סליחות סליחות מתוך השמיכות של נשים שאין להן אחרי חצות ולא אשמורת הבוקר, ללכת ולהתוודות. סליחות של נשים בלילה עם לבבות הומים שסוחבות געגוע מאחורי הקלעים, שרצו היום פי שבעים ושבעה אבל הלילה מגיע והנפש לא שבעה- סליחה שככה אני עמוסה תמיד רק מנסה אף פעם לא ממצה רודפת אחרי זנבו של אלול החולף במרוצה. סליחה שאני כזאת מוסחת גם בורחת. סליחה שהיה פיגוע ולא ידעתי מה לעשות, סליחה שאת הקבלות לא הספקתי לנסות סליחה על חצי הרצאה שהקשבתי, ניתקו לי באמצע. סליחות. עיניים כמעט נעצמות עייפות כבדה מבין השמיכות גם אני רוצה לצעוק קל מלך, ושלוש עשרה מידות. סליחה שאני לא בעניינים סליחה שגם צעקתי היום על הילדים ואיפה, איפה מידותי שלי של רחמים. סליחות של נשים זה א...ב...א... רציתי, אני רוצה רגע לפני תרדמה עמוקה ורצוצה, אנחה מלאת געגוע, לריח של בית כנסת בדל של מחשבה הנשרך בין כר וכסת סליחה... סליחה שאני אישה, פשוטה שהתשובה שלי בקוטר ובעומק של חביתה אבל כל כך רוצה.... אה.... אנחה עמוקה ובסך הכל את העסק הזה, שלך, אני מפיקה... יעלו ויבואו לרצון לפניך כל הסליחות המית הלבבות מבין השמיכות הרהורי התשובה, רסיסי הרצונות. תערב לפניך עבודתן של בנותיך, שעכשיו ישנות ובנשימותיהן הקצובות שרות לך את שיר חייהן, אדון הסליחות.