כיכר היונים

סיפור אישי

דע, לפני מי

אני יודעת שאתן פותחות את הסיפור בציפיה למצוא בו משהו בניחוח פורים, משלוח מנות, מסיבות, תחפושות וכו' אבל הפעם אני רוצה לשתף אתכן דווקא במשהו מאד לא מחופש…. במי האני הכי אמיתי שלי:)

אני עובדת בחברת הייטק גדולה. כחלק מתחום עליו אני אחראית, היתה לי פגישה עם מנכ"לית וראש צוות של חברה שנותנת לנו שירותים. הפגישה התנהלה ממש טוב, היה חשוב מאד למנכל"ית שנהיה מרוצים מהשירות שלהם, ולעמוד במפרט הדרישות הגבוה שהצבנו להם.

בסיום הפגישה ליוותי אותן לכניסה לבנין החברה, ובמעלית דיברנו על העבודה הרבה בפרוייקט. המנכל"ית אמרה לי: "בטח את חוזרת הביתה וכל הזמן חושבת על העבודה, ומה אפשר עוד לשנות ולקדם".

תתפלאי לשמוע, אמרתי לה, אבל ממש לא. אני באה הביתה, שוכחת מהעבודה. זה הזמן שלי עם הילדים והבית. נכון שלפעמים אני עובדת שוב בערבים לאחר שהם ישנים ובעלי יוצא, אבל בזמן שאני איתם אני איתם.

ואני אסביר לך גם איך זה, הסולם ערכים שלי פשוט שונה. בסולם הערכים שלי יש קודם תורה, אחר כך משפחה, ואחר כך עבודה. וגם העבודה לא עומדת בפני עצמה, אלא היא אמצעי לתורה ולמשפחה.

הן הסתכלו עלי בפה פתוח ולא הצליחו להגיב, הן לחלוטין לא ציפו לכזאת תשובה. בעינהן הייתי נראית להן קרייריסטית, שאפתנית. לשמוע ממני שהעבודה היא לא מקום ראשון, גם לא שני והמקום השלישי גם הוא בחסד, לא עומד בפני עצמו… המעלית הגיעה אל הפתח ונפרדנו לשלום.

כעבור שבועיים מתקשרת אלי המנכ"לית להתעניין בשינויים שנעשו בעקבות הפגישה, ואז היא מוסיפה: עכשיו אני אצל הבן שלי, שומרת על הנכדה. היא לא מרגישה טוב וכלתי צריכה עזרה. את יודעת, המשפט שאמרת לי במעלית לא עוזב אותי: קודם תורה, אחר כך משפחה, ואחר כך עבודה.

הפעם נשארתי אני עם פה פתוח…

האמת, שממש אין לי קשר חברי איתה. לא רואה בכלל את התפקיד שלי לחזק אותה, בפרט לאור המשפט החזק שהבאתם מהרה"ג ר' דוד כהן שליט"א: בעבודה רק קשרי עבודה, גם לא לעסוק בקירוב. אבל פה נדהמתי לראות כמה השפיעה עליה התגובה הספונטנית שלי, בלי לפתח שיחת עומק או דיון עקרוני.

את הקרדיט של הסיפור אני חייבת לכן, שמורה. לסיפורים השבועיים, לעיתון החודשי המרתק שממלא אותי בכל כך הרבה תובנות וכוחות, וגם ליקיר לי, שדייק ומיקם את הלב שלי בסולם הערכים.

וכל מעשי תוקפה וגבורתה של שמורה, ופרשת נשותיה המושפעות ממנה, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים לסוף האלף השישי.

אז תודה לכל אחת שהיא חלק מהקהילה החזקה והמעצימה הזאת!

עכשיו אני אצל הבן שלי, שומרת על הנכדה. היא לא מרגישה טוב וכלתי צריכה עזרה. את יודעת, המשפט שאמרת לי במעלית לא עוזב אותי: קודם תורה, אחר כך משפחה, ואחר כך עבודה.

תגובות השמורות לסיפור

העבודה בהחלט שואבת הרבה נשים ותופסת מקום במוח גם עם הילדים. החיים העמוסים גורמים הרבה פעמים לרצות לתקתק את היום..

קודם כל תודה על הסיפורים קוראת מיד כל פעם ולגבי הסיפור השבוע, זה כל הכבוד לה. ממש!! אבל- רוצה להעלות נקודה ממשפט שקראתי "כשאני איתם אני איתם".

העבודה בהחלט שואבת הרבה נשים ותופסת מקום במוח גם עם הילדים. החיים העמוסים גורמים הרבה פעמים לרצות לתקתק את היום ורק שיישנו כבר ויבוא שקט שרק ייגמר החופש.. ועוד אנחנו נשים עם הספקי על, ממש רובוטיות אבל גם לפעמים קצת שוכחות להרגיש וכדאי גם לשים ולעורר על הנקודה הזאת..

תודה ויישר כוח עצום לשמורה הזאת, מה היינו עושות בלעדיכן!!!

היה הזוי לשמוע את זה מאישה חילונית שחיה בחברה אחרת עם דעות שונות לגמרי, אבל כנראה שמי שבאמת עם ראש ישר מבינה שהעבודה היא לא מקום ראשון בחיים.... 

מדהים לראות שככה משפט משפיע!! וכמה שזה נכון…

אגב, הזכיר לי משהו דומה שקרה אצלינו בחברה- הביאו מישהי חיצונית (חילונית לגמרי) ללמד קורס קטן והיא סיפרה על עצמה שהיא עובדת רק שעתיים כל יום, כי היא הגיעה למסקנה ששאר הזמן היא צריכה להקדיש לילדים ולמשפחה.

היה הזוי לשמוע את זה מאישה חילונית שחיה בחברה אחרת עם דעות שונות לגמרי, אבל כנראה שמי שבאמת עם ראש ישר מבינה שהעבודה היא לא מקום ראשון בחיים….

בעיני- היופי של הסיפור שאת לא מנסה להיות שרה שנירר במקום הלא נכון... 

מה הכי אהבתי בסיפור? את המשפט- "האמת, שממש אין לי קשר חברי איתה. לא רואה בכלל את התפקיד שלי לחזק אותה"

בעיני- היופי של הסיפור שאת לא מנסה להיות שרה שנירר במקום הלא נכון… ובכללי את לא חברה ולא מטיפה בשערים, רק שה' זיכה אותך ושלח דרכך משפט שאמרת לאחר ששאלו אותך… ויצא לך מהפה האמת הכי אמיתית.

תודה על התודה לנו, כיף להיות "חלק מהקהילה החזקה והמעצימה הזאת!"

אחרי 3 חודשים דיברה איתי אחת מהן מהציבור הכללי ואמרה שרואים שהאמונה מאד עוזרת…

בתחילת המלחמה הייתה ישיבת צוות (נשים) וכמעט כולן שם היו בבהלה ולחץ מטבע הדברים. זה לא ביקורת רק תיאור מצב, ואנחנו ברחוב החרדי בלי ממ"דים וכמעט בלי מקלטים ואמרתי להם משפט אחד: 'איך אפשר לחיות כעת בלי אמונה?' חשבתי לעצמי שבטח כהרגלי זרקתי מילים שמעוררות התנגדות.

אחרי 3 חודשים דיברה איתי אחת מהן מהציבור הכללי ואמרה שרואים שהאמונה מאד עוזרת ואז יכולתי לשמוח שמשפט שזרקתי בישיבת עבודה, התיישב לו איפה שהוא ועושה עבודה… עמוקה…

באמת, אנחנו לא תמיד זוכרים כמה השפעה יש לכל מעשה קטן שלנו…

וואו איזה סיפור חזק!!

באמת, אנחנו לא תמיד זוכרים כמה השפעה יש לכל מעשה קטן שלנו. זה נשמע שהמילים יצאו ממקום אמיתי שאת שלמה ומאמינה בו ולכן הם עשו רושם חזק ולא גרמו לפתיחת ויכוח בנושא, כשהמילים באות ממקום של שלווה וביטחון אנשים שמים לב לזה בדר"כ המילים מתקבלות בצורה הנכונה. מה גם שהפשטות והספונטניות שבה יצאו המילים באמת מראים שהם הגיעו ממרום עמוק וישר. אשרייך!

רוצה להוסיף על הנכתב: "בסולם הערכים שלי יש קודם תורה, אחר כך משפחה, ואחר כך עבודה." כנראה התכוונו ל"תורה" במובן של חיי תורה וקיום רצון ה'. וכמובן שכך. חשוב בהזדמנות זו לחדד עד כמה חשוב מקומה של המשפחה בסולם עבודת ה' האישית שלה.

תפקידה של האישה זה לדאוג לחיי משפחה נכונים וטובים, ואחר כך היא מסייעת לבעלה בלימוד התורה ושולחת את הילדים ללמוד וכו'.

כמובן שכל דבר שאנחנו עושים משריכת נעל וכולי זה לפי מה שכתוב בתורה… כמו כן משפחה – לפי חוקי התורה. אישה יהודיה דואגת למשפחה ואחר כך ללימוד התורה. לשלום הבית יש השפעה מאוד גדולה על הילדים.

ילדים צדיקים, טובים, ובריאים בנפשם מגיעים משלום בית טוב לא דווקא מכמות שעות של הלימוד שהאבא לומד. אחריות האישה לשלום בית הוא לפני הדאגה לכמות שעות הלימוד של בעלה. אני חושבת שזה משהו שצריך קצת יותר מודעות ותזכורת גם לנשים וגם לבחורות. תודה רבה על הכל! בשורות טובות!

מודה ומתוודה שהעבודה כן סוחפת אותי... כן חשוב לי לרצות…

צדיקה! אני עדיין לא בדרגות האלה….

מודה ומתוודה שהעבודה כן סוחפת אותי… כן חשוב לי לרצות, להצליח ולמצוא חן. כל הכבוד לך שאת מצליחה לחיות במוחשיות את הערכים… זאת עבודת חיים של "וידעת היום והשבות אל לבבך"

לי קשה. כלומר, אני מאוד משקיעה בעבודה ומתמסרת. חשוב לי כל כך כל כך להצליח! הבו עצות איך להתקרב לרמת כותבת הסיפור!

בקצרצרה

סיפור מיוחד במיוחד! איזה כוח יש לכל משפט שלנו מול הזולת, וקל וחומר לזולת ששקוע כל כך בעולם חומר. מרגש ומיוחד. תודה.

***

אהבתי ממש את המשפט: וכל מעשי תוקפה וגבורתה של שמורה, ופרשת נשותיה המושפעות ממנה, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים לסוף האלף השישי. אכן, יש לכם חלק גדול מאד מאד בספר הזה אשריכם!

***

תודה רבה, סיפור טוב ממש כיף מידי פעם לקרוא סיפורים בסגנון הזה, זה לא סיפור על התמודדות וגבורה אלא פשוט (ממש לא) עמידה על עקרונות. מחזק ממש. תודה על התזכורת!

***

וואי!!! ריגשת אותי ממש!!! מדהים כמה שאת מחוברת וחיה את האמת הזו, כך שברגע האמת זה נשלף לך קולח, חד ואמיתי! הלוואי שנזכור תמיד לחיות נכון! הרבה נחת!!!

***

חיזק אותי מאוד המשפט "בעבודה- רק קרי עבודה". זה הגבול הנכון ואליו אני שואפת. אני חדשה בקבוצה. שמחה הצטרפתי. תמשיכו לחזק!!!

***

הסיפור יפה, והמסר שלו מאד נכון ואמיתי. הלוואי שבעז"ה נזכה לחיות את הדברים, ולהכניס את המסר של הסיפור למהלך החיים בדברים הקטנים והגדולים.

***

וואו מרגש וכל כך נכון. במיוחד הסיכום: כל אחת נותנת המון המון כח ומדייקת את התנהלות בחיים בכלל והעבודה בפרט. תזכו למצוות ופורים שמח!!

***

וואי פשוט מפעים. איזה סולם ערכים ברור, מדויק, וזה עוד יוצא לך אינסטינקט בלי התנצלויות. כן ברור זה עולם הערכים שלי. כל הכבוד אשרייך!!

***

מחזק מאוד אכן הסיפורים השבועיים והעלון המודפס מרוממים ומעצימים ומי יודע איך היה נראה הדור שלנו בלי שמורה, חושבת שעדיף לא לדעת

***

וואווווווווו מצטרפת לתודות והשבחים כל מילה נכונה!!! אני מקנאה בזכויות שלכן!!! פורים שמח ובשורות טובות ושמחות תמיד לכולנו!

***

מעריכה אותך מאד! אכן צריך לזכור שכל הסיבה שאנחנו עובדות זה כדי להחזיק בית של תורה, ולא ההיפך, צריך לזכור את זה! בהצלחה,

***

וואו אמלה ממש ריגשת אותי!! כמה מילים שאנחנו אומרות מהלב בלי משים משפיעות סביבנו! אשרייך! חיזקת גם אותי…

***

וואו חיזקת אותי מאוד אני לקראת עבודה חדשה בעזרת ה' ונתת לי צידה לדרךךך תודה ענית תזכי לכל הברכות!!!!!!!!!

***

אני עם דמעות בעיניים, ריגשת אותי!! זכית!- לא כל אחת זוכה!! ואתם שמורה- תמשיכו לחזק, אתן נותנות כוח!

***

מ-ד-ה-י-מ-ה!!!! אין לי מילים!!! אלופה צימררת אותי אין כמו סולם ערכים כזה! אשרייך

***

מצמרר!!!!! מרגש איך את מודעת לסולם הערכים שלך ומתנהלת על פיו. בהצלחה בהמשך!

***

מדהים מדהים ומרגש!! אהבתי את התעוזה והחוזק! שלא התבלבלה!!

***

התרגשתי מאד מאד מאד! יישר כח!! פורים שמח מלא בישועות:)

***

אני שמחה בשביל הילדים שלך!!!!

***

מחזק מאוד! תודה רבה

***

וואו, השראה של ממש!

***

וואו חיזקת!! תודה!

***

חיזקת אותי:) אשרייך

***

מרגש ויפהפה!!

***

עוצמתי!!!

***

סיפור סיפור!

***

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

הגשת דוח שנתי לעצמאית / דוח החזר מס לשכירה

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.