ואז נזכרתי בשידור חי מסוג אחר. בשידור החי ששלחתם בשמורה, שסיפר סיפור דומה מאד לשלי – שהתרחש לפני שנה ומשהו

לא חלק מכולן. לא מכירה, לא יודעת, לא מעודכנת, לא בעניינים, לא מבינה על מה מדברים, לא שותפה לצחוקים

הוא היה בהלם. "את בטוחה???" שאל בחוסר אמון, עם סימני שאלה מהדהדים, "אולי בכל זאת תשקלי שוב… תשני על זה לילה…"

עם המשפט המהדהד הזה בעלי נשאר על אותו הסטנדר, ממשיך ללמוד במרץ ולהיות שקוע בסוגיה שלו.

בצעד לא שגרתי בכלל, נכנסה המזכירה לחדרי והניחה על השולחן את הסכום שעלתה לי המונית. “אמרו לי שמגיע לך”, אמרה ויצאה.

שלום שלום שלום שלום
זה התקציר
זה התקציר
זה התקציר