. פעם דיברתי עם גננת שאמרה לי שגם היא לא יכולה להבריז מתי שבא לה כי מי תחליף אותה וכוי, אז לדעתי גם כאן צריך לקחת אחריות ולבדוק עם עצמך אם זה לא מוגזם…
***
ואייי כמה שזה נכון!!! כשמבינים את זה, זה ממש נותן כוח! להיות את! הכי בגאווה! הכי בשלמות! והכי ברוגע.. בלי ניסיון להרשים שלא יועיל..ואולי יזיק..!! ולזכור שעדינות (בהכל!! בלבוש, בהתנהגות, במראה…) זה מוערך, ואפשר בהכי 'את' שלך לקדש שם שמיים!!! תודה רבה!! על הסיפורים, על המסרים..! ממש נותן כוח!
***
ברור שאת צריכה להיות את. אבל עם גאוות יחידה ולא עם ראש באדמה. במבט קדימה של-נכון שאני שונה, אבל זה מה שעושה אותי יותר שווה. אני לא מסכנה שהילד שלי חולה. ב"ה שיש לי ילד לטפל בו. ואני לא מסכנה שהפאה שלי קצת לא מסורקת. ב"ה שיש לי כיסוי ראש. שהבגדים שלי מספיק צנועים- וכן על זה הדרך.
***
וואו כמה זה אמיתי!!!!!!!!!!!! בכל תחום להיות מחוברים לעצמנו כי- יש משפט שאומר:"הרושם שאתה רוצה להשאיר זה הרושם שאתה משאיר…(מי שרוצה להראות חברמן מראה שמנסה להיות חברמן…) מקווה שהובנתי לעומת מי שמחובר לעצמו יש לו את עוצמת החיבור שמקרינה!!!!
***
אמת לאמיתה!! כל כך אכפת לי לפגוש "חרדיות מתנצלות" מתאמצות להשתלב ולא לבלוט, משתדלת להיות אני חרדית שמורה נעימה אך מאופקת עם יחסי אנוש טובים אבל לא חברה. מתלבשת במפורש פשוט ועדין יותר ולעבודה דווקא כן במטפחת כדי להכיר להם ולי שאני – אחרת
***
מיוחד מיוחד!! תודה על החיזוק מזדהה ממש עם הרעיון והדוגמאות, כל כך נכון וקולע מגדירה טוב ולא מתביישת לחשוף מה שמרגישות, גם אם זה לפעמים לא נעים להודות. תודה
***
וווווואווווו תודה על המסר!!! עוצמתי, חזק ומדויק!!!!! עשית לי סדר בראש אני שנה ראשונה בהוראה בפרברים והרבה מבולבלת עם התלמידות, מה המקום שלי וכו'. ממש דייקת את מה שאני מרגישה, ממש התחברתי אז שוב תודה
***
כל כך מדויק ונכון. כאחת שגדלה בעיר חילונית והתחנכה שם, היינו אוהבות את המורות האמיתיות והפשוטות והן היוו לנו דוגמא על אלה שניסו לעשות רושם ומה שנקרא לדבר בשפה שלנו לא נעים לי לומר אבל צחקנו עליהן…
***
מירקרתי לי: תהיי את. פשוט תהיי את. נעימה, מכבדת, ובעיקר – מחוברת לעצמך. אין צורך לשווק את האמת; בשקט בשקט היא משווקת את עצמה, וגורפת הערכה. תודה לכן על המילים המדויקות!
***
אני אף פעם לא הגבתי… תמיד זה מחזק ומיוחד! אבל הפעם זה היה מפעים ומדמיע!!!!! פשוט מרגישה גאווה להיות שייכת לנשים כאלה… לאיכות עומקים וחיבור תודה עצומה!!!!
***
אהבתי. זה כל כך נכון. המחשבה הזו עוזרת לי מאוד בעמידה על העקרונות. הם גם ככה רואים אותו שונה, אז זה בסדר שאני לא מגיעה לגיבושים / לא צוחקת עם כולם / מתלבשת איך שאני רגילה וכו…
***
תוך כדי שאני קוראת את הסיפור ומזדהה איתו מאד. אני שמה לב שאני גם עונה לאחרונה לשאלות של מה שלומך את התשובה "בסדר". בל"נ אני רוצה לחזור למי שאני באמת ולענות "ברוך השם"
***
וואו כל כך מזדהה ובטוחה שכולםם כמה צריכים לזכור תמיד את המקום שלנו האמיתי ואת החוסר חשיבות של המבטים וכו מסביב תודה על ההארה החשובה ותודה על המגזין המושקע והיפה!!
***
איזה מסר מדהים!!! בזכות שמורה נרשמתי לקשר יהודי, וזה כל כך נכון שבמקום לנסות להראות להם שאנחנו מעודכנות להיות כנות ואני מרגישה כמה זה ממגנט! תודה על המסר הזה!
***
וואו אהבתי ממש ממש זה כל כך נכון תודה רבה ששיתפת רק צריך לשים את זה תמיד במודעות ולשים לב לא לנסות לרצות גם בציבור שלנו לפעמים זה בא ביחד…
***
לכבוד כותבת הסיפור תהיי את! סיפור מיוחד עם מסר חזק ופחות שגרתי. מלמד על נפש עשירה ועמוקה. נהניתי מאד!! ולמדתי ממנו. יישר כח! יעמוד לך לזכות.
***
וואו תצעקו את זה. עוד פעם יותר בקול יותר בקול יותר בקול. תודה!!! שומרת לי. מתחבר בול עם שיחה עמוקה וארוכה שהיתה לי אתמול עם מישהי!
***
אהבתי את התובנה הפשוטה והנעימה הזו…
***
וואו זה אמיתי כל כך ונכון ומחייב, ומשאיר אותי עם הרבה הרבה מסקנות ותובנות, בין הסיפורים המשמעותיים שקראתי. תודה רבה
***
זה כל כך נכון!! תודה על התזכורת! תכלס זה נכון גם לחינוך הילדים
***
מקסים! מסר כל כך נכון ומעורר! התפקיד שלנו הוא לא לעשות יח"צ למה שאנחנו, אלא להיות מי שאנחנו בצורה הכי טובה שאפשר.
***
אואו ממש נוגע ואמיתי הסיפור כל כך נכון….. ותמיד צריך לפחות אצלי את החיזוק של ללכת עם גב זקוף לזכור חזק מי אני
***
תודה. צריך סיפור כזה אחת לכמה חודשים, זה מזכיר לנו את מה שאנחנו יודעות, רק צריכות להיזכר בזה שוב… יום טוב!
***
חזק! חזק! חזק! מתואר כל כך נכון ואמיתי! ממש יפה ומחזק! תודה רבה!
***
אהבתי במיוחד את המשפט: תגידי 'בסדר' כששואלים לשלומך, במקום 'ברוך השם'. כל כך מוכר ומביך… חיזקת אותי!
***
פשוט מיוחד!! מסר שמעולם לא שמעתי עליו, ויתן לי המון.. רק לגבי הברוך השם הקפיץ לי שלא אומרים לפני זה "ח"ו"
***
וואו אין לי מילים אחד המכתבים הכי מחזקים שנשלחו הארת בנקודת מבט חדשה וכל כך נכונה תודה לך על זה!
***
מדהים! כל כך נכון וכל כך נותן כח!
***
תודה רבה על החיזוק. כל מילה פנינה. הסיפור העלה לי דמעות בעיניים כמה אמיתי, כמה מהחיים. תודה
***
חזק מאד!! מוכל כך נכון. אני אכן עובדת עם בנות כאלה, ומרגישה את האמת הזו בשטח…. תודה!
***
וואו!! אהבתי והתחברתי ממש!! נותן כח להמשיך לעשות רצון ה' בגאווה ובאמונה אמיתית!
***
כמה פשוט ככה נכון! חזק ועצמתי מה שכתבת ישר כח מן הדברים שצריכים חיזוק תמידי
***
וואו כל כך כל כך התחברתי! תודה רבה רבה! רלוונטי לי מאוד תזכו למצוות
***
כמה יפה. אפילו משהו אגבי כמו בסדר במקום ברוך השם- אנחנו "אנחנו".
***
מקסים מקסים מקסים תודה על החיזוק ממש אמת חודרת יישר כח!
***
האמת לא תמיד גורפת הערכה בעולם השקר והיא עדיין אמת.
***
לא להאמין כמה שזה פשוט נכון! צריכים לזכור את זה כל הזמן!
***
אהבתי ממש!!!!! תובנה חשובה שתעזור לי בכל תחום!!!!!!!!!
***
כ"כ נוגע ואמיתי!! אין מה להוסיף, מזדהה עם כל מילה,
***
נהנתי מאוד מהסיפור ממש חזק! מסר עוצמתי וחשוב לכל אחת.
***
וואו, צודקת לחלוטין, ממש לא חשבתי ככה. שינית לי כיוון
***
מאד התחברתי לכתבה! נותן כח בהמון תחומים בחיים תודה!
***
יפה ומרגש כ"כ!! כמה נכון כאן כל מילה תודה רבה
***
וואו, זה מאוד נכון, התחברתי לזה ממש תודה
***
וואו זהו, זה מה יש לי להגיב תודה רבה
***
אהבתי מאוד את המסר, פשוט, אמיתי וקולע
***
כמה נכון- כמה אמיתי! חיזקת כ"כ, תודה!
***
מסר חזק ועוצמתי מאוד!! תודה רבה!!!
***
בס"ד חזק. פשוט כל כך שזה נכון…
***
חזק מאד!! מעצים אקח לתשומת לב
***
במילים אחרות דוגמה אישית
***
חזק, אהבתי! נכון כל כך..
***
כל מילה! כמה פשוט ככה אמיתי…
***
צודקת ומרגשת! שנזכור…
***
וואו זה עוצמתי!!! תודה!
***
פשוט נפלא ואמיתי! תודה.
***
מחזק ממש!!! תודה רבה
***
וואו חזק!!! תודה על המסר
***
הכי טוב שלכם עד היום!
***
אהבתי ומחזק תודה רבה!!
***
מהמםםם כמה מדויק!
***
וואו! איזה מחזק!
***
חזק ביותר!!!!!!!!
***
איזה יפה, כמה מחזק!!
***
תודה! מחזק ממש!
***
חזק ועוצמתי! תודה.
***
מהמם ונכון כ"כ!!
***
וואווו אהבתי!
***
תודה תודה תודה
***
אהבתי! תודה
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
קוריוז מעניין שקשור לבינה המלאכותית: בעלי לומד מדי שבוע בערב עם מתחזק מבוגר, השבוע לפני שפתחו את הגמרא, הוא אומר לבעלי – אני חייב לדבר איתך לפני שנתחיל, זה יושב לי הלב.
הוא מספר לו שיצא לו השבוע "לדבר" עם הבינה בענין מסוים, אחרי 20 דקות, הוא פתאום תופס את עצמו, רגע אני בכלל לא מדבר עם בן אדם!!… והוא ממשיך ומספר שהוא דיבר על זה עם אשתו והיא אמרה לו – עוד מעט הבינה תתווכח איתנו מי כאן הבן אדם…
ואז הוא אומר לבעלי, אני – יודע מה זה, אבל אני כ"כ חושש עליכם, הרי זה יתקדם ובסוף זה יפגוש את כולם ואתם לא תבינו בכלל מה זה ומה הבעיה… בעלי אמר לו, שנכון הוא לא מכיר את זה ולא יודע, אבל יש הרבה הסברה בעניין והרבנים מעלים את הסכנות בזה כל הזמן.
אחרי שהוא שמע את זה, הוא נרגע ואמר, טוב עכשיו אפשר להתחיל ללמוד… ואת זה היה חשוב לי לכתוב לך לאה, לחזק את ידייך על כל הפעילות שאת משקיעה בזה בהסברה ועל העלון המושקע שיצא בזמנו על הנושא- אפילו שם מבינים את הצורך בזה!! הרבה הצלחה וס"ד בכל!
לא בנאלי בכלל! היום יש שיתופי פעולה פוריים בין חברות וארגונים, גם כאלו שבעבר לא היה שיג ושיח ביניהם וחברך חברא אית ליה, ואת לא יכולה לדעת עם מי הבוסית שלך תשתף את המידע ולמי זה יועיל ויפתח אפשרויות! אשריךךך!
***
בקשר לתגובה האחרונה, שביקשה שיתופים מעובדות בתחומים אחרים ושומרות על הסביבה שלהן, פגשתי פאנית שכשלקוחה בקשה ממנה לקצר את הפאה בקצת היא אמרה לה תתפללי, את מקריבה עכשיו משהו בשביל הבורא עולם, יש לך כח בדקות האלה, תנצלי אותן
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.