מכירות את אלו שחיות בלי חשבון? אני חיה עם. עם הרבה. כל היום מספרים סביבי.
בסייעתא דשמיא אני מנהלת עסק קטן להנהלת חשבונות ושכר, וב"ה רואה הצלחה מרובה.
יש את אלו שבאים פעם בשנה לתיאום מס או החזרים, ויש את הלקוחות הקבועים שעובדים איתי בשוטף.
אחד מהם הוא עו"ד.
חוץ מהפן המשפטי בו הוא מתמחה, יש לו גם כמה עסקים מהצד, שחלק מהם הוא הפקיד בידי לעניין הטיפול במחזורי הכספים.
הוא לקוח טוב, מהזן שמשלם בזמן, שולח את הטפסים הנדרשים, זורם חלק עם אפס תקלות. מאלו שנח לעבוד איתם.
לקראת סוף שנת המס הוא הגיע אלי למשרד לפגישה, והודיע לי כי לאור שביעות רצונו מההתנהלות והשירות שהמשרד שלי מעניק לו, הוא מעוניין להעביר אלי את הפעילות של החברות הנוספות שבבעלותו.
שמחתי מאד.
נתתי לו הצעת מחיר מסודרת לכל חברה בנפרד. הדף המפורט שהמדפסת פלטה הצביע על תוספת משמעותית מידי חודש. יופי, תודה לה'.
לפני שעזב את המקום הוא זרק לי משהו, שהוא הולך להגיש תביעה נגד אחד השותפים שלו, שגרם לו נזק כספי גדול, לטענתו. הוא יצטרך את עזרתי שאבוא להעיד לטובתו בבית המשפט.
אופס.
לא מכירה בתי משפט, והשופט היחיד שראיתי בחיים היתה שופטת, בתחרות השנתית בין כיתות ט' לי' אי אז בשנות הסמינר. לא ידעתי אם מתאים לי, כאישה, לבוא ולהעיד בפורום כזה של בית משפט.
אמרתי לו שאני צריכה לשאול את בעלי לדעתו.
דעתו של העו"ד לא היתה מרוצה בעליל מהתשובה שלי, והוא הרעים בקולו: "מה פתאום! את חייבת לבוא, אני מנהל אצלך כספים וזה חלק מהשירות שאת נותנת לי. אם לא תבואי", הוא הוסיף ואיים, "אני מפסיק לעבוד איתך לצמיתות עם כל התיקים הקיימים, ובטח לא אעביר אליך את האחרים".
כנראה הוא רצה להמחיש לי את הלך הרוח שנושבת בבית המשפט, כהטרמה לתפקיד שהוא מייעד לי:) בכל אופן זה היה מאד לא נעים לשמוע אותו ככה מדבר.
ואולי הוא נקט בגישה שאם אין עדים לפחות תהיה התראה…
לא יודעת מאיפה שאבתי את הכוחות, אבל שמעתי את הפה שלי עונה לו בטון רגוע ושלו: "רק הקב"ה מפרנס אותי, ואני פועלת לפי דעת תורה". קרדיט גדול לשמורה, שסיפורי הגבורה השבועיים נותנים הרבה חוסן ואומץ בזמן אמת.
בעלי ניגש עם פרטי המקרה לשאול את אחד הפוסקים, וחזר עם תשובה: בעיה של צניעות אין כאן, אבל הדבר בעייתי מצד האיסור החמור לגשת לדון בערכאות. ואם אני באה להעיד – הרי זה נטילת חלק בדבר שאסור לעשות. ולא משנה עם מי הצדק.
חזרתי אל העו"ד עם תשובה שלא אוכל להעיד בעבורו בבית המשפט, ואם הוא מתנה את המשך העבודה מולי בכך – הוא יכול לחפש משרד אחר. השיחה הסתיימה ב"אוקי, אני אשקול את הדברים".
אחרי כמה שבועות הוא חוזר אלי עם תשובה שהוא כבר מצא דרך להסתדר גם בלי העדות שלי, והוא מעוניין להעביר אלי את יתר התיקים…
חוץ מההכנסה הכספית שלא נפגעה כלל כתוצאה מהעמידה העקרונית,
אני יכולה להעיד שגם היחס שלו נעשה מכבד ומעריך. מקווה שפה מותר להעיד:)
