כיכר היונים

סיפור אישי

נשיקות

אני לא ממש בטוחה אם המנגינה הזאת היא חלק מהחלום, או דווקא החלק שגודע את החלום, קרי – שעון המעורר. אבל כן, זה הוא. זהו. שתי שניות של התמתחות, ושתי הרגלים על הרצפה הקרה והמעוררת.

בוקר טוב!

מתארגנת בזריזות, מכניסה לתיק דברי מחיה לשעות הקרובות, מעיפה מבט על תצוגת התיקים שממתינה לחבר'ה על השולחן במטבח עוד מאתמול בלילה, ותוך כדי שומעת מקל קו שעוד שתי דקות האוטובוס בתחנה. אני אספיק, בעזרת ה'.

ואז, בדיוק כשהייתי בקו הגבול בין הבית לחדר המדרגות, היא התעוררה.

המתוקה שלי רצה אלי מרוחת שינה, מנצלת את הזדמנות הפז שהיא פוגשת אותי בבוקר ומבקשת בקול מתפנק וחצי ישן שאטול לה ידיים.

הכי התחשק לי זה להמשיך לרוץ במדרגות ותוך כדי לצעוק לה – "תבקשי מאבא", אבל היא בכתה קצת, והפרצוף המתחנן שלה גרם לי להיכנס שוב, ליטול לה ידיים עם נשיקה וחיבוק, וגם להפסיד את האוטובוס.

אוף! אני כל כך מתאמצת להספיק את השעות, ובגלל העיכוב הקטן הזה אני עכשיו מאחרת.

אבל חיזקתי את עצמי ש-כן, מותר לי להקדיש 10 דקות מהעבודה בשביל לשמח את הבת שלי בבוקר. הי, מה קורה לי, איפה סדרי העדיפויות? מי הם החשובים לי בחיים?

כנראה שלא מספיק חיזקתי, כי ה' הטוב שלח לי חיזוק נוסף, והראה לי כמה הצעד הזה היה ראוי וטוב בעיניו – איך שאני יורדת למטה מציעה לי שכנה טרמפ בדיוק לכיוון הנצרך! ולעבודה הגעתי עוד לפני האוטובוס… זו היתה ממש נשיקה משמים ועידוד למעשה הנכון.

נתתי נשיקה, קיבלתי נשיקה:)

תודה רבה על הבמה לפרסם, תמשיכו בבקשה להביא עוד חיזוקים על המקום האמיתי שלנו, כל כך בקלות זה נוטה להתבלבל…

לאור הבקשות הרבות

לחצי כאן לקובץ "השומרות על הגבולות"

הכי התחשק לי זה להמשיך לרוץ במדרגות ותוך כדי לצעוק לה – "תבקשי מאבא", אבל היא בכתה קצת, והפרצוף המתחנן שלה גרם לי להיכנס שוב, ליטול לה ידיים עם נשיקה וחיבוק, וגם להפסיד את האוטובוס.

תגובות השמורות לסיפור

תזכירי לעצמך שגם את בת קטנה של אבא שרוצה שתתחילי את היום בחיוך ובכיף, לפחות כמו שאת מאחלת לבתך שלך...

זה נכון שהנשיקה חשובה לבת הקטנה, וכמה חשוב סדר עדיפויות נכון וכו’-

אבל לא פחות הנשיקה הזו חשובה גם לי, עבורי, כאמא. גם לי כיף להתחיל את הבוקר אחרי חיבוק, נשיקה ורגשות אהבה חמים וזה, לא שווה משהו?

אנחנו כ”כ מתורגלות בלחשוב על הילדים ולהפסיד למענם ולחשבן אותם כל הזמן ומותר לנו לזכור שאפשר וראוי ונכון להפסיד כמה דקות גם בשביל ההרגשה הטובה שלנו עצמנו ואם תרצי בדווקא – אז תזכירי לעצמך שגם את בת קטנה של אבא שרוצה שתתחילי את היום בחיוך ובכיף, לפחות כמו שאת מאחלת לבתך שלך…. עובדה שהוא עזר לך;-)

כמה כיף נכניס לחיים שלנו כשנעורר בעצמנו את אותה תחושה ספונטנית של אהבה שגורמת לנו לרצות להיטיב איתם בכל הכח במה שעושה להם טוב

איזה סיפור מתוק, ואיזה תחושה מתוקה, לתת לשני רק בשביל שיהיה לו טוב.

הכותבת מספרת את הנשיקה שקיבלה מהקב”ה, אבל עוד לפני זה היא קבלה נשיקה לעצמה, איזה מתוק אותו רגש הזה של נתינה אמיתית, לתת לא כי צריך, לא כי זה מתאים, לא כי זה חינוכי, לא כי זה אחראי, לא כי זה חלק מהתפקיד, בלי אמות מידע של חשוב, נצרך, נכון, מתאים. פשוט מתוך רצון עז להעניק לשני מה שעושה לו טוב.

איזה מדהים הרגש הזה שמעורר בנו אהבה, חיבור, קירבה, רוך, נעימות. כמה חיות, כמה סיפוק, כמה כיף נכניס לחיים שלנו לחיים של ילדינו, לחיים של הקרובים אלינו כשנעורר בעצמנו את אותה תחושה ספונטנית של אהבה שגורמת לנו לרצות להיטיב איתם בכל הכח במה שעושה להם טוב. (זה נשמע “נאיבי”. .. אבל מי שתתמיד מוזמנת ל”גן עדן אמיתי”)

אגב למי שמתעניינת קראתי ספר מקסים בשם “יש לך אש” של הרב ברנדווין, שנדבר בהרחבה על הנושא הפשוט ששמו “אהבה מזוקקת” שאיך שהוא בצוק העיתים, העומס, לחץ החיים והמתח כמעט נכחדת ונעלמת. מזמינה אתכן לקרוא!

הרגע של הסוף זה הרגע בו בחרת נכון, גם במחיר של הפסד רגעי

אני חושבת שיפה מאוד שזכית מיד לראות פירות בעולם הזה. אבל זה ממש לא הסוף של הסיפור. זה בונוס נחמד שלא תמיד זוכים לראות אותו.

הרגע של הסוף זה הרגע בו בחרת נכון, גם במחיר של הפסד רגעי, הרגע בו זכרת את חיי הנצח ששווים השקעה של 10 דקות. חשוב לי להדגיש את זה כי המסר של הסוף הטוב יכול לבלבל, כי בד”כ אנחנו לא רואים את השכר והעונש באופן מיידי.

מעריכה את הקושי דווקא בנסיונות הקטנים והלא עוצמתיים שאף אחד לא רואה, רק את מול ה’ והילדה. אשריך! ‫

כשהעבודה עברה דירה לתוככי הבית, הדילמות המצפוניות נהיו יומיומיות

העליתם נושא מצפוני וקונפליקטיבי…

מתחילת הקורונה, כשהעבודה עברה דירה לתוככי הבית, הדילמות המצפוניות נהיו יומיומיות. אם בזמן שגרה עזבתי את הבית מוקדם בבוקר ובעלי שלח את הילדים, כולל כל מה שזה אומר, כעת כשאני בבית, יושבת ועובדת, ואני קולטת שמגיעה לה “סופת הבוקר” הקבועה, הלחץ להספיק הסעות והקטנה שמתעקשת דווקא על בגד אחר, מיד מתעוררת הדילמה הקבועה: מצד אחד אני כעת עובדת, בעצם כרגיל רק מהבית, ומצד שני הבית זועק פה לאמא, נכון שאפשר להסתדר כמו פעם, אבל רבע שעה שלי שאני מתערבת בעניינים, חוסכת לבעלי חצי שעה!

כמובן שבצהריים שוב הדילמה חוזרת: אם כבר לקבל בחיבוק את הילדים, אז למה לא גם לתת את הארוחה כמו אמא יהודיה וגם לטפל במריבה פה שאוטוטו עולה דרגה.. אז בעצם, התפקיד העיקרי הוא למלא את יעודי כאם בישראל וכמובן כאשת אברך שמאפשרת כמה שיותר את פניותו ללימוד, מצד שני, לא יצאנו לעבוד מרצון:)

ואם כבר הגענו לכאן- קריירה זה מושג שלילי או חיובי? שלילי כמובן, והצטיינות?? נראה לי שקשה להיות עובדת מצוינת, רצינית, מגדילת ראש ואחראית בלי שזה יהיה על חשבון משהו בבית, לא? אבל גם מאוד קשה להיות בינוני!

נ.ב- כל הזמן יש תגובות לגבי גזל בעבודה אם לא עושים את מכסת השעות וכו’- אני רוצה להבהיר שברוב המשרדים הרשמיים, העובד מחתים כרטיס בכניסתו ויציאתו וכל דקה שחסרה לו מהמכסה כמובן יורדת לו מהמשכורת, אז גזל אין פה.

ממצוות לא מפסידים

גם לי קרה סיפור דומה, זה היה בתקופה שהתחזקתי במצוות כיבוד הורים, הגיע לי ניסיון, קמתי מוקדם לעבודה, ובדיוק 2 דקות לפני שיצאתי, אמא שלי ביקשה ממני לשטוף כלים. הייתי לחוצה להספיק את האוטובוס, אבל בסוף כן נשארתי בידיעה שאני מפסידה.

כשחיכיתי בתחנה לאוטובוס הבא בררתי איפה נמצא הקו שהייתי אמורה להיות בו, והתברר שהוא לא יצא. בשבילי זה היה חיזוק אמיתי, ממצוות לא מפסידים.

הכמעט כל יום יש לי את ההתלבטויות האלו...

האם זה באמת מה שנכון לעשות? כמעט כל יום יש לי את ההתלבטויות האלו… האם להאריך עוד דקה בשמונה עשרה? האם רק לשפוך את מי הנטילת ידיים לפני שאני יוצאת? רק להוריד את הפח וכו’. כ”כ רוצה להספיק עוד משהו קטן…

אני מרגישה שזה לא הוגן לעשות זאת על חשבון העבודה שהרי אני מחויבת…. יש גם עניין של מוסר עבודה… אבל אולי בעבודה שלך זה לא ככה… בכל אופן אם הרגשת שזה מה שיותר נכון לעשות ועשית-אשריך!

תמשיכו לשלוח כאלו חיזוקים, שנזכור איפה המקום שצריך "לבזבז" עליו ת'זמן!

וואי, כמה את צודקת!!! הבלבול הזה באמת מבלבל!!!

בדיוק אתמול לקחתי את ביתי לגן ושוחחתי עם הגננות ושמעתי שבחים ונתתי שבחים… ואחרי זה ייסרתי את עצמי איך בזבזתי ככה רבע שעה ע”ח העבודה, היום ביתי אמרה לי בעיניים נוצצות-איזה כיף היה אתמול שהבאת אותי לגן!!!

תמשיכו לשלוח כאלו חיזוקים, שנזכור איפה המקום שצריך “לבזבז” עליו ת’זמן!!!

 

אז עוד שלוש או ארבע דקות והיום שלו (וגם שלי, כן בהחלט!!) יראה אחרת

 

תודה רבה על הסיפור המחזק!

מתמודדת עם אותה סיטואציה, בה בני בן הארבע מתעורר בדיוק בזמן בו אני אמורה לצאת מהבית. ואז הוא מבקש חיבוק, נשיקה, כיף, ועוד אחד, וגם בצד השני… וככה לפעמים זה יכול לעכב אותי שלוש ארבע דקות ויותר. בימים האחרונים (מתביישת לכתוב) מצאתי את עצמי מתפללת “רק שלא יתעורר לפני שאני יוצאת”… לא שהעבודה חשובה לי יותר חלילה אבל חשוב לי להגיע בזמן כדי שאצא בזמן לאסוף את המתוקים בסוף היום,

אבל הסיפור הזה קצת מעמיד אותי במקום. אז עוד שלוש או ארבע דקות והיום שלו (וגם שלי, כן בהחלט!!) יראה אחרת. יישר כח על החיזוק.

הקריעה הזאת כשאני עובדת על המחשב והתינוק שלי זוחל למרגלות הכסא ומתחנן לתשומת לב...

ואווו הסיפור המהמם הזה הגיע בדיוק בזמן בשבילי! בזמן האחרון יש לי עומס רציני בעבודה וכל הזמן אני פוגשת בקונפליקט הזה בין הבית לעבודה, הקריעה הזאת כשאני עובדת על המחשב והתינוק שלי זוחל למרגלות הכסא ומתחנן לתשומת לב…

הסיפור עזר לי להתעשת ולשים את הפוקוס במקום הנכון- דבר ראשון אני רעיה ואמא, בשביל זה אני עובדת! כשזוכרים את זה הכל נהיה בהיר יותר… תודה מכל הלב ותמשיכו לעורר בנושא הבסיסי והיסודי הזה…

ההרגשה המתוקה של הפינוק הקטן הזה של הבוקר (ש"אמא איחרה כדי לשמח ולהיות איתי"...) 

עלו לי דמעות כשקראתי את הסיפור המתוק שלך. כל כך מזדהה. אני כמעט כל בוקר מחדש בסיטואציה הזו, הבנות שלי קמות מוקדם וההתלבטות בין להשאר איתן עד להגעת האוטובוס הבא כדי ליטול, לחבק, להיות… לבין להספיק עוד דקות של עבודה -גדולה.

אני מרגישה תמיד את ההרגשה המתוקה של הפינוק הקטן הזה של הבוקר (ש”אמא איחרה כדי לשמח ולהיות איתי”…) מחזק ונותן כח!!

העבודה שלנו היא נטו השתדלות, והילדים שלנו? הם שלנו? הם פיקדון שקיבלנו!!! עליהם אנחנו מופקדים… ופה צריך להדר! כאן צריך להשקיע!

את האמת? אני מרגישה שיש פה דווקא משהו יותר חזק אפילו ממה שהובע פה…

אם היתה מאחרת בחצי שעה ולא רק ב 10 דקות והיתה מחזקת את עצמה מה הוא תפקידה זה היה חיזוק – – –

חלילה, אני לא מזלזלת וכיף לקבל חיזוקים מאבא אוהב, אבל אולי קצת נסחפנו??? העבודה שלנו היא נטו השתדלות, ההשתדלות אינו מועיל, אלא הכרח, ובו אנחנו מהדרות, אוהו. .

והילדים שלנו? הם שלנו? הם פיקדון שקיבלנו!!! עליהם אנחנו מופקדים אותם קיבלנו כדי לחנך ולגדל בדרך ה’, ופה צריך להדר! כאן צריך להשקיע!!

בבקשה תכתבו על זה. איך משאירים כח לילדים? איך נותנים להם מה שכל ילד צריך, והוא לא אשם שאמא שלו מגיעה הביתה מאוחר ועייפה

וואוו, בבקשה תכתבו על זה. שלא נאבד את הפרופורציות הנכונות של בית ועבודה, שח”ו הילדים שלנו לא יפגעו ע”ח העבודה.

איך חוזרים ב4 הביתה כשכבר עייפים ואין כח בלי לנסות להשתיק את הילדים באיזה משחק או ממתק ורק שיתנו לנו קצת שקט ולנוח איך משאירים כח לילדים? איך נותנים להם מה שכל ילד צריך, והוא לא אשם שאמא שלו מגיעה הביתה מאוחר ועייפה.

חייבת לשתף בנשיקה מיוחדת שבור"ע שולח לי ממש בימים אלו

חייבת לשתף בנשיקה מיוחדת שבור”ע שולח לי ממש בימים אלו. אני מפיקה תוכניות והקורונה ששיבשה לכולם את החיים שיבשה לי את הפרנסה כליל. וכשהחלה להתנדף מארצינו מצאתי את עצמי עם לשון בחוץ, כי לא פיתחתי משהו חדש לקיץ הקרוב,

יותר מזה, הרגשתי שאיך יתכן שאני כל כך נשמרתי לא להיכנס ולעבוד עם וואצאפ וכל מיני קבוצות שלא הסגנון שלי, והיתה לי תחושה פנימית, הנה את רואה, זו וזו התקדמה ל… ולא שמרה כמוך והיא מצליחה ואת עם כל השמרנות שלך סתם נדפקת ואיך לך פרנסה נורמלית בכלל… למה את צריכה ככה להישמר? מה יקרה אם אפתח קצת וארשה לעצמי קצת יותר? ויש לי רק איזו תוכנית אחת והרגשתי שמאין יבוא עזרי???

התחלתי ללמוד לימודי צניעות של הרבנית רות שמש, שפשוט מחיי נפשות פשוטו כמשמעו! היא מדברת בכזה מתק לשון וקול ערב ונעים, ובשפה כל כך נימה ומרגיעה, ומצאתי את עצמי משנה קצת פה קצת שם… והבלתי יאמן קורה, היום זה – בסיום ה40 יום אני צריכה מזכירה לעסק שלי! כן כן ממש כך! לא עומדת בעומס הטלפונים והפניות, וכולה מתכנית אחת שיש לי!! בעיני זו ממש נשיקה חזקה מבור”ע. יתן ה’ ונזכה לדבוק בדרכיו גם כשלא רואים את הישועה כאן ועכשיו!!

זה מאוד יפה שאפשר להיזכר באמת של החיים, סתם כי הילדה שלך רצתה להתפנק

תודה רבה! איך אהבתי את הסיפור! דווקא כי הוא כל כך לא דרמטי…

לפעמים כשעומדים מול מבטים משפדים של הבוס / כל החברה בעבודה וכו’, דווקא אז יש יותר כח למסור את הנפש ולעמוד על העקרונות שלנו עד הסוף. זה מאוד יפה שאפשר להיזכר באמת של החיים שלנו גם בלי זה, סתם כי הילדה שלך רצתה להתפנק.

שתזכי לתת ולקבל הרבה נשיקות כאלו…

כל בוקר אני נלחמת עם עצמי אם להקדיש לה עוד כמה דקות של אוכל של אמא...

הסיפור השבוע מאד נגע לי ללב וגם למעשה… יש לי תינוקת שב”ה יונקת ולאחרונה אני משלבת לה גם מעט מטרנה, כל בוקר אני נלחמת עם עצמי אם להקדיש לה עוד כמה דקות של אוכל של אמא… או לרוץ לעבודה ושבעלי כבר יביא לה מנה מטרנה במקומי…

הסיפור הזה חיזק אותי מאד לראות ולחיות לפי סדר עדיפויות נכון! ולהקדיש יותר למי שבאמת חשוב לנו בחיים…

בקצרה

איזה סיפור מתוק!! ולא רק בגלל הנשיקה החוזרת… זה נכון כ”כ לזכור ולעורר את כולנו מה מקומינו ותפקידנו האמיתי וגם- מה הוא הרצון הפנימי והאמיתי של כולנו, אנחנו בעצם שם רק השטף, המחויבויות וכו’ מבלבלים, מטשטשים ומפריעים לא אחת, וסיפורים כאלו- מחזירים אותנו למקום! תודה לך!!!

***

וואו זה סיפור שממש תפס אותי. אנחנו עובדות כל הרבה שעות מהחיים שלנו ושוכחות בעצם שעבודה היא בעצם השתדלות למען הבית, ולא חלילה קריירה וריצה אחרי שעות שזה על חשבון הבית. לא תמיד יש נשיקות כאלו מהשמיים, אבל חייבים להיות כל הזמן עם יד על הדופק שהקו המפריד נשאר.

***

איזה סיפור מתוק!! כיף לשמוע סיפורים מהסוג הזה… ולראות שרצוי בעיני ה’ הבחירות האלה. שרצוי בעיני ה שנזכור שהשתדלות היא השתדלות ולשמח את הילדה זה מצווה לא פחות….

***

וואוו, כל כך נכון, עוצר לרגע את כל מה שחשבנו והתרגלנו לחשוב.. ו.. רגע, בעצם למה ולמה אני עושה את כל זה?? בדיוק למי שצריך אותי בבוקר!!! תודה על החיזוקים כל פעם!!!

***

ואווו!! איזה סיפור מתוק!!!! עשה לי דמעות בעיניים! דווקא בגלל ה”פשטות” שלו… הבחירות הקטנות האלו- זה מה שבסוף עושה אותנו למה ולמי שאנחנו….. תודה רבה!! ‫

***

תודה לבעלת הסיפור, מאד תפס אותי. יום למחרת, הבן שלי המתוק בן 3 ביקש שאני אקח אותו לגן, הגן קצת רחוק ולמרות זאת בעקבותייך:) לקחתי אותו. אז יחסר כמה דקות… סיפור מחזק ואמיתי ככ ישר כח ‫

***

מקסים! זה נושא שלדעתי כ”כ דורש חיזוק – לא לשכוח את המקום האמיתי שלנו, לבדוק את סדר העדפויות, אם לא התבלבלנו בדרך.. 

***

מהממת. כיף לראות שבתוך כל מירוץ החיים עצרת וזכרת מה באמת חשוב. בטוחני שילדך בעוד כמה שנים תבין את ההקרבה ותעריך עד מאד חזקי ואמצי. השם אוהב אותך צדיקה

***

וואו מדהים מדהים- מעבר ליחס לבת יש פה את הענין העצום של כבוד למצות נטילת ידים הבת אומרת לעצמה:וואו אמא מקדישה את הדקות למרות שאין לה בשביל שאקים את המצוה בשלמות, אשריך!!!!

***

יואו, סיפור כל כך מתוק ומדהים והאמת מרגישה מתחברת לצורך בחיזוק בסדרי עדיפויות הנכון שבקלות כל כך לפעמים קשה למצוא אותו תודה!

***

התרגשתי עד דמעות!! כמה פשוט, אמיתי ונכון… אני עוד לא אמא, אבל אני כבר יודעת מה אני אחליט כשאגיע לרגעים כאלו…. ישר כח גדול!!!

***

וואו, כל כך מרגש לקרוא ועוד יותר- להתחזק… יש לי כל כך הרבה מצפון, ואני מכבה אותו בכוח, מי אמר שזה נכון?!! ממש מזדהה עם כל מילה…

***

את מדהימה!!!!!!!!!!!!!!!!!!! העלת כאן נקודה כל כך חשובה!! שמורה יקרה – אולי נוכל להתייחס לנושא רציני? קרה לי אצלי רק בבן….

***

אני כל כך מעריכה את בעלת הסיפור!!! לא קל לרוץ אחרי השעון דווקא עליו לותר בסוף בשביל בקשה קטנה, מחזק ממש!! תודה!!

***

מדהים מרגש! הצטמררתי, למרות שלא היה מדובר בטרגדיה או משהו. נשיקה משמים היא דבר שמעלה דמעות. 

***

בס”ד ממש אהבתי את הסיפור. , אפילו שהיית בדלת חזרת הביתה ליטול לביתך ידיים….אשריךך הרבה נחת!!!

***

אהבתי שברגע האחרון הבנת מה סדר העדיפויות הנכון בחיים!! ולא ויתרת על המשפחה שלך בשביל עבודה!!
***

סיפור מתוק בטעם של בית! אין פה איזה דרמה או התרחשות חסרת תקדים. . רק משהו יומיומי וקטן לכאורה שהוא אחד מתוך אלפי פרטים קטנטנים שיוצרים אמא אחת גדולה!!!!!!

***

כל כך נהניתי מהסיפור הזה, הוא כזה פשוט, וכזה לא פשוט... שתמיד נזכה לסיעתא דשמיא כדי לעשות את הצעד הנכון הזה!! סיפור מדהים ומתוק במיוחד!!!!!!!
***

עקבתי אחרי הסיפור בנשימה עצורה.. את מיוחדת, ויש הרבה מה ללמוד ממך. את הסיפור שלך אשמור לעצמי בזיכרון

בקצרצרה

פשוט ומתוק ונותן כח כי הסיטואציות הללו זמינות ורבות כ”כ…כל יום מחדש תודה על השיתוף

***

סיפור מתוק מדבש! כמה נכון, שמת לנו תמרור מול העיניים – אנחנו קודם כל אימהות! תודה רבה!

***

מדהים. נוגע בנקודה הכי אמיתית בלב ריגשת ונתת כח כי לא תמיד זה קל

***

את מתוקה ומהממת !!! אמא למופת !!! חיזקת אותי גם לי קורה דברים כאלו כל הזמן. . ..
***

מתוקה!!!!!! כ”כ אהבתי את הסיפור ואת המסר כמה נכון כמה מטעה תודה רבה רבה על השיתוף —

***

סיפור מתוק מתוק!!! כאילו פשוט אבל מזכיר לנו מה סדרי העדיפויות האמיתיים.

***

איזה כיף לך שקיבלת כזו נשיקה…:) (ושהשכלת לראות ולהבין אותה…:))

***

ריגשת אותי מאוד עד דמעות!! עד כמה מרוץ החיים והעבודה מבלבלים אותנו מה חשוב באמת.

***

התרגשתי עם דמעות!! חיזקו ואימצו, יש לכם המון זכויות

***

סיפור מתוק, אישה מתוקה. תודה על החיזוק והתזכורת…

***

מתוק מתוק מתוק!!!!!! כל הכבוד לך!!!!!!!

***

איזה סיפור מתוק!!! ממש נשיקה מהקב”ה!!!
***

מכירה מקרוב… כ”כ התחברתי אליך…

***

כל כך מתוק! כל כך אמיתי ונכון !!! ‫

***

מרגש!!! דמעות עוד רגע ירדו לי .. (:

***

סיפור מתוק מדבש! כ”כ רגיל וכ”כ נכון!

***

סיפור מתוק ומעורר!!!
***

איזה סיפור מתוק וחמים!

***

סיפור מהמם. כל הכבוד לך!!
***

סיפור מתוק:) תודה לך !! ‫
***

מתוק מדבש, חזקו ואמצו

***

אהבתי!! מחזק מאד!

***

מתוק. כל הכבוד ! ‫‪

***

מדהים

***

מתוק!!!

אשמח לשמוע חיזוקים גם על תחומים אחרים

היי שמורה, פעם הייתי קוראת כל סיפור ומילה בשקיקה עכשיו שאני עצמאית ועבודת במקום שמור – נראה לי קצת פחות רלוונטי ואני מוצאת את עצמי לפעמים מכריחה אותי לפתוח. בסוף אני נשאבת כמובן, אבל הרעיון מרגיש לי פחות רלוונטי.

אולי אפשר לחדד שזה מיועד גם לעצמאיות ושכירות במקומות נקיים? נכון שזה פחות, אבל יכול לעזור ולחזק המון המון ביחס עבודה -בית וכדומה. תודה!

תגובה

תודה על ההערה, נשתדל להביא תוכן שמתאים גם לעצמאיות ושכירות במקומות נקיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

הגשת דוח שנתי לעצמאית / דוח החזר מס לשכירה

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.