שמורה יקרה, השתתפתי אתמול בכנס, חייבת לומר לך שעד היום לא הייתי בכנסים של שמורה משהו בשיתופיות הזו של עבודת השם הפרטית של כל אחת , באופן ציבורי - פחות התחברתי .. השנה, מאוד היה חסר לי משהו לנפש בחודש אלול וחברה שכנעה אותי ללכת קניתי בשעת ה ת' כרטיס (19:30 ביום רביעי) והגעתי - ונשבתי :) היה פשוט מושלם !!!! ככ התחברתי !! זה ככ נתן לי !! ובגלל שאני יודעת כמה מסירות נפש יש בכל הנושא וכמה בנפשכן הדבר , אני משתפת ... מתחילת הקורונה - הכנסתי הביתה מחשב אחרי למעלה מעשור ב"ה שלא הכנסנו שום אמצעי טכנולוגי, היכולת הזו של פיצול יום העבודה והאפשרות להוציא ילדים בבוקר בנחת ואהבה - הייתה בשבילי כמו חלום שהתגשם אבל מצד שני , החלק הזה - של כל ערב החובה להתחבר שוב לעבודה , וההרגשה שהמחשב משתלט לי על החיים (למרות שאני לא נכנסת לשום אתר ...) ונכנס לי לתוך הבית - היתה לי נוראית באופן רגשי - הרגשתי שבויה בעבודה , שבויה במחשב, שבויה בזה שפרצו לי הביתה ! אתמול , אחרי ההרצאות המאלפות שהיו , החלטתי שאני מקבלת החלטה חזקה ולא עובדת בערב , קמתי הבוקר ב05:00 ... ומקווה בעז"ה להצליח להתמיד להשכים קום כל יום ובכך לבצע ניתוק של האינטרנט (אני הולכת לעשות את זה היום כדי שזו תהיה עובדה מוגמרת .. ) משעות הצהרים עד לבוקר למחרת תודה - זו מילה קטנה לכלים שקיבלתי אתמול בזכותכם!