כיכר היונים

סיפור אישי

תחליפי מזון

אחד היתרונות במשרה אליה התקבלתי היה הרכב הצוות: כולן נשים. חלקן חרדיות, חלקן ברמה דתית כזו או אחרת, אך מלבד הבוס אין גברים במשרד. רוב הזמן הוא יושב בכלל במקום אחר, כך שהנוכחות שלו לא אמורה לבלוט בשטח.

שבועיים מלאו לקיומי בעבודה ואני שומעת שאחת העובדות עוזבת. לרגל הפרידה מתוכננת ארוחה נחמדה של כולן יחד. "את מצטרפת?" שאלו אותי. למה לא. הזדמנות נחמדה לשבת יחד ולהכיר יותר. לא שהתכוונתי לטפח קשרי ידידות עם אלו שאינן חרדיות, אבל לא ראיתי סיבה מיוחדת שלא להצטרף.

תוך כדי התארגנות למאורע אני שומעת מישהי שואלת: "מה עם עידו, מתי אמר שמגיע?" הי, לא לקחתי בחשבון שהחגיגה בהשתתפות הבוס…

ניגשתי לראש הצוות ואמרתי לה שאם הבוס מגיע לא אוכל להשתתף בארוחה.

היא פערה זוג עיניים ושאלה: "למה? זו הזדמנות בשבילך בתור עובדת חדשה להכיר אותו ואותנו קצת מחוץ למסגרת העבודה" היא ניסתה לשכנע, ולא ידעה שדווקא מסבירה לי שאני צודקת בהחלטתי.

הרגשתי ממש לא נעים מולה, לא היו לי את הכוחות לעמוד על שלי ולהסביר את עמדתי. החלטתי להוריד את האחריות מעלי ולהרוויח קצת זמן בדו שיח הזה – "אשאל רב אם זה מותר" אמרתי לה, למרות שהיה ברור לי שלא.

השעה שנקבעה הגיעה ויצאנו כולנו מהמשרד לכיוון המעליות. הייתי במבוכה. לא ידעתי איך אני מסבירה את עצמי ויוצאת הכי טוב מהסיטואציה הזאת. התרחקתי מעט מכולן, עם הטלפון ביד, לא יודעת למי להתקשר, האם להתקשר, אולי אעשה שיחת סימולציה עם עצמי?

פתאום אני שומעת מישהי שואלת: "מה קרה לה?", כשהיא מתכוונת אלי, "למה היא מתרחקת? היא לא מרגישה טוב?" החלטתי לנצל את הרגע הזה, עכשיו את עושה את זה! אמרתי לעצמי.

"אני לא יכולה להצטרף לארוחה, אם יש גבר שיושב לאכול איתנו" הוצאתי את המשפט מהפה, וכמה טונות של לחץ השתחררו איתו יחד. היה שקט סמיך באוויר, מבטי כולן ננעצו בי. שמעתי בקול מה שהן חושבות עלי בשקט…

אחת מהן ניסתה לשאול אותי מה אעשה במשרד לבד, עניתי לה שאסתדר.

חזרתי לחדר ברגשות מעורבים, היה לי מוזר להיות שונה מכולם – אני טיפוס זורם שמחליק עניינים, והנה ככה יצאתי, ועוד בתור עובדת חדשה.

אבל מצד שני שמחתי מאד שלא נגררתי והצלחתי לעצור ברגע האחרון. הרגשתי ממש אסירת תודה לה' שנתן לי את הכוחות לעשות את הדבר הנכון ולעמוד בנסיון. לא הייתי סולחת לעצמי אם הייתי מתפתה והולכת.

זהו, זה הסיפור שלי.

הוא נגמר מתוק, כי בחרתי בחירה נכונה, ואין דבר משמח יותר – בטח לטווח הרחוק – מסיפוק פנימי ואמיתי.

והוא נגמר מתוק, כי כשחזרתי לשבת לבד במשרד קיבלתי נשיקה משמים. זה לא קורה בכל הסיפורים, אצלי זה קרה. משהו שחיכיתי לו כבר תקופה ארוכה בתחום הפרנסה, הסתדר בדיוק בזמן זה על הצד הטוב ביותר!

שמחתי מאד מעצם הדבר, ועשה לי מתוק בלב התזמון השמיימי.

מי צריך אוכל כשיש כאלו ממתקים?

אני שומעת מישהי שואלת: "מה עם עידו, מתי אמר שמגיע?" הי, לא לקחתי בחשבון שהחגיגה בהשתתפות הבוס...

תגובות השמורות לסיפור

זו עוצמה מיוחדת כך על ההתחלה לבדל את עצמך, לא להגיע, להיות שונה על גבול המוזרה וזו גבורה ממש…

איזה סיפור מרגש! מזדהה מאוד, ולצערי מדרך השלילה. כמו שלב מלכים ושרים ביד ה'-לב מעסיקים ולקוחות קל וחומר. זו עוצמה מיוחדת כך על ההתחלה לבדל את עצמך, לא להגיע, להיות שונה על גבול המוזרה וזו גבורה ממש!

אני לא הייתי עומדת בזה, ותאמיני לי שלא הרווחתי מזה שום דבר (כפי שיצא לי לכתוב בעבר בשמורה) ביו"כ אנחנו אומרים בוידוי "ולא שווה לנו" כי בתכלס, בסופו של יום, גם בעולם הזה אנחנו מפסידים בבחירה שגויה…

תשמעו סיפור די טרי של חברה שלי: היא רצתה ייעוץ בנושא מסוים ובדיוק היה קופון לאיזשהו יועץ חרדי (סוג של, תכף תבינו) באותו תחום. לפגישת ייעוץ חינם היא הלכה על זה, נפגשו בבית קפה (פה אני בולעת רוק בלי לומר כלום, צרם לי לדמיין גבר ואישה חרדים יושבים בבית קפה ולא משנה מה תוכן הפגישה-אני לא אומרת באיזה תחום היתה בבקשה אל תסיקו מי זה, שלא יהיו בעיות של לה"ר) ו….חזרה הביתה, עם כמובן הצעה לסדרת פגישות באותו התחום (הרי הוא השקיע פגישה של שעה כדי להמיר אותה לסדרת פגישות בתשלום נכון?)

היא הגיעה למסקנה שהיא אכן צריכה סדרה כזו, והלכה לבעל מקצוע חרדי אחר יחד עם בעלה ושילמה אלף שח על פגישה, אז מי הרוויח? מי שנפגש עם כל אחת בכל מקום העיקר הפרנסה? או מי שיש לו גבולות ופוגש רק בני זוג יחד? שמחה בשבילך על ההארה משמים שקיבלת ושמחה שזכית להגיע לבחירה הטובה דרך השכל ולא מהרגליים…

בהשגחה פרטית, בדיוק הזמינו את כלל העובדים לארוחת בוקר משותפת במסעדה אחרי שכולנו נתנו עבודה חזקה ב-12 ימי הטילים מאיראן…

בהשגחה פרטית, בדיוק הזמינו את כלל העובדים לארוחת בוקר משותפת במסעדה אחרי שכולנו נתנו עבודה חזקה ב-12 ימי הטילים מאיראן. למזלי, הודיעו שבוע לפני ולי כבר היה תור שקבעתי בבי"ח.

הודעתי למנהלת הכללית בישיבה של כולם שלא אוכל להגיע והתגובה הייתה: מצער אותי, קבענו בשבילך במסעדת בד"צ. הגבתי שאני מודה להם על כך ובהזדמנות זו מיד אחר-כך הודעתי לאחראית החדשה שלי (שעדיין לא בתו"צ) שביום גיבוש שמגיע בקרוב לא אשתתף מאחר שיש גברים איתנו, היא מיד אמרה שיתחשבו בי במה שצריך ואני הבהרתי שאני ביום כזה עובדת…

'איימו' שיהיו עוד ארוחות בוקר דומות בעתיד כך שיהיו לי עוד התמודדויות, כי הפעם הייתה סיבת היעדרות כללית. למזלי היום כיף מלפני שנה ושמונה נדחה כל פעם בשל המלחמה אז בינתיים אני 'שמורה', מקווה שימשך:)

כמה כח צריך להחליט די מהר להגיד בצורה ברורה את הבעיה ההלכתית שלי, למרות שאחרים לא יבינו מה אני רוצה…

וואו, כמה כח צריך להחליט די מהר להגיד בצורה ברורה את הבעיה ההלכתית שלי, למרות שאחרים לא יבינו מה אני רוצה ועוד בתור חדשה שביחסים שלה בכללי זורמת ומחליקה עניינים ובמיוחד שיש חרדיות נוספות מצטרפות.

אבל שתדעי שזה שעשית זאת מיד בהתחלה אז אח"כ כבר יהיה לך הרבה יותר קל ביתר ההתמודדויות דומות אם יבואו בהמשך. כי כבר הבינו במי מדובר ושיש לך עקרונות וכו' ולא אחרי שכבר רגילים שאת משתתפת ופתאום מחליטה להתחזק ואומרת לא יכולה מבחינת ההלכה, אז לא מבינים מה קרה עכשיו ואיך תמיד כן השתתפת וראית שהיה בסדר וכו' (כי לא באמת מבינים את הבעייתיות)

שה' יתן לכולנו כח לבחור בבחירות הנכונות. אשרייך!!

אני ברגעים האלה ממש באותו מצב עבודה חדשה בוס וארוחה…

אני ברגעים האלה ממש באותו מצב עבודה חדשה בוס וארוחה, המשרד שלי קטן, לא הרבה עובדים רצו לעשות ארוחה משותפת, למזלי איפה שאני גרה אין אוכל מוכן בהכשר שלנו, לאחר שאמרו לי על האירוע ממש הייתי אובדת עצות.

ה' כיוון אותי וקראתי את הסיפור בדיוק בזמן!!! זה נתן לי המון כוחות לא האמנתי על עצמי אבל כן, לא השתתפתי נשארתי בעמדה שלי, יש לכם חלק גדול מזה, תודה על הכל!!!

במיוחד אני מעריכה כי את בחברה נשית לגמרי שבמצב כזה החושים שלנו נוטים להירדם...

יפה מאוד!! אשרייך! במיוחד אני מעריכה כי את בחברה נשית לגמרי שבמצב כזה החושים שלנו נוטים להירדם… אני גם בהרכב צוות דומה הגבר היחיד הוא מנתח מערכות שלא מצטרף לכאלה אירועים..

אבל הרגשתי את הניסיון כאשר היתה ישיבת צוות מקצועית שהוגש שם גם כיבוד קל.. ובהחלט היה ניסיון להרגיש את הנוכחות שלו ולהחליט שאני לא מתכבדת אפילו במעט בנוכחות גברים… כל הכבוד!

אשמח שתוסיפו קצת על הסיבה לזה, אני לא מקפידה על זה ואשמח להתחזק 

לא מגיבה בד"כ, רק שכאן לא ברור בכלל שזה היה צעד נכון. למה היא באמת לא שאלה רב?…. אולי היתה מקבלת תשובה שהיתה מפתיעה אותה? היא יכלה לשבת בפינה מרוחקת עם העובדות, לא בהכרח שהיתה צריכה לשבת ולאכול "יחד" עם הבוס… לא תמיד "אובר" צדיקות זה הדבר הנכון.

***

לא הבנתי את הבעיה לצערי אשמח שתוסיפו קצת על הסיבה לזה, אני לא מקפידה על זה ואשמח להתחזק

תגובת שמורה:

במענה לפניות הנ"ל אכן זו הזדמנת להביא על קצה המזלג את כללי ההנהגה בנושא.

על פי דעת כל הרבנים וגדו"י אותם שאלנו פעמים רבות בענין, אסור להשתתף במפגשים חברתיים מעורבים באופן כללי. אכילה משותפת עם עמיתים לעבודה היא בעייתית במיוחד, כיוון ש"גדולה סעודה המקרבת את הלבבות". לכן אין להתכבד באופן משותף.

הדרך היחידה לאכול בצורה מותרת (בהזדמנויות שמותר להשתתף בהן), היא או ע"י מחיצה כשרה, או אכילה בחדרים נפרדים לחלוטין. כל אכילה בצוותא באופן אחר היא בעיה הלכתית

חיפשתי עבודה במשך תקופה של קרוב לשנה עם עבודה של 3 חודשים באמצע…

רוצה להגיב לבחורה הצדיקה מחפשת העבודה שלא רוצה מחשב ואינטרנט בבית:

הייתי בסטטוס שלך כמה שנים אחורה (בשנים האחרונות, או איך אומרים – אחרי הקורונה), חיפשתי עבודה במשך תקופה של קרוב לשנה עם עבודה של 3 חודשים באמצע, ואח"כ נסגר התקן ושוב חזרתי לחיפוש עבודה, עם ניסיון של מתחילה (3 חודשים זה לא באמת נספר) וגם אח"כ היו תקופות של חיפוש עבודה, אמנם עם נגישות למייל במשרד, אבל בלי מחשב בבית, ורציתי לומר לך כמה דברים:

  1. זה באמת מאוד מאוד קשה! ומאמינה שאף רב לא יגיד לך שאת חייבת להסתדר בלי, כי זה באמת מורכב עד בלתי אפשרי (ומאמינה שמזמני עד היום הכל החריף), אבל –
  2. כמו בכל נושא, הבא להיטהר מסייעין אותו, ומי שבאמת רוצה הקב"ה עוזר לו! ויש לי ים של סיפורי מופתים לספר לך, מניסיון אישי.

יכולה לומר שלפני היציאה מהסמינר עשיתי עם חברה פרויקט (מורכב מאוד – לא הגדרה שלי), בלי אינטרנט נגיש בכלל, לא אצלי ולא אצלה (ברמה של להיתקע בבעיה, להתקשר למישהי שיש לה אינטרנט, לאיית לה את השאלה, ולקבל חזרה איות של התשובה…), ועדיין, ספר של אתגרים – וניסים יש לי הרבה יותר מחיפוש העבודה, כגודל האתגר כך היקף הניסים.

קודם כל – מדובר בשעות על גבי שעות בעמדת המחשבים, ואין ספק שצריך תקציב בשביל זה (- וזו באמת שאלה אם אפשרי עבור כל אחת), לי ספציפית גם לא היה שום מחשב זמין אצל – אחות נשואה, שכנה, חברה, וכו', טכנית לא הסתדר, ובאמת ישבתי שם שעות, צחקתי שאני עובדת בחיפוש עבודה, כי כשיוצאים כל יום לכמה שעות, זה בהחלט מרגיש כך…

ומעבר – יכולה לספר על נניח תחילת הקורונה, ראיונות בזום בלבד, השוק מתחיל סוף סוף להתעורר ואני מתבשרת על ראיון מחר בזום, לא צריכה לספר לאף אחת כמה זה לא קביל שאין לי זום… מבינה שאין כ"כ סיכוי שאני מתקבלת בדיוק למשרה זו, ואני צריכה לדאוג למחשב זמין, עבור הראיון של מחר, ואלה שיבואו בעקבותיו… (אז עוד לא הכרתי עמדות מחשב עם זום, שיש בחלק מחדרי המחשבים) מחפשת מידע היכן ניתן לשכור מחשב עם סטיק, וכל מי ששואלת רק אומר לי – מה יש לך, תקני, זה לא שווה לשכור…

שכרתי מחשב, ישן ומוזנח (זה מה שהשגתי מהיום למחר), והסטיק לא עובד, ולא עובד, ומתקשרת בלית ברירה לחברה שגרה לא כ"כ קרוב, ומבינה שאני הולכת לבצע את הראיון מביתה (קשרים לא כ"כ קרובים שמדובר בצעד שמרגיש נוח), היא הייתה צריכה את המחשב, ולא יכלה לשלוח לי אותו נניח ליום הראיון. מתארגנת למחר בבוקר, ב – 9:00, שאולי המחשב יעבוד, ואם לא – עולים על אוטובוס מהר מהר, לעשות את הראיון משם.

קמה בבוקר, מנסה להדליק, נדלק נכבה, מהמרת על להשאר, והסטיק עובד במשך 30 ד' של הראיון, לא לפני ולא אחרי! ואם תרצו הפי – אנד – למשרה הזו התקבלתי, כנגד כל הסיכויים, אמרתי להקב"ה שאני לא רוצה לקנות מחשב שלי (אח"כ בעבודה היה לי מחשב של העבודה, אבל זה בכל אופן פחות גרוע), אז הקב"ה פינק אותי בלהתקבל לעבודה מיד…

זוכרת גם סיטואציות של לפתוח מחשב בעבודה בבוקרו של יום ראשון ב – 9:00, ולקבל במקביל טלפון למה אני לא עולה לזום? התברר שבחמישי אחה"צ נשלח לי זימון לראיון בזום בראשון ב – 9:00, לכי תסבירי שהרגע נודע לך (רק עכשיו פתחתי את המייל מאז חמישי), ואין לי כ"כ אפשרות להתחבר לזום מהמחשב של העבודה, לראיון לעבודה אחרת… בסוף עשיתי את הראיון בטלפון, היא זרמה איתי, ולא הפריע לה להתרשם…

לא לכולן זה מתאים, אבל אם את רוצה להיות מאוכלי המן מבחינת השתדלות של בלי מחשב, זה לראות השגחה בעיניים (בלי להתעלם מהמון מחירים שצריך לשלם, דברים טובים באים בקושי) בהצלחה במה שתחליטי, ושהקב"ה יכוון אותך להחלטות נכונות תמיד.

לזאת שכתבה בתגובות שהיא לא נגעה מעולם בAI- גם אני מצטרפת לחבורה הקדושה...

לזאת שכתבה בתגובות שהיא לא נגעה מעולם בAI- גם אני מצטרפת לחבורה הקדושה…!

אני עובדת בתחום המחשבים אמנם לא בתכנות, אבל מעולם לא נגעתי בבינה! אני ממש לא באה להציג את אלו שכן משתמשות כאילו הן חוטאות, אבל חשוב לי לומר שעדיין יש גם בנות כמונו שנשמרות מהדבר הזה ולתת כח שזה אפשרי!

יותר מזה, מי שלא נגעה בזה מעולם הרבה יותר קל לה לדעתי במובן מסוים, כי ברגע שנחשפים כבר קשה עד בלתי אפשרי לחזור אחורה….

יש עוד נושא שמאד כדאי להציף בציבור שלנו וזה בעיקר בעובדות של שירות לקוחות כמו הנה"ח, מזכירות וכד'...

אני רוצה להגיב על הסיפור של בנ"א לחברו בהמשך לתגובה שפורסמה היום.

יש עוד נושא שמאד כדאי להציף בציבור שלנו וזה בעיקר בעובדות של שירות לקוחות כמו הנה"ח, מזכירות וכד', הרבה מאד פעמים יש פערים בין מה שהלקוח מצפה למה שהוא מקבל, נניח בענין של קופות חולים אישה שרוצה תור דחוף להתפתחות הילד ואין תורים ויש עומס ומתוך תחושת אין אונים לפעמים הלקוחה מתפרצת על המזכירה שיושבת מולה שתשיג תור מיד כו'.

נכון שהיא גם אומרת "אני מבינה שזה בעיה של הקופה ולא שלך, אבל מה לעשות אני יכולה לצעוק רק עליך" אז נכון שאת צודקת. אבל— תזכרי שיושבת מולך אישה, שבדיוק כמוך יוצאת מביתה לפרנס ורוצה להשאיר קצת, ממש קצת כוחות נפש למי שמחכה לה כשהיא חוזרת מהבית וכל נזיפה כזו רק מדללת לה את המאגרים.

בייחוד שהרבה פעמים במשרות כאלו הלחץ על העובדים הוא גם מצד המעסיק (בתחום החשבונאות למשל- יש הרבה עומס על העובדים והמעסיקים הרבה פעמים לחוצים, וכל הלחץ של המעסיק יוצא על העובד, או מקרים בהם הלקוח באמת צודק, אבל מה תעשה העובדת וידיה כבולות, ולפעמים היא אפילו מתאמצת בשביל הלקוח יותר ממה שהיא חייבת ובתגובה מקבלת צעקות (מהמעסיק/הלקוח))

אז לפעמים נכון שיש עובדות שפחות נוח לנו איתם, אבל זו המציאות ולא אנחנו יצרנו אותה. בואו ניזהר לא לרמוס אחרים בדרך….

מרגש עד דמעות!!! ב"ה קיבלתי על עצמי לא להיכנס לשום קישור מהבית…

מרגש עד דמעות!!! ב"ה קיבלתי על עצמי לא להיכנס לשום קישור מהבית. רק למייל. וב"ה אני מצליחה לעמוד בכך. לכן אני לא נכנסת לשום קישור שלכם למרות שמתחשק לי. ורק פה העזתי ללחוץ על הכפתור כי הוא מביא למייל בלבד.

מצד אחד אני כבר לא משתתפת בשום הגרלה/מבצע של שמורה (אפילו שזה רק טפסים כאלו, אבל זה קישור ולא מייל) מצד שני אני בטוחה שאתם שמחים ומרוצים ממני ככה כשאני רק במייל בלבד!!! ב"ה כבר למעלה מחודש. אם אני רוצה אינטרנט אני הולכת למשרד שלי.

העניין הוא שיותר נוח לי לעבוד מהבית אז אני ב"ה לא מתחברת לאינטרנט כלל.(שד' יעזור שזה ימשיך הלאה).

תמשיכו לחזק את נשות ישראל אין דרך אחרת. אגב בשעה טובה התחתנה ביתי למזל טוב בשבוע שעבר ובין כל התפילות שהתפללנו היא ואני ייחדנו לנושא הטכנולוגיה שד' ישמור צאצאינו עד סוף כל הדורות ויצילם מנסיון המר הזה.

תגובות לסיפור: לדעת לדבר

זו באמת שאלה העניין הזה עבודה עם גברים. אני עובדת במשרד שכמובן הבוס הוא גבר. שאלתי רב (ר' עזריאל אויערבאך) לגבי חפיפה בתחילת העבודה (הוא היה אמור להעביר לי את החומר) רב פסק לי חד משמעית (!) שהוא לא יכול להתיר לי שגבר יעשה לי את זה!!

זה נושא שאני חושבת שצריך הרבה לדבר עליו!! להעמיד את הדברים באופן ברור.

***

מאוד כואב לי שכך הגיבו לך… לדעתי זה ממש לא נכון! מאוד קשה "להיות מקצועית ולדבר טכנית" באופן כל כך יומיומי. במיוחד אם הצד השני לא בקטע לשתף איתך פעולה…. צריך לדעת להקשיב ללב שלנו – בסוף של דבר רק אנחנו שם, מבינות בדיוק את הסיטואציה ואת הניסיון שהיא טומנת.

***

תמיד אפשר לומר את מילות הקסם המקובלות בציבור הכללי: יש פגיעה ברגשות שלי. חוץ מזה הדיבורים האלו יכולים גם להשתייך להטרדה.

ראיתי תגובה של אישה שמציינת שהיא עובדת באינטרנט לא מסונן בכלל... וזה הפריע לי להביא את זה כך…

ראיתי תגובה של אישה שמציינת שהיא עובדת באינטרנט לא מסונן בכלל… וזה הפריע לי להביא את זה כך.

לא להשליך עלי אבנים, לפני כ 15 שנה גם נאלצתי לעבוד באינטרנט לא מסונן בהוראת רב, כשהחסימות היו ממש בעריסותיהן כנראה.. וב"ה ששמרתי על עצמי (וה' שמר עלי) לא לפתוח כלום שלא לצרכי עבודה וכו', ובכל זאת עשיתי סינון כשהיה אפשר ומאז לא עובדת בלי סינון, אפילו לא פותחת מייל במחשב של קרובי משפחה (שמקובל אצלנו במשפחה ואני היחידה שלא פותחת אצלם את המייל שלי),

אני חושבת שלהביא תגובה כזו זה מקרר מהאקסיומה הברורה- שוודאי כל שמורה יודעת, שלעבוד באינטרנט ללא חסימה זה איסור גמור. ויהי נועם ה' עליכן

בקצרצרה

אלופה שאת באמת זה לא קל!! הכי לא נעים להיות היחידה, ובתור אחת שנשארה כמה פעמים לבד במשרד ויודעת כמה כוחות נפש זה דורש… מתיש לענות לכולם ולהסביר למה את לא באה ושבטוח בטוח אין מצב.. אבל אין על הסיפוק שזה נותן והתחושה הטובה שמלווה להרבה זמן אח"כ:)

***

זה כל כך מחזק אותי, אני גם מתחילה עבודה חדשה בקרוב, וחשוב לי, כמו לכולן, הרושם הטוב ולהיות "נורמלית"… וזו בדיוק הנקודה שצריך בה חיזוק, זה אומץ מתבקש ועם זאת ראוי לשבח!!

***

נהניתי מאד שהסיפור נגמר בבחירה. מה שהיא קיבלה אח"כ- זה כבר בונוס, הפי אנד. אבל על מה שמחזק בסיפור- שמתם את הפוקוס וזה גדול!! אין הרבה סיפורים כאלה! תודה על הגישה!!

***

מי צריך ממתקים כשיש אוכל בריא ומזין, הבחירה שלך היתה לבחור בחיים. את קיבלת אוכל בריא הן קיבלו ממתקים שלרוב רק מזיקים….

***

ממש מעריכה אותך!! זה באמת קשה כשאת אחת מול כולם! ובאמת צריך לזכור שזה חובה לשמור את המרחק מהגברים כדי לשמור על עצמנו בסביבת העבודה ובכל מקום… בהצלחה!

***

תודה רבה לך על הסיפור! עוד חצי שעה אני יוצאת לאירוע של העבודה שלי – פתיחת סניף, ומצאתי את עצמי מתלבטת האם להשתתף בארוחה המתוכננת. נתת לי כח להגיד לא!

***

מדהים!!! נתת לי חיזוק אדיר!! גם אני מסתבכת לפעמים במקום העבודה שלי עם ארוחות מסוג זה. ממש נתת לי פידבק וכוח להמשיך להישאר חזקה!! אשרייך!!

***

כל הכבוד!!!!!!!! כל דבר קשה שווה, רק צריך לקפוץ למים העמוקים בפעם הראשונה אחר כך – מצוה גוררת מצווה (ולהפך חס ושלום)

***

הלוואי שהיתה גם פלטפורמה כזו שמחדדת את הגבולות גם בגזרה של הגברים. אני מפחדת, מרגישה שבגזרה הזו אין להם את זה

***

מהמם אני גם צריכה להתחזק בנושא היתה אצלינו ארוחה והגברים גם אכלו ולצערי גם אני.. תודה על החיזוק!!

***

אין משהו אחר להגיב חוץ ממיוחד!! ממש להעריך כזאת תגובה ועוצמה, ממש לקנא בעוצמות כאלה אשריך!!

***

וואו, את עוצמתית וחזקה זה נסיון כל כך קשה וגם בלי זמן לתכנן את עצמך!!! מדהים!

***

וואו את אלופה כל הכבוד שהצלחת לעמוד על שלך, לא פשוט ובכלל לא מובן מאליו..

***

כל הכבוד!!!! איזה אומץ לעמוד כך מול המלעיגים עליך! אשריך!!!!!!!!!!!!!!!!

***

מדהים!!!!!!!! חיזקת אותי (בתור גם חדשה בעבודה!) אשרייך!

***

מרגש מאד!!! מאיפה קיבלת את הכח??!! זה צעד כ"כ קשה!

***

מי כעמך ישראל! סיפורי גבורה אמיתיים!

***

חיזקת אותי!!!!!!!

***

יפה מאוד אשרייך!!

***

מרגש ומחזק!

***

תודה רבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

הגשת דוח שנתי לעצמאית / דוח החזר מס לשכירה

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.