ברוכות הבאות למרחב החדש שלנו :) האתר בבנייה ובהרצה — גרסת בטא. חשוב לנו לשמוע את דעתך — יש לך הארה, הערה או הצעה לשיפור?

כיכר היונים · סיפור אישי

חבל על הזמן

כ"ב טבת תשפ"ה

הרבה דברים לימדתי אותה, את רחלי, העובדת החדשה שהתחילה לשבת לידי. היא חברותית ומשופשפת, והכירה גם כמה בנות שעובדות אצלנו, כך שמבחינה זו היא התמקמה מעולה בין כולן, ובכל הנוגע לנהלי עבודה, ללינקים שימושיים, דיווח נוכחות, וכמובן החפיפה עצמה – הייתי שם בשבילה. היא מוכשרת מאד, וקלטה דברים ברגע, אבל לא זה היה הדבר שהפעים אותי. אחרי תקופה שמתי לב שהיא כל הזמן עובדת. לא שהיא לא קמה להכין כוס קפה, אבל זה אף פעם לא לקח יותר משתי דקות. לא שהיא לא היתה מעורבת בנושאי שיחה שעלו בחדר, אבל היא תמיד זכרה להתמקד חזרה במסך בלי להיגרר לפטפוט שלא נגמר. לא שהיא לא היתה עונה לטלפונים, אבל הרבה פעמים שמעתי אותה מסיימת: אפשר לחזור אליך מאוחר יותר, אני בעבודה עכשיו. יום אחד סיפרתי לה שאני מחפשת שיר מסויים לתוכנית בת מצווה שהבת שלי עושה בכיתה. היא אמרה לי שיש לה אותו בג'ימייל ובשמחה תעביר לי מחר. התפלאתי קצת בליבי מה יש מחר שאי אפשר לעשות עכשיו, ובהזדמנות אחרת שמעתי ממנה את התשובה: החלטתי לפתוח את המייל רק לחצי שעה של הפסקה ביום. פשוט שמתי לב שאם הוא פתוח לי כל הזמן ברקע, אני די בקלות נגררת לצ'אטים, מגזינים דיגיטליים או סידורים אחרים. החלטתי להגביל את כל השימוש במחשב שאינו קשור לעבודה לחצי שעה ביום. מה שלא הספקתי – יחכה למחר. המילים גלשו לה בכזאת טבעיות, ואני נשארתי פעורת פה. זה היה שיעור מוסר נוקב בשבילי, ובלי כותרת של מורה ותלמידה למדתי ממנה המון! איפה אני ואיפה שמירה על חצי שעה הפסקה... כמה פעמים נגררתי לשיחות, התכתבויות, סידורים, סתם כך – בלי לשים לב ובלי לשים עין על השעון. אמרתי לה: וואו, כל הכבוד! אבל את יודעת, זה לא משהו חריג... כולם עושים את זה לפעמים... היא השיבה תשובה אמיתית ונוקבת: ואם כולם עוברים על גזל, זה הופך להיות מותר? התחייבתי לשעות עבודה, אני לא יכולה למרוח זמן על פטפוט או עיסוק אחר שנגרר הרבה הרבה מעבר להפסקה של חצי שעה. היא המשיכה באמירה של דברים היוצאים מן הלב: אם הבוס היה מגיע פה עכשיו מאחורי, הרי לא הייתי מעזה לבזבז את כל השעות הללו מול עיניו, נכון? אז מה ההבדל אם הוא רואה או לא? הרי ה' רואה אותי תמיד, ואני רוצה להיות ישרה בעיניו. אין ספק, היא צודקת. והשאירה לי הרבה על מה לחשוב. תגידי, זה לא קשה לך? שאלתי אותה ברגע של כנות, והיא ענתה: בגדול התרגלתי, אבל לפעמים זה באמת לא קל. כמו שלא תמיד קל לי לחכות 6 שעות לקפה כשאני בשרית. לא קל, אבל לא בא בחשבון. הרבה למדתי בחיים, אבל היא היתה אחת המורות הטובות. הרבה דברים לימדתי אותה, והיא לימדה הרבה יותר. תודה לך, רחלי! שמת לי מראה מול העיניים ואת מהווה לי דוגמא אישית זהירות מגזל מהי. פשוט עובדת. חבל על הזמן.

תגובות

עדיין אין תגובות. היי הראשונה להגיב!