שלום שלום לרחוק
כיכר היונים · סיפור אישי
שלום שלום לרחוק
כ"ט תמוז תשפ"גישבנו שלושתנו, אחרי אחד האסונות שפקדו את הציבור שלנו בתקופה האחרונה, וחשבנו יחד במה נוכל להתחזק. אנחנו שלוש בנות שעובדות בחברת הייטק גדולה, מחזקות אחת את השניה ומשתדלות לשמור על עצמינו יחד. אחת מאיתנו הציעה להחליף את הפתיח של המייל כשהוא מיועד לגברים. ה'הי מיכאל' הזורם והמקובל פה כל כך, ישנה פנים וצורה ל'שלום וברכה' רשמי ומשדר מרחק. אני התחברתי מיד לקבלה החדשה, אבל השלישית, שהיא דווקא הראשונה לכל דבר שבשמורה, פחות הבינה מה דחוף. כל כך מקובל פה לפנות ב'הי' – בכלל לא מרגישה שזה יוצר קשר וקרבה. יאמר לשבחה שהיא לא התעקשה על שלה, והסכימה להצטרף גם היא להחלטה המחזקת, בלי מידי להבין למה זה חשוב. האמת, שהרבה קבלות בעבודה של שינויי הרגלים שהקהו את הרגש, רק אחרי תקופה שמשנים מרגישים את ההבדל. טוב מאד לגדור גדר גם בלי שמבינים, אבל משמים שלחו לנו שיעור פרטי שלא הותיר מקום לספקות: באותו שבוע התקיים זום בהשתתפות אותה שלישית, ובסופו היא התבקשה ע"י המנהל לשלוח סיכום פגישה למיכאל, גורם נוסף שלא השתתף בזום. היא רשמה את עיקרי הדברים, ולפני השליחה למיכאל המדובר – העבירה למנהל לקבל אישור על הניסוח. המנהל עבר על תוכן המייל, אישר את הדברים, ורק משהו קטן ומפתיע היה לו להעיר: "הסיכום מעולה. תיקנתי רק מילה אחת. רשמת 'שלום' - שיניתי ל'הי מיכאל', שלום זה רשמי ו'הי מיכאל' יותר חברי"... הרגשנו כזאת השגחה פרטית על השיעור המוחשי שקיבלנו! ישא ה' פניו אליך, וישם לך שלום.