לא, לא התכוונתי לשאול דוגרי כמה חדרים מעוטרים בשלט מרוח כתמי גואש של "נקי לפסח", גם לא לשאול מי חבטה מזרנים ומי חוותה סנט מוריץ. מבלי להמעיט בערכו של נקיון הפסח, באתי לשתף בסוג נקיון אחר, בסדר גדול הרבה יותר ע-נקי. אחרי תקופה מקסימה של שנה וחצי בה עבדתי מהבית, יצאתי לתקופה פי אלף מקסימה של חופשת לידה, בשבח והודיה לה' יתברך. תינוקת רכה ומהממת מילאה את כל סדר היום שלי, וכשמלאו לה 14 שבועות הכתובים בחוק, נאלצתי בצער רב לחזור לעבודה. מסיבות שונות היה עלי לחפש עבודה אחרת, ורציתי מאד להמשיך לעבוד מהבית. ב"ה סיגלתי לעצמי כללים ברורים בכל הקשור להפרדת בית עבודה, ומתווה העבודה מהבית התאים לי ולמשפחתי. החיפושים לא העלו תוצאה, והתפשרתי גם על עבודה היברידית. אחרי כמה ראיונות שלא הניבו משהו מעשי, הסכמתי גם ללכת על הצעת עבודה שכוללת יום מהבית, ובהמשך, כך הבטיחו, יתאפשר גם חצי שבוע. טוב, לאור הנתונים והלחץ למצוא עבודה לא יכלתי להרשות לעצמי לשבת על כסא הבררנית, ועברתי לשבת על הכסא המשרדי. עברה כבר חצי שנה, ולא עבדתי מהבית אפילו לא יום אחד... ולא כי הם לא עמדו בדיבור שלהם, אלא כי הם השמיטו פרט שולי וקטן. מינורי ממש. בשביל להתחבר מרחוק – אי אפשר לעבוד על רשת מסוננת, חייבים אינטרנט פתוח... במשרד עצמו קיימת רשימה לבנה, וכל האתרים חסומים לי מלבד מה שנצרך לעבודה נטו. אבל בשביל להתקין אצלי בבית את התוכנה של שליטה מרחוק – עקב עניינים של אבטחת מידע, אני חייבת להתנתק מהסינון שיש לי. הם נחמדים מאד ומנסים לעזור, אבל בינתיים לא מצאו פתרון. האפשרות היחידה כרגע לעבודה מהבית היא עם רשת פרוצה. ואת זה – היה ברור חד משמעית לבעלי ולי – אנחנו לא עושים בשום אופן. גם אינטרנט מסונן בבית הוא דבר שבדיעבד ממש, אז להכניס אותו פרוץ?? –היה ברור לנו שאין על מה לדבר. שום צורך עבודה וגם לא שעות רווח בבית – לא מכשירות להכניס הביתה חיבור אופציונאלי לדברים הכי גרועים. חצי שנה אני באה לעבודה יום יום, מכתפת תיק, עולה לאוטובוס, מחליפה עוד אחד בצומת, מחתימה כרטיס, יושבת על הכסא המשרדי, מחפשת הסעה לחזור, לפעמים מוצאת ולפעמים לא. זה קשה מאד, בהחלט. אבל מחמם לי את הלב כל כך ההתעקשות לשמור על הבית. הבית שלי נשאר נקי.