יו, אני לא מאמינה, זה ממש הסיפור שלי!!! איך זה הגיוני? אולי אני כתבתי לכם ולא זוכרת?::) או שהכותבת כתבה בשמי?:))

אבל בסיפור שלי יש פרטים קצת שונים- גם בעלי לומד בכוילל מצוין מבחינת הרמה, הוא נהנה מאוד מהאווירה ומהשטייגען וכו', אבל יש בעיה רצינית בעניין המלגה שהוא מקבל בחודשי, אמנם "דופק" בזמן אך מילגה זעומה ממש ונמוכה משמעותית מכויללים אחרים… וכמו הרבה משפחות בעם ישראל גם לנו מעיק מאוד מאוד עניין "יוקר המחיה", עליית הריבית וכו'. כמה פעמים ניסיתי לעלות בפני בעלי את האפשרות לעבור לכוילל אחר ולמה לא וכו'.

אבל מה שקורה זה שבעלי מאוד נהנה שם וקשה לו לחשוב על מעבר לכוילל אחר, במיוחד שהוא יודע שזה דרך אל חזור, הוא לא יוכל לעבור לכוילל אחר ואח"כ להתחרט ולחזור חזרה לכוילל הנ"ל. הוא אפילו לא הלך לשאול רב בנושא (כמו בעלה של כותבת הסיפור) אלא אומר לי כל פעם שאני מציפה את זה שאין מה לדבר, הוא מתעלה שם בלימוד, יש חברותות מעולות, הוא לא מסוגל לחשוב על לעבור לכוילל אחר רק בגלל עניין הכסף..

אז באמת מה שאני עושה זה השתדלות מקסימלית בעניין העבודה, לעשות את כ-ל השעות! זה מאוד מאוד קשה לי כי לא הייתי רגילה לזה לעשות את כל השעות… וגם זה אומר שאני נאלצת להשלים שעות בעבודה מהבית בערבים וכד' במקום כביכול לארגן את הבית, לבשל או לנוח… ובנוסף, בעלי התחיל כוילל ערב, זה נקודה עוד יותר קשה בשבילי, כי אלו השעות הכי הכי משמעותיות מבחינתי שהוא לא בבית ובאמת כל יום מחדש מתחשק לי להגיד לו שיפסיק ללכת לכוילל ערב, אבל אני יודעת שהוא עושה את זה רק בגלל שלא מעוניין להחליף את הכוילל של סדר א' וסדר ב' ושבאיזה מקום זה גם פתרון לתוספת הכנסה (אמנם קטנה אבל כל שקל חשוב..) וגם הוא לומד עוד וחוזר על הלימוד של היום וכו' והקרן קיימת לעולם הבא…

עוד משהו, הסיפור שלי דומה ממש לסיפור של זו שכתבה, כי גם לי קראו בעבודה והודיעו לי חגיגית שמרוצים ממני וכו' ושמעלים לי 1,500 ש"ח! בדיוק כמו הסכום של ההיא בסיפור…ובמקצוע שלי זה מאוד לא מקובל, אף פעם לא קרה לי שהעלו לי מעצמם תמיד הייתי צריכה לגשת, לתכנן איך לבקש וכו' ואני כבר הרבה שנים במקצוע… (במאמר מוסגר,ה-1,500 ש"ח הנוספים נבלעים במהלך החודש ולא מספיק מורגשים ואנחנו כמובן ממשיכים עם הנ"ל, אני מתאמצת מאוד לא להחסיר שעות בעבודה ובעלי מתאמץ והולך יום יום לכוילל ערב, העיקר שהוא לא עבר לכוילל אחר…)

אני שמחה לשמוע שיש עוד מישהי ממש בסיטואציה דומה לשלי, אולי נפתח קבוצת תמיכה:)

בדיוק היום במשרד דיברנו על זה, בלי לדעת שזה הסיפור השבועי….

עכשיו כשאני רואה את הסיפור במייל חייבת להגיב ולשתף! סיפרתי שכשבעלי רצה לעבור כולל עם הפחתה משמעותית במלגה, סיכמנו שזה לא שיקול, כי אם השיקול לבחור מקום להתפתחות רוחנית יהיה כסף, ייצא שגם הוא "יצא לעבוד" כי תכלס הכסף הוא הקו המנחה וגם אוי ואבוי בשביל איזו משכורת:)

בפועל ממש כמו בסיפור, קיבלתי העלאה במשכורת ממש באותה תקופה שחיפתה על הפער והיתה גילוי מרגש של השגחה פרטית.

אבל מעבר לסיפור הזה שהוא מספיק בפני עצמו, רוצה לשתף שבאותה שיחה היום במשרד דיברנו על זה שלא תמיד "ברכה בעיסה" היא דווקא תוספת משכורת. אולי זה מניעת הוצאות שמימית שאנחנו אפילו לא מודעות לה…

אולי זה שיש ברכה בפרנסה, ולא מתקלקל שום מכשיר חשמלי יקרנצרך טיפול שיניים פתאומי הרכב שובק חיים…… זה משהו שלא נדע שנגזר עלינו והתבטל… אבל המסלול שלנו הוא מסלול VIP מושגח של פרנסה ישר מידו של הקב"ה, ומן הניסים הגלויים לומדים על הניסים הנסתרים

יקרה! אני בטוחה שאת מעריכה את המקום שלך ואת הזכות הזו מאוד ובדור שלנו, זו זכות שניתנה ב"ה לכל כך הרבה משפחות.

תרשי לי לשתף אותך דווקא ממי שהיא לא שם. תודה לה' ביתנו בית של תורה ועבודת ה' אך בעלי לא יושב ולומד בכולל, למרות שכמוך, זה היה חלום חיי ולפעמים אני פוגשת נשים יקרות משלנו, שבעליהן לומדים בדבקות והן מוציאות אותו מכולל ערב לעזור, או רק בשביל לשמור על ילד חולה ואני רואה, ועיניי כלות… איך יכול להיות?

אז נכון, אני יודעת שזה לא חכמה להסתכל מהצד בלי לחיות את זה יום יום, אבל בטוחה שלפעמים, זה יותר מדי ברור מאליו. פעם סיפרה לי חברה שהיא מבקשת מבעלה לצאת כל ערב מכולל ערב כדי לעזור לה בבית עם הילדים. אמרתי לה, תחשבי שבעלך עכשיו בלימודים אקדמאים (ולא מקבל על זה שקל…), גם אם הוא ואת מאוד מאוד רוצים שהוא ייצא, הוא לא יכול להחסיר! הוא יפסיד את התואר שלו! ועכשיו תודי לה' שבעלך לא לומד לתואר, אלא לומד את תורת ה', לא, הוא לא יכול להפסיד…

בהערכה רבה לך ולכל נשות ישראל היקרות באשר הן, יהלומים בכתרו של הבורא.

שלום וברכה, אני קוראת כל שבוע סיפור ליום שלישי, יש לי משהו להגיד לכם: כמעט, אבל ממש 99% מהסיפורים מתרחשים אצלי! כן, גם אני חווה את הרגעים הללו של הסיפור.

אבל הסיפור הזה, כן הוא ממש היה לנו גם, ובעלי נשאר באותו כולל, על אותו סטנדר, עם אותו חברותא שגם הוא חשב לעזוב, ו———– לא תאמינו———- הריבית ממשיכה לעלות, התשלומים קשים, ואני עובדת כן, ויש את הוצאות הבית ב"ה, אבל לא רואים שום העלאה במשכורת ולא רק זה- יש איומים של סגירת המשרד, וכן, בעלי נשאר לומד, ובעז"ה ישועת ה' כהרף עין,

אבל רציתי להגיד לכם שזה לא כספומט, לוחצים על כפתור ויוצא כסף, יש פעמים שהקב"ה רוצה אחרת ושווה לעשות את המצווה כי כך ה' ציווה, ולא ע"מ, ולא כי כך סיפרו השבוע ביום שלישי, אנחנו מאמינים כי אנחנו הילדים שלו והוא אוהב אותנו לא קשור למעשים שעליהם נקבל שכר.

כ"כ מחזק! טוב לשמוע על עוד נשים עם כאלו ניסיונות!

גם לנו הייתה התלבטות כזו ואני דווקא אמרתי לבעלי שלא יעזוב וללא ששאלנו רב, כי החלטנו שבשביל כסף לא שווה להזיז ב"א ממקום שטוב לו.

להגיד את האמת? לא היה הפי אנד, לא הייתה לנו פתאום העלאה במשכורת ולא משהו דומה, אבל אולי כדאי להזכיר לעצמנו את הדבר הזה שד' תמיד עוזר ותמיד ישנה ס"ד למי שבוטח בו ועושה בשבילו גם דברים קשים,

וכן, היו מלא דברים קטנים שהסתדרו ומלא כספים שהגיעו ברגע הקריטי שהיינו צריכים אותם ומלא מלא "סיעתות" שד' שלח ובעיקר, הרגשה טובה שד' שמח ממה שעשינו, וממלאת אותנו כל יום שמחה מחדש!

האמת שאם נתחיל לספר איך ה' שולח בדיוק ברגע הנכון שאת הכסף שצריך לא נגמור.

אצלנו זה היה קצת הפוך, חבר של בעלי היה חייב הכנסה נוספת על מה שקבלו איפה שהם למדו ולכן עבר לכולל שנותן הרבה יותר משמעותית, ובעלי כמובן יחד איתו (א"א להפריד חברותא כזו מוצלחת ב"ה)

חודש אחרי זה התחלנו לשלם החזר הלוואה שהייתה בדיוק את הסכום שבעלי קיבל מהכולל החדש, מה שקרה שלא הרווחנו כלכלית מהמעבר, כי ככה השם רצה – לא היינו חייבים אז לא קיבלנו.

העיקר שהם לומדים איפה שליבם חפץ, או יותר נכון עם מי שליבו חפץ.

מדהים ומרגש, וממש מחזק. במיוחד שגם אנחנו לחוצים מעליית הריבית…

אמנם בעלי לא אברך, אך הוא עסוק בעבודת קודש, ואני כל הזמן משתדלת לעבוד על הביטחון… תודה גם על החיזוק עם קו "השגחה פרטית"…

ואם מותר כבר להמליץ – יש להם עלונים חדשים, מלאים בתוכן וחיזוקים… נרשמתי לפני כשבועיים וקיבלתי עכשיו את 3 העלונים (ניסן, אייר וסיוון) גם זוכים להיות שותפים בהפצת האמונה והבטחון, וגם זוכים להכניס הביתה עוד חיזוק – יש להם מדורים לכל המשפחה (כן, גם לילדים…) מומלץ בחום!!!

כל הכבוד לך!! ממש!! זה יכול להיות ממש ניסיון גם לעבוד להביא כסף הביתה, וגם לקבל בכזו שמחה את התשובה שבשביל כסף לא עוברים כולל! להתחזק בענייני אמונה ובטחון! פשוט מדהים, מעריכה מאוד!

שנתחזק כולנו, נשות ישראל הצדיקות בייקרת התורה! "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"! וטוב לי אישה יהודיה צדיקה אחת מאלפי נשים "מוצלחות" ברחבי העולם!

אני מרגישה ששוב תהיינה בנות שתכתובנה שעדיף להביא סיפורים בלי "הפי אנד"….

אבל אני אוהבת את הסיפורים המתוקים האלה. הקב"ה לא הבטיח לאף אחת מאיתנו לעבוד אותו ברווחה כלכלית, כן?

אבל כן כתוב בספרים הקדושים שנגזר על האדם אם יהיה עשיר או עני, ובטוח לא בגלל השקעה בלימוד התורה ב"מקום שליבו חפץ" נקבל פחות כסף לחודש.

קצת היה לי קשה להתחבר לסיפור הזה.

צריך לזכור שההוראה הזו מהרב לא ניתנת לכל אחד, ויש מקרים שאם ישאלו רב הוא ייעץ כן לעבור כולל, כי אם זה לא משהו שאמור לפגוע בלימוד זו אולי השתדלות נצרכת. אנו, הנשים הצדקניות שבדורנו לקחנו על עצמנו את עול הפרנסה באהבה, אבל אני יכולה לומר מניסיון עצוב וכואב שחוסר כסף זה לא רק להצטמצם קצת, זה משפיע כל כל כך הרבה דברים חשובים. צריך לזכור שהלקח כאן הוא לא גורף לכולם וכל משפחה עם הנתונים שלה צריכה להתייעץ בנפרד מה נכון לה כרגע.

גם אנחנו נמצאים במצב כלכלי קשה. ולא, לא בגלל משכנתא כי אין לנו סיכוי בדרך הטבע להגיע לאחת כזו, אלא בגלל צרכים רפואיים ועוד דברים שהצטברו למשהו גדול ומלחיץ. שאלנו רב אם לעזוב את הכולל לחצי יום לעבודה תורנית מסוימת שכוללת לימוד.

התשובה שקיבלנו, בהתחשב בכל מיני נתונים מסביב, הייתה – להישאר. בעלי נשאר, ואנחנו משתדלים להתחזק באמונה וביטחון. זה לא קל, אבל אנחנו מנסים לשמוח בזה ולא מתחרטים לרגע. אבל… הנס ההוא המדהים לא הגיע, אנחנו גם לא מחכים שיגיע, כי לא בשביל זה שמענו לעצת חכמים, לא בשביל זה בעלי יושב ולומד ואני עובדת במשרה מלאה וחצי.

הרווח שלנו הוא שהשם איתנו ואנחנו מכניסים אותו עוד ועוד אלינו. ועדיין זה קשה ועדיין אנחנו מתפללים ומחכים לישועת השם.

לכן קשה לי עם סיפורים כאלו. אני עובדת על עצמי לשמוח, לא לצפות לניסים, אלא באמת להיות במקום הזה שהשם שם אותי. ואז מגיע סיפור כזה, על מישהי אחרת במצב אחר, ואני אומרת – למה אני לא?

אני יודעת שהסיפורים באים ללמד על השגחת השם, אני יודעת שכל אחד והמקום שלו מול הקב"ה. אני יודעת אפילו שצריך לספר כאלו סיפורים. אבל בבקשה, תעזרו לי לדעת מה אני אמורה ללמוד מזה. תעזרו לי לא להגיע למקום הזה של למה אני לא, ולמה לא קורים לי הניסים האלו. כותבת בכאב

סיפור מרגש במיוחד! ריגשת עד דמעות ממש ובלי מליצה. איזו אמונה, איזה בטחון, אמונת חכמים ו-הכל! שלמות בעבודת השם, ובלעשות רצונו בלבב שלם!!! הסיפור המיוחד תפס אותי ממש בסיטואציה דומה. אשריך שחיזקת ונתת כוח! "נשים במאי זכין??? משלחות את בעליהן"- גם כשקשה…

***

סיפור מאוד יפה, שממש נגע לליבי וריגש אותי! ראויים להערכה רבה אנשים שחיים מתוך אמונה גם בלי שיבטיחו להם מופתים בסוף כל סיפור!! אך ודאי שזה ג"כ מחזק באמונה- לראות את הנס שבסוף. תמשיכו לשלוח עוד סיפורים כאלה יפים ומחזקים! תודה רבה!!

***

מהממת אחת!! נפלאות דרכי השם– רק תראי כמה חשוב לריבונו של עולם – לימוד התורה של בעלך… עד כמה הוא מייקר את המאמצים שלו ו– שלך!! המשיכו להרוות אותו בנחת!!! תרוויחו מזה ובגדול:) ראית? הוא יודע לשלם…!!!

***

מרגשת! איזה כיף לשמוע סיפור מהצד של הכוללים, הרי בשביל מה אנחנו בכלל באות לעבודה… וסתם בשביל לשמח אותך- הבנתי שהולכת להיות העלאה נחמדה גם בדתות, ד"ש מתוק מהשמים לאברכים שממשיכים ללמוד למרות יוקר המחיה.

***

וואו סיפור כ"כ מרגש, פשוט דרישת שלום ונשיקה ענקית מה' בזמנים כאלה, שהלחץ הכלכלי דוחק ונושף ולפעמים עלול לערער את כל היסודות שלנו, להיות דבקים במטרה זה לא פשוט!! אשרייך!!! ושזכות התורה תעמוד לך!

***

וואו, מרגש מאד!! כ"כ יפה לראות את זה בעיניים כמה אין קשר בין השתדלות לתוצאה. אנחנו חייבים לעשות השתדלות, וכאן באמת שאלתם רב שהנחה אתכם כיצד לנהוג, והתוצאה בידי שמים… מחזק מאד! תודה!!

***

מרגש!!!!!!!!!!!! גם אני באותה משבצת וכמה שקשה ולא קל בכלל – זוכים לסיעתא דשמיא וניסים גלויים!!!! לפעמים רק צריך לפקוח עינים ולראות!!!!!! ואגב, תורה מתוך הדחק – זו מעלה עצומה!!!!!!

***

מדהים! לא יאומן! סיפור מחזק ומרגש ביותר, ככה לראות את השכר בעיניים! תמיד צריך להתחזק בביטחון, אבל כזה סיפור גם מעודד ונותן כח להתחזק, תודה!

***

כמה מתוק, תודה על השיתוף! כאשת חבר בעצמי, הסיפור מחזק מאוד, מפתיע ולא מפתיע, למה? איך כתבת?! יש מי שכן מחלק כסף בלי שיבקשו!!! עמדו לי ממש דמעות בעיניים מרוב התרגשות ברכה והצלחה!

***

מרגש!! כתיבה כ"כ יפה ונוגעת– סיפור מתוק ונקי של בית של תורה, של חיזוק באמונה, סיפור המבטא את האור שכאן ולא את החושך ששם– יישר כח, לכל אישי לשלישי!! מחכה במיוחד.

***

מרגש ממש, חשוב לי לחדד שזה לא הוראה כוללת. בעלי רצה לעבור לכויילל עם רמה גבוהה ומעט מלגה- ואמרו לו את ההפך, צריך גם לקחת בחשבון את הכסף. אשרי מי שיכול ומצליח בידו…

***

זה מדהים, לצערי אני כבר מזמן לא שומעת/ קוראת בנושאים אילו, ופתאום תוך כדי עבודה לקבל כזה מייל ממלא שעולה לראש מידי פעם…… אני מצומררת ממש.

***

וואו- ממש חיזקת אותי, כי את האמת אני גם חשבתי לבקש את זה מבעלי, וחיזקת אותי שלא כדאי בשביל כסף לעבור לחפש מקום חדש.. תודה רבה על החיזוק!!!

***

ואו! מרגש, מפעים, מחזק!! אני קוראת את הסיפור הזה באווירה שאופפת ומשדרת לחץ כלכלי באופק.. קיבלתי כוחות מחודשים! יישר כוח, תודה רבה! ‫

***

מהמםם.. יאו! פשוט מחזק החיזוקים האלו על הדרך, לזכור באמת מה העיקר ומי זן ומפרנס, ולא צריך את עזרתינו כל עוד אנחנו עושים רצונו ‫

***

חיוב דאורייתא מאד מאד מחזק!!! ומלמד אותנו רק להאמין ולבטוח במי שהוא כל יכול שהוא זן ומפרנס לכל. ולא אף אחד אחר.

***

סיפור מתוק מדבש!:) מהסוג סיפורים שקורים הרבה ורק צריך לפקוח את העיניים להנות מהם ולהתחזק בהשגחתו הפרטית. תודות!

***

מדהים!! מרגש ומחזק ביותר.. הסיפורים נותנים זריקת בטחון ואהבת תורה. אהבת דרך ד' ורצון לעשות רצונו. תודה!!!!

***

הלוואי שכל הבעלים היו יושבים ברצינות ולומדים. אלו שזכו- תעריכו את מה שיש לכן, תגידו תודה כל יום, זה לא מובן מאליו!!:)

***

וואו איזה סיפור מרגש!!!!! ממש מתאים לימים האלו!! חיזקת אותי ואת כולם!!!

***

כל הכבוד!!! מלאת ביטחון ואמונה. חיזקת אותי מאוד!!!! אשריך……….

***

איזה מדהימה את! אני עם צמרמורות! מגיע לך את כל הטובות שבעולם! (כי התורה כוללת…) ‫

***

מחזק מאד!! אשמח לקבל את המספר של קו "השגחה פרטית"… אם אפשרי תודה רבה!!

***

וואו, סיפור ענק עם מסר חזק של אמונה וביטחון התרגשתי לקרוא, דמעות בעיניים.

***

עשית לי צמרמורת, פעם ראשונה שאני מגיבה, כמה חיזקת אותי!!!!!

***

וואוו חיזק ממש!!!! מעודד ומחזק לראות שהשם עוזר ללומדי התורה

***

מרגש… אני עם דמעות בעיניים…. אשרייך… סיפור מתוק מדבש

***

וואו מחזק מאוד!!!!! אשריך על האמונה החזקה בבורא עולם

***

איזו חמודה!! מלאת מתיקות! שתזכו עוד ועוד עד 120!!!

***

סיפור מחזק מאוד! אשרייך שהתגלגלה הזכות לידייך!!

***

תודה, כל כך מחזק! מה המספר של קו השגחה פרטית? ‫(תגובת שמורה: אם יש למישהי את המספר, נשמח לקבל ולפרסם בקובץ הבא בעז"ה)

***

וואוו הצטמררתי!!! -עוד לפני ההפי אנד:) ‫

***

בזכות האמונה החזקה שלך מה שמגיע מגיע

***

וואו! מחזק ממש! פשוט נשיקה מתוקה מה'

***

תודה על החיזוק הנכון במקום הנכון!!!

***

איזה סיפור מיוחד, ומרגש!!! ‫

***

ואווו מדהים!!!! ‫

***

מחזק מאודדדד

שלום וברכה, תודה שנתת לי כח, אני דווקא כן מבינה באינפלציה ובמדדים, וגם בלי זה אני מבינה מה המשמעות של הקו הקטן ליד היתרה בבנק, מינוס!!!!

בעלי הוא מתמיד גדול, אך היות שהגיע מאחד מערי הצפון היה פחות מוכר אחרי החתונה, ולא הצליח להיכנס לכולל שמשלם טוב. כבר 4 שנים שהוא בכולל שמשלם רק דתות +מחייב לתרום בכל חודש סכום מסוים לכולל.

החברות שלי בעבודה כל היום מספרות על המתנות חג שנתנו בכולל של הבעלים שלהם לכבוד פסח ושבועות.. שעון מייקל קורס, מוצרים לפסח, תלושי קניה… ובכלל המלגה החודשית שלהם כמעט כמו המשכורת שלי. החלטתי שאין מצב שבעלי ממשיך ללמוד באותו כולל עם הגרושים האלו… ביקשתי מהחברות שיארגנו לו פרוטקציה להיכנס לכולל של הבעלים שלהם…

אבל עכשיו גרמת לי לחשוב שוב על העניין וללכת להתייעץ עם רב אם זו החלטה נכונה או לא. אחרי הכל בעלי ישמח להמשיך באותו כולל שאליו התרגל.

"תגיד לבת שלך שכל דקת לימוד שווה נצח נצחים, כמה שהבחור ילמד זה שווה לאין שיעור." והשידוך קם והיה. 

תגובה לסיפור חיוב דאורייתא. התרגשתי מאוד מהסיפור, עד דמעות ממש כפשוטו!!

בעלי היה אברך שנים אך היה לו קשה להמשיך לשבת בכולל כך שהוא כיום עובד. אך על הכולל ערב אנחנו לא מוותרים. גם כאשר יש אילוצים שונים הכולל ערב זה קו אדום מבחינתנו. (הוא לומד במסגרת הדף היומי ועוד מעט מסיים את הש"ס!)

אני רוצה לחזק את נשות האברכים שהן גיבורות, יש להן זכות שלא כולן זוכות לה! ולנשות העובדים אני רוצה לשתף בסיפור על הרב שטיינמן ששמעתי מבעל המעשה בעצמו.

הייתה בחורה שנפגשה עם בחור שבבירורים אמרו עליו דברים טובים לגבי הלימוד שלו. אך תוך כדי הפגישות כשכבר השידוך התקדם התברר שהיה טעות בברורים ויש שני בחורים עם שם זהה באותה הישיבה. הבחור המוצע גם היה טוב אך פחות לומד, האב היה מתוסכל ולא ידע את נפשו. הבחורה רצתה מאוד להמשיך אך הייתה בדילמה. האב הלך לשאול את הרב שטיינמן מה לעשות, והרב שטיינמן אמר: תגיד לבת שלך שכל דקת לימוד שווה נצח נצחים, כמה שהבחור ילמד זה שווה לאין שיעור. והשידוך קם והיה.

אז אני רוצה לחזק את נשות העובדים, תעריכו כל דקה של לימוד של הבעל גם אם הוא לא יום שלם ליד הסטנדר. תתמכו תעריכו ותאפשרו כל דקה שהבעל מעוניין ללמוד!

נ.ב. לגבי פרנסה ידוע שלהתחזק בעניין השבת זה עוזר מאוד בפרנסה כמו שכתוב "כי היא מקור הברכה" אנחנו ראינו ניסים גלויים ממש!

נ.ב.נוסף, חשבתי שאולי כדאי להקים קבוצה עבור נשות העובדים לתת להן חיזוק וכוח. א. הן מבחינת שמירת הבית כבית של תורה וכן חינוך הילדים לתורה (שירצו להקים בית של תורה למרות שגדלו בבית שהאבא עובד) ב. וכן שיש כאלו שגורם להם לבעיות בשלום בית כשהאישה החלום שלה לבעל שלומד התנפץ וקשה לה כבר להעריך ולכבד אותו וכו'…. תודה רבה על הכל!! ‫

תגובה למגיבה על הסיפור "חיוב דאורייתא", לקוראת שקצת היה לה קשה עם הסיפור:

הסיפור שלך הרבה יותר גדול זוהר נוצץ ויקר! ה' אהב אותך כל כך ושומר לך את הזוהר לעולם הבא. חייבים לזכור שההפי אנד לא מדבר אלא אל היצר הרע שלנו שבא לפתות ולשכנע, הוא מספר לו שיש אפשרות להפי אנד עם הקושי.

אבל את, צדיקה שכמותך, הסיפור שלך צריך להיות מורם על נס וכך הוא יהיה בעולם הבא. באמת אנחנו מתפללים אל תביאנו לידי ניסיון, ומצד שני אומרים כמה נסיונות מכפרים ומטהרים – תראי איזו טהורה את!

אמר הרב שטיינמן זצ"ל כי אנחנו מבקשים שלא יהיה לנו נסיונות שממוטטים אותי ממש אלא ניסיונות שיש בכוחנו לעמוד בהם.

עוד משהו שרציתי לומר לך, אם נגיד תזכי היום זכיה בפיס (משהו קטן נגיד מיליון דולר, כי הזכיה הגדולה כבר אצלך) אני בטוחה שתרגישי אז כמה זה לא באמת, והאושר האמיתי לך היה כשבחרת בחיי תורה אם ולמרות ו..גם בגלל! ותדעי שאינה דומה תורה ברווח מתורה בצמצום, אינה דומה!!!!

יתן ה' הטוב ותראי שפע ברכה והצלחה מתוך נחת, בריאות ורווחה וחיי תודה, באהבה ביראת ה' ובשמחה!!!! שנזכה מהרה לגאולה השלמה!

ברצוני להגיב לתגובה שכתבה בשם "הכותבת בכאב"

יקרה, אני מאוד מבינה אותך ומשתתפת בכאבך, אך בכל אופן אני מבקשת ממך אנא התעודדי והתחזקי באמונה, החיים עוד לפנייך ונכונו לך הפתעות טובות ורבות על המסירות נפש לתורה וקבלת הקשיים באהבה.

רשמת שאת לא מצפה לניסים, ואני אומרת לך- יש ניסים והם יכולים לקרות בכל רגע ולאחר שנים,  וגם אם רשמת "גם אנחנו נמצאים במצב כלכלי קשה. ולא, לא בגלל משכנתא כי אין לנו סיכוי בדרך הטבע להגיע לאחת כזו," תדעי שהקב"ה כל יכול! ויגיע יום ובזכות מסירותך והשקעתך בתורה תראי פירות.

אגיד לך מנסיוני "כל המקיים את התורה מעוני (שיש נשים ששואלות עכשיו מה זה?) סופו לקיימה מעושר". אנו התחלנו את חיינו לפני כ 20 שנה ב 3500 שקל שמהם שלמנו שכירות! מחיה! ואפילו מעון.

שנים רבות היה גם לנו נראה שאין סיכוי לדירה והיום יש לנו ב"ה אחת כזו בעיר מרכזית שרכשנו אותה בס"ד מרובה מעל הטבע!!!!

אנא ממך יקרה במקום לשאול למה אני לא, תעני לעצמך בע"ה גם ישועתי תגיע ובגדול! הקב"ה יכול לתת לך הרבה יותר. 1500 ש"ח קטנים עליו…… מקווה שתקראי ותתעודדי כי נכונו לך ימים של רווחה

רוצה לחדד נקודה חשובה, שנכון שאנחנו הנשים עובדות לפרנסה, ומשקיעות שעות בשביל שהבעל יוכל לשבת וללמוד. אבל… חשוב לדעת (לא יודעת לצטט את המקור ההלכתי… אבל יש:)

עד שאישה נישאת הכסף שייך לאביה והצינור פרנסה מגיע בזכותו, מרגע שאישה נישאת לבעלה- שפע הפרנסה עובר דרכו!!! ובזכותו!!! כך שבעצם המשכורת שלך – היא שלו. ובכל מקרה הכסף שנגזר משמים יבוא – וד' מחליט באיזה דרך! (גם בעלי לא מקבל כמעט כלום מהכולל ואפילו הדתות לא דופקות כל חודש…)

ולמי שאוהבת לראות דברים בעיניים- אחרי שנישאתי ופתאום משכורת שהיתה נשארת כמעט בשלמותה (פחות מעשרות), עכשיו מתחילים לשלם ממנה תשלומים לרוב… ב"ה כמה חודשים אחרי העלו לי בעבודה סכום גבוה מהתשלום החודשי…

כך שראיתי ממש איך עכשיו הצינור שפע הוא אחר וחדש. אז בואו נשמור על צינור הפרנסה פתוח ישירות מד' בלי חסימות ותקיעות… (כמובן יש מקרים שרב מייעץ אחרת – אז זה מה שצריך לעשות….)

שלום ראיתי ב"עלון לבית התורני" (הרב קולדצקי) וזה כ"כ מה שאנחנו מדברות כאן אז ראיתי לנכון לצרף:

ירמיהו הנביא הוציא לפני בני דורו את צנצנת המן, להראות להם ולומר כי אע"פ שכיום כבר לא יורד מן מהשמים, אבל העיקרון והיסוד קיים תמיד, שככל שאדם בוטח יותר בקב"ה פרנסתו באה יותר בקלות.

השתדלות לפרנסה זו חובה רק בתור מטלה ומשימה נקודתית, והיא גזירת מלך – כמו הלכה, אבל אין שום קשר בין ההשתדלות לתוצאות בשטח. במקביל ניתנת ביד האדם בחירה איך לקבל את הנגזר עליו בדרך איסור או בדרך היתר.

מעמידים לאדם ניסיונות, אם עומד בהם- מקבל את עולמו דרך היתר, ואם לא אז בדרך איסור. ועיקר ההשתדלות זה מעשר שכתוב ע"ז שמתעשר, 'ובחנוני נא בזאת'. וברכת המזון בכוונה 'ברכת ה' היא תעשיר', וכתב בחינוך שהמברך בכוונה כל ימיו יתפרנס בכבוד.

האמת שממש חיכיתי לתגובה אחת, אבל אם היא לא נכתבה אז אני אכתוב…

בעלי הרבה פעמים אומר לי, אם הייתי הולך לכולל בשביל הכסף, כבר הייתי יוצא לעבוד, הייתי מרוויח פי 4 ויותר… זה שאני הולך לכולל זה מאידיאל…

ואז אני אומרת לעצמי- תכלס אני מוותרת על כמה אלפים בשביל הלימוד באמונה!! אז מה קרה פתאום כשזה מגיע לחמש מאות/ אלף שח?? (כי בעצם השיקול לעבור/להישאר בכולל זה או אחר הוא שיקול של לימוד בלבד, ואיך יהיה לו יותר הצלחה מיצוי וסיפוק בלימוד שלו, ולא התוספת או הקיצוץ במלגה של הכולל)

לא יודעת אם זו הפלטפורמה, אבל הזדהיתי מעט עם אחת התגובות:

"תרשי לי לשתף אותך דווקא ממי שהיא לא שם. תודה לה' ביתנו בית של תורה ועבודת ה' אך בעלי לא יושב ולומד בכולל, למרות שכמוך, זה היה חלום חיי…"

אמנם בעלי לא יצא לעבוד ב"ה, אבל יש נקודות השקה בין התגובה שלה אלי. הייתי שמחה אם תהיה במה, של כאלה ששאפו כל חייהן לבעל שקדן ושטייגניסט שישב וילמד כל חייו, ויחיה רק בעולמות עליונים… אבל בסוף זה לא כך.

אני רוצה להגיב לזו שכתבה על נשות אברכים שמבקשות מהבעל לצאת מהכולל כדי לשמור על ילד שלא מרגיש טוב וכדו'.

בלי לדעת באילו נשים מדובר, באופן כללי, אפשר להבין שיש נשות אברכים שמוסרות את הנפש בצורה בלתי רגילה מתמסרות בכל המישורים, מסתפקות במועט ומותרות על עזרה חיונית ועל עוד הרבה.

ו… כן. קורה. קורה שהאישה בקריסה, היא לא מסתדרת, חמישה פצפונים, לפני או אחרי לידה, ו… כן. היא מבקשת ממנו עזרה. חד פעמי, או לא רק חד פעמי. נכון שזה יכל להיות מאוד נחמד שהיא תהיה איזשהו מלאך ה' צבקות, שתמיד מסתדר באופן פלאי, עם עודף שינה, עודף ברזל, שפע ויטמינים וכוחות על אנושיים, אבל מאחר שהקב"ה שלח כאן לעולם בני אדם ולא מלאכים, קורה שהיא נזקקת ולא מסוגלת ולא מסתדרת.

אז נכון, כשבבסיס יש הערכה אמיתית לתורת הבעל, האישה תשתדל להוריד את בקשות העזרה הללו למינימום האפשרי. אבל כשזה קורה, במקרי קיצון (ואף פעם לא נוכל לדון על השכנה / החברה / האחות מה זה מקרה קיצון בשבילה) כל אחת יודעת מה נכון לה, ואין כלל מקום לדון את האחרות במצבן.