כיכר היונים

סיפור אישי

מקושרת

נעים להכיר, אני ג'וניורית בשוק. המקצוע שלי הוא: מחפשת עבודה כבר כמה וכמה חודשים…

למי שמכירה, זה מקום מאד לא קל להיות בו. בפרט לבחורה שמוצאת את עצמה מחוץ לסמינר, בפרט כשהסטטוס התעסוקתי משרת עוד כמה מטרות חשובות, ובפרט בתקופה הנוכחית, כשהמצב בשוק לא מזהיר ואין הרבה משרות פתוחות.

אני שולחת עשרות או מאות קורות חיים, בודקת המוני הצעות ונודדת בין ראיונות עבודה ומבחנים מפרכים, אך משום מה כל המאמץ הזה עדיין לא מניב שום פירות.

יש משהו אחד שלא ניסיתי. כי עם כל יועצת השמה שהתייעצתי, ובכל לקט עצות למחפש המתחיל, ההמלצה הראשונה היא כמובן: לתחזק פרופיל מושקע ב"לינקדאין". שם, אומרים יודעי דבר, נמצא האקשן האמיתי, שם "הכל קורה". שם נוצרים קשרים, נטוורקינג בלע"ז, שם רואים שאני קיימת (עם תמונה??), שם אפשר לשתף בידע מקצועי ובסתם הגיגי תוכן שירכזו אלי תשומת לב, שם, כך אומרים- יש גם שפע של משרות קורצות… אלא מה? לינקדאין היא רשת חברתית.

הסינון המהודר שיש לי כמובן לא מאפשר פתיחה של רשת חברתית מכל הסיבות המובנות, כך שהנושא היה עד עתה מחוץ לתחום.

אודה על האמת, ככל הזמן עבר, ואף שמעתי מפה ומשם על חברות נוספות- ממש בסגנון שלי- שפתחו פרופיל כזה כי "אין מה לעשות וזו ההשתדלות", הרגשתי שהעמדה הראשונה שלי מתרופפת, ואני נוטה יותר ויותר להחליף חסימה ולהתחיל לחפש בעזרת לינקדאין.

נקודת המשבר העיקרית היתה לא מזמן, כאשר קיבלתי פרסומות חמות על "מנטור על" בתחומו המעביר קורס מיוחד בזום. מדובר בקורס מתקדם ביותר המעניק ידע על טכנולוגיות חמות בשוק, שיכולות לקדם אותי בחיפוש עבודה. הבונוס הכי משתלם שהוצע שם, מבחינתי, היה עזרה בהשמה בעבודה למסיימי הקורס, כאשר שיטת ההשמה של המנטור הגדול כולה מתבססת על לינקדאין.

מה לעשות?

חשתי פיתוי עצום לתפוס את ההזדמנות הזו שאולי תכלול בתוכה גם השמה, כזו שתחלץ אותי סוף סוף מהמעגל המייגע וחסר התוחלת שאני מצויה בו כבר תקופה. ומצד שני, האם באמת זה צעד ראוי וכדאי?

ההתלבטות בתוכי הוכרעה בנקודה מסוימת. הפרסומת על הקורס היתה משכנעת וקורצת, והחלטתי להירשם לקורס ולשמוע פרטים. מקסימום, סיכמתי עם עצמי במחשבה מהירה, אחרי שאתחיל את הקורס אמצא כבר פתרון טכני כלשהו, כמו להחליף סינון או לקנות סטיק נוסף וכו'….

נכנסתי ללוח הפגישות של המכון, וקבעתי פגישת זום לעוד מס' ימים, בשעה היחידה שהייתה פנויה (18:40 אם נדייק).

היום הגיע, ובזמן שנקבע ניסיתי להיכנס ללינק של הזום. אך משום מה, במשך עשר דקות הניסיונות לא צלחו.

טוב, חשבתי, כנראה יש תקלה, אקבע פגישה ליום אחר.

בינתיים, אחת מאחיותי בבית השתעממה והחליטה ללכת לאסוף את הדואר שלנו, אחרי שלמעלה מחודש (!) לא הביאו אותו. אנו גרים באיזור בו אין תיבות דואר מתחת לבית….

בדיוק כשסגרתי את המחשב היא חזרה, והתחלתי לחפש בערמה הענקית של הדואר משהו מעניין לקרוא.

מגזין 'דף הבית' של שמורה ששכב שם בתוך הערימה, היה נראה כמו אופציה טובה.

פתחתי בעמוד 'אקראי' אליו כיוונו ידי מלמעלה- היה זה מדור 'אשמורת'. תמר, כותבת המדור, סיפרה שם על חוויות ומסקנות אישיות שלה בעקבות תהליך חיפוש עבודה שעברה ללא לינקדאין, ואף השאירה הפניה בתחתית העמוד לקבלת טיפים ומידע שאספה בנושא.

צמרמורת אחזה בי. הרגשתי את יד ה' , לא פחות מזה…

זה היה כל כך לא מקרי, כאילו התשובה לדילמה שלי כתובה לפני שחור על גבי לבן.

בו ברגע גמלה בליבי החלטה להשעות את כל נושא הקורס מעל הפרק, וכמובן, בתור השתדלות חילופית לבקש מכן ב'שמורה' את החומר ולבדוק מה כן אפשר לעשות בצורה כשרה.

זהו.

אני עדיין אחוזת צמרמורת…

מרגישה בחוויה עזה שה' איתי, ומלווה אותי בהשגחה פרטית ומדויקת.

במצב בו אני נמצאת, בתקופה מאתגרת של חיפוש עבודה ושידוכים במקביל, כאשר הכל נראה יבש ואין כלום באופק… לפעמים הכאב הקשה ביותר הוא התחושה המנותקת הזו, התהייה המנקרת בסתר לב- האם מישהו שומע אותי, מישהו רואה ומקשיב..? האם ההתגברויות שלי משמעותיות או שאני 'מדברת לקירות'…?

עכשיו ב"ה התאפסתי בחזרה, אני מרגישה ש"סוללת האמונה והבטחון" שלי התמלאה שוב.

עזרתם לי להתחבר חזרה ל'לינק' החשוב ביותר- הקשר הישיר ביני לבין בורא עולם, ולהרגיש אותו עד מקום פנימי בתוכי.

אין לי ספק שזהו הקשר היחיד שיכול לעזור לי!

היום הגיע, ובזמן שנקבע ניסיתי להיכנס ללינק של הזום. אך משום מה, במשך עשר דקות הניסיונות לא צלחו

תגובות השמורות לסיפור

מפה לשם החלטתי לעשות את כל ההשתדלות שלי בעניין ואחד הדברים היה לסגור את פרופיל הלינקדאין המאד מתוחזק שהיה לי…

וואו כמה שיש לי להגיד על הדבר הזה!

הרבה אחרי החתונה ועם בית מלא, למדתי מקצוע חדש בתחום ההייטק. סיימתי בהצטיינות אבל בדיוק כמוך התחלתי לעבוד בלחפש עבודה. תוך כדי עבדתי בעבודה זמנית כי חייבים פרנסה, וב״ה עוד לידה בדרך, ואז הקולות של: בחיים לא יקבלו אותי במצב הזה כשעוד כמה חודשים אני אצא לחופשה. ובאמת קיבלתי הרבה לא, וכל פעם התאכזבתי מחדש והמשכתי לחפש.

בחופשת הלידה שלי החלטתי שזהו, אני כל כך רוצה לעבוד במה שלמדתי! אני כל כך טובה בזה וזה נותן לי הרבה סיפוק ו-רק תנו לי להסביר את כל זה למעסיק פוטנציאלי… מפה לשם החלטתי לעשות את כל ההשתדלות שלי בעניין ואחד הדברים היה לסגור את פרופיל הלינקדאין המאד מתוחזק שהיה לי.

בדיוק כמוך, החל מאמצע הלימודים התחלתי לשמוע כמה פרופיל מתוחזק וקשרים נכונים שם יעשו את העבודה. אם ככה, אמרתי לעצמי, נשקיע עד הסוף והשקעתי. אבל בתוך תוכי זה הרגיש לי לא הכי נכון. בהתחלה הורדתי את התמונה השארתי רק את השם אבל לא יודעת- הלינקדאין גרם לי להרגיש פשוט לא טוב.

ואם כבר, אז תני לי להסביר לך גם למה: לינקדאין היא אכן רשת חברתית, אבל מזויפת מעיקרה. ולמה? כי הקימו אותה בשביל שאנשים יחפשו שם עבודה. ולכן רוב הפוסטים של אנשים שם הם פוסטים של: התקדמתי בעבודה, מצאתי עבודה חדשה!, והרבה מידע בהצפה מוגזמת על חידושים שונים בתחומים טכנולוגיים.

כל זה ביחד למחפשת עבודה הוא מייאש ומדכא בו זמנית. הרי אף אחד שם לא מספר שפיטרו אותו או שהוא מחפש עבודה כבר למעלה משנה, אף אחד לא מספר לך שמשלמים לחברות גדולות לפרסם שם עבודות כי אלמלא כן לינקדאין לא הייתה מה שהיא, אבל הם באמת לא סופרים את הרזומה שלך שמגיע יחד עם עוד אלפי! אחרים, אף אחד לא מספר לך ש-90 אחוז ממחפשי העבודה מתקבלים בסוף דרך חבר מביא חבר בכלל- ואת רק תראי את ההצלחות של כולן ותרגישי כאילו את היחידה בעולם שלא מצאה עבודה טובה עדיין עם טייטל מרשים ומכובד.

יום אחד פרסמו סקר שערכו בקבוצת חרדיות בהייטק, ואחת השאלות הייתה: איך התקבלת לעבודה- מתוך עשרות אלפי תשובות- 70 אחוז היו דרך חבר מביא חבר ו-0 אחוז!!! מלינקדאין. ולא בגלל שאין להן חשבון… ומשם התחילה לנבוט לי ההחלטה של זהו, אני רוצה לסגור. מצד שני- מה עם כל הקשרים שתיחזקתי ויצרתי שם??

אבל יום אחד, שבוע לפני סיום חופשת הלידה כשאין לי מושג מה יקרה הלאה, פשוט סגרתי את החשבון. לצמיתות. מחקתי אותו לגמרי. ותקשיבי לי טוב, יומיים אחר כך קיבלתי טלפון מחבר של חבר של אבא שלי ששמע שאני מחפשת עבודה ושלח את הלקוח הראשון בדיוק בתחום בו אני מחפשת, מהבית (החלום שלי ושל הבייבי!!), בשעות גמישות עם שכר שלא הייתי חושבת עליו בחלום השלישי אפילו. ומשם זה התגלגל והגיעו לקוחות נוספים והפכתי לעצמאית בתחום שאני כל כך אוהבת.

ומה יהיה הלאה? אני לא דואגת, אבל לעצמי כל הזמן אמרתי: אני רוצה עבודה בהכשר מהדרין!!! לא רבנות ולא פשרה!! ומה לעשות מהדרין לא כולל את לינקדאין… תאמיני לי שלא תפסידי מזה כלום, אפילו לא קשור בכלל להלכה או סינון- אפילו מעצם העובדה שלא תהיה לך חרדה חברתית בדיוק כמו כל רשת חברתית אחרת שמראה חיים מושלמים ונוצצים…

מחכה לשמוע את הסוף של הסיפור שלך:)

מצאתי את עצמי יושבת מולו ומסבירה כמה הפרופיל הזה הוא דבר גרוע ולמה יש התנגדות…

שלום וברכה, גם אני ג'וניורית על אותו סטטוס, אבל לא לגמרי – ב"ה אני נשואה. גם אני על אותו ניסיון וחושבת, כלומר, אנשים מסביב גורמים לי לחשוב שאולי בגלל שאני נשואה, חובת ההשתדלות שונה.

נוסיף על הניסיון ששאלתי רב בתור רווקה והתשובה הייתה לא "כן" ולא "לא" אלא לא הייתי ממליץ ולא משם תצמח הישועה (כמובן שהתשובה הייתה אישית אלי ולא כללית בכלל!). סיפרתי לבעלי ואמרתי לו אולי שילך לשאול שוב ויכול להיות שהתשובה תשתנה. הוא שאל אותי בעצם מה הבעיה.

מצאתי את עצמי יושבת מולו ומסבירה כמה הפרופיל הזה הוא דבר גרוע ולמה יש התנגדות. אח"כ מבררת כמה נקודות שעלו במהלך אותו שיח שאני לא ידעתי לענות. אני יודעת רק לדקלם מה שאומרים לי על לינקדאין. ב"ה לא הייתי שם ומנסה לברר לעצמי מה בדיוק הבעיה.

לרגע קלטתי שאולי הקושי שלי נובע מכך שאני לא בדיוק מבינה עד כמה הוא מסוכן. בעצם הניסיון כאן הוא לא מה יש שם, כי אף בחורה שמורה לא רוצה להיות שם. הניסיון כאן הוא אמונת חכמים שאומרים שלא כדאי, ופעמים מתגנבת תחושה שהרי גם הם לא שם. היה רגע של שקט. אנחנו צריכים בסופו של דבר פרנסה. אחרי אותו רגע בעלי אמר לי שהוא ילך לשאול רק כדי שלא נרגיש שאולי היינו כן צריכים וזה כן הייתה ההשתדלות אבל, כשהוא מבין מה זה ורק על קצה המזלג, הוא לא מאמין שהוא יגיד לי לפתוח פרופיל כזה. הוא לא רוצה שאשתו תהיה שם…

אני לא מנסה למדוד ניסיונות. ברור שבעלי עומד לצידי הרבה יותר קל (ואני יודעת שזה לא מובן מאליו והיו בעלים שלא היו מבינים מה הבעיה. לא נכנסת לנושא..) וגם ב"ה הערך שלי לא נמדד אם אני עובדת או לא. בסופו של דבר אני מרגישה במוחש את דבריו של המס"י שכל החיים הם ניסיון העושר והעוני וגם חיי נשואה וחיי רווקה והשאלה על כל דבר זה לא מותר/ אסור אלא זה מקרב/ מרחיק.

התלבטתי הרבה אם לכתוב כי עדיין לא שאלנו את הרב, אבל בכל מקרה אני חושבת שזה יכול לחזק עוד בנות והשאלה בסופו של דבר כל אחת אמורה לשאול בעצמה ולעשות מה שיורו לה, אבל קודם כל שתשאל את עצמה, כי ברוב המקרים התשובה היא בהתאם למה שהיית רוצה לשמוע. שיתירו לך או לחזק את עצמך…

הרבה תפילות ואמונה כי ההפי-אנד לא נראה באופק ורק האמונה שמי שזן את כל העולם מביצי כינים… יכול לזון ולפרנס ואינו צריך לינקדאין. ובע"ה נראה עין בעין ש"אין אדם שומע לי ומפסיד".

השוני ביני לבין חברותי לעבודה היה בולט. אני הרגשתי שזכיתי בפיס, כל יום אמרתי מזמור לתודה ברגש!

את מדהימה. ממש מעריכה מאוד, ושתדעי שחיזקת גם אותי. יכולה רק לשתף שלפני כמה שנים הייתי באותו סטטוס חיפשתי עבודה. המון. זמן. אז אמנם הייתי נשואה, אבל הלחצים גם קיימים- נוכל לקנות דירה? איך נכסה משכנתא? כסף לשכירות, לקניות בסיסיות, מה אעשה כל בוקר? השאלות של הגיסות.. חמותי..

הבקרים משמימים, לא נעים ליפול על ההורים. הרגשתי שאין לי פריבילגיה לקבל תמיכה כלכלית מהורים שגם ככה חנוקים כשאני אישה צעירה ובריאה שיכולה לעבוד..

את התפילות והקשר החזק לבורא עולם אני זוכרת עד היום, ומתגעגעת לזה. אחרי תקופה ארוכה (כמעט שנה) של ניסיונות רבים ואכזבות וייאוש ותקוה התקבלתי. דרך חברה שדחפה במקום בו עבדה.

השוני ביני לבין חברותי לעבודה היה בולט. אני הרגשתי שזכיתי בפיס, כל יום אמרתי מזמור לתודה ברגש! יש לי לאן לקום בבוקר! לפתוח יום! שמעתי מסביבי המון תלונות, על המנהלים, על המשכורת, תנאים ואני רק שמחתי בעבודה והודיתי לה'. מסתבר שגם הרגישו את זה שם, התקדמתי מהר.

האמת שהבטחתי לעצמי אחרי שהייתי במקום הזה שאנסה ככל יכולתי לעזור למי שעדיין צריך עזרה, ייעוץ או הכוונה, אבל היום אני לא מצליחה להכניס אלינו אף אחת, כך שדיי יצא לי הרוח מהמפרשים..

אם למישהי יש רעיון איך בכ"ז אני יכולה לעזור אשמח לנסות. אני כיום גם בסטטוס חיפוש עבודה, וזה קשוח.. (כן, גם לבעלות ניסיון:) ותוך כדי שאני כותבת אני מזכירה לעצמי- להתפלל! לבקש! להאמין שהכל ממנו והקב"ה יודע בדיוק מה טוב לי!

מה שאני רוצה להדגיש- התפילות לא נעלמות, הן שם, נאספות אחת לאחת וכשמגיע הרגע המדויק בשבילך את תיוושעי. הכי חשוב בזמן הזה זה לעשות את המקסימום להישאר ברוגע, בשלווה, להתפלל ולהאמין ולעשות את כל ההשתדלות המוטלת עליך… בהצלחה גדולה מחזקת את ידי כל אחת באשר היא שצריכה ישועה

יכולה לשתף שגם אני עברתי תקופת המתנה לא קצרה לשידוך שלי, וגם לא עבדתי במקצוע הנחשב וה"שווה" שאותו למדתי…

לכל מי שמתנסה בניסיון הלא פשוט הזה של המתנה למציאת עבודה והמתנה לשידוך- זה אכן נסיון שנשלח מלמעלה, אמנם מהצד זה נראה צרות של עשירים, אך אין ספק שזה ניסיון- מאחלת לכל אחת שעומדת בצומת הזאת שתזכה לעמוד בכך בכבוד, ואיך? ע"י תפילה, השענות על הקב"ה ואמונה!

יכולה לשתף שגם אני עברתי תקופת המתנה לא קצרה לשידוך שלי, וגם לא עבדתי במקצוע הנחשב וה"שווה" שאותו למדתי. הרגשתי לחץ סביבתי וחברתי לעבוד במקצוע "שלי", הסבירו לי שזה נשמע פחות טוב בשוק השידוכים (עבדתי במשהו אחר), אך אני בחרתי להקשיב ללב שלי, השתדלתי לחשוב מה ה' רוצה ממני, והמסקנה שלי היתה שלא נכון לי להתחשב במה יגידו עלי בשוק, אלא איזו עבודה מתאימה לי וטובה לי.

ב"ה מצאתי את זיווגי הטוב ביותר שיכול להיות. (למרות העבודה ה…) והמסקנות שלי מהתקופה הזאת:

א. אל תתחשבי במה שאת חושבת שחושבים עליך (כי מה באמת חושבים אף אחד לא יכול לדעת…) אלא במה שטוב ונכון לפי דרך התורה. חבל לבזבז אנרגיות על לייצר לעצמי שם טוב! ממילא שידוכים הם משמים (הכל בעצם, אך בשידוכים כמעט תמיד רואים בחוש שהכל מנוהל מעל לדרך הטבע)

ב. והעיקר- להתפלל, לבקש מה' מכל הלב, במילים שלך כל מה שאת רוצה וחלמת עליו! נכון, לא מיד מרגישים שה' שומע כל מילה, (כדי שיהיה נסיון האם להאמין גם כשלא רואים בעיניים ישועות- כדי שנוכל לבחור בטוב בעצמינו) אבל במבט לאחור ממש ראיתי בחוש שתפילתי נשמעה והתקבלה במלואה, ולתחושתי- דווקא התפילה חסרת המילים, ישר מהלב היא המחברת ביותר והנשמעת ביותר! שנזכה לכך תמיד!

כנראה באמת לא היית שלמה עם עצמך ובסתר הלב נמשכת לגבוה, הנשמה שלך ביקשה את הסימן הזה והשם שמע אותה ושלח לה!

איזה סיפור מרגש! אשרייך!

כנראה באמת לא היית שלמה עם עצמך ובסתר הלב נמשכת לגבוה, הנשמה שלך ביקשה את הסימן הזה והשם שמע אותה ושלח לה!

עוד מילה לג'וניוריות, אתן בתחילת הדרך, לפעמים לא רואים את מה שיש מעבר לעיקול.

אבל מעבר לעיקול מחכים לכן דורות שאתן אלו שתחברו אותם להר סיני. קראתי בשבת קטע מהרב פינקוס שמתאר שני מקרים של בוקר לחוץ שבו אימא קמה מאוחר ושולחת את הילד לחיידר בלחץ, אבל באחד מהמקרים שנייה לפני שהאם נסחפה למרוץ הבוקר, היא אמרה לעצמה: משה קיבל תורה מסיני וכו', עכשיו אני שולחת את הילד שלי ללמוד תורה ומחברת אותו להר סיני, וזהו. אח"כ הבוקר ממשיך במרוץ ובלחץ, אבל כמה אהבת תורה יש בכל הזירוזים שבאים אח"כ! איך הילד הולך בצורה אחרת לגמרי לחיידר!

את, ג'וניורית, וגם אני, וכולנו, יוצרות בוקר בוקר אימא שמחוברת להר סיני, שמחוברת לדורות דורות של אימהות יהודיות גיבורות. נכון שכשמספרים על אימהות של תלמידי חכמים עולה לנו בראש תמונה של אישה נחושה, כוחה בסידורה והיא עומדת במסירות נפש ומגדלת בן שיאיר את העולם?

האישה הזו – זו את! זו אני!

כל אחת מאיתנו היא אימא יהודייה גיבורה, לביאה, שלא נכנעת!

אנחנו לא יושבות באישון ליל ומטליאות מכנסיים שוב ושוב, ולא קמות באשמורת הבוקר ומוליכות ילד אחר ילד לבית המלמד בזוג אחד של מגפיים, לא שולחות ילד בן שבע לישיבה, לתמיד, אולי גם לא מרטיבות סידורים בבקשה אחת ויחידה. אנחנו חיות בדור של שפע, בדור של מגוון חיידרים והסעות ומגפי גומי, בדור של טלפונים בישיבות ואוטובוסים ומשלוחים וממתקים, בדור של לחם ופרי ומשהו לנשנש ועוד משהו לדרך חזור הביתה כל יום.

בדור של לינקדאין ופייסבוק ו-AI ובינה וווטסאפ ומקצוע והדרכות ואם את לא שם את לא קיימת וככה תמצאי את המשרה הנחשקת בשלושה צעדים פשוטים וככה יכירו אותך ו…

בואו נזכור לפני כל צעד, לפני כל דבר חדש, את המקום שלנו. רק זה – לזכור.

מבלי להפחית מהמעשה הגדול שעשית, אני מרגישה באופן אישי צורך גדול לומר לך שלכל החלטה בחיים-יש צד שני…

איזה סיפור! ממש מסירות נפש 2025.

מבלי להפחית מהמעשה הגדול שעשית, אני מרגישה באופן אישי צורך גדול לומר לך שלכל החלטה בחיים-יש צד שני. את רוממת את עצמך, זה רומם את בעלך (בקרוב ממש בעז"ה) ואת כל הבית שלך. אם נכנסים לרשתות האלה (וכי זו הדרך היחידה של הקב"ה לשלוח פרנסה, לשלוח עבודה?) ומשתפים בהגיגים מקצועיים ועוד כל מיני-גם זה משפיע.

אני מכירה מישהי, חכמה ומוכשרת, (לא מהציבור שלנו), היא אחרי תואר ראשון ושני (אוניברסיטה עברית) ו..אין עבודה. והיא מספרת לי כזה שיש לה פרופיל לינקדאין מעולה ממש (ממנה הבנתי מה זה בעצם) והוא נחשב לחזק ביותר, רק שעבודה אין עדיין, היא מרגישה בחוויה של עבודה, כאילו היא מתקדמת, אנחנו רוצות לעבוד תכלס לא בכאילו.

לא יודעת מה תחשבו על השורות הבאות, אבל זה נכתב באמת מתוך הלב שלי: תדעו בנות יקרות שגם לחילונים אין עבודה כשהם רוצים, (אפילו שלא מעניין אותם סינון/סביבה נפרדת/וכו) גם לחילונים קשה לחנך ילדים (אפילו שהרף אליו הם מכוונים נמוך מאוד, אז אפשר לחשוב שאולי קל להם) גם נשים חילוניות לא מוצאות בגדים בחנות (למרות שהן לא מודדות אורכים) וגם לבחורות קשה למצוא חתן (אפילו שהן יכולות לפגוש אותו בכל רגע פוטנציאלי נתון)

שנמשיך? הבנו את הקטע;) לכולם יש התמודדות, התלבטויות, מלחמות, אשרי מי שזוכה להתמודד על הדבר הנכון, וכמובן לקבל שכר. ריגשת אותי מאוד בסיפור שלך, אני בטוחה שאת תצליחי מאוד בעז"ה גם בעבודה ובעיקר בעבודת החיים שלך.

זה כ״כ מדהים לראות בנות שמיד אחרי שיצאו מהמעטפת של הסמינר יש להם כוחות לעמוד בצורה מעוררת התפעלות בכאלו נסיונות לא קלים בכלל...

וואו ממש ריגש אותי!! זה כ״כ מדהים לראות בנות שמיד אחרי שיצאו מהמעטפת של הסמינר יש להם כוחות לעמוד בצורה מעוררת התפעלות בכאלו נסיונות לא קלים בכלל… אני חושבת שזה קידוש השם גדול, ובעז״ה תמצאו עבודה שווה וטובה!!!!

לעתיד לבוא כשיראו לכם את הזמנים האלו של ההתלבטויות הקשות והמייסרות האלו, אתם גם תתפעלו מהעוצמה שהיתה לכם, להחליט לא ללכת למקום עבודה שהוא לא 100% בצורה שד׳ רוצה.

אני רוצה להוסיף, שכשאני התחלתי לעבוד היה לי תקופה שהייתי די מבולבלת איך אני רוצה להיות מבחינה תקשורתית, בסוף החלטתי [כל מקרה לגופו, זה מה שהיה אצלי] שלא שווה לי לעבוד בצורה שמורידה את הרוחניות שלי, ולכן לא כ״כ הייתי נחמדה [לא היתה אפשרות להיות קרירה ומקצועית, כי הייתי מתחילה חששנית והמנטור שמעלי היה מדי נחמד וקצת בעייתי, השאלה היתה אם לזרום איתו בנחמדות או להיות טיפוס קר ופחות מגיב…]

אחרי שהחלטתי, היה הרבה מאד פעמים שבנות אמרו לי שאני הורסת לעצמי בידיים, ויכולים לפטר אותי רק בגלל זה וכו׳ – וזה היה מאד קשה ובכלל לא ברור שזה מה שהייתי צריכה לעשות, אבל הרגשתי לא נכון לנהוג אחרת. אבל אחרי תקופה ראיתי שלא רק שלא פיטרו אותי, אלא היה פיטורים מאד רציניים אצלינו, וב״ה אני נשארתי…..

גם אם לסיפור היה סוף אחר לא חושבת שהייתי מתחרטת ומתנהגת אחרת!, אבל אחרי שזה הסוף אני רק מגיעה לחזק את מי שכן חשוב לה להיות מלכתחילה ולא בדיעבד!! בהצלחה ענקית! ותדעו שאין שכחה לפני ד׳

ניסיתי הרבה שנים להיכנס לתחום שהשקעתי בו עשרות אלפי שקלים של התמקצעות אבל לא ויתרתי על עקרונות שלי…

וואו, למצוא עבודה זה לא קל… כאחת שנמצאת 19 שנה בחוץ לסמינר והתראיינתי בעשרות משרות עבודה מזכירות/הוראה/וכו', לא אפרט את התחום שלי כי הוא ספציפי, אבל ניסיתי הרבה שנים להיכנס לתחום שהשקעתי בו עשרות אלפי שקלים של התמקצעות אבל לא ויתרתי על עקרונות שלי!

פעמים שנזקקתי להכנסה והלכתי לעבוד במעון או מ"מ במזכירות, זה היה קשה ומתסכל. אני מחפשת חברה שמורה, לא מותרת על הנייד הכשר (וכן גם כאן, התקבלתי לעבודה ואחר כך אחת האחראיות אמרה לי שאני חייבת וואטסאפ כי היא לא מתכוננת להודיע לי בנפרד שום דבר, אז אמרתי תודה ולהתראות)

עוד עבודה במשרה חלקית שהתקבלתי והתחלתי בה, שבוע אחר כך הבוס קרא לי והודיע שאחת הקבועות שלו ביקשה את השעות. לא נכנסתי למריבות. אמרתי שלום. עוד עבודות דווקא במקומות שמורים וחרדיים, מוסדות משלנו אמרו לי לא, כששמעו שאני גרושה:(.

אמרתי לעצמי בשום מקום נורמלי זה לא עובר שאלה כזו על חיי האישיים, למה רק אצלנו זה קורה? נפגעתי מאוד וכעסתי… אבל לא ויתרתי על העקרונות שלי. וב"ה השנה זכיתי בעבודה מעולה, משכורת טובה, קרוב לבית (מרחק הליכה), צוות נשים מקסים, החסימה במחשב פועלת. ובתחום שהשקעתי בו כל כך ועשר שנים אני מתגלגלת בו בין עבודות:) תודה להשם יתברך!

אני גם ג'וניורית ואולי כבר לא אהיה עובדת הייטק.... תודה שאתם מציפים את הנושא כי זה באמת קשה!!!

היי, תודה! אני גם ג'וניורית ואולי כבר לא אהיה עובדת הייטק…. תודה שאתם מציפים את הנושא כי זה באמת קשה!!!

בעלת הסיפור הזכירה את זה ממש בעדינות "כשהסטטוס התעסוקתי משרת עוד כמה מטרות חשובות"… אני גם הייתי רווקה בסטטוס הזה – (וגם נישאתי ב"ה ועוד אין לי עבודה) אבל הציבור צריך להבין:

א. שאין!!! עבודה בתכנות (ביותר מ50% מהמקרים ואני כבר שנה שניה מחוץ לסמינר)

ב. שהאישיות של הבת והמוצלחות שלה לא קשורה במיליגרם לזה שיש לה או אין עבודה!!!!!!! ובפרט לא קשור לעבודה ספציפית בהייטק!! צריך לצעוק את זה הכי בקול שאפשר, וגם – תתחילו לחפש מקצועות אחרים (אני למשל כרגע עובדת בתחום הביטוח – במשרה לא נחשבת אבל עם הרבה אופציות לקידום – ומאוד נהנית)

תפסיקו להיות ממוקדים רק בתכנות- חבל!! לגבי לינקדאין – לצערי אכן יש לי  פרופיל כזה (אני לא בקיאה גדולה בעניינים האלו, אז יכול להיות שאני באמת לא מתחזקת אותו טוב…) אבל חייבת להודות שבינתיים לא נראה שהישועה יכולה לבוא ממנו בדרך כשרה שמתאימה לבת ישראל… (ואני כמובן לא אפעל באופן שלא מתאים או שעלול לקשר אותי לאנשים הלא מתאימים…)

אשמח לקבל תגובות: א. לגבי דעתכם על נושא השידוכים ב. על הנהירה בתקופה הזאת לתכנות דווקא. תודה רבה

אני בטוחה שהזמן הארוך שלקח לא קשור לזה, אלא זה לא היה הזמן שלי משמים, ולכל דבר יש את העיתוי המתאים והמכוון לקרות…

שלום, אני ב"ה מתחילה כעת עבודה חדשה אחרי כמעט שנה וחצי של חיפוש עבודה (באבטלה, לא תוך כדי עבודה..), ואני לא מתחילה בשוק.

במהלך הזמן הארוך הזה פניתי ונפגשתי גם ליועצות תעסוקתיות ומנטוריות ומרכזי השמה וכו' ובאמת העצה המשותפת לכולם היתה לינקדאין, אפילו אמרו לי שיש חברות שמסננות קו"ח שאין בהן קישור כזה. (וזה כנראה לא נכון, כי כן נקראתי לראיונות עבודה בחברה שנאמר לי עליה כך). והנה בעז"ה התקבלתי לעבודה מצוינת בלי להיות קיימת בלינקדאין, והאמת- אין לי מושג אפילו איך הגעתי לשם.

אני בטוחה שהזמן הארוך שלקח לא קשור לזה, אלא זה לא היה הזמן שלי משמים, ולכל דבר יש את העיתוי המתאים והמכוון לקרות.

נקודה למחשבה שעלתה לי בזמן הזה- בתור אחת שחיפשה מקום עבודה שיש עוד בו חרדיות (ועדיף כמה שיותר..), אולי המקומות שמפורסמים שם (ובכלל באתרי ההשמה הכלליים) הם פחות כאלו? אולי המקומות שאני מחפשת נמצאים דווקא ברשימות התפוצה לנשים במיילים וכו? אין לי תשובה חד משמעית על זה.

מאחלת לך וכל המחפשות שתמצאו בעז"ה את מה שאתן רוצות, בדרך שאתן רוצות.

וואו הייתי באותה הסירה בדיוק. מתפללת ומייחלת לקריעת ים סוף פעמיים- שידוך ופרנסה... תאמיני לי, הקב"ה לא שוכח כל מעשה הכי קטן!!!

וואו הייתי באותה הסירה בדיוק. מתפללת ומייחלת לקריעת ים סוף פעמיים- שידוך ופרנסה… תאמיני לי, הקב"ה לא שוכח כל מעשה הכי קטן!!! התקופה הזו יקרה מפז, אני בטוחה בע"ה שבמבט לאחור תראי איך הכל היה שווה ומדויק, רק תוך כדי זה ניסיון קשה..

תכלס, אחרי שכל החברות שלי היו נשואות ועם עבודה.. ואחרי שחיכיתי וייחלתי והתפללתי, התקבלתי למשרד הכי גדול בארץ, וב"ה אחרי זה גם התחתנתי.. וילדים ב"ה… תמיד היו שגורים על לשוני פסוקי בטחון בה' "הבוטח בה' חסד יסובבנו", " ה' צלך על יד ימינך" "להודיע שכל קוויך לא יבושו.." ועוד..

פעם קראתי בספר של הרב זילברשטיין שכשאדם מתנהג "לא הגיוני" גם הקב"ה משלם לו בצורה לא הגיונית… הכל כמובן עשיתי בהתייעצות עם רבנים. מניסיון, הקב"ה משלם לא הגיוני… הרבה הרבה הרבה מעבר… מעריצתך

מצד אחד הסיפור רחוק מהתמודדות שלי והיא נשמעת רחוקה.. מצד שני גם אנחנו ה"ותיקות" נמצאות כעת בשוק סואן…

אכן, היטבת להגדיר. הכל עניין של – סוללת האמונה והבטחון. מצד אחד הסיפור רחוק מהתמודדות שלי והיא נשמעת רחוקה.. מצד שני גם אנחנו ה"ותיקות" נמצאות כעת בשוק סואן שאין מי יודע מה ילד יום והשמועות ואפילו הכותרות בעיתונים כבר מספרות על "אלפים מפוטרים"….

ומה שיש לי להגיד לך ולעצמי איך אדע האם מה שאני מתלבטת ושוקלת הוא בגדר השתדלות – מבדק ראשון האם זה "כטובע הנאחז בקש". מי שרץ אחר כל השתדלות בלי לבדוק אותה האם אכן מועילה ונדרשת, אלא כי ככה אומרים וככה כולם… הוא כמו טובע שנאחז בקש – רק מפני הפאניקה וזו לא השתדלות!

בטח ובטח כזה מריח למרחוק ההיפך מרצון ה' (ככה אני אומרת לעצמי כשכל הסביבה שלי דוחקת לשימוש ברובוטים.. שאולי מותר ואולי אסור.. ומחר מי שלא שם לא פה….) הרבה הצלחה לכולנו!!

אגב, אני מכירה גם הרבה שיש להן לינקדאין, פרופיל טוב, ועדיין בגדר של מחפשות…

אני יודעת שזו בעיה. לצערי, בעבר פתחתי גם אני פרופיל, פרופיל מעולה, דרכו כמה וכמה חברות שלי התקבלו לעבודה, וכן, גם אני, מצאתי עבודה מעולה. זו פלטפורמה עם פיתוי מאד חזק, באמת, מרגישים ששם ה"אקשן". וכן, זו רשת חברתית לכל דבר.

לפני כמה וכמה שנים שמעתי שהרב גואלמן אמר ש"אין ברכה בחיפוש עבודה בלינקדאין", ומי לא רוצה ברכה? הרי אנחנו לא רוצים "הרבה כסף", אלא "ברכה בכסף".

אגב, אני מכירה גם הרבה שיש להן לינקדאין, פרופיל טוב, ועדיין בגדר של מחפשות. אני מאז ששמעתי את זה, לא נכנסתי לשם ולא קשורה לשם, ברוך ה' וה' הוא זה ששולח את ההצעות והמשרות והפרנסה. ותאמינו או לא, אבל גם לא דרך לינקדאין.

אז מחזקת את ידיכן, אחיות צעירות שנחתתן לעולם משוגע, תמשיכו להיות גיבורות ושמורות, ולא להתפתות לרשתות האלו!!!

משום מה התקבעה עובדה מוטעית שלינקדאין הוא כלי למציאת עבודה. העובדה הנכונה היא שלינקדאין הוא כלי ליצירת קשרים…

כל הכבוד, בהצלחה! תודה על השיתוף, חושבת שזה הכרחי בתקופה הזו לעורר על הנושא החם הזה. משום מה התקבעה עובדה מוטעית שלינקדאין הוא כלי למציאת עבודה. העובדה הנכונה היא שלינקדאין הוא כלי ליצירת קשרים.

זה שהקשרים ממונפים לטובת חיפוש עבודה – כבר פחות רלוונטי, ולדעתי חשוב שכל אחת תדע את האמת לפי שהיא מקבלת החלטה בנושא. (ואני כותבת מבפנים.. בסינון שלי מאשרים את האתר, ואכן למשך תקופה לינקדאין היה פתוח עד שקלטתי את העיוות וחסמתי אותו ב"ה.

וזו ההזדמנות לתזכר (את עצמי, תרשו לי לעשות את זה בקול ;) – סינון הוא לא הכשר. גם אם אתר כלשהו נפתח בסינון – עדיין צריך להציב גבולות פנימיים ולקבל החלטה עצמית אם להיכנס לאתר או לחסום אותו.)

אני גם חיפשתי עבודה במשך שנה, מלאת אכזבות ותסכולים, התרוצצויות ראיונות ומבחנים...

וואו!! ריגשת אותי!! במיוחד לאור העובדה שאני כל כך מזדהה עם הנאמר:) אני גם חיפשתי עבודה במשך שנה, מלאת אכזבות ותסכולים, התרוצצויות ראיונות ומבחנים… וכמובן- הרבה התלבטויות לגבי לינקדאין, עבודה בצבא וכו', שנראה לכאורה שזאת הדרך היחידה להיכנס לשוק כג'וניורית… וכל זה לצד- כמו שאמרת- בזמן שהסטטוס התעסוקתי משרת עוד מטרות חשובות, אני לגמרי הייתי שם..

רק רוצה לעודד אותך, שה' אוהב כאלו ויתורים, בחיים לא מפסידים מכאלו דברים! גם אם נראה שאת פראיירית, נאיבית, ומורידה לעצמך נקודות זכות בקורות חיים וגם ברזומה… יש סיעתא דשמיא מיוחדת למי ששומר על עצמו!

אין לך מה לדאוג, זה הכל השגחה פרטית אחת שאותה את צריכה וממצוות לא מפסידים…

אין לך מה לדאוג, זה הכל השגחה פרטית אחת שאותה את צריכה וממצוות לא מפסידים, לא שזה טס בהכרח, כי אחרת לא היתה בחירה, אבל את אחת המשרות שלי מצאתי בבת אחת ע"י חברה מתוך המקום כשההשתדלות היתה אחת: להתקשר למקום אחר שלא ענה.

את חושבת שלקב"ה אין יכולת לעזור לך ככה, כמו שאת?! פשוט עוד לא הגיע הרגע (או שאת צריכה להתבשל עוד קצת לתפקיד המיועד) ואולי למלאות את מכסת התפילות / החיזוקים ובנוסף – וכי כל מי שבלינקדין בהכרח מוצאת עבודה?! מכירה מישהי משם שבסוף מצאה בדרך רגילה ופשוטה..

גם לי הייתה שאלה כזאת פתחתי חשבון בלינקדאין והייתה לי שאלה אם להמשיך…

זה נכון שהיום ה-זירה של חיפושי עבודה היא בלינקדאין. במיוחד לאלו שרוצות לעבוד בחברת הייטק מסודרת ולא ממשלתי סטארט אפ חברה קטנטנה וכד', אבל גם לי הייתה שאלה כזאת פתחתי חשבון בלינקדאין והייתה לי שאלה אם להמשיך. שאלתי רב והוא פסק לי שבעז"ה אמצא עבודה גם בלי להשתמש בלינקדאין.

מאז אני לא שם.. באמת ב"ה מצאתי כבר עבודה פעמיים מאז (משרד קטן ומשרד ממשלתי). גם אם נראה שהחיפוש ובמיוחד אחרי משרות לא ממשלתיות קשה הרבה יותר, וגם אם יש ניסיון לחשוב שיש הרבה פחות ראיונות והזדמנויות (לא יודעת לתת סטטיסטיקות אבל נניח שכן)- צריך לזכור שבדיוק על הקושי הזה נקבל שכר!

ממליצה לך מניסיון לנסות גם ליהנות בינתיים. תחפשי לעשות דברים שאת אוהבת…

וואו, כל הכבוד לך!!!!!! כג'וניורית עד לפני שבועיים, אני ממש מזדהה איתך ועם הקושי, גם אני ברוך ד' ללא פרופיל לינקדאין וקיבלתי עבודה ממש טובה, אל תדאגי הקדוש ברוך הוא עוזר ויעזור לך, את אלופת על!!!

ממליצה לך מניסיון לנסות גם ליהנות בינתיים. תחפשי לעשות דברים שאת אוהבת, לצאת לזמן איכות עם חברות, להשקיע הרבה בתפילה, (בסך הכל את אוגרת תפילות לימים שלא יהיה לך זמן….) ממש ריגשת אותי, מזדהה עם התחושה המתוקה הזאת והגילוי הזה על אלוקים שמשגיח כל הזמן ונותן יד צמודה ומחבקת, מדהימה!!!

ממש מחזק וקרה לי סיפור ממש דומה…

ממש מחזק וקרה לי סיפור ממש דומה, סיימתי קורס QA (בזום מלא) והסבירו לנו בקורס על לינקדאין וישר קפצה לי המחשבה צריך תמונה.. ולא נרשמתי ללינקדאין.

חיפשתי הרבה זמן עבודה בתחום ואפילו שמעתי שיש כאלה "משפצים" את קורות החיים שלהם כי מבקשים ניסיון. היום אני עובדת במוקד בתחום אחר.

אולי פה בשמורה אפשר להעלות את הנושא איך אפשר לסייע לנשים ובנות שמחפשות עבודה בדרך קדושה וטהרה גם ללא ניסיון, ללא חשיפה ובלי פרסום תמונה בסביבה חרדית אודה לעזרתכם

אני חושבת שהתקופה הזו היא ממש "לכתך אחרי במדבר..", אבל בקרוב ממש מאחלת שיהיה ו"זכרתי לך חסד נעורייך.."

שלום יקרה, הסיפור שלך עוצמתי ומטלטל!! ממש גרם לי להזדהות איתך, אני גם עברתי תקופה של המתנה כזו, עם הרבה צמתים של בחירה, התקבלתי לעבודה 3 פעמים-אבל ויתרתי, וכן לא ראיתי מיד "עזבתי ונושעתי", אבל האמנתי שאין אדם שומע לי ומפסיד, והקב"ה אוהב אותי ומכין לי משהו יותר טוב.

אני חושבת שהתקופה הזו היא ממש "לכתך אחרי במדבר..", אבל בקרוב ממש מאחלת שיהיה ו"זכרתי לך חסד נעורייך..", והקב"ה יפנק אותך בעבודה טובה מאוד!!!

את מחזקת את עצמך, גם להילוכים אחרים בחיים, ואף בודאי מחזקת (ומסייעת לשמירה) לאחרות בסטטוס שלך ודומה לו…

אנא, תנו לי מקום להביע התפעלותי!! אמנם עבודתי במשרד אך לא בהיי-טק, אך קראתי הסיפור להלן, מ פ ע י ם!!

ראשית איחולי לכותבת הצעירה, חיזקי ואמצי, את מחזקת את עצמך, גם להילוכים אחרים בחיים, ואף בודאי מחזקת (ומסייעת לשמירה) לאחרות בסטטוס שלך ודומה לו.

מאחלת לך ולכולן למצוא עבודה במהרה, במסגרת הדרישות הרוחניות שלך!

לרגעים כאלו אני קוראת הבשמים של יוסף, להרגיש השגחה פרטית, לטיפה מלמעלה, מסר ישיר... זה מרגש בצורה לא רגילה…

לרגעים כאלו אני קוראת הבשמים של יוסף, להרגיש השגחה פרטית, לטיפה מלמעלה, מסר ישיר… זה מרגש בצורה לא רגילה.

באחת השנים בליל הסדר אמר האדמו"ר מסלונים על הבית בשיר ידיד נפש, "הדור נאה זיו העולם נפשי חולת אהבתך" מי יכול לומר שהגיע לדרגה שנפשו חולה מאהבתו לקב"ה? אפשר לפרש שנפשי חולה שתראה לנו אהבתך, תראה לנו סימנים של אהבה. זכתה המספרת שהקב"ה הראה לה סימן מובהק עד כמה היא יקרה לו.

מכירה המון בנות שכבר הרבה זמן בחוץ וכמעט ולא התראיינו…

חשוב מאוד!!! רק הערה: מה שכתוב שהיא מתרוצצת בין ראיונות, בודקת המוני הצעות ושולחת מאות קורות חיים…. גם זה יכול לתאר מצב טוב יחסית, ומי שלא שם, שלא תיחלש מזה.

מכירה המון בנות שכבר הרבה זמן בחוץ וכמעט ולא התראיינו (או בכלל לא). הקושי הוא להרגיש שקופה – ואולי הלינקדאין גם בזה נותן תחושה טובה… (לא יודעת כי לא ניסיתי..) שיהיה בהצלחה לכולנו.

בקצרצרה

מחזק מאד מאד!!! אני מחפשת עבודה ולא רוצה להשתמש בלינקדאין וכל הזמן יש הרצאות וטיפים ושומעת ש100 אחוז גיוס בהייטק זה בלינקדאין אבל לא! זו לא ההשתדלות שלי, ההשתדלות שלי לא אמורה להיות מפוקפקת זה ברור לי, צריכה להיות נקייה במאה אחוז ויותר! בהצלחה! אשמח מאד לקבל את הקובץ של טיפים לחיפוש עבודה בלי לינקדאין תודה רבה

***

בטח מלא יכתבו שמה שהן אוהבות זה שאין הפי הנד. אני, לא זה מה שמרגש אותי בסיפור אלא גבורת הנפש של בחורה מהממת וצדיקה שמחפשת לעשות טוב בעולם! הסוף האמיתי הוא לא ה"כן עבודה לא עבודה" הסוף הוא הטוב הצפון לצדיקים… בעולם הזה אנחנו לא מחפשים "סוף" ולא "עבודה" אלא רק את הדרך לעבוד אותו…

***

וואו מרגשת באמת. הצמרמורות שלך דבקו בי, סיפור שנותן כח לעוד יום בעבודה, להמשיך להלחם על הדקויות הקטנות, מה לומר ומה לא, להזהר לא לעגל פינות ויותר מכך איפה להציב חומות יצוקות כמה קילומטרים לפני הקו האדום… תודה לך!! מתפללת עלייך שבקרוב תמצאי את עבודת החלומות ותמשיכי עם האמת הפנימית החזקה שלך.
***

מדהימה!!!! כ"כ מבינה את הרגשות שעברת. אבל תדעי תמיד שרק משהו אחד מלמעלה הוא מנהל הכל. ואם זה הדרך שנגזר עליך לעבור עד למציאת העבודה, זה לא משנה אם זה עם לינקדאין או בלעדיו. בסוף הוא מחליט!!! והזכויות הללו יעזרו לך רק למצוא משהו טוב יותר עבורך! בהצלחה רבה!!!

***

אני עובדת ב"ה, אני רוצה רק לומר שזה בעיני הניסיון הכי קשה, למצוא עבודה. שבכלל יהיו הצעות רלוונטיות לדון על תנאים רוחניים, כי זה לא מתקרב לשם, שבכלל מגייסת תתקשר… ממש קריעת ים סוף. רק לומר שמתפללת עליכן, חושבת עליכן ומקווה שכולן ימצאו עבודה בקרוב ממש!

***

חיזקתם אותי:) אני עצמאית עם סינון של נטפרי ללא טלפון חכם וכו… ויש לי אפשרות להתחבר לקבוצת ווצאפ שממש יכולה לקדם אותי. הבנתי שאפשר דרך המחשב וכו אבל מהסיפורים של יום שלישי… אני מבינה שהכי כדאי בלי!!! אז תודה!!

***

וואו!! הגעתם בדיוק בזמן. קיבלתי הצעה לראיון עבור משרה שאני ממש רוצה, חשבתי לנסות לעשות חזרות דרך מנוי ה linkedinlearn שיש לי מהעבודה, והחלטתי שאני זקוקה להרבה ס"ד כדאי להתקבל למשרה ואני אנסה לבד ובדיוק קיבלתי את המייל שלכם, תבורכו

***

מוצאת את עצמי ממש באותה התלבטות, כשסביבי רוב הבנות החרדיות (טובות!) כן בעלות פרופיל כזה, ומדברות על זה בצורה חופשית וללא שום פקפוק… אשמח מאוד שתעלו את הנושא ודעת תורה ברורה בזה.

***

אשרייך!!! לא כל אחד זוכה לראות השגחה פרטית גלויה. אנחנו מאמינים שתמיד ה' משגיח, רק לא תמיד זוכים לראות את השגחה גלויה. כאן, זכית כי הרצון הפנימי שלך הוא טהור, וה' עזר לך ממש ברגע האחרון לא להיטמא. אשרייך!!!

***

וואו!! ריגשת אותי ממש!! אני עם דמעות בעיניים, מזדהה איתך מאוד מאוד מאוד!! אני מרגישה בדיוק בדיוק באותו מקום, שלפעמים את מרגישה פשוט תקועה מקצועית ושידוכית, אבל מחוברת להקב"ה.

***

סיפור מרגש ומחזק!! יכולה לומר מנסיוני בשוק (6 שנים), שבלינקדאין קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה בסביבה נפרדת, עם חסימה טובה ועוד, כפי שכל עובדת יראת שמים מחפשת. חזקי ואמצי!

***

וואו…. אני ממש ממש מעריכה אותך, ומאחלת לך למצוא בקרוב מקום טוב מבחינה רוחנית וגשמית יודעת מקרוב כמה זה לא קל….. ובמיוחד בתקופה בה את נמצאת, המון כוחות משמיים….

***

וואו איזה מרגשששש לראות את יד ה' ממש ולהבין מה הוא רוצה ממני עכשיו, מיוחד! מחזקת את ידייך ושתזכי בעז"ה לראות בקרוב גם את אור הישועות

***

את ממש מדהימה כוחות הנפש שלך עם הסיעתא דשמיא שזכית לה היא 100% כי את בדרך הנכונה. מאחלת שבקרוב ממש תמצאי את מקומך במקום טוב ונשואה באושר

***

כל הכבוד ובהצלחה! טוב שלא נכנסת לזה כי זה מתחיל משם מהר מאוד עובד לעוד הרבה דברים, ולחזור אחורנית הרבה יותר קשה מלא להיכנס לזה…

***

אווווווו חיזקת מאוד!!! זה באמת הרגשה כואבת מאוד להיות במצב הזה… מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ותזכי תמיד לקדש שם שמים:)

***

אמאלה! איזה אמיתי ומרגש!!! ממש הזדהיתי איתך עם היצר הרע הזה!!! תחזיקו חזק!!! אל תפלו בו!!!!!! בהצלחה!

***

ממש מסכימה איתך על כל מילה!!!!!!!! זה באמת קשה…. כל הכבוד לך מעריכה מאד!!!!!!!!

***

סיפור מרגש עד מאוד, למדתי מהסיפור המוןןןן תודה ענקית!

***

וואו אלופה, הצלחת לבחור נכון ובזמן

***

איזה גיבורה! כל הכבוד!

***

חזק מאוד!!!

***

תודה! מחזק

***

מרגש!

***

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

הגשת דוח שנתי לעצמאית / דוח החזר מס לשכירה

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.