סיפור.

סיפור? מי צריך סיפורים כשיש חדשות מסעירות, יש ידיעות מזעזעות, יש עדכונים מצמררים, יש תחזיות מפחידות, יש תמונות קורעות לב, יש הסרטות, ראיונות, עדויות חיות (ושאינן) מהשטח... דם ואש ותימרות עשן, ופחד מוות מוחשי.

כל העדכונים בלחיצת מקלדת, החזית הבוערת מרחק שניה על המסך...

והנה מול עינינו הסיפור היפה ביותר: אתן!

אַת הסיפור הכי הכי שיש...

את שמשתדלת ומתאמצת להגיע לשליטה. לא, לא על האויב מבחוץ, אלא על זה שמבפנים.

מוקדש בהערכה לכל מי שבשליטה באשר היא,

או במילים אחרות "קונטרול יו"

הנה סיפור שהגיע לקונטרול יו-

ראש השנה היה בפתח. ישבנו, אני ובעלי וחשבנו במה נוכל להתקדם יותר, עם איזו הנהגה טובה ואמיתית נוכל להתחיל את השנה החדשה ולהוסיף זכויות לפני יום הדין.

ואז עלה נושא החדשות. בסוף יום מעייף, כשצריך הפוגה באמצע היום, ובעיקר כשרוצים לדעת מה המצב, מה חדש, מה קורה ואיפה, ומי אמר מה, הם מחכים לנו, אתרי החדשות. מלאים במידע ואשליית העידכון נון סטופ. החסימה כמובן מעולה ותהכנים לכאורה כשרים, אבל לא רצינו את זה. רצינו להיות "יותר". החלטנו יחד שלא פותחים אתרי חדשות. ידענו שזה יהיה מאתגר, אבל היינו נחושים להצליח. עשרת ימי תשובה והימים שבין יום כיפור לסוכות עברו בהצלחה מלאה ותחושת סיפוק אדירה, הרגשנו נקיים יותר, רגועים יותר ועם יותר זמן לדברים החשובים באמת. אבל... אחרי שמחת תורה עלה הספק בקול. אולי... אולי הקבלה לא מדברת על ימים כגון אלו? אולי עכשיו חשוב להיות מעודכנים כל רגע, לראות מה קורה, להרגיש שותפים ונושאים בעול ע"י ידיעה מתמדת במה שקורה? אולי נשמור את הקבלה הטובה והחשובה מאין כמותה לזמני שגרה שפויים ומאפשרים? ואז החלטנו שכן! אנחנו חייבים לשאת בעול! להרגיש שותפים! לתרום למען הצלחת המערכה. וזו תהיה התרומה שלנו. להמשיך להחזיק חזק בקבלה הזו. לא רק בימי שגרה, אלא גם ואולי בעיקר בשעות הקשות. אתרי החדשות נשארו סגורים. כשהגיעה מקונטרול יו הקבלה וההגרלה ​ה​שבועית וראיתי שגם שם מדברים על אתרי חדשות, אמרתי שאני ממש מרגישה שהחיזוק שלנו זה לא רק נשיאה בעול אלא גם ביטוח חיים. עוד שיתופים? הנה: זה יהיה קשה, אני יודעת. אבל זה מה שהכי נצרך עכשיו! בעז"ה אשתדל בשעות האלה להיות עסוקה בעזרה בבית (ובהתכוננות לקרובי המשפחה מהדרום שרוצים לבוא אלינו....) ה' עזר עוזר ויעזור ובזכות החיזוקים האלה בעזרתו יתברך נראה ישועות! מהרגע שהתחיל אמרתי לעצמי - ה' לא רוצה ממני שאבדוק מה חדש דרך המחשב! אולי דרך הטלפון, מקוה שגם בזה לעמוד שלא להקשיב, אבל במחשב - אני בל"נ לא פותחת! ה' יעזור הלאה, זה לפעמים מאד מגרה... אני ב"ה התנתקתי מהצאט לגמרי-וזה קשה ומשעמם - אבל זה משתלם! אני מנותקת מאינטרנט בבית. כל החג הייתי במתח לדעת מה קרה וחיכיתי להגיע לעבודה להיכנס לחדשות ולהתעדכן. לא משמועות, אלא מנתונים. אבל אז עצרתי את עצמי ואמרתי לעצמי שדווקא לא להיכנס לחדשות זה מה שיטיב לעם ישראל. בעז"ה בלי נדר אשתדל להמשיך לעמוד בקבלה השבוע. אני תושבת אופקים וחיפשתי משהו למלאות את עצמי. הקבלה הזאת מרגיעה לי את הלב הכואב. חסמתי גישה לאתרי חדשות וגם מהמייל הסרתי עדכוני חדשות שנשלחו אלי. לאור המצב -כדי להיות מעודכנת חשבתי לפתוח את החסימה ופתאום מופיע "קונטרול יו" ו...עוצר אותי!בעז"ה תהיה העמידה בנסיון עוד זכות לאחינו בית ישראל הנמצאים בצרות ובקרובבבב נקבל את משיח צדקנו. זה גם הסיפור שלך? מרגישה שיש לך בסיפור הזה גם פרקים קשים? ריכזנו עבורך כמה טעמים שימתיקו לך את הרגעים המאתגרים...

1. הצורך להתעדכן ללא הרף נובע מאשליה של "שליטה " "מידע" "התעדכנות" אך בפועל לא מביא לשום תועלת מעשית בשטח, אלא רק לנזקים.
2. העדכונים בחדשות (כל מקורות החדשות) מנוסחים בצורה של כפירה וטבע, שמקשה עלינו שוב ושוב לזכור מי קובע ומי מחליט ולמי צריך לשאת עיניים באמת. מושגים כמו "מחדל" "כוחותינו השתלטו" "חיפוש אשמים" "נקמה כואבת" מטפטפים אלינו אווירה של "כוחי ועוצם ידי", ומרחיקים אותנו מאד מהמצב האמיתי והיחיד של "אין עוד מלבדו".
3. "יוסיף דעת יוסיף מכאוב"- את הידיעות הכלליות אנחנו כבר יודעים, ומה שאנחנו צריכים לפעול למעשה כבר מובא לידיעתנו בכל מקרה. תוספת ידיעות מיותרות גורמת לנו ללחץ וחרדה. צפיה בתמונות / סרטונים / שמיעת פרטים מזעזעים שלא מותאמים לכוחות נפשנו, גורמים ישירות לנזק נפשי, סטרס ודיכאון שמשביתים אותנו מלעשות את התפקידים המוטלים עלינו.
4. אשליה של עשיה והשתתפות במצב, כביכול "ליבנו אתכם", מה שמונע מאיתנו לעשות צעדים מועילים אמיתיים- להתפלל, להתחזק או לעזור בפועל, כל אחת כפי יכולתה.
5. התמכרות ותלות בעידכונים. צורך אובססיבי לדעת מה קורה בכל רגע נתון ומה משמעותו של כל "בום".
6. בזבוז זמן יקר שלא מביא שום תועלת מעשית, על חשבון מילוי השליחות שלנו בזמן ובמקום בו אנו נוכחות.
7. בכל ציבור, ובפרט בקרב ציבור שמקפיד להיזהר ולהינזר מאמצעי תקשורת, החשיפה הפתאומית הזו עושה נזק רוחני גדול לנו, לבית ולילדים. דברים שנפתחים ומתרגלים אליהם קשה אח"כ לסגור.