וובינר הוא דרך מעולה ליצירת מעגל לקוחות פוטנציאלי ומתעניין, בתנאי שאת מצליחה להגיע לקהל היעד הרלוונטי. במקצוע שלי די מורכב להגיע להרכב הזה. אני עובדת בתפקיד ניהולי המתממשק עם ארגונים וגורמים שונים. מקפידה לעבוד רק מול גופים חרדיים, והעבודה ברובה מתבצעת מול צוות נשים או מול עצמי. כשאני נדרשת לדבר ישירות עם גברים – קבעתי לעצמי כמה כללים, כמו למשל שיחות טלפון במקום זום, ובמקרים שיש צורך בפגישה פרונטלית, בדרך כלל בתחילת עסקה עם התחייבות לטווח ארוך - רק עם נשים נוספות מהצוות או בליווי בעלי. יום אחד הגיעה לפתחי הצעה לפרסום בבמה משמעותית. משהו שלא קורה כל יום, ולא קורה כמעט. הציעו לי להעביר ללא תשלום וובינר בדיוק לקהל היעד שלי! די נדיר לאתר מפגשים או פלטפורמות בהם מתכנסים קבוצה גדולה של בעלי תפקידים אלו למקום אחד. קפצתי על המציאה, ואישרתי את מסירת הוובינר. הזדמנות מושלמת! מכיוון שקהל המשתתפים הם גברים לא רציתי שיראו אותי. התלבטתי האם למסור זום עם מצלמה סגורה או להקליט את עצמי מראש ויראו רק את המצגת. אבל במחשבה שניה אמרתי לעצמי: איזו מן צורה יש לזה, גם בלי שיראו אותי - אישה עומדת ומרצה לקהל גברי??? זה לא הרגיש לי מתאים, זה לא מקום שאני רוצה לראות את עצמי. אפילו אם אין בזה בעיה הלכתית מובהקת, הרגשתי שזה לא מתאים. בפרט כשמדובר בהרצאה בה אני מבקשת לשווק את עצמי ואת השירות שאני מציעה – מה שדי בקלות עלול לגרום חיבור לקהל. (וביננו, כל מסירת תוכן הרבה יותר אפקטיבית אם נוצר חיבור כזה...) באוזני הצטלצלו דבריו של הרב קסלר, שאמר באחת השנים בכנס אלול של שמורה – אם את מרגישה לא בנח עם זה – אל תאבדי את הרגישות הזאת! ולא רציתי לאבד. לא יודעת אם השכירות שביננו יבינו, אבל מסירת וובינר לקהל יעד מדויק ורציני זה משהו שלא מפספסים! ממש נקרעתי עם ההתחבטות. לאחר התלבטויות לכאן ולכאן החלטנו, בעלי ואני, שנוציא את ההדרכה לקריין חיצוני מטעם אולפן הקלטות. כל האנרגיות שאני משקיעה בעבודה – הם לא באמת מעלות או מורידות מהנקצב עלי, אבל ההחלטה בנידון הזה דווקא כן – הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ישבתי וכתבתי את תוכן הדברים, שלחתי לאולפן להקליט, עלה כמה שעלה, ויצא ממש נחמד. אמנם קצת התאכזבתי, כי אני הייתי עושה את זה הרבה יותר כריזמטי, אין תחליף למסר אותנטי מכלי ראשון, אבל – זו בדיוק הסיבה שלא עשיתי את זה. כדי לא להיות אישה כריזמטית שמרצה לגברים... בסופו של דבר הרגשתי כזאת תחושת מתיקות, וחיבור עמוק יותר לעצמי ולפנימיות שלי. כי צניעות היא יקרה, לפני הקול.