-אני בת עשרים ושתיים, אשת אברך, עצמאית בתחילת הדרך. מכירות את הפרופיל בנטפרי של מייל בלבד? שם אני נמצאת, ואני מתביישת בזה, מאד. זה היה הטייטל שלי לפני שנתיים. -אני בת עשרים וארבע, אשת אברך, עצמאית עם עסק מוכר ולקוחות מרוצים, תודה להשם. משתמשת רק במייל. ואני גאה בזה, מאד. זה הטייטל שלי היום. ...ואולי הכל התחיל ברגע ההוא, כשנרשמתי ל"יקיר לי". כשרפרפתי הסילבוס על נושאי הסדנאות, דילגתי בעיניי על הנושא של טכנולוגיה. נושא חשוב, אפילו חשוב מאד, אבל לא משמעותי עבורי. בבית יש לי מחשב עם מייל בלבד, הרגשתי ממש בסדר עם המצב. זה אומנם מורכב לא פעם, אבל אפשרי. לפעמים הודיתי ביני לבין עצמי שאין סיכוי שזה ימשיך ככה תמיד. כנראה שאני צעירה ותמימה מידי, אם אני מאמינה שאפשר להסתדר בעולם הקשוח של היום עם יונת דואר אלקטרונית ותו לא. "אולי אני מגזימה מידי?" שאלתי את עצמי, "לכולם יש אינטרנט מסונן... למה אני צריכה להיות צדיקה יותר מכל העולם?" ככה הגעתי ליקיר לי, ונפגשתי עם המון נושאים מעוררי מחשבות, וגם... עם נושא הטכנולוגיה. פתאום מצאתי את עצמי מסתכלת במבט אחר על החיים שלי, על הבחירות שלי. נזכרת בחלומות ובשאיפות שהובילו אותי למקום הזה, ו... בוחרת. מחדש. באחת הוועידות אמרה לנו לאה משפט מדהים: "מותר לך להיות מפונקת באידישקייט". מאד מקובל היום לרצות יותר בכל תחום. לדאוג לעצמך לתנאים טובים: שיהיה יותר טעים, יותר מעוצב, יותר איכותי, הכי מפנק. ומה עם אידישקייט... שם חייבים להסתפק במינימום? שם אי אפשר לרצות יותר? לא לוותר על תנאים משופרים יותר? טעמתי את המשפט הזה, והגשתי הקלה גדולה פושטת בי. כל התהיות והבלבולים של "אולי אני צדיקה מידי?"; "אולי זו השתדלות מינימלית?"; "מי אמר שזה דבר חשוב כל כך בשביל להילחם עליו?" הכל זז פתאום לצד. אני לא חייבת. אני לא צריכה. אבל מותר לי! מותר לי לרצות את החיים שלי נקיים, משוחררים, מנותקים. מותר לי להתפנק על בית נקי מאינטרנט. מותר לי. למפגש הסיכום של יקיר לי התבקשנו להביא חפץ שמסמל את התהליך האישי שעברנו. "בננה", הצגתי את החפץ שלי והסברתי: "מבחוץ – הכל נשאר אותו הדבר, אבל מבפנים – הבשיל כאן משהו חדש..." איך אני משמרת את התובנות האלו? שאלתי את עצמי. חשבתי על התמיכה והכוח שקיבלתי מיקיר לי. כמה כוח אפשר לקבל מקשר עם נשים אמיצות ששואפות לטוב! ידעתי שזה מה שאני צריכה לעשות: לגבש קבוצה של נשים שבוחרות להשתמש במייל בלבד. כך קמה הקבוצה שלנו: "פחות זה יותר". בהשראת הדיוורים המדהים של שמורה, גם בקבוצה הזו אנחנו שולחות בכל פעם שיתוף של אחת החברות, עם דילמות וחיזוקים ייחודיים. עשרות נשים אמיצות כבר חברות בקבוצה, נותנות כוח זו לזו. אם את מעוניינת להצטרף, אפשר בשמחה: פחות זה יותר וגם אם את לא שם, רק רוצה לראות שזה קיים, שאפשר, גם אם את לא שם, אבל כן חולמת יום אחד להגיע לשם – מוזמנת מאד! פחות זה יותר כי אם אפשר יותר, זה עוד יותר טוב. הרבה הסתייגויות קמו לו, לשיר הפופולארי, אבל בשאיפות רוחניות הוא וודאי עוד יותר טוב:)