אני עובדת בחברה גדולה ומנהלת תיקי לקוחות שונים. על פי רוב אני עובדת מול נשים, כך שדילמות רבות של עבודה מול גברים נחסכות ממני. לאחרונה עדכן אותי המנהל כי הוא מתכנן להביא עובד חדש תחתי כדי להקל משטף העבודה. הדבר ידרוש ממני חפיפה יסודית ועבודה יומיומית באופן קבוע. לאור האינטראקציה הגבוהה, ביקשתי אם אפשר שזו תהיה עובדת. המנהל אמר שישתדל אבל לא מבטיח. לאחר כמה ימים התברר לי שההשתדלות שלו לא הניבה את התוצאה הרצויה, את המשרה המדוברת יאייש גבר. "הוא עובד מצוין", הסביר לי המנהל, "אני חושב שהוא מאד מתאים לתפקיד, זה יהיה לתועלת התיק". התחלנו לעבוד יחד, אך העבודה איתו לא היתה נעימה. הוא היה מבוגר ממני בכעשור, אני בחורה בת 22 וצריכה לנהל אותו. פעמים רבות הוא גרר אותי לשיחות בנושאים אישיים ולא מקצועיים. בכל פעם חתרתי לסיום שיחה כזאת באופן מיידי ובצורה שיבין שזה לא לרוחי, אך הוא בחר שלא להבין והמשיך שוב ושוב. יום אחד הוא ממש חרג ושאל אותי שאלה לא לעניין. פה הבנתי שהוא עבר גבול ואני חייבת לעצור אותו. אם הוא לא מבין רמזים אעביר את המסר ברור. כתבתי לו מייל מכבד שחשוב לי שהתקשורת שלנו תהיה מקצועית בלבד. שיתפתי את ההורים שלי, סיפרתי לחברות סביבי, אמרתי להם שאני רוצה להתלונן עליו בהנהלה. כולם רק השתיקו אותי – לא צריך לעשות עסק, תהיי מקצועית, תתקשרי טכנית... וכך התנדפו להם האומץ והנחישות לעשות את הצעד הזה. אולי באמת פניה למעסיק מיותרת או לא ראויה? נסיונות השידור שלי על גל ענייני לא ממש הועילו למטרה, הוא היה קורא לי הרבה בשמי, פונה אלי שוב ושוב, מתעקש לא לקלוט שההתנהלות שלו למורת רוחי. בשעה טובה ומוצלחת התארסתי, ברוך ה', ואז הוא התחיל להגזים. הוא התעניין בלי טקט בהתארגנות שלי לחתונה, והיה אומר כל מה שעולה לו בראש בלי להתבלבל. יום אחד באמצע שהסברתי לו משהו לגבי התיק עליו אנו עובדים הוא קפץ לשאלות אחרות. אמרתי לו שאני צריכה לסיים כי עלי לצאת, אך הוא, במקום להתרכז שוב בהסבר, בחר להגיב: "אה, את בחורה עסוקה, ערב חתונה... נכון את יוצאת לשמלת לכלה?" בחרתי להתעלם במכוון מהשאלה. הוא אכן קלע, יצאתי לשמלת כלה... הבנתי שאני חייבת לשים לזה סוף. הוא איתי על אותו תיק, וזה בהחלט 'תיק'... כבר למחרת בבוקר נכנסתי לחדר של שירלי, מנהלת משאבי אנוש. שיתפתי אותה במצוקה שלי ואמרתי שאני לא מוכנה להמשיך לעבוד איתו. תוך שעתיים הוא יצא מהתיק שלי! המנהל הישיר שלי התקשר והתנצל על חוסר הנעימות שנגרמה לי. הוא אמר לי שהיה ער לזה והעיר לעובד להיזהר. הדהים אותי איך בנות חרדיות חשבו שהם לא יבינו ולא יתייחסו, ובפועל הם טיפלו בזה כל כך מהר והתנצלו בצורה כל כך יפה ומכבדת! צריך לדעת לדבר, כשיש מי שלא יודע, או לא רוצה לדעת, איך להתנהג ולדבר.